פיבי (ירח)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיבי
כוכב האם
כוכב אם שמש
מידע כללי
סוג ירח
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי {{#property:P2233}}

פיבי (Phoebe - הגייה פונטית fibi) הוא הלוויין הלא סדיר המסיבי ביותר של שבתאי. קוטרו הממוצע 213 קילומטרים (132 מיל).

לפיבי צורה כדורית בערך. מסלולו אקסצנטרי מאוד, ונוטה באופן משמעותי ביחס לטבעות של שבתאי ולירחים העיקריים שלו. אבק מפגיעות בפיבי הוא המקור של הטבעת החיצונית והגדולה ביותר של שבתאי, שנמצאת במרחק של כ-7.3 עד 11.8 מיליון ק"מ משבתאי - הטבעת הפלנטרית הגדולה ביותר במערכת השמש.

פיבי היה היעד הראשון שהחללית קאסיני חקרה לאחר הגעתה למערכת שבתאי בשנת 2004. בשל כך, זכה ירח זה לחקירה מעמיקה במיוחד יחסית לגודלו. מסלולה של קאסיני סביב שבתאי ותזמון הגעתה תוכננו במיוחד כדי לאפשר את מעוף החללית ליד פיבי.[1]

היסטוריה

גילוי

פיבי התגלתה על ידי ויליאם הנרי פיקרינג ב-18 במרץ 1899[2] מלוחות צילום שצולמו החל מ-16 באוגוסט 1898 במצפה הכוכבים בוידן ליד ארקיפה, פרו.[3] זה היה הלוויין הראשון שהתגלה בצילום.

ויליאם הנרי פיקרינג, המגלה של פיבי

מסלול

אנימציה של מסלולה של פיבי.
     Saturn ·      Phoebe ·      Titan

מסלולה של פיבי הוא בתנועה לאחור; כלומר, הוא מקיף את שבתאי מול סיבובו של שבתאי. במשך יותר מ-100 שנים, פיבי היה הירח החיצוני הידוע ביותר של שבתאי, עד לגילוי של כמה ירחים קטנים יותר בשנת 2000. פיבי מרוחק כמעט פי 4 משבתאי מאשר שכנו הגדול הקרוב ביותר, יאפטוס, והוא גדול משמעותית משאר הירחים המקיפים כוכבי לכת במרחקים דומים.

כל הירחים הרגילים של שבתאי מלבד יאפטוס מסתובבים סמוך למישור קו המשווה של שבתאי. הלוויינים החיצוניים הלא סדירים סובבים במסלולים בעלי אקסנצטריות בינונית עד גבוהה, ואף אחד מהם לא צפוי להסתובב באופן סינכרוני כפי שעושים כל הירחים הפנימיים של שבתאי (חוץ מהיפריון).

הטבעת של פיבי

איור אמן (לא בקנה מידה) של הטבעת של פיבי, שמגמדת את הטבעות הראשיות של שבתאי

טבעת פיבי היא אחת הטבעות של שבתאי. טבעת זו נוטה ב-27 מעלות למישור המשווה של שבתאי (והטבעות האחרות) והיא משתרעת בין פי 128 עד פי 207 בערך מהרדיוס של שבתאי;[4] פיבי מקיפה את כוכב הלכת במרחק ממוצע של 215 רדיוסי שבתאי. עובי הטבעת בערך פי 40 מקוטר כוכב הלכת.[5] מכיוון שמניחים שחלקיקי הטבעת מקורם בפגיעות מיקרו-מטאוראידים בפיבי, גם הם ינועו במסלול, שהפוך לתנועת המסלול של הירח הפנימי הבא, יאפטוס.[6] חומר הטבעת הנע פנימה פוגע בחצי הכדור המוביל של יאפטוס, ותורם לצביעה הדו-גוונית שלו.[7][8][9][10] הטבעת כמעט בלתי נראית למרות שהיא גדולה מאוד, והיא התגלתה בתצפית אינפרא אדום של טלסקופ החלל שפיצר.

