פלואוריט
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | CaF2 |
| מערך קריסטלוגרפי | איזומטרי |
| צורת הגביש | בדרך כלל קובייה ולעיתים אוקטהדרון כמו גם צרופים של השניים, לעיתים בצורת אשכול. גבישים בצורת תאומים יוצרים זוג קוביות צמוד. |
| צבע | הפלואוריט מצטיין במגוון רב של צבעים עד כדי כך שלעיתים גביש בודד עשוי להכיל כמה צבעים. הצבע יכול להיות ארגמן עז, כחול, ירוק או צהוב. כמו כן חסר צבע, כתום, ורוד, לבן וחום. |
| ברק | זגוגי |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה. |
| פצילות | מושלמת בארבעה כיוונים היוצרים אוקטהדרון. |
| שבירה | בלתי סדירה ופריכה. |
| קשיות | 4 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.18 |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | קוורץ, קלציט, פיריט, גלנה, אפטיט ועוד. |
פלואוריט (מלטינית "זורם") הוא מינרל ססגוני המורכב מסידן ופלואור שנוסחתו היא CaF2. טווח הצבעים שלו כולל את הארגמן, הכחול, הירוק, הצהוב ועוד, לעיתים מוצאים בגביש אחד כמה צבעים. זו הסיבה שיש המכנים את הפלואוריט "המינרל הצבעוני ביותר בעולם".
מבנה
מבנה הפלואוריט הוא FCC בעל מוטיב משולש. כאשר ארבעת הקטיוני הסידן ב־[000] ושמונת האניוני הפלואור ממלאים את כל אתרי חדירה ארבעוניים. לפיכך מספר הקואורדינציה של הסידן הוא שמונה ושל הפלואור הוא ארבע.
הפלואוריט הוא דוגמה מייצגת למבנה זה (שבספרים מסוימים אף מופיע בשם "מבנה פלואוריט"). חומרים אחרים בעלי מבנה זה הם למשל: UO2, ThO2, CeO2 ובאחד הפולימורפים ZrO2 (Cubic Zirconia).
גבישים תאומים נפוצים בפלואוריט, דבר המשפיע על צורתו.
לפלואוריט פצילות מושלמת בארבעה כיוונים המקנה לו חיתוכים מתומנים.
לעיתים קרובות הגבישים כוללים זיהומים של אטומי החלפה לקטיוני סידן על ידי יסודות שונים, כגון: ברזל, נתרן, בריום וגם של יסודות נדירים כאיטריום וצריום. יוני הפלואור עשוים להיות מוחלפי על ידי אניון כלור.
תפוצה
ניתן למצוא פלואוריט בצורת עורקים של מרבץ בייחוד עם מינרלים מתכתיים. הוא מינרל שכיח במרבצים שמקורם הידרותרמי וניתן למצאו בגרניט ובסלעי יסוד נוספים וכמרכיב משני נפוץ בדולומיט ובאבן גיר.
פלואוריט הוא מינרל נפוץ המצוי במרבצים גדולים באזורים רבים. המרבצים הידועים מצויים בגרמניה, אוסטריה, שווייץ, אנגליה, נורווגיה, מקסיקו, ואונטריו בקנדה. בארצות הברית מצויים מרבצי פלואוריט במספר מדינות ביניהן: מיזורי, אוקלהומה קנטקי וקולורדו.
קרינה פלואורסצנטית
התכונה קרינה הפלואורסצנטית קרויה על שם הפלואוריט כיוון שדוגמות רבות של פלואוריט זורחות בקרינה על סגולה. הקרינה נובעת מזיהומים כדוגמת איטריום או חומר אורגני בסריג של הגביש. את התופעה גילה ב-1824 הגאולוג הגרמני פרידריך מוס.
צבע הקרינה הפלואורסצנטית של הפלואוריט תלוי מאד במיקום שממנו נלקח הדוגמית. הצבע הנפוץ ביותר הוא כחול אבל מופיעים גם הצבעים אדום, ארגמן, צהוב ירוק ולבן.
ג'ון הכחול (Blue John)
אחד מהמקומות המפורסמים בהם כרו פלואוריט היא קסלטאון בדרבישייר באנגליה שבה כרו פלואוריט המכונה "ג'ון הכחול של דרבישייר" (Derbyshire Blue John) פלואריט יפהפה בצבע כחול ארגמן ששמש לצורך קישוט, במיוחד במאה ה-19. מקור השם מצרפתית "bleu et jaune" (כחול וצהוב) המאפיינים את צבעו. מינרל זה נדיר כיום ורק כמה מאות קילוגרמים נכרים מדי שנה לצורכי קישוט ושיבוץ. ממרבצים שנתגלו לאחרונה בסין מפיקים פלואוריט שצבעיו דומים לאבן ג'ון הכחול הקלאסית.
שימושים
בנוסף לשימוש הנפוץ לצורכי קישוט נעשה שימוש בפלואוריט בייצור פלדה, ביצירת אמייל לכלי בישול, ובהפקת חומצה פלואורית. פלואוריט משמש כתחליף לזכוכית בטלסקופים רבי עצמה ובעדשות מצלמה. לפלואוריט יש פיזור נמוך מאד ולכן השתברות האור בה נמוכה מבזכוכית רגילה ובטלסקופים היא מאפשרת תמונות חדות של עצמים אסטרונומיים בהגדלה גדולה, אם כי רוב החומרים האופטיים כיום הם סינתטיים. הפלואריט מתמוסס מעט במים ומתפרק במגע עם חומצה גופרתית ויוצר חומצה פלואורית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פלואוריט |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלואוריט |