ברכת הים והנהר
ברכת הים והנהר
|
|---|
|
נהר וים (פשוט)
|
ברכת הים והנהר היא ברכת שבח מברכות הראייה אותה מברך מי שרואה ימים או נהרות. נוסח הברכה הוא: עושה מעשה בראשית. ברכה מיוחדת נתקנה לים הגדול, עליו מברכים עושה הים הגדול.
מקור הדין
ערך מורחב – עושה מעשה בראשית
מקור הדין במשנה:
על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות ועל המדברות אומר: "ברוך עושה בראשית". רבי יהודה אומר, הרואה את הים הגדול אומר: "ברוך שעשה את הים הגדול".
תוכן הברכה הוא שבח על בריאה העומדת בצביונה כפי שנבראה בששת ימי בראשית. בשונה מתופעות טבע הנראות למרחקים כמו ברקים רעמים ורוחות שנתקנה להם ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם, לתופעות טבע מקומיות ואזוריות כמו ימים ונהרות, נקבעה ברכת עושה מעשה בראשית[1].
נוסח ברכת הים הגדול
- ערך מורחב – ברכת הים הגדול
הפוסקים נקטו להלכה כרבי יהודה שיש לברך על הים הגדול עושה הים הגדול. בטעמו של רבי יהודה מבאר רש"י שמפאת חשיבותו של הים הגדול קבעו לו ברכה מיוחדת[2]. בנוסח הברכה המדויק, ישנן גירסאות שונות בפוסקים. לגירסת הטור והשולחן ערוך נוסח הברכה הוא: 'עושה הים הגדול'[3]. על פי גירסת הרי"ף והרמב"ם הברכה נאמרת בלשון עבר, 'שעשה את הים הגדול'[4].
זיהוי 'הים הגדול'
הפוסקים נחלקו, איזה ים מהימים המוכרים לנו הוא 'הים הגדול'.
השולחן ערוך מזהה את 'הים הגדול' עם הים התיכון, שאף על פי שאינו הגדול מבין הימים, נקרא בתורה 'הים הגדול' בסתם[5] בשל חשיבותו כנושק ומוביל לארץ ישראל[6]. אחרונים אחרים חלקו על קביעה זו וזיהו את 'הים הגדול' עם האוקיינוס, שמחמת גודלו נחשב ל'ים הגדול'[7]. לפי שיטתם כל אחד משלושת האוקיינוסים, השקט, האטלנטי וההודי נחשב ל"ים הגדול", מפני שהם מחוברים ביניהם[8]. לדעה זו על הים התיכון מברכים עושה מעשה בראשית ככל הימים.
להלכה כתבו פוסקי זמננו[9] שיברך הברכה הכללית 'עושה מעשה בראשית' שבה יוצא לכל הדעות[10], והרוצה לצאת ידי שניהם יאמר מיד לאחר מכן: 'שעשה הים הגדול'[11]. יש שכתבו לברך כברכה העיקרית 'עושה הים הגדול' ולהוסיף 'עושה מעשה בראשית'[12].
הראיה המחייבת
בדומה לשאר ברכות הראיה, הראייה המחייבת היא ראיה לפרקים, דהיינו אחר שלושים יום מיום הראיה הקודמת[13] לא כולל יום הראיה הקודמת ויום הראיה הנוכחית[14]. גם אם ראה את הים או הנהר ולא ברך עליו, אינו מברך על ראיה אחרת עד שיעברו שלושים יום מאותה ראיה[15]. אולם המברך על ים אחד ורואה ים אחר אפילו באותו יום מברך עליו שנית[16].
יש שכתבו שאדם המתגורר על חוף הים ורגיל בראייתו, אף שלא ראהו שלשים יום אינו מברך, כיון שאין לו התפעלות בראייתו[17].
על ראיה בהירה בשעת לילה שיש בה התפעלות יש לברך[18] וכן על ראיה ממרחק דרך משקפת או מבעד לחלון מטוס[19].
