אנתוני וינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנתוני וינר
Anthony David Weiner
לידה 4 בספטמבר 1964 (גיל: 60)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא אנתוני דייוויד וִינֶר
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג הומה אבדין (נישאו ב-2010; נפרדו ב-2016)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-9 של מדינת ניו יורק
3 בינואר 1999 – 21 ביוני 2011
(12 שנים)

אנתוני דייוויד וִינֶר (באנגלית: Anthony David Weiner; נולד ב-4 בספטמבר 1964) הוא פוליטיקאי אמריקאי יהודי. כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, וייצג את המחוז ה-9 של מדינת ניו יורק בשנים 1999–2011. במהלך יוני 2011 וינר, אשר היה נשוי טרי, נאלץ להתפטר מהקונגרס לאחר שנאלץ להודות כי שלח לשש נשים דרך חשבון הטוויטר דברים בלתי הולמים.

בספטמבר 2017 בית המשפט גזר על אנתוני וינר עונש של 21 חודשי מאסר אחרי שהורשע בהתכתבות בעלת אופי בלתי הולם.

נעוריו ותחילת דרכו

וינר נולד בברוקלין, ניו יורק למורטון "מורט" וינר, עורך דין, ופרנסס "פראן" וינר, מורה למתמטיקה. משפחתו היא יהודית חילונית. במהלך ילדותו התגורר לפרק זמן בפרויקט שיכון ציבורי ברוצ'דייל וילג', מהפרויקטים שהקים הממשל בערים ומתגוררים בהם אנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך, שמשלמים שכירות נמוכה יחסית למגורים בתוך העיר. למד בבתי ספר ציבוריים בניו יורק, כולל בתיכון הטכנולוגי של ברוקלין ורכש תואר ראשון באוניברסיטה של מדינת ניו יורק בפלאטסברג. לאחר הקולג' היה שותפו לדירה של ג'ון סטיוארט, מארח התוכנית הדיילי שואו, והוא הפוליטיקאי היחיד שקיבל מסטיוארט תרומות מתועדות לקמפיין בחירות[1]. וינר עבד בצוות של מי שהיה אז חבר בית הנבחרים וכיום הסנאטור צ'אק שומר מ-1985 ועד 1991.

קריירה פוליטית

מועצת העיר של ניו יורק (1992 - 1998)

וינר נבחר למועצת העיר של ניו יורק ב-1991. בגיל 27 היה האיש הצעיר ביותר שאי פעם כיהן בגוף זה היום. הוא זכה למוניטין של לוחם למען השכונות של ניו יורק. הוא יזם תוכניות כגון התמודדות עם "איכות החיים", יוזמה להעסקת נוער בסיכון לעבודה בניקוי גראפיטי שכונו "המנקים של וינר", הוביל תוכניות פיתוח לשיפשד ביי והאזור, ונלחם נגד נטישת סופרמרקטים בשכונות אלו. הוא זכה להכרה גם כיושב ראש ועדת המשנה לשיכון ציבורי על הגנה על האינטרסים של שכבת האוכלוסייה המתגוררת בפרויקטים אלו, על מאבק למען העלאת המימון לדיור הציבורי, על איסור על כניסת כלבים מסוכנים לפרויקטים ותוספת שיטור לאזורים אלו[2].

בית הנבחרים של ארצות הברית (1999 - 2011)

ב-1998, מאמצע הדרך ועד הקדנציה התשיעית, הבוס שלו לשעבר, שומר, העדיף בסופו של דבר קמפיין מוצלח לסנאט של ארצות הברית על פני המשך כהונה בבית הנבחרים של ארצות הברית. וינר אז רץ וניצח למינוי הדמוקרטי בפריימריס למושב זה בבית הנבחרים לבחירות הכלליות. ניצחון לבחירות המוקדמות של הדמוקרטים משול לניצחון בבחירות הכלליות במחוז הדמוקרטי החשוב הזה, דבר שהבטיח את מקומו בבחירות הכלליות למחוז ה-9. הוא רק הבן אדם החמישי שייצג מחוז זה מאז שיצרו אותו ב-1920 (הוא היה ממוספר כמחוז ה-10 מ-1920 ועד 1945, המחוז ה-15 עד 1953, המחוז ה-11 עד 1963, המחוז ה-10 עד 1973, המחוז ה-16 עד 1983, שוב המחוז ה-10 עד 1993 ומאז הוא המחוז ה-9)[3].

