גאוגרפיה של גאורגיה
| שטח | |
|---|---|
| דירוג שטח | 123 |
| שטח | 69,700 קמ"ר [1] |
| אדמה | 69,700 קמ"ר (100%) |
| מים | 0 קמ"ר (0%) |
| גובה | |
| הנקודה הנמוכה | 0 מטר |
| גובה ממוצע | 1,432 מטר |
| הנקודה הגבוהה | 5,201 מטר |
| מידע נוסף | |
| אורך קו החוף | 310 ק"מ |
| אורך הגבולות | 1,814 ק"מ |
גאורגיה ממוקמת בדרום-מערב אסיה וגובלת בים השחור ממערב, בין רוסיה מצפון לבין טורקיה מדרום, בחלקו המערבי של עבר הקווקז. גאורגיה היא מדינה קטנה יחסית המשתרעת על שטח של 69,875 קמ"ר שהם מעל לפי שלוש משטחה של ישראל.
גאורגיה גובלת מצפון ועד לצפון-מזרח ברפובליקות הרוסיות צ'צ'ניה, אינגושטיה וצפון אוסטיה, שקיבלו בשנת 1992 אוטונומיה מרוסיה. מדרום גובלת גאורגיה בארמניה, אזרבייג'ן וטורקיה.
גאורגיה שוכנת על חלקה המערבי של עבר הקווקז, היא משתרעת על שני צידי רכס סוראמי וכוללת את שפלת קולחידה על חוף הים במערבה, וכן את המחצית המערבית של אגן נהר הקורה במזרח. מצפון היא כוללת את מורדותיה הדרומיים של הרי קווקז הגדול, והמורדות הצפוניים של הרי הקווקז הקטן. המדינה כוללת אזורים טבעיים מגוונים כמו ערבות במזרח, הרים חשופים בדרום, קרחונים בצפון ואזור סובטרופי לח במערב המכיל בעיקרו את אגן נהר הריוני.
האזור המזרחי הוא הררי ברובו, ובו עמקים רחבים של נהרות. אגן הקורה העילית הוא בעל אקלים יבשתי, חם בקיץ וקר בחורף. בעמקים הצפוניים של מזרח גאורגיה מגדלים חיטה; העמקים הדרומיים של האזור משופע בכרמים. האזור המערבי הוא סובטרופי גשום, שחלק גדול ממנו הוא אגן הנהר ריוני המשתרע על 310 ק"מ ומשתפך לים השחור. האקלים באזור זה הוא חם-לח בקיץ וקר-לח בחורף. חלק גדול מהאזור מכוסה ביערות והוא מרובה ביצות. אגן ריוני (מישור קולכתי) וחוף הים השחור הם אזורי חקלאות סובטרופית הכוללים גידולי גפן, תה, הדרים, טבק, במבוק ואקליפטוס. הגידול החקלאי העיקרי הוא תירס.
הנהרות הגדולים בגאורגיה הם עשירי מים ובעלי זרימה מהירה ומקורות המים הם הרי הקווקז המושלגים והקרחונים. זרימת המים האיתנה בכל ימות השנה הביאה לייסוד תחנות כוח הידרואלקטריות רבות.
מחצביה העיקריים של גאורגיה הם: מנגן ליד צ'יאתורה שמרבציו הם מהעשירים בעולם, פחם בנפת טק'יבולי ובנפת טקורצ'לי שבמחוז אימרתי, שמן אדמה בערבת שיראק שבקאחתי.
נוף עוצר נשימה יחד עם נוחות אקלימית בחלקים מסוימים בגאורגיה הביא להתפתחות מקומות מרפא ונופש שחלקם מצטיינים במעיינות מרפא מינרליים.
לקריאה נוספת
- האנציקלופדיה העברית, ערך גאורגיה, כרך 5, עמוד 162.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כולל החבלים הבדלניים אבחזיה ודרום אוסטיה
