סטרטין
.svg) | |
| סמל סטרטין טרם מלחמת העולם הראשונה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אובלסט |
 איוונו-פרנקיבסק |
| תאריך ייסוד | 1184 (נזכרת לראשונה) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 8,800 (2001) |
| קואורדינטות | 49°25′N 24°37′E / 49.417°N 24.617°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
סטרֶטין (יידיש: סטרעטין, פולנית: ׁStratyn, אוקראינית: Стратин) היא עיירה קטנה באוקראינה, בעבר בלב חבל 'הלישנה' שבמרכז גליציה, וכ-80 ק"מ דרומית ללבוב, בירת גליציה תחת הממשל האוסטרו-גרמני. לפני השואה היו רבים מתושביה יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת 1921 נרשמו בה רק 321 נפשות, והיא הייתה הקטנה בעיירות שבמחוז זה. מעיירה זו יצאה חצר חסידות סטרטין (משפחות ברנדווין ולנגנר) שהשפיעה רבות על יישובי היהודים בסביבה. תושבי סטרטין נרצחו בשואה, ועל חלק מבית הקברות היהודי בעיירה הוקמה כנסייה. מבנה ה"אוהל" (מבנה הנצחה מעל קברים יהודיים חשובים) ובו שלשה קברים של ראשי חסידות זו הוקם מחדש לאחר התפרקות ברית המועצות.[1]
העיירה מחולקת משני עברי נהר, השכונה מצפון נקראה "הכפר" סטרטין, ומדרומו "העיר". העיירה נמצאת כ-12 ק"מ מערבית לרוהטין. באוכלוסייתה נרשמו 561 משפחות בשנות ה-2000 המוקדמות.[2]
היסטוריה
איזכור ראשון של העיירה נמצאת בספר חוקי גליציה משנת 1464. ב-13 באוקטובר 1671 קיבלה מעמד עיירה רשמית.
משנת 1365 ועד 1772 המקום היה תחת שלטון הממלכה הפולנית, ומשנה זו ועד סוף מלחמת העולם הראשונה העיירה הייתה בידי הממלכה האוסטרו הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה משנת 1918 ועד 1932 סטרטין חזרה להיות תחת שלטון פולין העצמאית.
בסוף שנת 1939 עברה העיירה לידי השלטון הסובייטי תחת ברית המועצות וכשנתיים אחר כך בשנת 1941 נכבשה בידי גרמניה. בשנת 1944 חזרה ונכבשה בידי ברית המועצות והייתה תחת שלטונה עד התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991, ומאז העיירה תחת שלטון אוקראינה העצמאית.
בשנת 1921 נרשמו באוכלוסייתה רק 373 משפחות, והיא הייתה הקטנה בעיירות שבחבל סטניסלבוב (רשמית: חבל איבנו-פרנקיבסק). לקראת תום השלטון הפולני בספטמבר 1932 החליט שר הפנים להסיר ממנה את מעמדה כעיירה רשומה.
בראשית שנות ה-2000 נרשם שאוכלוסיית סטרטין מונה 561 נפשות. ככל הידוע אין בה יהודים.
יהודי סטרטין
לפני מלחמת העולם הראשונה
בשנת 1765 מנו יהודי סטרטין 83 גברים ו-12 ילדים.[3]
בשנת 1880 היו 593 תושבים יהודים (73% מהאוכלוסייה 840 תושבים ב-143 בתים). האחרים היו: 192 רותנים ו-19 פולנים.
עשרים שנה מאוחר יותר בתחילת המאה ה-20 נמנו רק 97 בתים ו-694 תושבים ומתוכם רק 413 יהודים שהיוו 59.5% מן האוכלוסייה.
הרב יהודה צבי ברנדויין (הראשון) תלמידו של רבי אורי מסטרליסק (המכונה השרף מסטרליסק) הקים את חצר חסידות סטרטין בעיירה. חסידות זו הפכה מרכזית בגליציה. קיימים מסמכים של הממלכה האוסטרו-הונגרית בדבר תלונה של יהודים משכילים מן העיירה טרנופול נגדו, המאשימים אותו במרמה ומצג שווא, בעניין הקמיעות והברכות שהוא חילק לחסידיו.[2]
בשנת ה'תרכ"ו 1865 נכדו רבי נחום מונה לרב העיירה בגיל 18 בלבד. שנים אחדות לאחר מכן נדד לעיירה בורשטיין ושם נודע כמקובל ומחבר ספרי קבלה.
במלחמת העולם הראשונה ואחריה
בעת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה המשיכה הירידה במספר האוכלוסין, נמנו 373 תושבים בלבד, מתוכם 151 היו יהודים, המהווים 41% מן האוכלוסייה בלבד.
