הרב אברהם מרדכי גוטליב
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
הרב אברהם מרדכי גוטליב (נולד בי"א בטבת ה'תשכ"ג, 7 בינואר 1963) הוא מקובל ומדריך לעבודה עצמית. תלמידו של הרב רבי ברוך שלום הלוי אשלג. אדמו"ר קהילת חסידי אשלג בקריית יערים ומייסד בית המדרש "ברכת שלום".
חיבר עשרות ספרי קבלה ועבודה עצמית. מלמד ומפיץ את תורת הרב יהודה לייב הלוי אשלג בעל ה"סולם", על פי דרכו של בנו וממשיך דרכו הרב רבי ברוך שלום הלוי אשלג.
תולדות חייו
נולד לשרגא פייבל ושרה גוטליב, וגדל בבני ברק. מגיל ארבע עשרה למד עם הרב ברוך שלום הלוי אשלג, בנו בכורו וממשיך דרכו של בעל הסולם, הרב יהודה ליב אשלג, והיה לצעיר תלמידיו.
במשך 14 שנה למד בבית מדרשו של הרב"ש, בנוסף ללימודיו בישיבה הליטאית "בית מאיר" בבני ברק, שם התחנך אצל הרב זלמן רוטברג.
כבר מגיל צעיר, עוד בימי חייו של הרב"ש, החל הרב גוטליב ללמד קבוצות אברכים את חוכמת הקבלה, וכמו כן החל לערוך את כתבי רבו.
לאחר פטירת הרב"ש, עזב, בשנת תשנ"ג, את בני ברק ועבר להתגורר בקריית יערים. זמן קצר לאחר מכן, הקים את בית המדרש "ברכת שלום" והחל להעביר שיעורים בחוכמת הקבלה על פי דרכו של בעל ה"סולם".
בחודש אב תשפ"ד מועצת קריית יערים סגרה את בית המדרש לאחר מכתב מבד"ץ בני ברק בבקשה לעצירת ההקצאה עד לבירור יסודי.
פועלו
זמן קצר לאחר פטירת רבו, הרב ברוך שלום הלוי אשלג, ייסד הרב גוטליב, יחד עם תלמידים נוספים של הרב"ש, הוצאת ספרי קבלה על פי דרכו של הרב אשלג.
הרב ברוך שלום לא הוציא ספרים בחייו, ותורתו נשארה בהקלטות ובהערות שרשם בכתב צפוף על גבי ספריו. הוצאת כתבי רבו הפכה למפעל חייו של הרב גוטליב. עד כה יצאו לאור למעלה מארבעים ספרים. הספרים עוסקים בשני תחומים עיקריים – חוכמת הקבלה והדרכה בעבודת ה'.
מעבר לעריכה והדפסה של מאמריו של הרב"ש בעבודת ה' (עבודה שבה התחיל עוד בימי חייו של רבו), יצאו לאור מאמרים מקוריים של הרב גוטליב בסדרת ספרי 'במעגלות השנה' ועוד.
ב-27 השנים, שבהן מתגורר הרב גוטליב בקריית יערים, התקבצה סביבו קהילה של תלמידיו ומשפחותיהם. מרכז הקהילה הוא בית המדרש 'ברכת שלום'. לקהילה אופי חרדי חסידי. הקהילה יוצאת דופן ברב גוניותה האנושית, בניגוד לרוב הקהילות החסידיות החרדיות. היא כוללת משפחות מעדות שונות, משפחות של בעלי תשובה ודתיות לאומיות, לצד חסידים מבית. המכנה המשותף לכולן הוא הרצון להתפתחות אישית בדרך אשלג. הקהילה מתנהלת על פי חזונו של הרב אשלג עם דגש רב על ערכים של נתינה ושותפות. מלבד המשפחות המתגוררות בקריית יערים קשורים לקהילה תלמידים רבים בכל רחבי הארץ והעולם.
מעבר להוצאת הספרים וניהול בית המדרש 'ברכת שלום', מוסר הרב גוטליב שיעורים מדי יום בקריית יערים, באינטרנט וברחבי הארץ, ועוסק בהפצה של חוכמת הקבלה לכלל הציבורים בחברה הדתית והישראלית.
השקפת עולמו ודרכו בלימוד חוכמת הקבלה
הרב גוטליב, כמו רבו הרב ברוך שלום, מלמד את חוכמת הקבלה ע"פ דרכו של הרב אשלג בעל ה'סולם'. אופי הלימוד הוא חקרני בדומה לצורת לימוד הגמרא. חיבורו הגדול, 'תלמוד עשר הספירות' עם ביאורי הרב"ש והערות וביאורים פרי עטו, דומה בעימודו לדף גמרא – דברי האר"י במרכז הדף, סביב דברי האר"י מסודרים ביאורי בעל ה'סולם' בדומה לפירוש רש"י על דף הגמרא. ביאורי הרב"ש וביאורים נוספים של הרב גוטליב עצמו בדומה לתוספות שעל דף הגמרא.
דרכו של הרב גוטליב בלימוד חוכמת הקבלה, בדומה לרבותיו לבית אשלג, היא, ללמוד את העולמות הרוחניים מתוך עולמו של האדם. דרך זו שונה מדרך הלימוד של הקבלה הספרדית כדוגמת תלמידי הרש"ש, הלומדים את העולמות הרוחניים כמציאות החיצונית לאדם. הביאורים לשמות הספירות, העולמות וכו' נסובים על האדם ועבודתו הרוחנית.
