בית מדרש הגר"א

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית מדרש הגר"א
לוגו בית מדרש הגר"א.png
פעילות כולל אברכים, ישיבת המשך הזמן, ועוד
תחום הפצת תורה
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסדים הרב אוריה ענבל
תקופת הפעילות תש"ע–הווה

בית מדרש הגר"א הוא ארגון המקיים מסגרות לימודיות בש"ס ופוסקים, וכן מסגרות לבירור יסודי התורה והמצוות ושורשם. במקביל ללימודי גמרא הרווחים במסגרת הישיבות והכוללים החרדים, במסגרת הארגון נלמדים גם מקרא ומשנה, עיונים בספר המצוות, העמקה ביסודות התורה שבעל פה ובדרשות חז"ל, הפשט והדרש בתורה שבכתב, ענייני מחשבה, אמונה, השקפה ומוסר, התמודדות עם תרבות ושאלות הזמן, צדקה ומשפט בימינו, עיון במשנת הגר"א ובספרים כוזרי, באר הגולה למהר"ל מפראג ודרך השם. הארגון נקרא על שם הגר"א שחלק גדול מתורתו עסקה בהבאת מקורות לכל הלכה ובחיבור הדינים לשורשם בתורה שבכתב[1].

הארגון הוקם בשנת תש"ע על ידי הרב אוריה ענבל על מנת לתת לבחורי ישיבות ואברכי כוללים חיבור פנימי לעבודת ה'.

פעילות הארגון

  • כולל אברכים - הכולל שהוקם בשנת תש"ע, שכן מתחילה בבית המדרש של ישיבת מיר, ולאחר מכן במקומות שונים, הכולל הוציא לאור קבצים תורניים בשם 'ציון לנפש חיה'.
  • ישיבת "המשך הזמן" לבחורי ישיבות - במסגרת ישיבת "המשך הזמן" מוקדשים בימי בין הזמנים שלושה ימים לעיון בסוגיות יסוד ביהדות, מפי תלמידי חכמים ורבנים שונים.
  • שבתות עיון - השבתות מיועדות לבני ישיבות הבקיאים בסדרי נשים ונזיקין, המבקשים להרחיב את אופקיהם בהבנת הש"ס והבקיאות בו ובדרכי הראשונים[דרושה הבהרה].
  • סדר א'.
  • סדר שני - "משנת התלמוד": בני ישיבה ואברכים הלומדים מדי יום שבעה דפי גמ', במטרה לחזור ולשנן את כל הש"ס בתוך שנה אחת, ולרכוש ידע מקיף בו.
  • שיעורי ערב - בשעות הערב מקיים בית המדרש מגוון שיעורים במכלול נושאים: מקרא, משנה ותלמוד, עיונים בספר המצוות, העמקה ביסודות התורה שבעל פה ובדרשות חז"ל, הפשט והדרש בתורה שבכתב, ענייני אמונות ודעות וחובות הלבבות, התמודדות עם תרבות ושאלות הזמן, צדקה ומשפט בימינו; עיון במשנת הגר"א ובספרים כמו כוזרי, באר הגולה, דרך השם, איגרות צפון וכדומה.
  • מסגרות לימוד - מסגרות קבועות ללימוד פרשת השבוע עם בני ישיבה ואברכים, מסגרת קבועה לעיון שבועי בששה סדרי משנה, מסגרת קבועה לעיון חודשי בנביאים וכתובים.
  • ימי עיון - הכינוסים בימי וערבי העיון מיועדים לבירור בנושאי יסוד: הדרך ללימוד המקרא, עיון בסוגיות מתוך ספרי הנביאים והכתובים, עיון בדרכן של דרשות חז"ל, ענייני אמונה ואתגרי השעה, וענייני דיומא.
  • מכון הוצאה לאור - הוצאה לאור והפצת שיעורים ומאמרים מרבני בית המדרש, ומראי מקומות.
  • אתר אינטרנט - אחזקת אתר "בית מדרש הגר"א", הכולל מאות שיעורי וידאו ואודיו מאת הרב אוריה ענבל ומאת רבני בית המדרש. בעקבות חסימת האתר על ידי נטפרי נסגר האתר.
  • שו"ת - מענה בכתב ובעל פה לשאלות ובירורים ביסודות היהדות: בני ישיבה המבקשים חיבור לעבודת ה' ולתלמוד תורה, ועיון בסוגיות חמורות על ידי רבני בית המדרש. השו"ת מתנהל בעיקר בפינת 'שו"ת' שבאתר.

