אנקלדוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנקלדוס
Enceladus.jpg
גילוי
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 1789
מאפיינים מסלוליים
חצי ציר גדול 237,948 ק"מ
אקסצנטריות 0.0045
זמן הקפה 1.3702 ימים
נטיית מסלול 0.019°
ירח של שבתאי
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע 504.2 (513×503×497) ק"מ
מסה ‎1.08×1020ק"ג
צפיפות ממוצעת 1.61 גרם/סמ"ק
כוח משיכה 0.113 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי 1.3702 ימים
נטיית ציר הסיבוב
אלבדו 0.99±0.06
לחץ אטמוספירי זניח

אֶנקֶלַדוּס (לעיתים נקרא אנסלדוס לפי אופן ההגייה הלועזי) הוא הירח השישי בגודלו של שבתאי. זהו הגוף הרביעי במערכת השמש שבו נתגלו פעילויות געשיות, אחרי כדור הארץ, הירח איו של צדק והירח טריטון של נפטון. הוא נקרא על שם אנקלדוס, אחד הגיגאנטים מן המיתולוגיה היוונית. הירח נתגלה ב-1789 על ידי ויליאם הרשל.

החללית קאסיני טסה בסמוך לאנקלדוס לראשונה ב-17 בפברואר 2005 ואף ביצעה טיסות קרובות יותר ב-9 במרץ 2005. ב-9 באוקטובר 2008 ביצעה מספר צילומים של ירח זה.

מקור השם

כמו שאר ירחיו של שבתאי, אנקלדוס נקרא על שם דמות הקשורה לסטורן או למקבילו היווני קרונוס. אנקלדוס היה אחד הגיגאנטים (אחיהם למחצה של כרונוס) מן המיתולוגיה היוונית. אנקלדוס מסומן גם כשבתאי II.

השם לירח, כמו גם שמותיהם של שאר ששת הירחים של שבתאי שהיו ידועים באותה עת, הוצעו על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, ב-1847 במאמר "תוצאות תצפיות אסטרונומיות שנעשו בכף התקווה הטובה".[1]

אתרים גאולוגיים שונים בירח קרויים על שם אנשים ומקומות מסיפורי אלף לילה ולילה.

תכונות

את הירח מאפיינות שתי תכונות בולטות:

  1. הירח מורכב מקרח ועפר עם פעילות געשית הגורמת ל"גייזרים" של מים (קרח מומס) ועפר.
  2. האלבדו של פני השטח של הירח עולה על 90%. כלומר, זהו הגוף בעל הבוהק (הנובע מהחזר האור) הגבוה ביותר מכל גרמי השמיים המוכרים.

מאפיינים פיזיים

EN004 Deep Color.jpg
תמונת פסיפס של 4 תמונות שנלקחו על ידי החללית קאסיני ב-16 בפברואר 2005

תמונות ראשונות של פני השטח של אנקלדוס הגיעו מהחללית וויאג'ר 2, אשר חלפה על־ידו באוגוסט 1981. החללית קאסיני חלפה על־ידו שלוש פעמים בשנת 2005 וסיפקה פרטים נוספים.

התוצאות מהתצפיות של קאסיני סיפקו מידע רב שנדרש למודלים של מבנהו הפנימי של הירח. בין היתר, כלל המידע החדש שנאסף על ידי החללית הגדרה מדויקת יותר של המסה וצורת אליפסואיד תלת צירי, תצפיות ברזולוציה גבוהה של פני השטח ותובנות חדשות על הגאוכימיה של אנקלדוס.

אומדני מסה ממשימות וויאג'ר הביאו להנחה כי אנקלדוס מורכב כמעט כולו מקרח מים. בהתבסס על השפעות כוח המשיכה של אנקלדוס על קאסיני, התברר כי מסתו של הירח גדולה בהרבה ממה שחשבו בעבר, וצפיפותו הממוצעת 1.61 גרם/סמ"ק. צפיפות זו גבוהה מזו של ירחי קרח בינוניים אחרים של שבתאי, עובדה המצביעה על כך שבאנקלדוס אחוז גדול יותר של סיליקטים וברזל.

לפחות 5 סוגי שטחים זוהו על אנקלדוס. בנוסף למכתשים יש מישורים שטוחים ורכסים ובקעים קווים רחבים.

הקרח הנקי שמצוי על פני השטח של אנקלדוס נותן לו את האלבדו (החזרת האור של פני השטח) הגבוה ביותר של כל גוף במערכת השמש. משום שהוא מחזיר אור שמש כה רב, טמפרטורת פני השטח הממוצעת היא 201°C-.