וינר מתגורר בפורסט הילס (שכונה בסנטרל פארק) שהיא חלק מרובע קווינס בניו יורק, אך נחשב בבית הנבחרים לנציג של רובע ברוקלין מטעם המפלגה הדמוקרטית.

ועדות

הקמפיין לראשות העיר של ניו יורק 2005

וינר הריץ קמפיין בלתי מוצלח בפריימריס הדמוקרטים לראשות העיר של ניו יורק ב-2005 כנגד שלושה דמוקרטים אחרים.

בתחילת הקמפיין וינר דשדש מאחור בהרבה מן הסקרים, אבל צבר תאוצה בשבועות האחרונים של הקמפיין. האסטרטגיה המוצהרת פומבית של הקמפיין שלו הייתה לצאת מקום שני בפריימריס הדמוקרטים, לנצח את הסיבוב השני ואז לרוץ נגד המועמד הרפובליקני המכהן מייקל בלומברג. מכשהגיעו דיווחי הקלפיות הראשונות, פרננדו פרר, יצא עם רק משהו שקרוב מאוד ל-40% שנדרשו כדי להימנע מסיבוב שני, 39.95% מהקולות וויינר קיבל 28.82% מהקולות. בהצהרה עם תוקף חוקי, אך בלתי מחייבת, וינר אז הצהיר שהוא פורש מהמרוץ ותומך בפרננדו פרר, כשהוא מציין שיש צורך באחדות מפלגתית. בסופו של דבר, הסיבוב השני הוכרז כמיותר כשהקלפיות הנפקדים (קלפיות הצבעה מוקדמת דרך משלוח הצבעה בדואר) שמו את פרר מעל ה-40% הנדרשים. וינר הכחיש שמועות שכמה מהדמוקרטים הבכירים של ניו יורק כגון שומר והתובע הכללי של מדינת ניו יורק דאז, אליוט ספיצר דרבנו אותו לוותר.

הקמפיין לראשות העיר של ניו יורק 2009

לאור העובדה שפרר הפסיד בבחירות הכלליות לבלומברג, הצעד הכין את הקרקע לווינר כמועמד חזק במרוץ לראשות העיר 2009. אך לאחר שמועצת העיר אישרה לבלומברג להמשיך בתפקידו לכהונה נוספת, בחר וינר שלא להתמודד נגד ראש העיר המכהן. אולם מיליוני דולרים כבר גויסו עבורו, והופנו עבור התמודדות עתידית בבחירות 2013 לראשות העיר.

הפרות של ועדת הבחירות הפדרלית

ועדת הבחירות הפדרלית, שבתחום סמכותה לחשוף מידע בנושא מימון קמפיינים, לאכוף סעיפים של החוק כגון הגבלות ואיסורים על תרומות ולפקח על המימון הציבורי של הבחירות הנשיאותיות, עסקה בשני תיקים (בשניהם הנושא כרגע בסטטוס משפטי של "תחת בדיקה") לגבי וינר. בשני התיקים מופיע אותו שם, חברים של וינר, התיק "תחת בדיקה 4995" יצא עם קנס של 47,000 דולר ("קנס אזרחי") כנגד וינר בגלל התנהגות כספית בלתי הולמת באחד מהמרוצים שלו לבחירה מחדש[4]. בתיק "תחת בדיקה 5429" מעורבת הלוואה בלתי חוקית של 28,000 דולר שהוריו של וינר נתנו לאחת מועדות הקמפיין שלו[5].

הוא נישא ביולי 2010 להומה אבדין, עוזרתה של הילרי קלינטון. לזוג נולד בנם הראשון, ג'ורדן זיין, בדצמבר 2011.


עמדות פוליטיות

וינר קיבל ציון "A", בגיליון דירוג הקונגרס (Congressional Scorecard) לשנת 2005 מארגון "דראם מייג'ור אינסטיטיוט" (הארגון לזכויות אדם ולענייני מעמד הביניים), על נושאי מעמד הביניים[11].

