ברכה (נימוס)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה, וגורג' בוש, נשיא ארצות הברית, מברכים זה את זה לשלום בלחיצת יד בפגישתם בצ'קרס בשנת 2001. לצידם שני קצינים מצדיעים לבוש.

ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה. ברכה יכולה להיות גם איחול בעת פרידה. בעוד מנהגי הברכה הם תלויים מאוד במצב ובתרבות ועשויים להיות שונים אף בקרב אותה התרבות בהתאם לסטטוס החברתי או למערכת היחסים, הרי שהם קיימים בכל תרבויות האדם הידועות. ניתן להביע ברכות הן באמצעות מחווה פיזית והן באמצעות דיבור, ולעיתים קרובות הן משלבות בין השניים.

מחוות ברכה

ברכה עשויה לכלול ביטוי רשמי, נשיקה פשוטה, לחיצת יד או חיבוק. אופן קיום הברכה נקבע על פי כללי התנהגות חברתיים וכמו כן, על פי מערכת היחסים של האנשים. מעבר לברכה רשמית, שעשויה לכלול הכרה ורבלית, ולעיתים לחיצת יד – הבעות פנים, מחוות, שפת גוף וקשר עין עשויים גם הם לסמן איזו ברכה מצופה. מחוות הן הסימן הברור ביותר. למשל, על ידי כך שמברכים בן אדם עם זרועות פתוחות, ניתן להבין בדרך כלל שישנה ציפייה לחיבוק. לעומת זאת, ניתן לפרש זרועות חבוקות כסימן לעוינות. הבעות פנים, שפת גוף וקשר עין משקפים רגשות ואת רמת העניין. פנים קודרות, גרירת רגליים ומבט מושפל משדרים חוסר עניין, בעוד שחיוך וגישה עליזה היא סימן לקבלת הזולת.

בכל התרבויות אנשים מברכים זה את זה כאות להערכה, חיבה, חברות והערצה. בעוד לחיצות ידיים, חיבוקים, קידות, הנהונים וחיכוכי אף הם כולם ברכות מקובלות, הרי שהברכה הנפוצה ביותר היא נשיקה או נשיקות על הלחי. נשיקה על הלחי ועל היד נפוצה ביותר באירופה ובאמריקה הלטינית והפכה לברכה הסטנדרטית בדרום אירופה.

ברכות בעברית

שלום

בתחילת מפגש עם אדם, וכן בפגישה מקרית או רגעית, נהוגה אמירת שלום הדדית.

מקור המנהג הוא בתלמוד הבבלי[1] "אמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם... ושאילת שלום בשם שכתוב (רות ב, ד) והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ", וביארו הראשונים[2] שזהו המקור לכך שחייב אדם לברך את חבירו בשם ה', וכתבו עוד שמכאן אנו שואלים זה את זה כשנפגשים ב'שלום' שהרי הוא שמו של ה'.

וכל כך חשוב היחס הטוב והסברת הפנים בברכת 'שלום' בעת המפגש, עד שאמרו בתלמוד "אמר רבי חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום, יקדים לו שלום, שנאמר (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו".[3]

  • להתראות - בסיומו של מפגש עם אדם. כיום בעברית ישראלית מוחלף לעיתים ב"ביי" (סלנג, מאנגלית).
  • בוקר טוב - בשעות הבוקר, כתחליף ל"שלום". נענה בברכת "בוקר אור".
  • צהריים טובים - בשעות הצהריים, כתחליף ל"שלום".
  • ערב טוב - בשעות הערב, כתחליף ל"שלום".
  • לילה טוב - בשעות הלילה, כתחליף ל"להתראות".
  • שבוע טוב - כשמסתיים שבת במוצ"ש, תחילת שבוע.
  • יום טוב וכל טוב - ברכת פרידה, בכל שעות היום.
  • שיהיה לך יום נפלא - עברות, שנוצר בשלהי המאה העשרים, של הביטוי האנגלי Have a nice day. משמש בין השאר נותני שירות כברכת פרידה מלקוחותיהם.
  • מזל טוב - נאמרת לאדם שחוגג מאורע משמח, כגון הולדת ילד, חתונה, בר מצווה, יום הולדת או אירוע משמח אחר.
  • עד מאה ועשרים - ברכה לאריכות ימים, נאמרת במיוחד בימי הולדת.
  • בשעה טובה - בצאת לדרך חדשה, כמו במעבר דירה או בעת לקיחת משרה חדשה. ניתן גם לברך אחרי שמאורע שהיה מצופה במשך זמן רב התרחש.