חומר שנעקר מפני השטח של פיבי על ידי פגיעות מיקרוסקופיות של מטאורים עשוי להיות אחראי לאזורים הכהים על פני השטח של היפריון. חומר שנזרק לחלל בפגיעות הגדולות בפיבי עשוי להיות המקור של שאר הירחים של קבוצת פיבי - כולם ברדיוס קטן מ-10 ק"מ.

מאפיינים פיזיים

השוואת גודל בין פיבי (משמאל למטה), הירח (משמאל למעלה) וכדור הארץ

פיבי הוא בקירוב בעל צורה כדורית כדורית, וקוטרו כ-213 ק"מ (קטן בערך פי שש עשרה מזה של הירח). זהו הירח התשיעי בגודלו של שבתאי, אך הוא השמיני במסתו. להיפריון, רדיוס גדול יותר, אבל הוא פחות מסיבי מפיבי. פיבי מסתובב סביב צירו כל תשע שעות ו-16 דקות, ומשלים מסלול שלם סביב שבתאי תוך כ-18 חודשים. טמפרטורת פני השטח שלו היא בממוצע 75°K)‎ - 198.2°C).

תקריב של פיבי מחללית קאסיני מ-13 ביוני 2004

לרוב הירחים הפנימיים של שבתאי יש משטחים בהירים מאוד, אך האלבדו של פיבי נמוך בהרבה בהשוואה אליהם (0.100±0.005), אם כי בהיר יחסית לאלבדו של לירחים לא סדירים אחרים.[11] פני השטח של פיבי מצולקים מאוד. קוטר המכתש הגדול ביותר הוא בערך 100 ק"מ.

הצבע הכהה של פיבי הגרם למדענים לשער כי מדובר באסטרואיד שנלכד, מכיוון שהוא דומה לקבוצת האסטרואידים הפחממניים הכהים. אלה אסטרואידים עתיקים מאוד מבחינה כימית ונהדעה המקובלת היא שהם מורכבים מחומר מקורי שהתעבה מערפילית השמש ועבר מאז רק מעט שינויים.

עם זאת, תמונות מקאסיני מצביעות על כך שהמכתשים של פיבי מראים שוני ניכר בבהירות, מה שמצביע על נוכחות של כמויות גדולות של קרח מתחת לשכבה דקה יחסית של משקעים כהים בעובי של כ-300-500 מטרים. בנוסף, כמויות של פחמן דו-חמצני זוהו על פני השטח, ממצא שמייחד את פיבי מכלל האסטוראידים הידועים. ההערכה היא שפיבי מורכב מכ-50% סלע, בניגוד ל-35% המאפיין את הירחים הפנימיים של שבתאי. מסיבות אלו, מתחזקת ההשערה שפיבי היא למעשה קנטאור, אחד ממספר כוכבי לכת קפואים מחגורת קויפר המקיפים את השמש בין צדק לנפטון שנלכד בשדה הכבידה של שבתאי.[12][13]

מפות

  • Map of Phoebe's middle latitudes. The higher latitudes have been clipped from the main map, but can be seen in the polar projections.

    מפה של קווי הרוחב האמצעים של פיבי. קווי הרוחב הגבוהים יותר נחתכו מהמפה

  • Map of Phoebe's south polar region

    מפה של אזור הקוטב הדרומי של פיבי

  • Map of Phoebe's north polar region

    מפה של אזור הקוטב הצפוני של פיבי

  • 3D map showing Phoebe's once spherical shape

    מפה תלת־ממדית המציגה את צורת הכדורית של פיבי פעם


תצפית וחקר

פיבי (עם NGC 4179 בפינה הימנית התחתונה) כפי שצולם עם טלסקופ 24 אינץ'
תמונות של חצאי כדורים שונים של פיבי מאת ויאג'ר 2

שלא כמו הירחים האחרים של שבתאי, המיקום של פיבי לא היה אופטמאלי עבור חלליות וויאג'ר. וויאג'ר 2 צפתה בפיבי במשך כמה שעות בספטמבר 1981. בתמונות, שצולמו ממרחק של כ-2.2 מיליון קילומטרים בזווית פאזה נמוכה, גודלה של פיבי היה כ-11 פיקסלים והראו כתמים בהירים על פני שטח כהים.[14]