וינר, שהוא דמוקרט, יצא באופן חוזר בקריאה המתנגדת ל"מפלגה הרפובליקנית" במליאה של בית הנבחרים. המושג "המפלגה הרפובליקנית" נתפסת בניגוד לכינוי של "המפלגה הדמוקרטית" (בניגוד לשם "המפלגה של הדמוקרטים", השם התקין מבחינה דקדוקית). לביטוי יש שימוש נפוץ בעיקר על ידי אנשים מפלגים מהמפלגה הדמוקרטית, במיוחד במהלך עונת בחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006[דרושה הבהרה].

  • הפלות: ב-2003, וינר דורג על ידי הארגון לפעילות ציבורית למען אמריקה עם הפלות, נאראל (NARAL), בציון של 100%, ובמקביל לדירוג של 0% מארגון הוועדה הלאומית של הזכות לחיות (NRLC), ארגון המתנגד להפלות. הוא הצביע נגד האיסור על הליך להפלה מאוחרת ובשמו הפלה של "לידה חלקית" (כשעובר בשלמותו מופל דרך צוואר הרחם)[12].
  • המלחמה בעיראק: וינר הצביע בעד מלחמת עיראק ב-2002 ומאוחר יותר אמר שהוא מתחרט על כך. בשיחה בתוכנית האירוח של ביל אוריילי בתוכנית "הפאקטור של אוריילי", וינר הציע נסיגה מעיראק. כשהוא נשאל על ידי אוריילי לגבי איך הוא מציע לעצור את איראן מהשפעה גדולה בעיראק אחרי נסיגה אמריקנית, וינר הציע שהכוחות האמריקנים יתקדמו לגבולות של אירן וסוריה כדי למנוע מלוחמים זרים כניסה לעיראק בזמן שיהיו מוגנים הרחק מאש צולבת של מה שהוא רואה כמלחמת אזרחים בעיראק.
  • לחימה בגביה ציבורית: וינר היה הנבחר הציבורי הראשון שהתנגד להצעתו של ראש העיר מייקל בלומברג להציג מדיניות של גבייה ציבורית בעיר ניו יורק. תוכנית הגבייה הציבורית מובנית על תוכנית הגבייה הציבורית של לונדון, תוכנית גבייה ציבורית על כלי רכב הנכנסים למרכז העיר של לונדון. התוכנית של לונדון הביאה להפחתה של 17% בתנועת כלי הרכב ול-35% עליה בנהיגה מואצת של כלי רכב במחוזות של מרכזי עסקים בלונדון.

ישראל

וינר עם ראש הממשלה אהוד ברק

וינר גילה תמיד הבנה ותמיכה עקבית בישראל במגוון של סוגיות, כמו חוק ההכרה בירושלים השלמה כבירת ישראל (2001) שחיבר במו ידיו[13], לחצים על מחלקת המדינה לשחרור החיילים החטופים ב"הר דב"[14] במקביל לפגישות עם משפחות החיילים ושרים[15], תגובות גינוי חריפות על פיגועי התאבדות[16][17] וכן התנגדות לקיצוצים בהלוואות הערבון לישראל עקב בניית גדר ההפרדה[18]. הוא הביע גם התנגדות עקבית ל"מפת הדרכים" של ה"קווארטט"[16][17][19] והביע הבנה לחיסולם של מנהיגי החמאס, השיח יאסין וראנטיסי, בידי ישראל, ב-2004[20][21] כמו גם ביקש להמיר את הסיוע למצרים מצבאי לאזרחי[22] והוביל יוזמה לפיטורי האנסון, עקב הודאה על העסקה של חברי חמאס בארגון אונר"א[23]. בתחילת מלחמת לבנון השנייה ב-2006, השתתף בהפגנת תמיכה בישראל[24] ובהמשך, במהלך במלחמה נסע לבקר בישראל וחיפה המותקפת ונפגש עם שרים וראש הממשלה אהוד אולמרט[25].