רבני הארגון

מרבני בית המדרש: הרב משה מינצברג והרב אוריה ענבל

רבני הארגון הם הרב אוריה ענבל, הרב משה מינצברג, הרב אורי הולצמן, הרב יחיאל ורטהיימר, הרב ישעיהו לוי, הרב משה מרדכי אייכנשטיין.

מלבד הרבנים הקבועים, משתתפים בימי עיון ובישיבות המשך הזמן רבנים שונים.

בין הרבנים שהשתתפו בעבר במי העיון נמנים: הרב שלמה פישר ראש ישיבת איתרי, הרב אליהו מאיר פייבלזון ראש ישיבת פתחי עולם, הרב נתן רוטמן והרב לייב מינצברג מנהיג קהילת המתמידים

תמיכה והתנגדות ל"בית מדרש הגר"א"

באירוע תמיכה שכלל מגבית המונים[2], נשאו דברים: הרב יהושע אייכנשטיין, הרב נתן רוטמן, הרב משה מינצברג, והרב רפאל גריינמן[3].

לעומת זאת, בחנוכה תש"פ תקף הרב דוד כהן את בית מדרש הגר"א, באומרו ”לאחרונה יש דברים שאי אפשר להעלות על הדעת, מאנשים שכאילו אמונים על בית מדרש הגר"א, ויש עוד כאלו שנותנים להם חשיבות... זה כפשוטו חורבן של כל המסורת והדרך שמקובלת עלינו”[4][5].  

בעקבות דברי הרב דוד כהן, מינו הרב משה הלל הירש והרב דוב לנדו את הרב צבי אשר פרידמן (בנו של הרב יעקב פרידמן ורבה של שכונת רמת צבי בזכרון יעקב), שיבקר את שיעורי בית המדרש[6]. אמנם הרב יצחק רצאבי אמר ששמע ממנו שהמינוי לא יצא לפועל והוא אינו מפקח על בית המדרש כלל[7].

בסוכות תשפ"ב הצטרף הרב ברוך שמואל דויטש להתנגדות: ”כולם יודעים מיהי החבורה הזאת ואינני רוצה להזכיר כאן, וחבורה זו עושים ממש ליצנות מהתורה, ומרשים לעצמם לומר כל מה שרוצים”[8].

ביטאון הפלס[9] כתב מאמר נגדם כאשר על המאמר חתום "אחד מראשי הישיבות". יש שראו בכך[4] נקמה מצד הפלג על שבזמן הפילוג בציבור הליטאי כתב וערך הרב אוריה ענבל - חוברות הסברה לדרך הנהגתו של הרב שטיינמן, בהן מתח ביקורת על הפלג[4][6].

גם הרב שלמה פלאי משגיח בישיבת חברון יצא כנגד בית המדרש במאמר בשם "הליכה במסורת אבותינו"[10].

באלול התש"פ יצא הרב יצחק רצאבי כנגד בית המדרש, כשהוא מציין שמספר רבנים כתבו מכתב נגד בית המדרש[11]. הרב רצאבי גם האשים את רבני בית המדרש שהם אוחזים בדעות רפורמיות[12].

בטבת התשפ"א פורסם שגם הרב צבי גרינהויז יצא כנגד בית המדרש, כשהוא מציין שהתכנים הנלמדים בבית המדרש הם בגדר אפיקורסות[13].

באב ה'תשפ"א נחסם האתר הרשמי של בית מדרש הגר"א בחברת הסינון נטפרי בהוראת הרב משה הלל הירש שציין שזו גם דעתם של רבנים נוספים: הרב דוד כהן, הרב אשר אריאלי, והרב ישראל בונם שרייבר.[14].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים