רבי יצחק אביחצירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בבא חאקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק אבוחצירה
רבי יצחק אבוחצירה, ה'תשכ"ד
רבי יצחק אבוחצירה, ה'תשכ"ד
רבי יצחק אבוחצירה, ה'תשכ"ד
לידה כ"ג באלול ה'תרנ"ה
ריסאני, מרוקו
פטירה כ"ה באדר ב' ה'תש"ל (בגיל 74)
ישראל
כינוי בבא חאקי

רבי יצחק אביחצירא (מכונה בשם ה"באבא חאקי"; כ"ג באלול ה'תרנ"ה - כ"ה באדר ב' ה'תש"ל), היה הרב הראשי של הערים רמלה ולוד.

קורות חייו

במרוקו

נולד בעיירה ריסאני, במחוז תאפילאלת שבמרוקו לרבי מסעוד אביחצירא, בנו של רבי יעקב אבוחצירא. אחיהם של הרב דוד אביחצירא, והבבא סאלי.

בשנת ה'תר"פ עבר לעיירה בודניב יחד עם אחיו הבבא סאלי עקב הגזרות נגד היהודים בעיירה ורצח אחיהם הגדול, הרב דוד, על ידי השלטונות.

בשנת ה'תרצ"ו עבר להתגורר עם משפחתו בעיירה ארפוד, שהייתה תחת שלטון צרפתי. שם הנהיג את הקהילה היהודית.

בשנת ה'תש"ה, כשהיה בן 50, עזב את מרוקו ועבר לגור בעיר אוראן שבאלג'יריה, שם התגוררו רבים שעקרו ממחוז תאפילאלת עקב הגזרות.

בישראל

בשנת ה'תש"ח, עם הקמת מדינת ישראל, עלה ארצה עם משפחתו והשתכן במעברה בגבעת אולגה.

כשנודע לראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל על בואו לישראל, בא לפגשו. הרב עוזיאל יזם את מינויו לרב הראשי של רמלה ולוד.

פועלו

הרב יצחק אביחצירא שימש כרב העיר רמלה לצד הרב האשכנזי ישראל גלזר במשך כ-20 שנים. היה חבר במועצת הרבנות הראשית.

הוא מונה ליו"ר "ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל", שייסד הראשון לציון הרב יצחק נסים. בוועד היה חבר בנו, הרב אברהם, שהיה אז רבה של יבנה.

באייר ה'תשי"ט התמנה להיות חבר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אירועי ואדי סאליב[1], לצידם של משה עציוני, רם סולומון, חבר הכנסת יעקב קליבנוב ושמואל נח אייזנשטדט. הוא היה היחיד מבין חברי הוועדה שנולד בצפון אפריקה.

היה ידוע כבעל מופת ורבים ביקשו את עזרתו.

יחסו לציונות

הרב אבוחצירא (משמאל) יחד עם הרב האשכנזי הרב קוטנר וראש העיר בתפילת יום העצמאות, שנות ה־תש"י

הרב היה ציוני נלהב וחזר בנאומיו על כך שזמננו זה הוא זמן אתחלתא דגאולה[2]. תמך בפומבי במפד"ל. שלח את בניו לישיבת בני עקיבא בעיר רמלה.

בנו בכורו מאשתו השנייה, אהרון אבוחצירא, למד במחזור השני של ישיבת כפר הראה והצטרף למפד"ל בברכת אביו.

מפסיקותיו

לאחר מלחמת ששת הימים תמך בקביעת הלל וקריאה בתורה בברכה ביום ירושלים.

במכתב לחייל (לימים סגן אלוף הרב זאב לוין) כתב בעניין יום העצמאות שאנו קוראים את ההלל ביום זה, שיש שמברכים שהחיינו. לגבי גילוח ותספורת אף שאלו ימי ספירת העומר) אמר שזה נתון להרגשת האדם.

במכתב לרב יהודה לייב פישמן מימון קרא הרב יצחק להקים את הסנהדרין, בראשות הרב עוזיאל, הרב הרצוג והרב מיימון.

כשנשאל לגבי שימוש בפאה נכרית לכיסוי ראש האישה, כתב: "דין פאה נכרית - יש מקילים", כלומר שניתן לסמוך עליהם[3].

תמך בהיתר מכירה בשמיטה.

נהג ללבוש ציצית עטורה בפתיל תכלת.

מותו

נהרג בתאונת דרכים, בכ"ה באדר ב' ה'תש"ל, בדרכו חזרה מנתיבות לאחר שהשכין שלום בית בין איש לאשתו ולאחר שביקר את אחיו הבבא סאלי.

בהלווייתו השתתפו 20,000 איש ובהם נשיא המדינה זלמן שזר, הרבנים הראשיים הרב יצחק נסים והרב איסר יהודה אונטרמן והרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן. נקבר ברמלה.

לאחר פטירתו התמנה בנו הרב אברהם אבוחצירא (ה'בבא הנא'), עד אז הרב של יבנה, כרב העיר רמלה תחתיו. לאחר שנפטר גם הוא בשנת התשל"ד, נבחר בנו האחר, הרב יחיאל אבוחצירא לרב העיר.

משפחתו

הרב נישא לאחייניתו אסתר, בתו הבכורה של אחיו רבי דוד אבוחצירא, לאחר מותה נישא בשנית. משתי נשותיו היו לו 12 ילדים, חלקם עסקו בתפקידים ציבוריים:

לקריאה נוספת

  • סידנא באבא חאקי, הוצאת יפה נוף, ירושלים
  • ארץ חמדה, סידור לימי ההודאות, יצא לאור כהוקרה לבבא חאקי וכולל מאמרים מגוונים על פועלו של הרב, עמותת הדסים, תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יפעת וייס, ואדי סאליב: הנוכח והנפקד, ירושלים תשס"ז, עמ' 66.
  2. ^ מובא בפרוטוקולים רבים של המזרחי וקק"ל
  3. ^ ראו צילום המכתב בספר "חן וכבוד"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0