ג'ק מרשל
 | |||||
| לידה |
5 במרץ 1912 ולינגטון, ניו זילנד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1988 (בגיל 76) סנייפ, סאפוק, הממלכה המאוחדת | ||||
| שם מלא | ג'ון רוס מרשל | ||||
| מדינה |
 ניו זילנד | ||||
| מפלגה | המפלגה הלאומית של ניו זילנד | ||||
| בת זוג | ג'סי מרגרט ליווינגסטון | ||||
| |||||
סר ג'ון רוס "ג'ק" מרשל (באנגלית: John Ross"Jack" Marshall; 5 במרץ 1912 – 30 באוגוסט 1988) היה פוליטיקאי ניו זילנדי שלאחר ששימש במשך 12 שנים כסגן ראש ממשלת ניו זילנד, הוא כיהן כראש ממשלת ניו זילנד ה-28 במשך רוב שנת 1972.
ראשית חייו
ג'ק מרשל נולד בולינגטון, בירת ניו זילנד, שם עברה עליו ילדותו וכן בוונגריי ובדנידין. בבתי הספר בהם למד הוא בלט ביכולותיו הספורטיביות, במיוחד ברוגבי. לאחר שסיים את בית הספר התיכון הוא למד משפטים באוניברסיטת ויקטוריה בולינגטון. הוא קיבל תואר בוגר במשפטים ב-1934 ותואר מוסמך במשפטים ב-1935. בנוסף, הוא עבד במשרה חלקית במשרד עורכי דין. באותה תקופה הוא כתב סדרה של ספרי ילדים בשם "דר' דפר" (Dr Duffer).
ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא התגייס לצבא ניו זילנד והוכשר כקצין. בשנותיו הראשונות בשירות הוא הוצב בפיג'י, באי נורפוק, בקלדוניה החדשה, ובאיי שלמה. בסופו של דבר הוא הגיע לדרגת מייג'ור. בתקופה זו הוא בילה חמישה חודשים בארצות הברית בהכשרה צבאית. בראשית שנת 1945, הוצב מרשל ביחידה שנשלחה לתגבר את הכוחות הניו זילנדים במזרח התיכון. מאוחר יותר השתתפה יחידה זו בקרב על הנהר סניו ובשחרור טריאסטה.
חבר הפרלמנט
לאחר המלחמה, עסק מרשל לתקופה קצרה בעריכת דין, אך עד מהרה הוא שוכנע להתמודד על המושב בפרלמנט של ניו זילנד מטעם מחוז הבחירה של מאונט ויקטוריה בבחירות של 1946. הוא זכה בבחירות ביתרון של 911 קולות. יחד עם זאת, מועמדותו כמעט ונפסלה מסיבה טכנית. מרשל ייצג לזמן מה את הממשלה בתיק משפטי, מה שהיווה ניגוד עניינים. בסופו של דבר, בשל העובדה שמרשל לקח על עצמו את התיק לפני הבחירות, היה ברור שלא הייתה בכך עבירה על החוק וראש הממשלה, פיטר פרייזר, ממפלגת הלייבור של ניו זילנד, שינה את התקנות.
השקפת עולמו הפוליטית של מרשל, שעוצבה באותה תקופה, הייתה מיזוג של ערכים ליברלים ושמרנים. הוא התנגד לגישה הקפיטליסטית של הלסה פר, אך באותה מידה התנגד לחלוקת העושר כפי שהטיפו לה הסוציאליסטים. חזונו היה מושתת על קיומם של נכסים בבעלות החברה תחת הנחייתה של ממשלה הוגנת וצודקת.
נימוסיו ואדיבותו של מרשל היו ידועים והוא כונה לעיתים "ג'ק הג'נטלמן" (Gentleman Jack). הוא סלד מהסגנון האגרסיבי של חלק מהפוליטיקאים והעדיף לנקוט בגישה רגועה יותר ופחות מתעמתת. תכונות אלו נתפשו לעיתים על ידי מתנגדיו כחולשה. מרשל היה מאמין אדוק בשכל הישר ובפרגמטיזם וסלד ממה שהוא החשיב כפופוליזם של הפוליטיקאים בני זמנו.
שר בממשלה
בבחירות הכלליות של 1949 שמר מרשל על מושבו בפרלמנט. המפלגה הלאומית השיגה מספיק קולות כדי להרכיב ממשלה בראשותו של סידני הולנד. מרשל נכנס לקבינט וקיבל את האחריות על קידום הדיור הציבורי. הוא גם שימש כעוזרו האישי של הולנד.
לאחר הבחירות של 1951 מונה מרשל להיות שר הבריאות (למרות שעד 1953 הוא המשיך להיות אחראי על נושא הדיור הציבורי). בבחירות של 1954 בוטל מחוז הבחירה שלו והוא התמודד בהצלחה במחוז אחר, מחוז קארורי. לאחר הבחירות הוא חדל להיות שר הבריאות ותחת זאת הוא מונה להיות שר המשפטים והתובע הכללי. בתפקידיו אלה הוא תמך בהשארתו של עונש המוות על רצח. ההוצאה להורג האחרונה בניו זילנד בוצעה ב-1957, בתקופת כהונתו של מרשל כשר המשפטים. מרשל גם דחף להקמתו של בית משפט נפרד לעירעורים.
