רבי דוד אבוחצירא

רבי דוד אבוחצירא

לידה	1866 ה'תרכ"ו
הוצאה להורג	6 בדצמבר 1919 (בגיל 53 בערך) י"ד בכסלו ה'תר"ף
מקום פעילות	תאפילאלת, מרוקו
השתייכות	רב מרוקאי
תחומי עיסוק	קבלה, מדרש
תפקידים נוספים	ראש הקהילה היהודית בתאפיללת
רבותיו	רבי יעקב אבוחצירא
חיבוריו	פתח האוהל, שכל טוב, רישא וסיפא

רבי דוד אבוחצירא (ה'תרכ"ו, 1866 - י"ד בכסלו ה'תר"פ, 6 בדצמבר 1919) היה ממנהיגי הקהילה היהודית בתאפיללת שבמרוקו. הוצא להורג במרוקו, בידי מנהיג מקומי. המרוקאים החשיבו אותו לגדול ביותר במשפחת אבוחצירא וחששו אף להזכיר את שמו ולכן הוא מכונה בפיהם עטרת ראשינו.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תרכ"ו (1866) כבנו הבכור של רבי מסעוד אבוחצירא בעיר תאפילאלת שבמרוקו, בעת הנהגתו של סבו רבי יעקב אבוחצירא. למד תורה מפי סבו ומדודו רבי יצחק וכן מפי רבי משה תורג'מן בישיבת תפילאלת, ונודע כעילוי. לאחר פטירת הסב קיבל אביו את הנהגת הקהילה והישיבה. באותן שנים עסק רבי דוד לבדו בתורה, התנהג בקדושה ובפרישות, ולא התערב בהנהגת הקהילה.

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרס"ח (1908), בגיל 42 קיבל על עצמו רבי דוד את הנהגת הקהילה, אולם פחות משנה לאחר מכן חילק את סמכויותיו לקרובי משפחתו: דודו, הרב יצחק אבוחצירא נטל על עצמו את הניהול הכספי של הישיבה. בן דודו הרב אליהו אבוחצירא היה אחראי על הקשר בין הקהילה היהודית לממשל המרוקאי. אחיו הבאבא סאלי, שהיה באותו זמן בן שמונה עשרה, מונה לראש הישיבה.

משנת ה'תרס"ט (1909) ועד סוף שנת ה'תרע"ד (1914), הסתגר רבי דוד עם חמיו הרב אליהו ועם הרב משה תורג'מן בעליית הגג של ביתו, שם עשו תעניות וסיגופים ולמדו את תורת הנגלה וקבלה. רבי דוד התחתן והתאלמן פעמיים, ונולדו לו שמונה בנים ובת אחת. כל בניו, למעט הצעיר שבהם נפטרו בחייו. אחת מבנותיו, אסתר, התחתנה עם אחיו הקטן רבי יצחק אבוחצירא, ולאחר מותה הוא נישא בשנית.

על אף שסבל ממחלות רבות, היה ידוע כאדם שמח.

מהנהגותיו

• נמנע מלצאת אל הרחוב. בית המדרש והמקווה שלו היו בביתו. כאשר היה יוצא החוצה, לא היה הולך ברחוב אלא מדלג מגג לגג, ובאותה שעה היו מכריזים לבל תהין אישה לצאת מפתח ביתה עד אשר ישוב לביתו^{[דרוש מקור]}.
• לא אכל בשר, צם פעמים רבות ומיעט לאכול.
• לא ישן על מיטה אלא על כיסא.
• מדי בוקר לפני לימודיו היה מסתגר בחדרו, ושם היה נכנס בתוך ארון קבורה ומכסה עצמו באפר על מנת לזכור את יום המיתה ולהתגבר על יצר הגאווה^{[דרוש מקור]}.
• לא נתן רשות לצלם אותו^{[דרוש מקור]}, ולא נשארה ממנו שום תמונה.