במאי 2006, עורר ויכוח בניסיונו לאסור על משלחת של הרשות הפלסטינית מטעם אבו מאזן, להגיע לאו"ם, על רקע ניצחונו על החמאס בבחירות, ורמז שזה בגלל היות אש"ף רשום ברשימת הטרור במחלקת המדינה של ארצות הברית (למעשה, היה רשום עד 1988). וינר הצהיר שהמשלחת "צריכה להתחיל לארוז את מזוודות הטרור הפלסטיני שלהם" וכי ארגוני משמר זכויות האדם ואמנסטי הם בעלי דעות קדומות כנגד ישראל[26]. ביוזמתו של וינר, הוועדה המשפטית של בית הנבחרים אישרה למרות התנגדות הממשל את הסעיף לפיו אסור על פי חוק "כל קשר אמריקני ישיר עם הרשות הפלסטינית בשליטת החמאס, עד שהחמאס יוותר על טרור ויכיר בזכותה של ישראל להתקיים". החוק המתוקן הוגש ביוזמת יושב ראש הוועדה הרפובליקני, ג'יימס סנסנברנר, ועליו חתומים 293 מחברי מליאת בית הנבחרים (מתוך 435)[27].

ביוני 2005, כתב וינר לתובע הכללי של ארצות הברית דאז, אלברטו גונזאלס, בנוגע ליונתן פולארד ובו טען כי העונש שקיבל היה חסר פרופרציות וכי עורכי דינו זכאים לעיין בחומר המסווג. כמו כן טען, כי הוליכו את פולארד שולל במשפטו הראשון לידי מאסר עולם, כביכול תוך עסקת טיעון שלהודאה באשמה, ללא עונש זה, שכאמור הופרה[28]. ב-12 במרץ 2008, וינר שיגר מכתב לנשיא בוש בו הוא קורא לו לחון את יונתן פולארד[29].

לחימה באנטי ישראליות

בתחילת מאי 2002, הפציר וינר במכתב חתום על ידי 25 מחוקקים לנשיא פיפ"א לדחות את בקשת המדינות הערביות, ביוזמת איגוד הכדורגל הסעודי, להוציא את ישראל מהמונדיאל המתקרב בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני[30].

במרץ 2004, אתר הוועדה העליונה לתיירות (SCT), אתר התיירות הרשמי של סעודיה, הסיר הודעה "מביכה" על איסור כניסת יהודים למדינה. וינר, אמר בתגובה כי על ארצות הברית לגנות את מדיניות מתן האשרות של סעודיה[31].

באוקטובר 2004, נערכה הקרנת הבכורה של הסרט "קולומביה הלא מחמיאה" (Columbia Unbecoming). הסרט, שהופק בידי הארגון היהודי "פרויקט דוד", מציג עדויות של תלמידים יהודים, אשר מתארים את מסכת ההטרדות וההתקפות שספגו בחוג ללימודי שפות מזרח תיכוניות, "מיל"ק" (MELAC). "הסיפור שלא נגמר", כינה אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר את פרשת גילוי האנטי-ישראליות באוניברסיטת קולומביה. וינר ביקר את הפרופסורים של אוניברסיטת קולומביה אשר העירו הערות אנטי ישראליות ואנטישמיות ומאוחר יותר, קרא יחד עם פוליטיקאים יהודים לפיטוריהם של המרצים הערבים[32].

בדצמבר 2005, הוא קרא יחד עם עוד שמונה חברי קונגרס, במכתב לנשיא הוועדה האירופית, לדחות מיידית את הדו"ח שהוגש על ידי נציגי האיחוד האירופי ברמאללה, המערער על זכות ישראל לתבוע את ירושלים כבירתה ודחיפת מדיניות אנטי ישראלית ופרו פלסטינית[33].

בנוסף ביקש ב-2006, ממחלקת המדינה להתערב בשם עיתונאי בנגלדשי שהועמד לדין המרדה עם גזר דין מוות בשל כתבות אוהדות לישראל שפרסם וביקור בה[34], ושנה לאחר מכן, הביע מחאה מחאה כנגד השתתפות סעודיה בוועידה לחרם נגד ישראל, בניגוד להבטחותיה ולתנאי ארגון הסחר העולמי אליו הצטרפה ב-2005 וטען שיש לאסור השתתפותה בארגון בשל כך[35].

