ג'ון פון נוימן
 | |
| לידה | 28 בדצמבר 1903 |
|---|---|
| פטירה | 8 בפברואר 1957 (בגיל 53) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | הונגריה, גרמניה, ארצות הברית |
| הערות | ממוצא יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| היה שותף לפיתוח פצצת אטום ופיתוח המחשב האלקטרוני. יוצר תורת המשחקים. | |
ג'ון לואיס פון נוימן[1] (באנגלית: John von Neumann; 28 בדצמבר 1903 - 8 בפברואר 1957) היה מתמטיקאי ואיש אשכולות הונגרי-אמריקאי ממוצא יהודי (אך המיר דתו לנצרות קתולית).[2] הוא היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה ה-20: פיתוח פצצת האטום ופיתוח המחשב האלקטרוני. היה גם יוצרה של תורת המשחקים (יחד עם אוסקר מורגנשטרן), הרים תרומה משמעותית לחקר מכניקת הקוונטים, תורת הקבוצות וענפי מתמטיקה נוספים ושילב בהצלחה רבה פעילות במחקר טהור ובמחקר שימושי, בענפי מדע רבים.
תולדות חייו
פון נוימן נולד בבודפשט למשפחה יהודית נאולוגית בשם יאנוש ליוש נוימן (Neumann János Lajos). אביו, מקס נוימן, היה בנקאי אמיד ובעל דוקטורט במשפטים. עד גיל 10 למד בבית בהדרכת מורים פרטיים כמנהג עשירי אירופה. סימנים של גאונות ניכרו בו כבר בילדותו. יוג'ין ויגנר, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1963, שלמד יחד עם פון נוימן בבית הספר התיכון הלותרני, אמר עליו מאוחר יותר: "יש שני סוגי אנשים בעולם: ג'וני פון נוימן ואנחנו, השאר". המורה למתמטיקה בגימנסיה זיהה מיד את כשרונו המתמטי יוצא הדופן והמליץ להוריו לשכור לו מורה פרטי למתמטיקה. ההורים שכרו את מיכאל פקטה שהיה מרצה באוניברסיטת בודפשט, והוא לימד אותו מתמטיקה גבוהה.
למרות מגבלת הנומרוס קלאוזוס התקבל פון נוימן ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת בודפשט, ובהיותו בן 19 פרסם את מאמרו המתמטי הראשון, אותו כתב יחד עם מדריכו מהאוניברסיטה, מיכאל פקטה (שזמן מה לאחר מכן עבר ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים). פון נוימן קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת בודפשט בהיותו בן 23 (הדוקטורט שלו עסק בתורת הקבוצות). במקביל ללימודי המתמטיקה, למד גם כימיה באוניברסיטת ברלין והנדסה כימית במכון הטכנולוגי של ציריך, משום שאביו ראה במתמטיקה עיסוק שאין בו פרנסה. בעת לימודיו בציריך למד גם מתמטיקה, אצל ג'ורג' פוליה והרמן וייל.
לאחר סיום לימודיו לימד במשך שנים אחדות באוניברסיטאות של ברלין והמבורג, ובמקביל למד באוניברסיטת גטינגן אצל דויד הילברט, שם גם פגש לראשונה את הפיזיקאי רוברט אופנהיימר.
לאחר שמספר פעמים נדחו פניותיו לממשל האמריקני לקבלת אישור הגירה, בשנת 1929 הוזמן לאוניברסיטת פרינסטון בסיועם של חבריו. לאחר הטבלתו לנצרות קתולית לצורך נישואיו הראשונים, בסוף 1930 היגר לארצות הברית. בפרינסטון עסק בהוראה עד לשנת 1933, שבה נבחר לאחד מששת חברי הסגל הראשונים במכון למחקר מתקדם, מינוי שבו החזיק עד סוף ימיו, במקביל להיותו מרצה אורח באוניברסיטת פרינסטון.
הזוג התגרש ארבע שנים מאוחר יותר. מנישואיו הראשונים נולדה בתו היחידה, מרינה, פרופסור ידועת שם לסחר ומדיניות בינלאומית באוניברסיטת מישיגן.