החללית קאסיני עברה 2068 ק"מ מפיבי ב-11 ביוני 2004,[15] והחזירה תמונות רבות ברזולוציה גבוהה, שחשפו משטח מצולק. מכיוון שוויאג'ר 2 לא הצליחה להפיק תמונות באיכות גבוהה של פיבי, השגתן הייתה בראש סדר העדיפויות של משימת קאסיני[1] ונתיב הטיסה שלה תוכנן במכוון כדי להתקרב אליו; בגלל תקופת הסיבוב העצמי הקצרה של פיבי, כ-9 שעות ו-17 דקות, קאסיני הצליחה למפות כמעט את כל פני השטח של פיבי. הטיסה הקרובה אפשרה לקבוע את המסה של פיבי בדיוק רב, עם אי ודאות של 1 ל-500 בלבד.[16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Martinez, Carolina; Brown, Dwayne (2004-06-09). "Cassini Spacecraft Near First Stop in Historic Saturn Tour". Mission News. NASA. אורכב מ-המקור ב-2008-06-28. נבדק ב-2008-03-02.
  2. ^ What Happened on March 18, 1899, OnThisDay.com, ‏1899-03-18 (באנגלית)
  3. ^ Pickering, E. C, A New Satellite of Saturn, Astronomical Journal 20, 1899, עמ' 13
  4. ^ Verbiscer, Anne; Skrutskie, Michael; Hamilton, Douglas (2009-10-07). "Saturn's largest ring". Nature. 461 (7267): 1098–100. Bibcode:2009Natur.461.1098V. doi:10.1038/nature08515. PMID 19812546.
  5. ^ "The King of Rings". NASA, Spitzer Space Telescope center. 2009-10-07. אורכב מ-המקור ב-2009-10-10. נבדק ב-7 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Cowen, Rob (6 באוקטובר 2009). "Largest known planetary ring discovered". Science News. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2011. נבדק ב-6 באוקטובר 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Largest ring in solar system found around Saturn (אורכב 18.05.2015 בארכיון Wayback Machine), New Scientist
  8. ^ Mason, J.; Martinez, M.; Balthasar, H. (2009-12-10). "Cassini Closes In On The Centuries-old Mystery Of Saturn's Moon Iapetus". CICLOPS website newsroom. Space Science Institute. אורכב מ-המקור ב-2012-02-03. נבדק ב-2009-12-22.
  9. ^ Denk, T.; et al. (2009-12-10). "Iapetus: Unique Surface Properties and a Global Color Dichotomy from Cassini Imaging". Science. 327 (5964): 435–439. Bibcode:2010Sci...327..435D. doi:10.1126/science.1177088. PMID 20007863.
  10. ^ Spencer, J. R.; Denk, T. (2009-12-10). "Formation of Iapetus' Extreme Albedo Dichotomy by Exogenically Triggered Thermal Ice Migration". Science. 327 (5964): 432–435. Bibcode:2010Sci...327..432S. CiteSeerX 10.1.1.651.4218. doi:10.1126/science.1177132. PMID 20007862.
  11. ^ Grav, T.; Bauer, J. M.; Mainzer, A. K.; Masiero, J. R.; Nugent, C. R.; Cutri, R. M.; Sonnett, S.; Kramer, E. (2015-08-01). "NEOWISE: Observations of the Irregular Satellites of Jupiter and Saturn". The Astrophysical Journal. 809: 3. arXiv:1505.07820. doi:10.1088/0004-637X/809/1/3. ISSN 0004-637X.
