אסונסיון
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
| פוטומונטאז' של אסונסיון | |
| מדינה |
 פרגוואי |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 15 באוגוסט 1537 |
| שטח | 117 קמ"ר |
| גובה | 43 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 542,023 (2009) |
| ‑ במטרופולין | 2,329,061 (2009) |
| ‑ צפיפות | 4,411 נפש לקמ"ר (2009) |
| קואורדינטות | 25°18′01″S 57°38′10″W / 25.3004°S 57.6362°W |
| אזור זמן | UTC -4 |
| http://www.mca.gov.py | |
|
(למפת פרגוואי רגילה) | |
אסונסיון (בספרדית: Asunción, בשמה הרשמי המלא: Nuestra Señora Santa María de la Asunción, בגוארני: Paraguaý) היא בירתה של פרגוואי. אוכלוסייתה של אסונסיון מעל 500,000 איש. העיר שוכנת על גדת נהר פרגוואי. שטחה המטרופוליטני, המכונה "גרנד אסונסיון" כולל מספר ערי לווין: פרננדו דה לה מורה, סן לורנצו, למברה, לוקה, מריאנו רוקה אלונסו, ניימבי, סן אנטוניו, לימפיו, קפיטטה ו-וייה אליסה. לערי הלוויין יותר ממיליון וחצי תושבים.
העיר היא מושבה של ממשלת פרגוואי, ומרכזה התעשייתי והתרבותי של המדינה כולה. התעשייה בעיר מתמחה בייצור הנעלה, טקסטיל, ומוצרי טבק.
היסטוריה
אסונסיון היא אחת הערים העתיקות בדרום אמריקה, וקרויה "אם הערים" מכיוון שממנה יצאו משלחות קולוניאליות רבות שייסדו ערים ברחבי היבשת (כמו ייסודה בפעם השנייה של בואנוס איירס). העיר נוסדה ב-15 באוגוסט 1537 על ידי הספרדי חואן דה סלסר, וגונזלו דה מנדוסה, בשם "נואסטרה סניורה דה לה אסונסיון" שלאחר מכן התקצר ל"אסונסיון".
ב-1562, ילידים החריבו את בואנוס איירס והמתיישבים הספרדים ברחו לאסונסיון. כך, העיר נהפכה למרכז התיישבות ספרדית קולוניאלית גדולה.
בשנת 1731 מרדו תושבי אסונסיון תחת הנהגת חוסה דה אנטקרה אי קסטרו כנגד השלטון הספרדי הקולוניאלי, באירוע שנודע כ"מרד הקומונרוס". המרידה נכשלה ואנטקרה נערף. המרד אמנם נכשל, אך אלו היו הסימנים הראשונים לרוח העצמאות בפרגוואי.
לאחר קבלת העצמאות ב-1811 הייתה אסונסיון לבירת המדינה. תחת נשיאותו של חוסה גספר רודריגס דה פרנסיה העיר עברה שינוי משמעותי- דרכים נבנו בעיר והרחובות קיבלו שמות. למרות זאת, ההתקדמות המשמעותית של העיר התרחשה תחת נשיאותו של ממשיכו, קרלוס אנטוניו לופס. למעלה מ-400 בתי ספר, מפעלי מתכות וגם שירות הרכבות הראשון בדרום אמריקה נבנו בתקופתו. אחרי מותו, הנהיג את המדינה בנו פרנסיסקו סולנו לופס והוביל את המדינה במלחמת הברית המשולשת ההרסנית, שלאחריה הייתה אסונסיון תחת שלטון ברזיל למשך חמש שנים עד שנת 1876.
לאחר המלחמה, אסונסיון החלה בניסיון שיקום אטי. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הגיע זרם מהגרים לעיר מאירופה והאימפריה העות'מאנית. זה הוביל להתקדמות גדולה של העיר ושגשוג גדול אף יותר ממה שהיה לפני המלחמה.
