ביל דה בלאזיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ביל דה בלזיו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביל דה בלאזיו
Bill de Blasio
ביל דה בלאזיו, 2019
ביל דה בלאזיו, 2019
ביל דה בלאזיו, 2019
לידה 8 במאי 1961 (גיל: 63)
מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
www1.nyc.gov
ראש עיריית ניו יורק ה־109
1 בינואר 2014 – 31 בדצמבר 2021
(8 שנים)

ביל דה בלאזיו (באנגלית: Bill de Blasio; נולד ב-8 במאי 1961) הוא פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כראש עיריית ניו יורק ה-109.

ביוגרפיה

דה בלאזיו נולד בניו יורק בשם "וורן וילהלם הבן" (Warren Wilhelm, Jr) וגדל בקיימברידג', מסצ'וסטס. הוא בנם השלישי של וורן וילהלם ומריה (לבית דה בלזיו) שהיו ממוצא גרמני ואיטלקי. אביו שירת בצבא במלחמת העולם השנייה ואיבד רגל בקרב אוקינאווה. לאחר המלחמה עבד אביו ככלכלן. בתקופת המקארתיזם סבלו הוריו של דה בלאזיו מרדיפות בשל עמדותיהם השמאליות. אביו של דה בלאזיו סבל מאלכוהוליזם ובעקבות זאת נפרדו הוריו כשהיה בן שבע והתגרשו. כשגדל אימץ דה בלאזיו את שם נעוריה של אימו כשם משפחה ואת כינוי הילדות שלו כשם הפרטי.

דה בלאזיו קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ניו יורק ותואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת קולומביה. בתחילת שנות ה-80 היה פעיל שמאל ובין השאר תמך במשטר הסנדיניסטי בניקרגואה, וב-1988 נסע למדינה והשתתף בפעילות רפואית של ארגון הומניטרי[1].

קריירה פוליטית

בשנים 1984–1997 עבד במשרות שונות בארגונים חברתיים בארצות הברית ובמנגנון העירייה בניו יורק. ב-1997 מונה למנהל אזורי למדינות ניו יורק וניו ג'רזי מטעם מחלקת השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ביל קלינטון. בשנת 2000 ניהל את הקמפיין המוצלח לסנאט של הגברת הראשונה דאז, הילרי קלינטון.

כיהן בשנים 2002–2009 כחבר מועצת העיר ניו יורק, וייצג את המחוז ה-39 בברוקלין (בורו פארק, גני קרול, קובול היל, גוואנס, קנסינגטון, פארק סלופ ווינדזור טראס). בשנת 2009 נבחר לנציב תלונות הציבור (Public Advocate of New York City) של העיר.

ב-2013 התמודד בבחירות המקדימות למועמדות המפלגה הדמוקרטית לראשות העירייה, והתבלט בין המועמדים כשמאלני בלתי מתפשר וכאנטי-תזה לראש העיר הפורש מייקל בלומברג. במסע הבחירות שלו, תחת הסיסמה "ניו יורק - סיפורן של שתי ערים" הדגיש את הפער בין העשירים לעניים בעיר והציע להעלות מיסים למשתכרים יותר מחצי מיליון דולר בשנה, לטובת מימון פעולות חינוך[2].

בתחילת המרוץ פיגר בסקרים אחרי חבר בית הנבחרים לשעבר אנתוני וינר, יו"ר מועצת העיר כריסטין קווין, שהייתה מקורבת לבלומברג, וביל תומפסון, אפרו-אמריקני שהיה המועמד הדמוקרטי בבחירות הקודמות. הוא זכה לתשומת לב תקשורתית כשנעצר בעת שהשתתף בהפגנה נגד סגירת בית חולים בברוקלין[3], ופרץ בסקרים בעקבות תשדיר הבחירות בו הופיע בנו בן ה-15, דנטה, שחור בתספורת אפרו, ודיבר על כך שאביו יפסיק את מדיניות ה"עצור וחפש" ("stop and frisk") של משטרת ניו יורק שפגעה במיוחד באוכלוסייה האפרו-אמריקנית בעיר[4].

בהצבעה שנערכה ב-10 בספטמבר זכה במועמדות המפלגה בסיבוב הראשון, עם קצת מעט ל-40 האחוז הנדרשים, לפני תומפסון.

