אנתוני גידנס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה . אנתוני גידנס (באנגלית: Anthony Giddens; נולד ב-18 בינואר 1938) הוא מדען חברה בריטי שתחומי עיסוקו נעים על פני הכלכלה, הסוציולוגיה ומדע המדינה. פיתח את תאוריית הסטרוקטורציה.
ביוגרפיה
גידנס נולד וגדל בלונדון במשפחה ממעמד הביניים. הוא היה הראשון ממשפחתו שהלך ללמוד באוניברסיטה. גידנס קיבל את התואר האקדמי הראשון שלו מאוניברסיטת הול ב-1959, בפסיכולוגיה וסוציולוגיה. ב-1961 החל לעבוד באוניברסיטת לסטר, שם לימד פסיכולוגיה חברתית. ב-1969 החל לעבוד באוניברסיטת קיימברידג'. הוא עבד שם במשך שנים רבות וקודם לדרגת פרופסור ב-1987. ב-1997 הוא נעשה למנהל של בית הספר לכלכלה ומדע המדינה הלונדוני עד 2003, וחבר בוועדה המייעצת במוסד למחקר מדיניות ציבורית. כמו כן, הוא ייעץ לראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר.
ביוני 2004 ניתן לגידנס מושב בבית הלורדים לכל ימי חייו כברון גידנס, והוא מייצג שם את מפלגת הלייבור הבריטית.
השאיפה של גידנס היא לעצב מחדש את התאוריה החברתית ולבחון מחדש את הבנת ההתפתחות של המודרניות. כתב 34 ספרים שתורגמו ל-29 שפות.
תפיסתו החברתית
תפיסתו החברתית-פוליטית באה לידי ביטוי מובהק בספרו, "הדרך השלישית" (ידיעות אחרונות, 2000). בחיבורו מנתח גידנס את שקיעתו של השמאל האירופאי בסוף שנות השבעים ובמהלך שנות השמונים, עם עלייתן של ממשלות ימין כדוגמת ממשלתה של מרגרט תאצ'ר בבריטניה ועלייתם של הרפובליקנים לשלטון בארצות הברית עם ניצחונו של הנשיא רונלד רייגן. לטענתו נפילתו של השמאל נובעת מכך שהוא המשיך להחזיק בתפיסה דוגמטית המפרידה באופן דיכוטומי בינו לבין תפיסות ימניות הכוללות בין היתר: הקטנה של המגזר הציבורי, הפרטה והתייעלות. לדידו של גידנס ההפרדה הברורה בין שתי הגישות מקשה על השמאל להתאים את עצמו למציאות המשתנה. מתוך כך על מנת לחזור לשלטון על השמאל לאמץ גישה משלבת בין שמאל כלכלי לימין כלכלי. כלומר, הפרטה הנתמכת ברגולציה או הקטנת המגזר הציבורי והגדלת החברה האזרחית המספקת שירותי רווחה וכו'. שיטתו הפוליטית התרה אחר "שביל הזהב" של הפוליטיקה הכלכלית השפיעה רבות על מפלגות סוציאל-דמוקרטיות באירופה, וסייעה להן לכבוש את השלטון בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. השפעתו ניכרה בין היתר על גרהרד שרדר, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה וקאנצלר גרמניה לשעבר והייתה לרעיון הפוליטי שהוביל את גישתו הכלכלית-חברתית של ראש מפלגת הלייבור בבריטניה, טוני בלייר. מנהיגים פוליטיים מחוץ לאירופה שהושפעו מתפיסותיו הם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, ראש ממשלת קנדה קווין ראד. בישראל, הושפע מגישתו ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. מבקרים כדוגמת, דייוויד הארווי, טוענים שגידנס מייצג עמדה של ימין כלכלי המתכסה ברטוריקה סוציאל-דמוקרטית שכל תכליתה היא לאפשר את קיומו של הסדר הכלכלי-חברתי הקיים, תוך הקניית אשליה של סולידריות חברתית.
הפרויקט הרפלקסיבי של העצמי
במחקריו, עוסק גידנס בשאלות של גיבוש זהות אינדיבידואלית וקולקטיבית, ובוחן את האופן שבו מנגנונים חברתיים שונים מבנים את זהותו של הפרט בהתאם לזמן ולמקום. לפי גידנס, בחברה הפוסט-מסורתית, זהות עצמית אינה מולדת או קבועה; היא נעשית לפרויקט רפלקסיבי – הפרט בוחן את עצמו ואת האופן שבו הוא מבנה את זהותו באופן מתמיד אל מול התמורות החברתיות המשתנות. גיבוש הזהות העצמית היא משימה שאנו עובדים עליה כל הזמן וחושבים עליה. אנו יוצרים, שומרים ומחדשים סדרה של נרטיבים ביוגרפיים – הסיפור של מי אנחנו, ואיך הגענו לאן שאנחנו עכשיו.
על הטרנספורמציה של האינטימיות
גידנס טוען כי יחסים אישיים בין בני זוג עברו תהליך של "דמוקרטיזציה", כך שהקשר בין בני זוג – אפילו בתוך מערכת נישואין – כבר אינו קשור לחוקים חיצוניים או ציפיות חברתיות, אלא הוא מבוסס על הבנה פנימית בין שני אנשים – קשר של אמון שמבוסס על תקשורת רגשית. כאשר הקשר הזה מפסיק להיות קיים, ישנה מוכנות בחברה המודרנית לנתק את הקשר. לפיכך ישנה "דמוקרטיה ברגשות שבחיי היום-יום".
בספרו "הדרך השלישית - תחייתה של הסוציאל-דמוקרטיה" הוא קורא לשלב את הטוב שבשני העולמות: כלכלת השוק והכלכלה הממשלתית המתוכננת. הוא מציע השקעה בחינוך והכשרות מקצועיות במימון המדינה, לצד עידוד תחרותיות, הקפדה על ריסון תקציבי והבטחת אינפלציה נמוכה. גולת הכותרת של ספרו זה היא בקריאה לכינונה מחדש של הקהילה כגורם חברתי מאזן בין האזרח למדינתו ובין הפרט לציבור הרחב.
גידנס תוהה כיצד נוצר ומשתמר סדר חברתי מסוים; שורש הפתרון הוא בהבנה כי המבנים החברתיים, כמו העבדות, הביורוקרטיה, המשפחה והפרלמנט הם, מצד אחד, תוצאת התנהגותם של פרטים חברי קולקטיב, אך מצד שני הם גם אלה המכתיבים את דפוסי התנהגותם של הפרטים האלה. כל התנהגות על פי כללים של מבנה חברתי כלשהו היא בעת ובעונה אחת גם תרומה לשכפולם של כללי המשחק שלו או ביצירתם. פעילות זו מתבצעת בידי סוכני המרכז, כלומר, הפרטים בחברה המודעים למעשיהם ויכולים להסבירם ולנמקם. אמנם הסוכנים הם תוצרים של תרבות, של מבנה חברתי, של חינוך ושל אמונות וערכים שהפנימו, אך יש ביכולתם גם להציג פירוש עצמאי לערכים האלה ולתרגמם למעשים.
מספריו
- סוציולוגיה, מהדורה שישית מתוקנת ומעודכנת בשיתוף פיליפ ו. סאטון (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן ), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ד - 2013.
- הדרך השלישית, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000.
קישורים חיצוניים
- "הגלובליזציה בראייה מפוקחת" - מאמר של גידנס מתוך מפנה, במה לענייני חברה
אנתוני גידנס26488667