אחת הטרגדיות הידועות בתולדות אסונסיון, ובקורות פרגוואי כולה, אירעה ב-1 באוגוסט 2004 עת סופרמרקט עלה באש, והותיר מאות פצועים ו-464 הרוגים. כנגד הנהלת הסופרמרקט הועלתה הטענה המחרידה כי כשפרצה השרפה ננעלו דלתות מרכז הקניות על מנת למנוע ביזה, וכך מצאו רבים, שאחרת יכלו להימלט, את מותם.
מבנה העיר
אזור העיר התחתית, בסמוך לגדת הנהר, שמרכזו "פלזה דה לוס הירואס" ו"פלזה אורוגוואיה" פותח בעיקרו בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים. הפיתוח השאיר אך שרידים מועטים לעיר הקולוניאלית. אזור זה הוא מוזנח מעט ומסוכן לזרים. האזורים "הטובים" של אסוסנסיון הם הפרברים לכיוון שדירות סן מרטין, שבהם האליטות הפרגוואיות עושות את הקניות בחנויות בסגנון ארצות הברית, ובקניוני ענק.
תרבות
אתרים ידועים בעיר הם "מוזיאון גודואי", "כנסיית ההתגשמות" והפנתאון הלאומי, גרסה קטנה יותר של בניין "לז אינבליד" בפריז (בו קבור נפוליאון). גיבוריה של האומה הפרגוואית קבורים בבניין זה. אתרים אחרים הם "פלסיו דה לוס לופז" המשמש כמשכן הנשיא, בניין הסנאט הישן (המשמש כבניין הקונגרס), הקתדרלה המטרופוליטנית וה"קאסה דל אידפנדנסיה" (אחד השרידים האחרונים בעיר לאדריכלות הקולוניאלית).
עיתונות
העיתונים העיקריים באסונסיון הם ABC, אולטימה אורה, ונוטיסיאס. ABC ואולטימה אורה נחשבים לטובים יותר, אך למעשה מעל התקשורת הפרגוואית כולה הועלו חשדות באשר לנושא עצמאותה.
חינוך
האוניברסיטאות העיקריות בעיר הן "האוניברסידד קתוליקה" וה"אוניברסידד נסיונל". הקתוליקה מחזיקה בבניינים במרכז העיר ליד הקתדרלה, אך עיקרה של האוניברסיטה מצוי בעיר הלוויין למבארה. באופן דומה הקמפוס העיקרי של הנסיונל הוא בעיר סן לורנצו. בעיר קיימות מכללות ואוניברסיטאות קטנות ופרטיות.
תחבורה
עקב כך שהעיר שוכנת על גדת נהר פרגוואי, העיר משורתת על ידי מסוף נהר באזור מרכז העיר.
יש שימוש רב בתחבורה הציבורית בעיר, והאוטובוסים מגיעים לכל האזור בה. מסוף האוטובוסים לטווח-ארוך ממוקם בשדרת רפובליקה ארחנטינה, ממנו יוצאים אוטובוסים לכל המדינה כמו גם נתיבים בינלאומיים למדינות הקרובות, כמו ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי.
נמל התעופה הבינלאומי סילביו פטירוסי משרת את העיר והוא ממוקם בפרבר לוקה. זהו נמל התעופה הראשי של פרגוואי והשער הבינלאומי הראשי שלה.
ערים תאומות
|
קישורים חיצוניים
| בירות מדינות וטריטוריות באמריקה הדרומית | ||
|---|---|---|
| מדינות | אורוגוואי: מונטווידאו • אקוודור: קיטו • ארגנטינה: בואנוס איירס • בוליביה: לה פאס, סוקרה • ברזיל: ברזיליה • גיאנה: ג'ורג'טאון • ונצואלה: קראקס • סורינאם: פרמריבו • פרגוואי: אסונסיון • פרו: לימה • צ'ילה: סנטיאגו דה צ'ילה • קולומביה: בוגוטה |
|
| טריטוריות | איי פוקלנד: סטנלי • גיאנה הצרפתית: קאיין • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים: קינג אדוארד פוינט | |