במרץ 2005 נאס"א הודיעה כי מגנטומטר על חללית המחקר קאסיני זיהה אטמוספירה משמעותית, שייתכן ומייננת אדי מים. כיוון שכוח המשיכה של אנקלדוס חלש מכדי להחזיק באטמוספירה, האטמוספירה חייבת להתחדש ממקור כלשהו שנאס"א משערת שהוא הרי געש או גייזרים.[2][3]

גילוי מים על פני הירח

בתחילת 2006 גילתה החללית קאסיני, שחגה סביב אנקלדוס, סילוני מים שפורצים מפני השטח בקוטב הדרומי שלו ומגיעים לגובה של כמה מאות קילומטרים. מקורם של המים הוא גייזר, סילון מים חמים ואדים, הפורץ בזמנים קבועים מנקב על פני הקרקע, באזור פעיל של הרי געש.

החוקרים סבורים כי אנקלדוס עשיר במאגר תת-קרקעי של מים. נמצאו גם עדויות לקיומם של חומרים אורגניים[4]. המים יכולים, בעיקרון, לאפשר צורות חיים פשוטות. זהו הגוף הרביעי הידוע שבו יש עדויות על קיומם של מים במצב צבירה נוזלי, יחד עם כדור הארץ, הירח אירופה של צדק וכוכב הלכת מאדים בעוד על הירח של כדור הארץ נתגלו עדויות למים קפואים בלבד.

במאי 2011, מדעני נאס"א דיווחו כי אנקלדוס התגלה כנקודה הכי אפשרית ליישוב אנושי, פרט לכדור הארץ, במערכת השמש.

ב-3 באפריל 2014, נאס"א דיווחה על עדויות לאוקיינוס תת-קרקעי גדול על פי נתונים מחללית קאסיני. בעקבות הממצאים נאמר כי אנקלדוס הוא אחד המקומות הכי סבירים להימצאות חיים.[5]

בספטמבר 2015 דווח כי מדידות החללית הוכיחו כי האוקיינוס התת-קרקעי הוא גלובלי ומקיף את כל פני הירח.[6].

באפריל 2017, הודיע נאס"א כי לאחר בחינת המידע שהגיע ממעבר קאסיני ליד הירח, נמצאו עדויות למימן מולקולרי, ואף לפעילות הידרותרמית מתחת לפני השטח. הממצאים מגדילים את הסבירות למציאת חיים.[7]

ב-27 ביוני 2018 דיווח מכון המחקר סאות'ווסט (Southwest Research Institute) שמהממצאים של קאסיני נמצא כי סילוני המים שהתגלו בירח מכילים תרכובת אורגנית, תנאי הבסיס להתפתחות חיים ככל הידוע.[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנקלדוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Observations of Flora, באתר אוניברסיטת הרווארד (לקוח מכתב העת "Monthly Notices of the Royal Astronomical Society" כרך 8, עמוד 1)
  2. ^ Carolina Martinez,‏ Cassini Finds an Atmosphere on Saturn's Moon Enceladus, באתר נאס"א, 16 במרץ 2005
  3. ^ Maggie McKee,‏ Watery atmosphere discovered on Saturn's moon, באתר NewScientist,‏ 17 במרץ 2005
  4. ^ פרנק פוסטברג, גבריאל טובי, תורסטן דאמבק, ‏האם יש חיים באחד הירחים הקפואים של שבתאי?, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 1 בדצמבר 2016
  5. ^ אבי בליזובסקי, ‏אישוש נוסף לקיומו של אוקיאנוס מים נוזלים מתחת לקרקע הירח השבתאי אנקלדוס, באתר "הידען", 4 באפריל 2014
  6. ^ נאס"א, קאסיני מגלה אוייקנוס גלובלי על הירח אנקלדוס, 15 בספטמבר 2015
  7. ^ Cassini finds molecular hydrogen in the Enceladus plume: Evidence for hydrothermal processes מאמר בעיתון Science מאת J. Hunter Waite1,*, Christopher R. Glein1,*, Rebecca S. Perryman1, Ben D. Teolis1, Brian A. Magee1, Greg Miller1, Jacob Grimes1, Mark E. Perry2, Kelly E. Miller1, Alexis Bouquet1, Jonathan I. Lunine3, Tim Brockwell1, Scott J. Bolton1, פורסם בגיליון מתאריך 14 באפריל 2017, Vol. 356, Issue 6334, pp. 155-159,
    DOI: 10.1126/science.aai8703
  8. ^ עודד כרמלי, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, חיים באנקלדוס? תרכובות אורגניות מורכבות התגלו בירח של שבתאי, באתר ynet, 27 ביוני 2018


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0