ההתנגדות לעסקת הנשק עם סעודיה

ב-29 ביולי 2007 הכריזו אנתוני וינר והיהודי ג'רלד נדלר שהם יחתרו לעצור את עסקת הנשק בסך 20 מיליארד דולר שממשל בוש נשא ונתן עם ערב הסעודית. הם התנגדו לעסקה עקב אי-רצון לספק "נשק מתוחכם למדינה שהם לא מאמינים שעשתה מספיק לעצור את הטרור" וגם ציינו ש-15 מתוך 19 חוטפי המטוסים בפיגועי 11 בספטמבר היו מסעודיה. וינר הכריז שמחוץ לקונסוליה של סעודיה בוושינגטון, "אנחנו צריכים לשלוח מסר חד וחלק לממשלה של ערב הסעודית שטקטיקת ההיתר של הטרור שלהם אינה יכולה להמשך ללא ענישה"[36]. וינר פעל ביחד עם כמה צירים בבית הנבחרים, בהם חברי הקונגרס היהודים רוברט וקסלר וג'רלד נדלר, לגבש גוש של חברי קונגרס משתי המפלגות כדי לבלום את עסקת הנשק עם סעודיה כשתוצג בקונגרס[37]. וינר ונדלר התכוונו להשתמש בסעיפים של חוק הפיקוח על הייצוא כדי לבדוק את כשרות העסקה ולהעביר החלטה משותפת של בית הנבחרים והסנאט של ארצות הברית בדחיה של העסקה[36][38][39].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אנתוני וינר
מהעיתונות הזרה
מהעיתונות הישראלית

