גאוגרפיה של ספרד
| שטח | |
|---|---|
| דירוג שטח | 53 |
| שטח | 505,370 קמ"ר |
| אדמה | 498,980 קמ"ר (98.74%) |
| מים | 6,390 קמ"ר (1.26%) |
| גובה | |
| הנקודה הנמוכה | 0 מטר (האוקיינוס האטלנטי) |
| גובה ממוצע | 660 מטר |
| הנקודה הגבוהה | 3,718 מטר |
| מידע נוסף | |
| אורך קו החוף | 4,964 ק"מ |
| אורך הגבולות | 1,952.70 ק"מ |
| מדינות גובלות | אנדורה, פורטוגל, מרוקו, גיברלטר, צרפת |
ספרד שוכנת בדרום מערב אירופה. היא תופסת את רובו של חצי האי האיברי (כ-85%) כאשר מלבדה שוכנת בו רק פורטוגל. בצפונה, לאורך שרשרת הרי הפירנאים היא גובלת בצרפת ובנסיכות הקטנה אנדורה. תחת ריבונותה של ספרד שני ארכיפלגים עיקריים - האיים הקנריים שבאוקיינוס האטלנטי, השוכנים למול חופי מרוקו והאיים הבלאריים בים התיכון והן הערים הספרדיות סאוטה ומלייה, הנמצאות במובלעות בצפון אפריקה, אשר גובלות במרוקו. בנוסף, לספרד איים ואיונים השוכנים מול חופי חצי האי האיברי, דוגמת האיים הקולומברטיים. בנוסף, נמצאים תחת תחום שיפוטה של ספרד מספר טריטוריות בלתי יבשתיות קטנות אף יותר כגון האיים הצ'פריניים, האיון ולס דה לה גומרה והאיון אלהוסמס, השוכנים כולם מול חופי צפון אפריקה.
שטחה של ספרד הוא 504,782 קמ"ר, מהם 499,542 קמ"ר אדמה ו-5,240 קמ"ר מים. מבחינת היקף שטחה, ספרד היא המדינה הרביעית בגודלה באירופה, אחרי רוסיה (החלק האירופי של שטחה), אוקראינה וצרפת. מבין מדינות האיחוד האירופי, היא מדורגת שנייה אחרי צרפת.
מבחינה אדמיניסטרטיבית מתחלקת ספרד ל-17 קהילות אוטונומיות (Comunidades Autónomas, ביחיד Comunidad Autónoma) ושתי ערים אוטונומיות (Ciudades Autónomas), בעלות אוטונומיה חקיקתית וניהולית רחבה.
האקלים ברוב הארץ ים תיכוני (חורף מתון וגשום, קיץ חם ויבש). בחוף הצפוני גשום כל השנה, בעוד הדרום יבש ומועד לבצורת.
רכסי ההרים המרכזיים במדינה הם הרי הפירנאים, ההרים הקטנבריים והרמה המרכזית. הרי הפירנאים בצפון מזרח ספרד נמתחים על פני 435 ק"מ מהים התיכון ועד מפרץ ביסקאיה. בלב ספרד נמצא המסטה או הרמה המרכזית של חצי האי האיברי, וזו משתרעת על פני כ-210,000 קמ"ר. גובהה הממוצע של הרמה המרכזית הוא כ-700 מטרים מעל פני הים. בצפון מערב המדינה נמצא רכס ההרים הקנטבריים, אשר נמשך לאורך כ-480 ק"מ במקביל לים בצפון ספרד, מהרי הפירנאים במזרח ועד למפרץ ביסקאיה במערב. הפסגה הגבוהה ביותר ברכס שוכנת במסיב "פסגות אירופה" (Picos de Europa) ונקראת טורה דה סרדו (Torre de Cerredo), בגובה 2,648 מ' מעל פני הים. רכס ההרים הגבוה בחצי האי האיברי הוא סיירה נבאדה שבאנדלוסיה, כשהנקודה הגבוהה ביותר בו מתנשאת לגובה של 3,478 מטר מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר בספרד היא פסגתו של הר הגעש טיידה (בספרדית: Pico del Teide) שבאי טנריפה שבאיים הקנריים, שגובהה 3,718 מטרים.