השקפותיו בנושאים חברתיים שונים מתאפיינות בערנות וחדשנות לגבי תהליכים חברתיים בישראל ובולטות במקוריותן על רקע נוף ההנהגה החרדית.
לגבי החברה הישראלית סבור הרב גוטליב שהיא זקוקה לשינוי לכיוון אהבת הזולת, אחדות והכלה של כל חלקי הציבור בארץ ועשייה חיובית ברמת האזרח הפרטי. חינוך לעבודה פנימית של פרטים שיצור תנועה כללית חברתית. עיקרון זה בא לידי ביטוי ביחסו לגבי מעמד האישה בחברה הישראלית שלגביו סבור הרב שנשים צריכות להיות חלק בלתי נפרד מהעשייה הציבורית, לימוד התורה והעבודה העצמית. לגבי קהילת הסוטים וחברות מיעוטים בישראל, התבטא רבות לגבי הצורך להכלה וסובלנות כלפי ציבורים אלו בחברה הישראלית, בשונה מהגישה המקובלת בציבור החרדי המתעלמת או שוללת את חלקם בחברה הישראלית. לגבי הסוגיה הסביבתית-אקולוגית וזכויות בעלי חיים – הרב תומך ומתייחס בשיעוריו לשינויי האקלים וסוגיות סביבתיות אחרות למשל קריאתו להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים. הרב גוטליב מתנגד לאכזריות כלפי בעלי חיים בתעשיית הבשר בישראל ובעולם.
השקפתו החברתית מובאת במאמריו המופצים בקרב תלמידיו ובשיעוריו השונים.
חזונו ופעילותו החברתית
בניגוד למרבית מנהיגי החברה החרדית[1], הרב גוטליב קשוב מאוד לתהליכים המתחוללים בחברה הישראלית. הרב יהודה ליב אשלג עצמו היה קשוב לתהליכים שהתרחשו בישראל וניסה לפתח דיאלוג עם מנהיגיה[2]. נוכח הקיטוביות, המחלוקות והאלימות הרבה בחברה הישראלית, חזונו של הרב גוטליב הוא שינוי פני החברה הישראלית באמצעות חינוך חדש השם דגש על פנימיות האדם. חברה שבבסיסה העיקרון הרוחני של אהבת הזולת. במסגרת מאמציו לקדם תהליכים חיוביים בחברה הישראלית, הוא מסר שיעורים לכל חלקיה, כמו אקדמאים במכון ואן ליר ואוניברסיטת בר-אילן, ציבור חילוני בתל אביב, שיעורים בישיבות וסמינרים של הציבור הדתי לאומי וחלקים שונים של הציבור החרדי.
הרב גוטליב נפגש ולימד אנשי ציבור רבים במטרה לתרום לבניית החברה הישראלית, כדוגמת הדוקטור אביחי מנדלבליט, ח"כ תהלה פרידמן, השופטת אירית מני-גור, הפילוסוף ד"ר אברהם אלקיים, ד"ר בועז הוס ורבים אחרים.
מספריו
- בלבב שלם – פרקי חייהם ומשנתם של רבי יהודה הלוי אשלג, בנו הרב ברוך שלום אשלג ותלמידיהם
- מעגלות השנה – מאמרים בנושאי פרשיות השבוע ומועדי ישראל ע"פ תורת אשלג
- מתן תורה – מאמרי הרב אשלג עם ביאורים ומאמרים מאת הרב גוטליב
- תלמוד עשר הספירות – מסודר בדומה ל'צורת הדף' חיבורו של בעל הסולם עם פירושים מאת הרב"ש והרב גוטליב
- הקדמות לחכמת האמת – חיבורו של בעל ה'סולם' עם ביאורים ומאמרים מאת הרב גוטליב
- פתיחה לחכמת הקבלה – חיבורו של בעל ה'סולם' עם ביאורים ומאמרים מאת הרב גוטליב
- פרי חכם אגרות – ביאורים על מכתביו של בעל ה'סולם' לתלמידיו
- ברכת שלום מאמרים – אוסף של כל המאמרים של הרב"ש, שאותם כתב לתלמידיו בין השנים תשד"מ-תשנ"א
- ברכה ושלום – מאמרים בעבודת ה' ע"ד האמת מאת הרב"ש עם ביאורי הרב גוטליב
- ה' שמעתי שמעך – מאמרים שנכתבו על ידי תלמידי בעל הסולם – הרב"ש, הרב בנימין סנקובסקי, הרב משה ברוך למברגר, הרב יאיר וינשטוק, הרב יהודה הרש ברנדווין ועוד – מתוך תורות והדרכות פרטיות שקבלו מרבם עם ביאורי הרב גוטליב.
קישורים חיצוניים
- אתר 'ברכת שלום' – אתר בית המדרש 'ברכת שלום'
- דף הפייסבוק של הרב אברהם מרדכי גוטליב
- ערוץ היוטיוב של שיעורי הרב גוטליב
- הרב גוטליב בערוץ 'הדברות'
- שיעורי הרב גוטליב ב'קול הלשון'
הערות שוליים
30785701אברהם מרדכי גוטליב