הריגתו

בשנת ה'תרע"ז (1917) כבש צבא צרפת את מרוקו. הערבים התארגנו בראשות מולאי מוחמד בן קאסם ונלחמו בצרפתים, ולאחר תקופה ארוכה נסוגו הצרפתים. מולאי מוחמד נלחם אז מול משפחת המלוכה המרוקנית, הרגם ותפס את כס השלטון. בשנת ה'תר"פ (1919) הוציא גזירה להרוג את כל היהודים הדרים במחוז תאפיללת^{[דרוש מקור]}, בטענה שהם קושרים קשר חשאי עם הכובש הצרפתי על מנת לגרש את שלטון המורדים בראשותו. על מנת להגביר את החרדה לא פרסם תאריך לביצוע הגזירה. בשבת י"ד כסלו ה'תר"פ ( 6 בדצמבר 1919) לבש רבי דוד בגדי חול שחורים במקום בגדי השבת הלבנים שאותם נהג ללבוש. בשבת בצהרים החל מולאי מוחמד לרכז את יהודי האזור, על מנת להוציאם להורג. החיילים של מולאי מוחמד הקיפו את המלאח וגרמו לפחד רב. אז החל רבי דוד לעודד את הקהילה, באומרו כי התפלל לריבונו של עולם שבמקום שיהרגו כל אנשי הקהילה, ימות רק הוא עצמו. לאחר שהתקבצו כל היהודים אל הכיכר המרכזית, שיכנעו יועציו של מולאי מוחמד אותו שכדאי לו להרוג רק את רבם של היהודים, מאחר שאם ימותו כולם לא יוכלו לגבות מהם מיסים ותשלומים אחרים.

מולאי מוחמד ציווה לקחת את רבי דוד ואת שני עשירי העיר רבי יצחק בן שמחון ובנו רבי דוד ולהציב את גופם מול לוע של תותח ולירות ממנו. לפי גרסה עממית הוא הוכנס לתוך התותח ונורה ממנו. לאחר מותו גזר מולאי מוחמד כי אסור להתאבל על מות רבי דוד, ומי שיימצא מתאבל יוצא גם כן להורג.

מספר ימים אחרי הירצחו של הרב אבוחצירא הועברה גופתו אל ראשי הקהילה, והוא נקבר בלוויה צנועה שאף בה בלשו חילי המורדים לבל יעיז איש להתאבל ולבכות על רבי דוד.

בראשית שנות החמישים הקימו יוצאי מרוקו בית כנסת על שמו, בוואדי סאליב בחיפה. מבנה בית הכנסת הוא אחד המבנים היחידים בשכונה ששרד לאחר שהשכונה פונתה מתושביה.

חיבוריו

רבי דוד חיבר ספרים רבים, והם:

• רבי דוד אבוחצירא, פתח האהל, חלק א', בראשית, ירושלים, תרפ"ג, באתר היברובוקס
• רבי דוד אבוחצירא, פתח האהל, חלק ב', שמות, ירושלים, תרפ"ג, באתר היברובוקס
• רבי דוד אבוחצירא, פתח האהל, חלק ג', ויקרא, ירושלים, תרפ"ג, באתר היברובוקס
• רבי דוד אבוחצירא, פתח האהל, חלק ד', במדבר דברים, ירושלים, תרפ"ג, באתר היברובוקס
• רבי דוד אבוחצירא, רישא וסיפא, ירושלים, תרפ"ג, באתר היברובוקס
• רבי דוד אבוחצירא, שכל טוב, חלק ראשון, ירושלים, תרפ"ג, באתר היברובוקס
• רבי דוד אבוחצירא, שכל טוב, חלק שני, ירושלים, תרפ"ג, באתר היברובוקס

בשנת ה'תשע"ד יצאו לאור כל הספרים במהדורה חדשה בתוספת ביאורים והערות, ביוזמת הרב דוד חי אבוחצירא, על ידי מכון אור לישרים בשיתוף עם מכון עוז והדר.

שיריו

בנוסף, חיבר וכתב שירים ופיוטים, אשר קובצו יחד בספר יגל יעקב.

לקריאה נוספת

• הרב יחיא אדהאן (בן דודו), אני לדודי.
• מאירים את העולם, הוצאת מכון אור לישרים, ירושלים תשפ"א

קישורים חיצוניים

• 1083, באתר "החכם היומי"

תקופת חייו של רבי דוד אבוחצירא על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35196031דוד אבוחצירא