רבי אברהם דוד מבוטשאטש

רבי אברהם דוד מבוטשאטש

האוהל של רבי אברהם דוד בבית הקברות היהודי בבוטשאטש
לידה	נדבורנה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	בוצ'אץ', האימפריה האוסטרית

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א - 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

תולדות חייו

נולד בנדבורנה לאנשל (אשר) וואהרמן ולרחל בת הרב אברהם רחליס. שילב בלימודיו השכלה יהודית וכללית, כילד נבחן אצל רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה'ערבי נחל' וה'לבושי שרד', ובמקביל למד חשבון ואת השפות גרמנית ופולנית.

התחתן בגיל צעיר מאד עם בתו של רבי צבי הירש בן יעקב קרא בעל "נטע שעשועים" שהיה רבה של בוצ'אץ' ועבר לגור בבית חותנו, שם התיידד עם רבי חיים (מחבר "באר מים חיים") שנבחר אחר-כך לרב העיר טשרנוביץ.

בשנת תקנ"א בהיותו בן עשרים בלבד, התמנה לרבה של יזלוביץ. באותו זמן התקרב לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ולרבי משה לייב מסאסוב. גם בשמשו כרב העיר המשיך בלימודי החול, למד מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע מתוך גישה כי גם חז"ל למדו "מדעי-תבל וחכמות שימושיות"^{[דרוש מקור]}. התעמק גם בתורת הקבלה.

בשנת תקע"ד (1814) נפטר חותנו, ורבי אברהם מונה במקומו לרבה של בוצ'אץ'.

נפטר בכ"ט בתשרי ה'תר"א (1840).

מתלמידיו המובחרים היו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש, רבי אורי שרגא פייבל שרייער מברדשין שההדיר והדפיס את רוב ספרי רבו, ורבי חיים ירוחם שהדפיס ספר 'דברי חיים' מתורותיו של רבו.

לעיקר פרסומו זכה בגלל ספריו "אשל אברהם" ו"עזר מקודש" שחיבר על השולחן ערוך. ספרים אלו (המודפסים ברוב המהדורות כנספח לשולחן ערוך) הם דיונים הלכתיים בדברי השולחן ערוך. באופן יחסי מודגש הרקע לדיונים ההלכתיים בספרים אלו יותר מספרי אחרונים אחרים. כדי להבדיל בין אשל אברהם לרבי אברהם דוד ובין אשל אברהם שהוא חלק מהפרי מגדים, מכונה אשל אברהם של רבי אברהם דוד "אשל אברהם - בוטשאטש".

לאחרונה הוקם מחדש ה'אוהל' על קברו של רבי אברהם דוד בחלק הישן של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ', וחודשו המצבות על קברי צאצאיו.

רבי אברהם דוד מוזכר בספריו של ש"י עגנון - בן עירו.

מספריו

• אשל אברהם, על שולחן ערוך - אורח חיים, לבוב, ה'תרמ"ו.
• עזר מקודש על שולחן ערוך אבן העזר, בילגוריי, ה'תרצ"ג.
• כסף הקדשים - על שולחן ערוך חושן משפט
• דעת קדושים-משמרת הקודש, הלכות שחיטות וטרפות, לבוב, ה'תרל"א.
• דעת קדושים, הלכות מזוזה, לבוב, ה'תרנ"ו.
• דעת קדושים, הלכות ספר תורה, לבוב, ה'תרנ"ז, מיוסד על הספר "בני יונה" מאת רבי יונה לנדסופר.
• הגדה של פסח - עם פירוש אשל אברהם, לבוב ה'תרמ"ז.
• ברכת דוד, על פרשיות חומש בראשית - בדרך קבלה וחסידות, לבוב ה'תקס"ה.
• מחזה אברהם, כולל 3 ספרים: "מחזה אברהם" על חמישה חומשי תורה, "חזון דוד" על נביאים וכתובים ו"חזון למועד" על חגי ישראל, לבוב, ה'תרל"ו.
• אמרות טהורות סאטו מארה, ה'תר"ץ.
• תפלה לדוד, לבוב, 1886 (קטלוג האוניברסיטה העברית מס' מערכת: 000237138)
• דברי דוד, על התפילה (המשך לתפילה לדוד), קולומיאה, ה'תרנ"ב.
• דברי אבות, ביאור על מסכת אבות (לבוב 1876)
• יד רמה, פירוש להגדה של פסח, קולומיאה, ה'תרנ"ו.
• ברכת אברהם, הלכות ברכות, קולומיאה, ה'תרמ"ח.
• מילי דחסידותא, הגהות על ספר חסידים, סיגט, ה'תר"ע.

צאצאיו

בנו רבי ישראל לייב חתן רבי ישעיהו שור מיאסי. כיהן לאחר פטירת אביו כאדמו"ר בבוטשאטש. סבל רבות ממשכילי העיר. היה נחשב לגדול בתורה ופוסק בענייני ממונות

• בנו רבי אברהם דוד. ממלא מקום אביו. חתן דודו רבי יעקב יצחק מזברז'.
• חתנו רבי שמחה מלנצהוט.

חתנו רבי יוסף יהושע. ממלא מקום חמיו בבוטשאטש ורוב החסידים הסתופפו אצלו.

• בנו רבי יעקב יצחק מזברז'. חתן רבי יוסף יוסקה מלאשקוביץ. תלמידו של סבו (חותן חותנו) רבי מאיר מפרמישלאן. כיהן ברבנות בזברז' ואחר כך בפלטיצ'ן ובסוף ימיו ביאסי. נפטר בי"ב בשבט תרמ"ה.
  • בנו רבי משולם פייביש מפלטישאן (תרי"ד-י"ז בחשוון תש"ח). ממלא מקום אביו בפלטישאן ואחר ביאסי. ניצל בנס מהשואה.
  • בנו רבי שמשון אדמו"ר מבאקוי^{[דרושה הבהרה]}.
  • חתנו רבי מאיר מוסקוביץ' אדמו"ר משאץ.
    • חתנו רבי אלעזר טברסקי, מילא מקום דודו רבי משולם פייביש בפלטיצ'ן.

לקריאה נוספת

• שלום חיים פרוש, אור יקרות, ירושלים תש"ס, חלק ג' עמ' רכ"ג-רמ"ו.

קישורים חיצוניים

• דוד הלחמי, רבי אברהם דוד מבוצ'ץ (בעל „דעת קדושים”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29415521אברהם דוד מבוטשאטש