לפעמים הברכה היא ספציפית וממוקדת בצרכי המתברך, כמו: "בהצלחה במבחן", "בקרוב אצלכם" (נאמר למשל בחתונות לרווקים ובאירועי ברית מילה לזוגות שאינם הורים או המצפים ללידה), "רפואה שלמה" וכיוצא בזה.

ברכות מסוימות אפשר להחוות באמצעות מחוות גופניות. כך כף יד מונפת למעלה משמשת ברוב המקרים כברכת שלום. גם לחיצת יד והצדעה עשויות להוות ברכת שלום. בתרבויות מסוימות נשיקה על הלחי משמשת כברכת שלום וכברכת פרידה.

לעיתים אין המברך מציין את ברכתו במפורש, אלא שולח, למשל, "צרור ברכות ואיחולים". ניתן גם לברך צד שלישי, באמצעות הביטוי "דרישת שלום" (מקובל גם השימוש בקיצור ד"ש). באירועים שונים, הן שמחות אישיות והן חגים, מקובלת גם ברכה שאינה פנים אל פנים, באמצעות הטלפון, כרטיס ברכה, אימייל או מסרון.

לקבוצות חברתיות שונות יש ברכות המקובלות בתוך הקבוצה כחלק מהז'רגון הפנימי. כך למשל שחקני תיאטרון מברכים ב"שבור רגל" ברצונם לאחל הצלחה בהצגה. לבני נוער יש ביטויי סלנג המתחלפים תדירות לברכות מפגש ופרידה. בני נוער בישראל נהגו לברך, בין השאר, "צ'או" (מאיטלקית), "סלאמאת" (מערבית), "להִת'" (קיצור של "להתראות"), "יאללה ביי" (צירוף של ערבית ואנגלית).

איחולים יהודיים במועדי השנה

בין יהודים מקובלים איחולים וברכות הבאים על רקע אופיו של החג או הזמן:

  • שבת שלוםיידיש: גוט שבּת (מבטאים: שאַבּעס\shabes) - איחול הנאמר בשבת עצמה, וביום שישי לפני כניסת השבת. יש המשתמשים בו גם כברכת פרידה בסוף יום חמישי.
  • שבוע טוב (מיידיש: א גוטע וואך) - נאמר במוצאי שבת (יש המאחלים אותו לאחר ההבדלה). יש המשתמשים בו גם בתחילת יום ראשון, כתחליף ל"שלום".
  • חודש טוב - ברכה הנאמרת בראש חודש, כתחליף ל"שלום". נאמרת לעיתים גם לאחר ברכת לבנה כתחליף לשבוע טוב.
  • מועדים לשמחה או מועד טוב (ביידיש: א גוטן מועד) - בחול המועד, או במועדים וחגים כנוסח הקידוש בחגים. מקור הברכה בקידוש לשלשה רגלים. התשובה המקובלת היא "חגים וזמנים לששון" (מאותו המקור).
  • חג שמחיידיש: א גוטן יום טוב; תרגום מילולי: "חג טוב") - ברכה זו נאמרת בערבי חגים ובחגים בתחילת מפגש וכברכת פרידה. ייתכן שהמקור לאיחול המשלב "שמחה" דווקא ב"חג", הוא מהפסוק ”וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ” (ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק י"ד).
  • מועד טוב ומבורך - ברכה מקבילה ל'חג שמח', שהייתה נהוגה אצל יהודי תוניסיה, אף לאחר עלייתם לארץ.
  • תזכו לשנים רבות – ברכה הנאמרת במוצאי יום טוב האחרון של החג כגון בסוכות, ונפוצה בקרב עדות הספרדים. התשובה המקובלת היא "נעימות וטובות".
  • תזכו לשנים רבות ולמועדים טובים - ברכה המקובלת בקרב בני תימן ונאמרת בדרך כלל לאחר תפילת יום טוב ולפני סעודת החג, התשובה המקובלת היא: "בחייך ובאורך ימיך הטובים"[4]
  • קיץ/חורף בריא (מיידיש: א געזונטע זומער/ווינטער) – ברכה הנאמרת במוצאי החגים: במוצאי פסח או שבועות על הקיץ, ובמוצאי סוכות על החורף
  • פורים שמח (מיידיש: א פרייליכן פורים) – בפורים.
  • "תרבחו ותסעדו" - היא ברכה המקובלת בחגיגת ליל המימונה, שחל במוצאי שביעי של פסח בקרב קהילת יהודי מרוקו. מקובל לפרש את הביטוי כ"תרוויחו ותצליחו", אך פירוש זה מוטעה. הטעות צמחה בקרב מרוקאים שנולדו בארץ, אשר מפרשים את הברכה כהזמנה לאורחים ליהנות משפע המזון. הברכה הנכונה היא "תרווחו ותסעדו" ומשמעותה, שיהיה לכם רווח (רווחה) ואחר כך תוכלו גם לתת סעד (עזרה לזולת). הברכה המקורית לא מתייחסת לאוכל אלא לרעיון חברתי, על אף שמבטאים אותו בצורת ארוחה חגיגית, אליה מוזמנים אורחים רבים.[5]
  • פסח כשר ושמח – בפסח, איחול המבטא את ריבוי הלכות הכשרות בחג הפסח.