נתונים
גבולות יבשתיים: 1,917.8 ק"מ
- 63.7 ק"מ עם אנדורה, 623 ק"מ עם צרפת, 1.2 ק"מ עם גיברלטר, 1,214 ק"מ עם פורטוגל, 6.3 ק"מ עם מרוקו (סאוטה), 9.6 ק"מ עם מרוקו (מלילה)
קו חוף: 4,964 ק"מ
גובה פני השטח:
- הנקודה הנמוכה ביותר: האוקיינוס האטלנטי 0 מטר
- הנקודה הגבוהה ביותר: פיקו דה טידה (טנריפה) באיים הקנריים 3,718 מטר
משאבים טבעיים: פחם, פחם חום, ברזל, אורניום, כספית, פיריט, פלואוריט, גבס, אבץ, עופרת, טונגסטן, נחושת, קאולין, אשלג, כוח הידראולי, אדמה ראויה לעיבוד
אקלים
בספרד אקלים מגוון ביותר כשהנפוץ הוא האקלים הים תיכוני. לחופיה הדרומיים והים-תיכוניים אקלים המכונה אקלים ים-תיכוני של חופים, אשר שורר אף בעמק גוואדלקיביר. אקלים זה מתאפיין בטמפרטורות נעימות ובשפע משקעים במשך רוב השנה, מלבד בקיץ. ככל שמרחיקים פנימה אל תוך היבשת הופך האקלים לקיצוני יותר, והאקלים הוא ים תיכוני יבשתי, השורר ברוב שטח חצי האי - טמפרטורות נמוכות בחורף, טמפרטורות גבוהות בקיץ וכמויות משקעים משתנות, בהתאם למיקום הגאוגרפי. באופן כללי, במערב כמות משקעים רבה יותר מאשר במזרח. בהתאם לכך, בגליסיה ובים הקנטברי שורר אקלים של אוקיינוס, עם שפע משקעים במשך כל השנה, במיוחד בחורף, עם טמפרטורות מתונות מדי פעם.
באזורים גבוהים ניתן להבחין באקלים הררי, בהרים הקנטבריים, בהרי הפירנאים, בשרשרת ההרים האיברית, בשרשראות ההרים המרכזית ובזו של בטיקה, כמו גם באזורים הגבוהים של האיים הקנריים, בהם שוררות טמפרטורות נמוכות (חורף קר או קר מאוד) ושפע משקעים.
באזורים מסוימים במזרח חצי האי שורר אקלים צחיח או צחיח למחצה (פחות מ-300 מ"מ משקעים בשנה): מחוז אלמריה (בפרט מדבר טאברנאס) או הפארק הלאומי קאבו דה גאטה-ניחאר (בו נרשמים פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה), גרנדה, גוואדיקס, מורסיה, אליקנטה, ועמק נהר אברו, שבו נובעות כמויות המשקעים הקטנות מאפקט פון.
באיים הקנריים שורר אקלים סובטרופי, עם טמפרטורות גבוהות כל השנה ומעט משקעים. האיים המערביים שופעים יותר במשקעים. אקלים זה שורר גם בחופיו הדרומיים של חצי האי - במלגה, גרנדה, אלמריה, שבהן שוררות טמפרטורות נוחות יחסית במשך כל השנה, אף שנמדדות בהן כמויות משקעים גבוהות יותר במידת מה מאשר באיים הקנריים.
אזורי מטרופולין גדולים
חמשת המטרופולינים המאוכלסים ביותר בספרד הינם:
- מדריד - 5,603,285 תושבים.
- ברצלונה - 4,667,136 תושבים.
- ולנסיה - 1,465,423 תושבים.
- סביליה - 1,294,081 תושבים.
- מאלגה - 1,019,292 תושבים.
קישורים חיצוניים
24474240גאוגרפיה של ספרד