בשואה
בשנת 1939 עם כניסת הסובייטים לעיירה, המחולקת לשניים נרשמו כאוכלוסייה בסטרטין 'העיר' 460 נפשות ביניהן 150 יהודיות ו-310 אוקראיניות. באותו הזמן ב'כפר' בצידו השני של הנהר נרשמו 1820 נפשות, ביניהן: 1710 אוקראיניות, 90 נוצרים קתולים ('לאטיניים'), ו-20 יהודים.
בפנקס הקהילות מסטרטין נרשמו 155 יהודים. אין ניצולים מקהילה זו, ולכן גורלם המדויק אינו ידוע.[4][5][6]
חסידות סטרטין
ערך מורחב – חסידות סטרטין
חצר חסידות סטרטין (ביידיש סטרעטין) הוקמה כאמור בידי רבי יהודה צבי מסטרטין. בדורות שלאחר מכן עיקר אדמור"י החסידות וחצרותיה נדדו לעיירות בורשטיין ומקומות אחרים. בתי מדרש של החסידות היו בכל העיירות בסביבת רוהטין ולבוב, וביניהם: בוטשץ' (עיירתו של ש"י עגנון), אוזרוב ועוד.
בימינו קיימות כמה חצרות חסידיות המונהגות בידי צאצאי חסידים אלו, בירושלים, ביישוב אור-הגנוז ליד צפת, ובניו יורק שבארצות הברית. כולן מאופיינות בלימוד קבלה אינטנסיבי, ואלו בארץ היו קשורים משפחתית ותרבותית לרב אשלג ושיטתו בלימוד הקבלה.
אישים ידועים תושבי המקום או צאצאיה
- רבי יהודה צבי ברנדויין
- רבי אברהם ברנדוויין
- רבי אליעזר ברנדוויין מאוזיפולע - בנו של רבי יהודה צבי מסטרטין
- רבי שמואל זנוויל ברנדוויין.
- רבי נחום (ברנדוויין) מבורשטין - האדמו"ר מסטרטין בבורשטיין, ומחבר ספרי קבלה רבים.[7]
- רבי יהודה צבי ברנדוויין - האדמו"ר מסטרטין בארץ ישראל.
- אנדרו מילר - כומר יווני אורתודוקסי, למד כמורה באוניברסיטת לבוב, עבר לטורונטו ואחר כך ארצות הברית וכתב על אהבתו למולדתו[8]
קישורים חיצוניים
- תמונות המקום ותיאור תולדותיה מביקור תלמיד יהודי מאוניברסיטת מרכז אירופה (אנגלית, דף אישי באתר האוניברסיטה)
סרט המראה את שרידי בית הכנסת בעיירה ואת מראה העיירה כיום, סרטון באתר יוטיוב- העיירה סטרֶטין - כיום בגבולות אוקראינה (גוגל ארץ באתר מפות גוגל)
- חיילי הסיירת האיטלקיים של הורמאכט צבא גרמניה, צועדים באזור רוהטין - סטרטין. יולי 1941. (אתר התמונות פוסטאימג')
- תמונות של סטרטין וכנסיותיה (אתר תמונות אוקראיני)
- ציור העיירה סטרטין בגלויה מהמאה ה-19 (באתר השיתוף של התרבות האוסטרית קולטור-פּוּל)
- יהודי סטרטין וחסידות סטרטין (מתורגם מיידיש לאנגלית, ספר יזכור ליהודי רוהטין, אתר תולדות היהודים)
- מפת גליציה בעברית משנת ה'תרל"ו (סטרגטין מצוינת צפונה ובסמוך לרגהאטין)
הערות שוליים
- ^ על סטרטין דף אישי של תלמיד יהודי באוניברסיטת מרכז אירופה
- ^ 2.0 2.1 העיירות הסמוכות. ספר יזכור ליהודי רוהטין (רוגטין) (אתר תולדות היהודים JewishGen)
- ^ על פי העיתון "חדשות רוהטין" מהשנים ההן, שנתגלה בספריית לבוב. (אנגלית, אתר המורשת היהודית של רוהטין)
- ^ רשימת היהודים בקהילות גליציה (אתר זכור)
- ^ ספרי יזכור לקהילות יהודיות, סרוקים (אתר ספריית ניו יורק)
- ^ על הרבי מסטרעטין האחרון בעיירה ובנו שנותר בירושלים. (בתולדות משפחה בספר שהודפס לכבוד נישואין. אתר כתבים עברים)
- ^ על הילולה לזכר רבי נחום מבורשטיין באתר 'כיכר השבת'
- ^ אהבת המולדת ספרו של אנדרו מילר, (אוקראינית, אתר גולת האוקראינים)