עם עליית אדולף היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון, ניבא נוימן את השתלטות היטלר על אירופה, ואת התוצאות הרות האסון הצפויות ליהודים שם. בשנת 1937 ו-1938 חזר פעמים אחדות לבודפשט על מנת לארגן את יציאתם של משפחתו המיידית מהונגריה לארצות הברית, ושם פגש את אשתו השנייה קלארה (קלארי). הוא הצליח להוציא את משפחתה ואת משפחתו המיידית לארצות הברית בשנת 1939, רגע לפני שמלחמת העולם השנייה פרצה במלוא עוזה.
במהלך מלחמת העולם השנייה חבר למדען היהודי יליד ניו יורק ריצ'רד פיינמן, והצטרף למזהירים מפני פיתוח נשק גרעיני על ידי גרמניה והצבא הנאצי. הוא השתתף בפרויקט מנהטן, ופיתח בה את ה'עדשה המפוצצת', אחד הרכיבים העיקריים הנדרשים לפיצוץ גרעיני. והיה מהתומכים בהמשך פיתוח הטכנולוגיה הצבאית הגרעינית, לעומת הפורשים והמסתייגים ממנה כמו רוברט אופנהיימר ואלברט איינשטיין. לאחר המלחמה סייע גם לפיתוחה של פצצת המימן, היה חבר הוועדה לתחנות כח גרעיניות, ובשנותיו האחרונות ועד מותו היה ראש הוועדה הסודית של ממשלת ארצות הברית לפיתוח טילים בין-יבשתיים. הוא פעל גם כיועץ לתאגיד ראנד.
בשנת 1928 פרסם מאמר ובו הוכחה ל"משפט המינימקס" שהוא ממשפטי היסוד בתורת המשחקים. בשנת 1944 פרסם, יחד עם אוסקר מורגנשטרן, את הספר Theory of Games and Economic Behavior, שהוא תחילתה של תורת המשחקים כתחום עצמאי.
על ייחודו של פון נוימן כאיש מדע כותבת סילביה נאצר, בספרה "נפלאות התבונה":
ג'ון פון נוימן היה הכוכב הנוצץ ביותר ברקיע המתמטיקה של פרינסטון, ושליח העידן החדש במתמטיקה. בגיל ארבעים וחמש ראו בו כולם את המתמטיקאי הקוסמופוליטי, רב-הפנים והאינטליגנטי ביותר שהניבה המאה העשרים. איש לא היה חשוב ממנו בהעלאה-מחדש של קרנה של המתמטיקה בחיים האינטלקטואלים באמריקה.
פון נוימן היה מחלוצי מדעי המחשב, ותרם לבסיס התאורטי שלהם. בצד המעשי של המחשוב היה בקשר הדוק עם מפתחי המחשבים הראשונים ועיצב את הארכיטקטורה המוכרת לנו של המחשב, לפיה מכיל הזיכרון את התוכנית לביצוע ואת הנתונים שעליהם היא פועלת, והוראות התוכנית מתבצעות באופן סדרתי בזו אחר זו. מחשב מסוג זה קרוי ארכיטקטורת פון נוימן. המחשב שפיתח במכון למחקר מתקדם שימש מודל למחשבים נוספים, ובהם ויצק של מכון ויצמן למדע - המחשב הראשון בישראל. פון נוימן התייחס בזלזול לפיתוחן של שפות התכנות הראשונות, בעיניו די היה בשפת מכונה. במאמר שפרסם נוימן בשנת 1949 כבר הופיעו ניצני הרעיון המקורי של תוכנות "המתרבות" מעצמן, קרי וירוס מחשב.
פון נוימן שילב בין תחומי הפעילות המגוונים שלו. הוא היה מהאסטרטגים של "המלחמה הקרה": הוא רתם את המחשב לפיתוח נשק גרעיני, ואת תורת המשחקים ככלי לחשיבה אסטרטגית אודות השימוש בנשק זה. בין היתר תמך בהתקפה גרעינית על ברית המועצות, מעין מכה מקדימה שתמנע ממנה לפתח פצצה גרעינית. פון נוימן היה אדם אוהב חיים, והרבה לערוך מסיבות בביתו שבפרינסטון. השם MANIAC, שניתן לאחד מראשוני המחשבים (ראשי תיבות של Mathematical Analyzer, Numerical Integrator And Computer), מיוחס לחוש ההומור שלו.
פון ניומן סייע לפרסומו של קורט גדל ושל משפטי האי שלמות שלו בקרב הקהילה המתמטית.