עם התדרדרות מצבו הבריאותי של סידני הולנד, היה מרשל חלק מקבוצת הפוליטיקאים ששכנעו אותו לוותר על כסאו. קית' הוליאוק נבחר להיות ראש הממשלה ומרשל נבחר להיות סגן מנהיג המפלגה הלאומית.
סגן ראש הממשלה
זמן קצר לאחר חילופי הגברי במפלגה, היא נחלה תבוסה בבחירות של 1957 למפלגת הלייבור בהנהגת וולטר נאש. לפיכך, הפך מרשל להיות סגן מנהיג האופוזיציה. ממשלת נאש לא האריכה ימים. הצעדים הדרסטיים שהיא נקטה בהם לטיפול במשבר הכלכלי הוכחו כבלתי פופולריים. בבחירות של 1960 הפסידה הלייבור והמפלגה הלאומית חזרה לשלטון.
עם הקמת הממשלה מונה מרשל שוב כסגן ראש הממשלה. הוא לקח על עצמו תחומי אחריות נוספים, כמו שר המשפטים, שר התעשייה והמסחר, השר לענייני סחר חוץ, שר ההגירה ושר המכס. אחד ההישגים העיקריים שלו היה חתימת הסכמי הסחר עם אוסטרליה ועם הממלכה המאוחדת. מרשל גם תמך בביטול חובת ההתאגדות המקצועית, כחלק ממדיניות מפלגתו. כאשר בסופו של דבר הממשלה החליטה לא לקדם את הנושא, החלו יחסיו של מרשל עם כמה מעמיתיו להיות מתוחים.
מרשל היה אחד התומכים המובילים בהשארתו של עונש המוות על רצח. הלייבור, בהנהגתו של ארנולד נורדמאייר, תמכה בביטול עונש המוות וב-1961, חצו עשרה מחברי הפרלמנט מטעם המפלגה הלאומית, כולל רוב מולדון וראלף האנן, את הקווים והצביעו עם הלייבור בעד ביטול עונש המוות.
בהדרגה החל מרשל להיות שקוע יתר על המידה בעבודתו והוליאוק העביר לו יותר ויותר תחומי אחריות. הוא היה גם נתון תחת לחץ רב עקב העימותים המתמשכים עם הלייבור. מערכת היחסים של מרשל עם רוב מולדון, שר האוצר, החלו להיות יותר ויותר מתוחים, כשמרשל התרעם על גישתו הפתוחה של מולדון במשא ומתן עם ארגוני העובדים. מרשל היה גם אחראי על הקמתו של התאגיד לפיצויי נפגעים בתאונות, צעד שהוא ראה בו את אחד מהישגיו הגדולים ביותר.
ראש ממשלת ניו זילנד
ב-2 בפברואר 1972, פרש הוליאוק מתפקידו כמנהיג המפלגה הלאומית וכראש הממשלה. מרשל התמודד על מנהיגות המפלגה מול רוב מולדון וזכה. מולדון היה לסגן ראש הממשלה. מרשל היה להוט לבצע צעדי ארגון מחדש של הממשלה, בהאמינו שהיא קפאה על שמריה. יחד עם זאת, הציבור עייף כבר מהתקופה הארוכה בה החזיקה המפלגה הלאומית בשלטון ולא הסתפק ברפורמות של מרשל. בבחירות שהתקיימו בנובמבר 1972 ניצחה הלייבור בהנהגתו של נורמן קירק. מרשל היה למנהיג האופוזיציה.
שנותיו האחרונות
ב-4 ביולי 1974 הודיע מרשל על הבחירות למנהיגות המפלגה. בהיותו מודע לכך שהתמיכה בו ירדה, הוא התפטר ופינה את מקומו למולדון. הירידה בכוחו של מרשל נבעה בעיקר מחוסר היכולת שלו לקרוא תגר על נורמן קירק שזכה לאהדה ציבורית חזקה. סגנונו השקט של מרשל לא התאים לטקטיקה האגרסיבית שהמפלגה הלאומית נזקקה לה.
בבחירות של 1975 פרש מרשל מהחיים הפוליטיים ובשנה שלאחר מכן קיבל תואר אבירות. הוא המשיך להיות פעיל בתחום הארגוני של המפלגה הלאומית והוא זכה לכבוד רב על שירותו ארוך השנים. בהדרגה היה מרשל לאחד ממבקריו הראשיים של מולדון והאשים אותו בהיותו אגרסיבי ושתלטן יתר על המידה. מרשל גם התנגד להחלטה השנויה במחלוקת של מולדון לאפשר את ביקורה בניו זילנד של נבחרת הרוגבי של דרום אפריקה בה שלט משטר האפרטהייד.
מרשל כתב ופרסם כמה ספרי ילדים וכן את זכרונותיו וספר בתחום המשפטים. מאוחר יותר הוא היה פעיל בשורה של ארגוני צדקה וארגונים תרבותיים, כולל התאחדות השח מט הניו זילנדית. רוב פעילויותיו אלו יוחסו לאמונתו הנוצרית העמוקה. ג'ק מרשל מת באנגליה ב-30 באוגוסט 1988, בדרכו לוועידה של חברות התנ"ך המאוחדות (United Bible Societies).
קישורים חיצוניים
| ראשי ממשלת ניו זילנד | ||
|---|---|---|
|