איחולים לימים נוראים

ערך מורחב – איחולי עשרת ימי תשובה
  • כתיבה וחתימה טובה - איחול הניתן בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. ביהדות מקובל שדינו של אדם נכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, אך ניתנת ארכה לתיקון עד להושענה רבה. הילכך, נהוג, כל עוד מעשה הכתיבה לא הסתיים, להזכיר את הכתיבה והחתימה בברכה.
  • חתימה טובה - איחול הניתן בעשרת ימי תשובה, בציפייה לחתימה שתקרה ביום הכיפורים.
  • גמר חתימה טובה - גם הוא איחול הניתן בעשרת ימי תשובה. ישנם המשתמשים באיחול זה אף לאחר יום הכיפורים, עד היום השביעי של חג-הסוכות, שנקרא 'הושענה רבה', משום שישנן דעות שזהו היום שבו נגמר סופית דין העולם.
  • שנה טובה (מיידיש: א גוט יאר) - בקרב דוברי יידיש מקובל גם במשך כל השנה, אך האיחול הוא במיוחד לראש השנה, ובפרט בקרב דוברי עברית שכמעט ואינם משתמשים באיחול זה במשך כל השנה.
  • שירבו זכויותינו כרימון - בראש השנה, פירושו, שנזכה לעשות מצוות רבות כמספר גרעיני הרימון (מספר רב). בדרך כלל יהודים דתיים משתמשים באיחול זה.
  • ביידיש, בעיקר אצל תנועת החסידות: א גוט קוויטל, על פי הביטוי הארמי "פיתקא טבא" - איחול הנאמר ביום הושענא רבא. הכוונה: על פי הספרות החסידית, שביום זה נשלחים כביכול פסקי הדין שנכתבו ונחתמו בימי עשרת ימי תשובה, ליעדם. על כך האיחול שיזכה המתברך למברק שבו פסק דין טוב.
  • לשנה טובה תכתב ותחתם - ברכה הנאמרת בדרך כלל בראש השנה לאחר תפילת ערבית, כאשר הנוכחים נפרדים או לאחר ההגעה לבית לסעודת החג.
  • תכתב בספר החיים ובספר הזיכרון - ברכה בקרב יהדות תימן המקבילה לברכות אחרות הנאמרות בראש השנה, ובעיקר בליל ראש השנה. התשובה המקובלת היא ואתה תכתב בספר סליחה ומחילה וכפרה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ג עמוד ב'
  2. ^ הריב"ן חתנו של רש"י
  3. ^ כבר בתקופת המקרא מצאנו לברכת 'שלום' תקדימים נוספים, ראה למשל: בראשית מ"ג, כ"ז, וכן שמואל א' כ"ה ה'.
  4. ^ הרב דוד תעשה (ע), זכור לאברהם - תפילה לאל חי סוכות ושמחת תורה, בני ברק: נוסח תימן - המרכז להפצת יהדות תימן, תשס"ז
  5. ^ ראו פירוט בערך מימונה בוויקיפדיה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33268524ברכה (נימוס)