כראש עיריית ניו יורק

ב-5 בנובמבר 2013 נבחר לראשות עיריית ניו יורק, ברוב של 73% מהקולות מול המועמד הרפובליקני, ג'ו לוטה, וב-1 בינואר 2014 החליף בתפקיד את מייקל בלומברג, שפרש לאחר 12 שנות כהונה. הוא הדמוקרט הראשון זה עשרים שנה העומד בראש העיר הגדולה בארצות הברית[5].

במהלך כהונתו הראשונה עלה דה בלאזיו לכותרות פעמים רבות, למשל, כאשר חייב יזמי נדל"ן להקצות 20% מהדירות בכל פרויקט עבור דיור בר השגה[6][7], או כאשר הוריד את מחירי הכרטיסים למעבורות בניו יורק וגרם לעלייה משמעותית במספר המשתמשים באמצעי תחבורה זה, כחלק מניסיון להפחית את עומסי התנועה בעיר[8]. בשנת 2014 ביחד עם פולי טרוטנברג הוביל את תוכנית Vision Zero להקטנת תאונות דרכים בעיר.

ב-7 בנובמבר 2017 נבחר דה בלאזיו לכהונה שנייה, והביס את המועמדת הרפובליקנית ניקול מליוטקיס (Nicole Malliotakis) ברוב של 66% מול 27%.

דה בלאזיו עסק רבות בנושאים סביבתיים. הוא ניסה להפוך את ניו יורק לאחת הערים המובילות בנושא ההשקעות הסביבתיות (אנ') כאשר הכריז בינואר 2018 שעיריית ניו-יורק תעביר כספים בשווי 5 מיליארד דולר ממסלולי השקעות שכוללים חברות אשר מזהמות את הסביבה, ואף הצהיר שהעירייה תתבע את חברות הנפט החזקות על חלקן בשינויי האקלים[9]. בנוסף, לאחר הצהרה של דונלד טראמפ שארצות הברית תיסוג מהסכם פריז, האיר דה בלזיו את בניין העירייה בירוק לאות תמיכה בהסכם האקלים[10], ובהמשך אף התחייב שניו יורק תמשיך לעמוד בהסכם גם אם ארצות הברית תפרוש ממנו[11]. באפריל 2018 הודיע כי כניסת מכוניות לאזור הסנטרל פארק תאסר במטרה להפחית תאונות וזיהום אוויר[12]. באפריל 2019 הכריז דה בלאזיו על תוכנית רחבה להגנה על הסביבה, הכוללת שינויים רבים ביניהם התחייבות מוסדות עירוניים לצריכת אספקת חשמל שאינה מגיעה מדלקים פוסיליים, הפחתת צריכת בשר הבקר על ידי מוסדות עירוניים ב-50% אחוז, הפסקה גורפת של הצריכה העירונית של בשר מעובד, וחוקים המחייבים בעלי מבנים לשפרם בשנים הקרובות בהתאם לתקני אנרגיה מחמירים[13].

במהלך כהונותיו חיזק ביל דה בלאזיו את מעמדה של ניו יורק כ"עיר מקלט", בה נאסר על שוטריה ופקידיה של העיר לשתף פעולה עם ניסיונות לעצור מהגרים חסרי אישור שהייה, ונאסר על רשויות הרווחה לברר את מעמד האזרחות או הויזה של נזקקים לשירותים. ראשי ה-ICE (אנ') טענו כי מדיניות זו אינה מותירה להם ברירה אלא לבצע מעצרים בבתי משפט ובפשיטות בקהילה, דבר המסכן אזרחים וגם את סוכניה[14].

חייו האישיים

דה-בלאזיו נשוי לשירליין מקריי, משוררת ופעילה פוליטית אפרו-אמריקאית. השניים נפגשו ב-1991 כשעבדו בעיריית ניו יורק, ונישאו ב-1994. הם מתגוררים ברובע ברוקלין, ושני ילדיהם קיארה ודנטה למדו במערכת החינוך הציבורית.

יחסו לישראל

עמדותיו של דה בלאזיו הן פרו-ישראליות. לפני היותו לראש עיריית ניו יורק ביקר שלוש פעמים בישראל.

בינואר 2014 הגיע באופן בלתי מתוכנן לנאום בפני השדולה הפרו-ישראלית אייפאק וציין כי: "חלק מהגדרת התפקיד שלי היא להגן על ישראל"[15].

