פורמוסה (פרובינציה)
 | |
| יער אופייני בפורמוסה | |
| מדינה |
 ארגנטינה |
|---|---|
| חבל ארץ | גראן צ'אקו |
| מושל | חילדו אינספראן |
| נפות בפרובינציה | 9 |
| ערים בפרובינציה | 55 |
| בירת הפרובינציה | פורמוסה |
| תאריך ייסוד | 15 ביוני 1955 |
| שטח | 72,066 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בפרובינציה | 486,559 (2001) |
| ‑ צפיפות | 6.75 נפש לקמ"ר (2001) |
| http://www.formosa.gov.ar/ | |
פורמוסה (בספרדית: Formosa) היא פרובינציה באזור הגראן צ'אקו בצפון ארגנטינה. שטחה כ-72 אלף קמ"ר ובשנת 2001 התגוררו בה כ-486 אלף תושבים. היא גובלת בפרגוואי בצפון ובמזרח, בפרובינציית צ'אקו בדרום ובסלטה במערב.
גאוגרפיה
פורמוסה שוכנת באזור מישורי ונמוך, ורק בחלקה הצפון-מערבי אזורים שגובהם מעל 200 מטר מעל פני הים. שלושה נהרות מתווים את גבולותיה: הגדול שבהם, פרגוואי, במזרח, ופילקומיו וברמחו שזורמים אליו (בצפון ובדרום, בהתאמה). בשל היותה מישורית, תוואי הנהרות הזורמים בה משתנים תדיר, והם יוצרים ביצות ולגונות.
האקלים בפורמוסה סובטרופי. במזרח יורדים גשמים במשך כל השנה, וכמות המשקעים השנתית היא כ-1,000 מ"מ. אזור זה מאופיין ביערות גשם. במערב הפרובינציה החורף יבש, וכמות המשקעים השנתית היא 600 מ"מ. משרע הטמפרטורות קיצוני - בימי הקיץ החמים הטמפרטורות עשויות להגיע ל-45°C ובלילות הקרים בחורף הן עשויות לרדת ל-0°C.
בתחומי הפרובינציה פארק לאומי אחד, הפארק הלאומי ריו פילקומאיו, המשתרע על פני כ-477 קמ"ר בסמוך לנהר הפילקומאיו, בצפון-מזרח הפרובינציה. הפארק מגן על בית הגידול הלח האופייני לאזור, וחיים בו, בין היתר אליגטורים, פומות, קפיברות, פקארים, שאגנים, זאבי רעמה וננדואים מצויים.
היסטוריה
בטרם הגעת הספרדים אכלסו את אזור פורמוסה שבטים שברובם משויכים לבני הגוארני. האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור היו סבסטיאן קבוט ודייגו גרסיה דה מוגר, שסיירו לאורך נהרות הפרנה והפרגוואי ב-1528. בדיעבד, היו אלה קבוט וגרסיה שהעניקו לפרובינציה את שמה, לאחר שכינו את אחד העיקולים בנהר הפרגוואי בשם זה, שפירושו בספרדית הנהוגה אז, "יפה" (כיום נהגית מילה זו "Hermosa"). אף שהגיעו לאזור כבר במאה ה-16, ועל אף קרבתו לאחת הערים החשובות שלהם, אסונסיון, לא יישבו הספרדים את האזור, שנחשב למסוכן בשל ההתנגדות העזה שגילו תושביו הילדים. יישובים ורדוקסיונים שהוקמו בצ'אקו הסמוכה ננטשו מסיבה זו.
ב-1763 הקים הכומר הישועי האוסטרי מרטין דובריצהופר את היישוב הראשון באזור, רדוקסיון שיועד לאביפונים בסמוך לנהר הפרגוואי, בדרום-מזרח הפרובינציה של ימינו. עד מהרה הפך הרדוקסיון ליעד להתקפות של שבטי הטובה והמוקובי. המיסיונרים הספיקו להמיר את דתם של האביפונים ולהטבילם לנצרות, בטרם גורשו מהאימפריה הספרדית ב-1767.