פון נוימן נפטר ב־8 בפברואר 1957 בוושינגטון, כשנה וחצי לאחר שהתגלה בגופו סרטן. לקראת מותו על ערש דווי הזמין כומר לצורך וידוי, לפי עיקרון ההימור של פסקל.
לאחר מותו זכה לאותות הוקרה רבים. בסוף שנת 1997 הוקם במכון ויצמן למדע מרכז מחקר על שמו לאימות של מערכות ריאקטיביות.
שמו של פון נוימן
נדודיו של פון נוימן, אשר נבעו מרצון לקדם את הקריירה שלו, משתקפים גם בשמות שסיגל לעצמו. הוא נולד בבודפשט בירת הונגריה, נימול כיוחנן (יאנוש) נוימן (Neumann János, בהונגרית שם המשפחה מקדים את השם הפרטי), וזכה לשם החיבה יאנצ'י (Jancsi). בשנת 1913 רכש אביו את תואר האצולה ההונגרי "מרגיטאי" המקביל לתואר האוסטרי "פון". כאשר עבר ללמוד בגרמניה שינה את שמו ליוהאן פון נוימן (Johann von Neumann), וכאשר התאזרח בארצות הברית שינה את שמו הפרטי לג'ון (John), ואת שם משפחתו ביטא "פון ניוּמֶן" (אם כי לא שינה את הכתיב שלו). בארצות הברית כונה ג'וני בפי חבריו. באנציקלופדיה העברית הוא נמצא תחת הערך "נוימן, ג'ון (ינוש) פון".
גם מבחינת דתו הפגין פון נוימן גמישות והסתגלות לסביבה. הוא נולד כיהודי למשפחה ניאולוגית. בהיותו בן 26, הוא הוטבל לנצרות הקתולית לצורך נישואיו עם אשתו הראשונה, מרייט. מנישואין אלו יש לו בת, מרינה, פרופסור ידועת שם ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת מישיגן. במכתביו הביע הסתייגות מדת, והציג עצמו כאתאיסט, אך על ערש דווי ביקש להתוודות בפני כומר, לפי עקרון ההימור של פסקל. ייתכן גם שטקס הווידוי נערך ביוזמת הכנסייה בשעה שפון נוימן כבר לא היה בהכרה מלאה "על מנת למנוע טעות".[3][4][5][6]
לקריאה נוספת
- ויליאם פאונדסטון, דילמת האסיר - ג'ון פון נוימן, תורת המשחקים וחידת הפצצה, הוצאת זמורה ביתן, 2000
- אליעזר שישא, מתמטיקה ומתמטיקאים, הוצאת מסדה 1977, עמודים 12–19
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ון פון נוימן |
- ביוגרפיה של ג'ון פון נוימן, באתר MacTutor (באנגלית)
- John von Neumann, ביוגרפיה שמתמקדת בתרומתו של פון נוימן להתפתחות המחשב
הערות שוליים
- ^ הרחבה בעניין שמו ראו בסוף הערך.
- ^ Bochner, S. (1958). "John von Neumann; A Biographical Memoir" (PDF). National Academy of Sciences. נבדק ב-16 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ עיין: Halmos, P.R. The Legend of Von Neumann, The American Mathematical Monthly, Vol. 80, No. 4. (Apr., 1973), עמודים 382–394
- ^ יציאת הקוונטום - על פליטים יהודים, פצצת האטום והשואה (אנגלית) עמוד 206
- ^ ג'ון פון נוימן - הגאון המדעי חלוץ המחשבים עמוד 196
- ^ פון נוימן באתר אתאיסטים ידוענים (אנגלית) שם מובא שמו של הכומר, ודבריו לגבי המרת הדת של פון נוימן, אשר "לא הועילו לו, כי המשיך לפחד באימה מן המוות".
- מתמטיקאים הונגרים
- מתמטיקאים אמריקאים
- מתמטיקאים יהודים
- חוקרי תורת המשחקים
- מדעני מחשב אמריקאים
- מדעני מחשב יהודים
- חלוצי המחשוב
- עובדי פרויקט מנהטן
- יהודים מומרים אמריקאים
- סגל אוניברסיטת פרינסטון
- סגל המכון למחקר מתקדם
- מדענים שהיגרו לארצות הברית
- נשיאי האגודה האמריקאית למתמטיקה
- מהגרים מהונגריה לארצות הברית
- זוכי פרס אנריקו פרמי