באוגוסט 2016 הצהיר שהוא מתנגד לארגוני ה-BDS ושבכוונתו להתעמת עם "אנשים התומכים ב-BDS ... המכנים את עצמם פרוגרסיביים". באותו ראיון הוסיף ואמר כי תנועת ה-BDS "שואפת לחתור תחת הכלכלה של מדינת ישראל ולהקשות על קיומה של ישראל – ולפיכך, היא כופרת בעצם הרעיון לפיו העם היהודי זקוק למולדת, בעולם שעודנו מסוכן ולא מסודר ... ישראל, בזמנים טובים ורעים, זמנים קשים ופחות קשים, הייתה מגדלור". הוא ציין את "המעשים הטובים" המרובים של מדינת היהודים, ואת העובדה שכאשר מתרחשים אסונות בעולם, "ישראל היא אחת הראשונות שבאות לשם להגן על הנזקקים, בלי קשר לרקע שלהם ובלי קשר לאמונתם"[16].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד חוויאר הרננדס, החלום הסנדיניסטי של המועמד לראשות העיר ניו יורק, באתר הארץ, מתוך ה"ניו יורק טיימז", 29 בספטמבר 2013
  2. ^ ניר וולף, מי יקטוף את התפוח הגדול, "ישראל היום", 1 בנובמבר 2013
  3. ^ De Blasio Arrested, Just as He Wanted, ניו יורק טיימז, 10 ביולי 2013
  4. ^ Dante de Blasio’s Killer Ad May Have Won NYC Primary for His Dad, אתר "The Daily Beast",‏ 14 בספטמבר 2013
  5. ^ יצחק בן-חורין, לאחר 20 שנה: ניו יורק עוברת לדמוקרטים, באתר ynet, 6 בנובמבר 2013
  6. ^ עיריית ניו יורק תחייב יזמים להקצות 20% מכל פרויקט לדיור בר השגה
  7. ^ 300 אלף דירות מוזלות: תוכנית ענק לדיור בר השגה בניו יורק
  8. ^ ההצלחה המסחררת של אמצעי התחבורה הישן-חדש בניו יורק
  9. ^ New York City plans to divest $5bn from fossil fuels and sue oil companies
  10. ^ נגד הרוח: האפקט המפתיע של פרישת ארה"ב מהסכם פריז
  11. ^ ISRAELI GREENS SLAM TRUMP’S DECISION TO WITHDRAW FROM PARIS AGREEMENT
  12. ^ עיריית ניו יורק תאסור כניסת מכוניות לסנטרל פארק
  13. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, מדיניות סביבתית חדשה בניו יורק תנסה להוריד לאפס את פליטת גזי החממה בעיר, באתר הארץ, 24 באפריל 2019
  14. ^ קואומו נגד משטרת ההגירה: פועלים בחוסר אחריות ובניגוד לחוקה
  15. ^ חדשות nana10, ראש עיריית ניו יורק: "חלק מתפקידי הוא להגן על ישראל. אין לנו בת ברית טובה יותר", באתר של "רשת 13", 25 בינואר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  16. ^ ראש עיריית ניו יורק: אלחם ב-BDS


ראשי עיריית ניו יורק (מאז איחוד הרבעים לעיר בשנת 1898)
רוברט ואן ויק (1898–1901) • סת' לואו (1902–1903) • ג'ורג' מק'קלן (1904–1909) • ויליאם גיינור (1910–1913) • ארדולף קליין (1913) • ג'ון מיטשל (1914–1917) • ג'ון היילן (1918–1925) • ויליאם ט. קולינס (1925) • ג'ימי ווקר (1926–1932) • ג'וזף מקי (1932) • ג'ון פ. אובריין (1933) • פיורלו לה גוארדיה (1934–1945) • ויליאם אודוויר (1946–1950) • וינסנט אימפליטרי (1950–1953) • רוברט פ. וגנר הבן (1954–1965) • ג'ון לינדזי (1966–1973) • אברהם בים (1974–1977) • אד קוץ' (1978–1989) • דייוויד דינקינס (1990–1993) • רודי ג'וליאני (1994–2001) • מייקל בלומברג (2002–2013) • ביל דה בלאזיו (2014–2021) • אריק אדמס (2022–)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36092091ביל דה בלאזיו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ביל_דה_בלאזיו&oldid=2371948"