לאורך המאה ה-19 טענו הן ארגנטינה והן פרגוואי לריבונותן באזור, אך אף אחת מהן לא מימשה אותה. במהלך מלחמת הברית המשולשת (1870-1864), התנהלו באזור כמה מהקרבות בין ארגנטינה לפרגוואי, עד שארגנטינה השתלטה עליו. ב-1872 כוננה הטריטוריה הלאומית גראן צ'אקו, ובירתה נקבעה בוויה ארחנטינה, עיר שנכבשה מפרגוואי ב-1869 וששמה שונה לרגל המאורע מוויה אוקסידנטל (כיום שמה של העיר הוא ויה הייס). הטריטוריה כללה את צ'אקו ופורמוסה של ימינו, וכן שטחים שהועברו ב-1876 לפרגוואי, בעקבות הבוררות של ראתרפורד הייז. בין השטחים שהועברו לפרגוואי הייתה גם הבירה, ובמקומה נקבעה פורמוסה, עיירה קטנה שהוקמה בידי הצבא ב-1879, כבירת הטריטוריה. ב-1884 פוצלה הטריטוריה לשניים, צ'אקו ופורמוסה. אוכלוסיית קבע ראשונה הגיעה לעיר פורמוסה ב-1885.
ב-15 ביוני 1955 הוכרזה פורמוסה כפרובינציה, אך זמן קצר אחר כך הודח נשיא ארגנטינה חואן דומינגו פרון בהפיכה צבאית, שעיכבה את יישום ההכרזה. ב-1957 אושרה חוקת הפרובינציה, וב-1958 נבחר מושלהּ הראשון.
דמוגרפיה
בשנת 2001 התגוררו בפורמוסה כ-485 אלף תושבים, כ-77% מהם בערים. זאת, לעומת כ-398 אלף תושבים וכ-68%, בהתאמה, ב-1991. צפיפות האוכלוסין ב-2001 נאמדה ב-6.75 בני אדם לקמ"ר. באותה שנה התגוררו כ-210 אלף תושבים בבירה פורמוסה (כ-43% מתושבי הפרובינציה כולה) ובעיר השנייה בגודלה, קלורינדה, התגוררו כ-47 אלף תושבים.
מבחינה מינהלית, מחולקת הפרובינציה לתשעה דפרטמנטוס.
כלכלה
פורמוסה היא מהנחשלות שבפרובינציות ארגנטינה. בשנת 2006 נאמד התוצר בה בכ-2.1 מיליארד דולרים, ורק בקטמרקה ובלה ריוחה היה התוצר קטן יותר. בתוצר לנפש עמד השיעור בפורמוסה על 4,280 דולר לנפש, השיעור הנמוך ביותר בארגנטינה פרט לסנטיאגו דל אסטרו.
ענף החקלאות המשמעותי ביותר בפורמוסה הוא הכותנה. ענף זה ידע עליות ומורדות. בשנות ה-70 הופקו בפורמוסה כ-100 אלף טונות של כותנה. הכמות ירדה ל-10 אלפים טונות בשנות ה-90 בעקבות ירידת מחירים עולמית, והתאוששה לכ-50 אלף טונות ב-2004. רוב גידולי הכותנה שייכים לחוות משפחתיות קטנות. גידולים בולטים נוספים הם התירס (כ-55 אלף טונות בשנה), פולי הסויה (כ-25 אלף טונות בשנה), הבננות (כ-70 אלף טונות בשנה) וההדרים (כ-15 אלף טונות בשנה). גידולים נוספים כוללים דבש ושעם. כמו כן, בחוות שברחבי הפרובינציה כמיליון וחצי ראשי בקר.
התעשייה בפורמוסה זניחה, והיא מבוססת בעיקר על מוצרי טקסטיל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פורמוסה |
אתר האינטרנט הרשמי של פורמוסה (בספרדית)
| פרובינציות ארגנטינה | ||
|---|---|---|
| פרובינציות | אנטרה ריוס • בואנוס איירס • חוחוי • טוקומאן • טיירה דל פואגו • לה פמפה • לה ריוחה • מיסיונס • מנדוסה • נאוקן • סלטה • סן חואן • סן לואיס • סנטה פה • סנטה קרוס • סנטיאגו דל אסטרו • פורמוסה • צ'אקו • צ'ובוט • קורדובה • קוריינטס • קטמרקה • ריו נגרו | 
|
| מחוז פדרלי | בואנוס איירס | |
24163138פורמוסה (פרובינציה)