הערות שוליים

  1. ^ ג'ון סטיוארט. קומיקאי, סאטיריקן, דו"ח תרומות של אתר newsmeat.com
  2. ^ Arena Profile: Rep. Anthony Weiner
  3. ^ ניו יורק: נציגים בבית הנבחרים. נציגי בית הנבחרים מניו יורק, 1789-2008, אתר politicalgraveyard.com
  4. ^ תיקי שיתוף פעולה ששוחררו לציבור, אתר ועדת הבחירות הפדרלית, הודעה לעיתונות, 5 בינואר 2005
  5. ^ תיקים של שיתוף פעולה ששוחררו לרשות הציבור, אתר ועדת הבחירות הפדרלית, הודעה לעיתונות, 16 בספטמבר 2004
  6. ^ מי צייץ תצלום מגונה מחבר הקונגרס היהודי?, באתר ynet, 2 ביוני 2011
  7. ^ יצחק בן-חורין, חבר קונגרס יהודי הודה: "שלחתי צילומים מגונים", באתר ynet, 7 ביוני 2011
  8. ^ יצחק בן-חורין, התפטר חבר הקונגרס ששלח תמונות עירום ברשת, באתר ynet, 16 ביוני 2011
  9. ^ Anthony Weiner and Huma Abedin’s Post-Scandal Playbook ג'ונתן ואן מטר, ניו יורק טיימס, 10 באפריל 2013
  10. ^ "בשל תמונות עירום לקטינה: 21 חודשי מאסר לחבר קונגרס לשעבר - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2017-09-25.
  11. ^ סיכום הצבעות בית הנבחרים, אתר "דראם מייג'ור אינסטיטיוט", 2005
  12. ^ אנתוני וינר בנושא הפלות, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים
  13. ^ אנטוני וינר, הנציג וינר תוקף את האיחוד האירופי על הדו"ח האנטי ישראלי, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 5 בדצמבר 2005
  14. ^ אנתוני וינר, הנציג וינר מוביל לחץ דו-מפלגתי לשחרור החיילים הישראלים הנעדרים, מפציר בפאוול ללחוץ על שר החוץ הסורי, האזרח האמריקאי באומל נעדר כבר מזה 20 שנה, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 10 ביוני 2002
  15. ^ אנתוני וינר, הנציג וינר נפגש עם חבר הקבינט הישראלי ומשפחות החיילים הישראלים הנעדרים. וינר מוביל לחץ דו-מפלגתי לשחרור החיילים הישראלים הנעדרים, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 10 ביוני 2002
  16. ^ 16.0 16.1 אנתוני וינר, לדחות את מפת הדרכים עד אשר האלימות כנגד ישראל תיפסק, וינר אומר. וינר: הטרוריסטים עדיין בשליטה, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 19 במאי 2003
  17. ^ 17.0 17.1 אנתוני וינר, הצהרת הנציג אנתוני וינר בנוגע לפיגוע ההתאבדות בישראל. וינר: העיתוי של מפת הדרכים היא טעות גדולה, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 11 ביוני 2003
  18. ^ וינר לבוש: חדל ללחוץ על ישראל בנושא הגדר. אל תפחית בהלוואות הערבון, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 25 בנובמבר 2003
  19. ^ אנתוני וינר, וינר קורא לארצות הברית להטיל וטו על רזולוצית האו"ם על ישראל. אל תחזירו את העצה החולה הזו של מפת הדרכים, אתר רשמי, 19 בנובמבר 2003
  20. ^ אנתוני וינר, וינר: הבין-לאדן של ישראל נהרג. מות יאסין הופך את ישראל לבטוחה יותר ומשפר את הפרספקטיבות לשלום, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 22 במרץ 2004
  21. ^ אנתוני וינר, ישראל וארצות הברית בטוחות יותר עקב מותו של רנטיסי. וינר: הוא היה המולה עמאר של ישראל, הודעה לעיתונות, 17 באפריל 2004
  22. ^ ראנד ה. פישביין, צריחי טנקים ועוצמת תותחים, עיתון "נתיב", גיליון 3 - 4 (98 - 99), יוני 2004
  23. ^ יצחק בן-חורין, צירים בקונגרס בארה"ב: לפטר את הנסן, באתר ynet, 5 באוקטובר 2004
  24. ^ אנה שניידר-מאירסון, החברים של ישראל מתאחדים מחדש בשל תלתלות לבנון, עיתון האובזרבר, 23 ביולי 2006
  25. ^ אנתוני וינר, וינר פותח במסע למשימה בת שישה ימים בישראל, הודעה לעיתונות, 8 באוגוסט 2006
  26. ^ חבר הקונגרס ויינר שגה בהבנתו לגבי הקבוצה הפלסטינית שמנסה להגיע לאו"ם, אתר democracynow.org, פורסם ב-30 באוגוסט 2006
  27. ^ יצחק בן-חורין, ארה"ב: הרשות לא תוכל להפעיל נציגות באו"ם, באתר ynet, 11 במאי 2006
  28. ^ עומר כרמון, חבר קונגרס: לשחרר החומר המסווג במשפט פולארד, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 ביוני 2005
  29. ^ איש הקונגרס האמריקאי במכתב לבוש: שחרר את פולארד!, ערוץ 7, פורסם כנראה ב-12 במרץ 2008
  30. ^ אנתוני וינר, וינר נלחם באיסור איגוד הספורט העולמי נגד ישראל. ההשהיה שהוגשה בידי איגוד כדורגל ערבי, הודעה לעיתונות, 2 במאי 2002
  31. ^ אתר התיירות הסעודי: הכניסה ליהודים אסורה, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2004
  32. ^ יואב פרומר, החוג למדעי האנטישמיות, באתר nrg‏, 14 במאי 2005
  33. ^ אנתוני וינר, וינר תוקף את האיחוד האירופי על דו"ח אנטי ישראלי, 5 בדצמבר 2005
  34. ^ אנתוני וינר, וינר תוקף את התביעה הבנגלדשית בנוגע לעיתונאי פרו-ישראלי, הודאה לעיתונות, 24 באוקטובר 2006
  35. ^ אנתוני וינר, הנציגים וינר וברקלי מבקרים את החרם של ערב הסעודית על ישראל, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 20 ביולי 2007
  36. ^ 36.0 36.1 קלאוס מייר, המחוקקים נודרים לעצור את עסקת הנשק עם סעודיה, עיתון "דה היל", 29 ביולי 2007
  37. ^ יצחק בן-חורין, ביקורת בארה"ב על עסקת הנשק עם סעודיה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2007
  38. ^ רוברט וקסלר, וקסלר ווינר מגישים הצעת חוק אי אישור משותפת לחסימת מכירת הנשק של בוש לערב הסעודית, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 14 בינואר 2008
  39. ^ רוברט וקסלר, וקסלר מוביל קבוצה של חברי קונגרס בהתנגדות לעסקת הנשק המתוכננת של ממשל בוש, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 30 ביולי 2007
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אנתוני וינר28493370

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אנתוני_וינר&oldid=1970265"