משפחת בית טוביה
משפחת בית טוביה הייתה אחת המשפחות היהודיות בעלות ההשפעה בתקופת בית שני עד מרד החשמונאים.
המשפחה התגוררה באחוזה משפחתית בדרום הגלעד. האזור שבו שכנה האחוזה נקרא ארץ טוביה, ובירתו של האזור הייתה רבת עמון. אחוזת בית טוביה, שנבנתה על ידי הורקנוס לבית טוביה מזוהה היום על ידי רוב החוקרים עם האתר ארכאולוגי עיראק אל-אמיר. באתר נמצאה על גבי קיר מערה כתובת בעברית קדומה עם השם טוביה.
תולדות המשפחה
שורשי המשפחה בימי בית ראשון. אזכור לטוביה מופיע בתקופה הפרסית בספר נחמיה, כאחד ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ומחברי כנסת הגדולה, ומיריביו המובהקים של נחמיה. בספר נחמיה מופיע טוביה כאחד המתנגדים העיקריים לשיקום חומת ירושלים, ועל כן מוצמדים לשמו הכינויים "עמוני" או "עבד העמוני" ספר נחמיה, פרק ב', פסוק י"ט. כינויים אלה יכולים להתפרש כמבטאים את קשריו עם העמונים, ונועדו לבטא בוז וגנאי כלפיו. פירוש אחר הוא "עבד המלך" שמשמעותו פקיד בשירות המלך (הפרסי). טוביה היה בעל עמדה חברתית ומדינית גבוהה בירושלים. הייתה לו לשכה פרטית בבית המקדש, אותה העמיד לרשותו אלישיב הכהן הגדול שהיה קרוב משפחתו, אך הוא סולק משם זמן קצר אחר כך על ידי נחמיה שראה בכך חילול הקודש.
אישיות נוספת בשם טוביה מופיעה בכתובים בשנת 260 לפנה"ס לערך. הפפירוסים של זנון מספרים על טוביה שישב במקום מושב אבותיו בעבר הירדן, שימש כמושל מקומי מטעם בית תלמי עמד בראש מושבה צבאית בשם בירתא של עמון שהייתה מורכבת מחיילים יהודים ונוכרים ועסק בסחר עבדים. טוביה נשא לאשה את הבת של הכהן הגדול - שמעון הראשון. הוא היה גיסו של הכהן הגדול חוניו השני.
בנו של טוביה - יוסף בן טוביה, שימש כגובה כספים עבור בית תלמי ביהודה. בתקופתו הגיעה המשפחה לשיא כוחה. יוסף לקח את התפקיד מגיסו חוניו השני ובכך פגע בתפקידו של הכהן הגדול.
בנו של יוסף, הורקנוס, שימש כשליח של אביו במצרים, ועל-פי המקורות הקים את האחוזה.
מקורות מידע היסטוריים
המקורות לידיעות אלה הם שלושה:
- הפפירוסים של זנון: כמה עשרות מהפפירוסים של זנון נוגעים לארץ ישראל, ומהם שקשורים לאדם בשם טוביה, איש רם-מעלה ובעל השפעה, אשר היה בקשרי יריבות עם מנהיג בן דורו – נחמיה. ידוע כי אזור מגוריו ותחום פעילותו היה בעבר הירדן, בחבל ארץ עמון, שנקרא גם 'ארץ טוביה' על שמו. מקור זה הוא אפוא עדות הן לנוכחותה של משפחת טוביה בעבר הירדן, והן למעמדה הרם, המדיני, הכלכלי והצבאי, וכן לנוכחות יהודית בחבל ארץ זה ובכללה שירות בצבא שסר לפיקודו של טוביה.
- ספרו של יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים (יב, 160-222)
- הממצא הארכאולוגי בעיראק אל-אמיר, אתר מהתקופה ההלניסטית השוכן מצפון-מזרח לקצהו הצפוני של ים המלח. באתר התגלה ארמון הידוע בערבית בשם קאסר אל-עבד. השם "טוביה" נמצא חרות על סלע על קיר מערה בסמוך לארמון זה, מה שהעלה את הסברה שמדובר בארמונה של משפחת בית טוביה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שנים-עשר. תרגם מיוונית: אברהם שליט, ירושלים: מוסד ביאליק, 1963
- בנימין מזר, "בית טוביה", תרביץ: רבעון למדעי היהדות 12(2), המכון למדעי היהדות על שם מנדל, 1941; כנען וישראל : מחקרים היסטוריים, מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1980, עמ' 290-272
- אוריאל רפפורט, תולדות ישראל בתקופת בית שני, הוצאת עמיחי, 1984 עמ' 78-76
- אביגדור צ'ריקובר, היהודים והיוונים בתקופה ההלניסטית, תל אביב: דביר, תרצ"א
- דב גרא, "לאמינות קורות בני טוביה", בתוך: אוריאל רפפורט וישראל רונן (עורכים), מדינת החשמונאים: לתולדותיה על רקע התקופה ההלניסטית, קובץ מאמרים, ירושלים: יד בן צבי, 1993, עמ' 125–141.
- מנחם שטרן, "הערות לסיפור יוסף בן טוביה", תרביץ: רבעון למדעי היהדות 32, המכון ליהדות ע"ש מנדל, תשכ"ג
- גבריאל ברקאי, הלל גבע, אלי שילר, "אתרים ומקומות בירדן", אריאל: כתב עת לידיעת הארץ 110, הוצאת ספרים אריאל, 1995
קישורים חיצוניים
- מבט מחודש על משפחת בית טוביה בעראק אל-אמיר מאמר באנגלית
- משפחת בית טוביה באנציקלופדיה היהודית (אנגלית)
הערות שוליים
32769094משפחת בית טוביה