הימים והנהרות שעליהם מברכים
הברכה נוהגת רק בנהרות שנבראו בתחילת הבריאה, ולא בנהרות שנוצרו אחר כך בצורה טבעית או בידי אדם[20]. וכן על ימים מלאכותיים או שחוברו זה לזה בידי אדם (כמו תעלת סואץ)[21] אין לברך[22].
נהר שהוסט ממסלולו בידי אדם יש לברך על מקום הזרימה המקורי אך לא על המקום שהשתנה[23]. במקרה של ספק אם השתנה נתיבו של הנהר, דעת חלק מהאחרונים שלא לברך מספק[24], ויש שכתבו שיש להעמיד הנהר על חזקתו שלא השתנה[25]. לגבי סתם ימים כתבו הפוסקים שאין מקום לחשוש שמא השתנו באופן מלאכותי[26].
לגבי נהרות כתב השולחן ערוך[27] שמברכים רק על אחד מארבעת הנהרות המוזכרים בתורה (בפרשת בראשית); גיחון, פישון, חידקל ופרת[28]. יש אומרים שעל כל נהר גדול בדומה לאותם ארבעה נהרות שגבורת הבורא ניכרת בו מברכים[29].
יש שכתבו שכמו נהר גם ים צריך להיות יוצא דופן ומעורר התפעלות בגודלו, בעומקו וברחבו[30]. אך יש שכתבו שמברכים גם על ימות קטנות כמו הכנרת וים המלח[31].
ברכת ים המלח
פוסקי זמננו דנו האם מברכים עושה מעשה בראשית על ים המלח:
יש שכתבו לברך עליו[32] ויש שהסתפקו שמא אין לברך, כיון שלפי פירוש רש"י נוצר הים בתקופה מאוחרת ולא נברא בששת ימי בראשית[33][34]. טעם נוסף משום שים המלח נוצר מקללה על ידי הפיכת סדום[35] ואין מברכים על מין קללה[36]. לדעתם יברך מספק בלי הזכרת שם ומלכות[37].
הערות שוליים
- ^ רש"י, מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד א', ד"ה על ההרים, לבוש סימן רכח
- ^ רש"י, מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד א', ד"ה לפרקים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ח, סעיף א'
- ^ הובאו במשנה ברורה, סימן רכ"ח, סעיף קטן ג'
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ד, פסוק ו'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ח, סעיף א' ועל פי משנה ברורה, סימן רכ"ח, סעיף קטן ב'. במור וקציעה ביאר את דברי השולחן ערוך שהים התיכון המתחבר לאוקינוס דינו כאוקינוס
- ^ משנה ברורה, סימן רכ"ח, סעיף קטן ב' על פי שו"ת הרא"ש כלל ד' סימן ד'
- ^ מור וקציעה רכ"ח על פי ספר התרומה המובא במגן אברהם סימן רכח, סעיף קטן א שהים סביבות אנגליה נקרא אוקיינוס
- ^ כף החיים רכח סק"ה, הוראת החזון איש בספר ארחות רבינו חלק ג עמוד רכד
- ^ מפני שגם הים הגדול מכלל מעשה בראשית, ובדומה לברכת שהכל, וכפי שכתב בביאור הלכה סימן רכח סעיף א
- ^ שו"ת מנחת יצחק חלק א סימן קי, הליכות שלמה פרק כ"ג אות כ"ט, על פי הדין בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ט, סעיף א' שאם תקן ברכתו תוך כדי דיבור יצא
- ^ הלכה ברורה סימן רכ"ח עמוד תע"ה, בעקבות דברי בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ז' שהים התיכון אינו ממעשה בראשית אלא התהווה מאוחר מהצפת מי האוקינוס בימי דור אנוש
- ^ משנה ברורה, סימן רכ"ח, סעיף קטן ב'.
- ^ משנה ברורה, סימן רי"ח, סעיף קטן י"א
- ^ ביאור הלכה סימן רי"ח ד"ה ובמקום הזה.
- ^ הליכות שלמה פרק כג אות כז
- ^ הליכות שלמה הלכות תפילה פרק כג אות כח על פי מנהג העולם המופיע בשו"ת הרדב"ז ח"ב תרמ"ו לענין הדרים בירושלים שלא לקרוע על מקום המקדש והובא בשערי תשובה תקס"א ה. אך הרדב"ז עצמו שם אינו מסכים למנהג זה
- ^ הליכות שלמה שם אות כו
- ^ חוט שני יורה דעה חלק ג עמוד קפה, בצל החכמה חלק ב סימן טז, ושם הוכיח מתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ב' עמוד ב' שגם ראיה ממרחק נחשבת ראיה
- ^ פרי מגדים הובא במשנה ברורה סק"ה, וראו שו"ת בצל החכמה ח"ב סימן י
- ^ שער הציון סימן רכח סעיף קטן ט
- ^ משנה ברורה, סימן רכ"ח, סעיף קטן ו'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד ב' לגבי פרת, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ח, סעיף ב'
- ^ אליה רבה סימן רכ"ח סק"ו
- ^ פמ"ג והובאו הדעות במשנה ברורה סעיף קטן ה ושער הציון סעיף קטן ח וסיים בצריך עיון למעשה, ובאשל אברהם מבוטשאטש סימן רכ"ח כתב שמסיבה זו נמנעים רבים לברך על נהרות שמא השתנו וראה בתוספות, מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד א', ד"ה על הנהרות
- ^ משנה ברורה סעיף קטן ו
- ^ רכח ס"ב
- ^ על פי תוספות, מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד א', ד"ה על הנהרות
- ^ אבודרהם בפירוש התוספות, מגן אברהם וביאור הגר"א הובאו במשנה ברורה, סימן רכ"ח, סעיף קטן ב'
- ^ תשב"ץ קטן סי' שכ"ג ופסקי מהר"ם מרוטנבורג בספר 'על הכל'
- ^ מור וקציעה על פי המבואר בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד עמוד ב' שהם מנויים בין שבעת הימים המקיפים את ארץ ישראל. לפי דעתו שם הימים הגדולים הם בכלל הים הגדול ומברכים עליהם שעשה הים הגדול. ראו גם תלמידי רבינו יונה ברכות דף מב עמוד ב המובא בבית יוסף
- ^ מור וקציעה, אור לציון חלק ב פרק י"ד הערה מ, חוט שני על יורה דעה חלק ג עמוד קפה
- ^ רש"י בראשית, י"ד, ג' מבאר שים המלח היה בתחלתו עמק הנקרא עמק השדים, ולאחר זמן (על פי המלבי"ם: בשעת הפיכת סדום) נמשך הים לתוכו
- ^ רבי יוסף שלום אלישיב בספר וזאת הברכה פרק יז אות ז, שבט הלוי חלק ט סי' מ"ז. ושם כתב שלפי ביאורו השני של רש"י שנבקעו הסלעים ונמשכו יאורים תת קרקעיים מן התהום לתוכו יתכן שנחשב ממעשה בראשית
- ^ על פי המלבי"ם בראשית י"ג,י שתיאר את היווצרות ים המלח כך: בעת הפיכת סדום פתחה הארץ את פיה ונוצר העמק, ונהר הירדן, שמתחלה היה עולה על גדותיו ומשקה את ערי הככר, מלא אותו במים (ומלחי התהום הם הסיבה למליחות המים)
- ^ ספר 'נימוקי אורח חיים' רכ"ח סק"ב. ובספר 'אהלך באמיתך' תמה על כך שאין הלכה כרבי יהודה במסכת ברכות, דף מ' עמוד א' הסובר שאין מברכים על מין קללה כגון נובלות (פירות שנשרו טרם זמנן), הובא בהלכה ברורה רכ"ח בירור ב'
- ^ וזאת הברכה שם