  12. ^ Johnson, Torrence V.; Lunine, Jonathan I. (2005). "Saturn's moon Phoebe as a captured body from the outer Solar System". Nature. 435 (7038): 69–71. Bibcode:2005Natur.435...69J. doi:10.1038/nature03384. PMID 15875015.
  13. ^ Martinez, C. (6 במאי 2005). "Scientists Discover Pluto Kin Is a Member of Saturn Family". Cassini–Huygens News Releases. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Thomas, P.; Veverka, J.; Morrison, D.; Davies, M.; Johnson, T. V. (1 בנובמבר 1983). "Phoebe: Voyager 2 observations". Journal of Geophysical Research: Space Physics. 88 (A11): 8736–8742. Bibcode:1983JGR....88.8736T. doi:10.1029/JA088iA11p08736. ISSN 0148-0227. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ "Encounter with Phoebe". www.esa.int (באנגלית). נבדק ב-2024-03-09.
  16. ^ Roth et al., AAS Paper 05-311
146 ירחי שבתאי
ירחים רועי הטבעת S/2009 S 1 • הירחים הקטנים • פאן • דפניס • אטלס • פרומתאוס • (S/2004 S 6 • S/2004 S 4 • S/2004 S 3) • פנדורה
שותפי מסלול אפימתאוס • יאנוס
טבעת G אגיאון
אלקיאונידס מתונה • אנתה • פאליני
הירחים הפנימיים הגדולים (עם הטרויאנים) מימס • אנקלדוס • טתיס • (טלסטו • קליפסו) • דיוני • (הלנה • פולידפקיס)
ירחים גדולים אחרים ריאה • טיטאן • היפריון • יאפטוס
הירחים האינואיטיים S/2019 S 1 ‏ • קיוויאוק • S/2005 S 4 ‏ • S/2020 S 1 ‏ • איג'ירק • פאליאק • S/2004 S 31 ‏ • טרקק • סיארנק • S/2019 S 14 ‏ • S/2020 S 3 ‏ • S/2020 S 5 ‏
הירחים הגליקיים אלביוריקס • בווין • S/2007 S 8 ‏ •Saturn LX ‏ • אריאפוס • טארבוס • S/2020 S 4 ‏
הירחים הנורדיים פיבי • S/2006 S 20 ‏ • S/2006 S 9 ‏ • סקאד'י • S/2007 S 5 ‏• S/2007 S 7 ‏ • S/2007 S 2 ‏ • S/2004 S 37 ‏ • S/2004 S 47 ‏ • S/2004 S 40 ‏ • S/2019 S 2 ‏ • S/2019 S 3 ‏ • S/2020 S 7 ‏ • סקול • S/2020 S 2 ‏ • S/2019 S 4 ‏ • S/2004 S 41 ‏ • S/2004 S 42 ‏ • הירוקין • גרייפ • S/2004 S 13 ‏ • S/2007 S 6 ‏ • מונדילפארי • S/2006 S 1 ‏ • S/2004 S 43 ‏ • S/2006 S 10 ‏ • S/2019 S 5 ‏ • גרידר • ברגלמיר • ג'רנסאקה • נארווי • סוטונגר • S/2007 S 3 ‏ • S/2004 S 44 ‏ • S/2004 S 45 ‏ • האטי • S/2004 S 17 ‏ • S/2006 S 11 ‏ • S/2004 S 12 ‏ • אגת'ר • S/2006 S 13 ‏ • S/2007 S 9 ‏ • S/2019 S 7 ‏ • S/2019 S 8 ‏ • פרבאוטי • ת'רימר • בסטלה • S/2019 S 9 ‏ • S/2004 S 46 ‏ • אנגרבודה • S/2019 S 11 ‏ • אגיר • בלי • S/2019 S 10 ‏ • S/2019 S 12 ‏ • גרד • S/2019 S 13 ‏ • S/2006 S 14 ‏ • גונלוד • S/2019 S 15 ‏ • S/2020 S 6 ‏ • S/2004 S 7 ‏ • S/2006 S 3 ‏ • S/2005 S 5 ‏ • סקריימיר • S/2006 S 16 ‏ • S/2006 S 15 ‏ • S/2004 S 28 ‏ • S/2020 S 8 ‏ • אלוולדי • קארי • S/2004 S 48 ‏ • גיירוד • פנריר • S/2004 S 50 ‏ • S/2006 S 17 ‏ • S/2004 S 49 ‏ • S/2019 S 17 ‏ • סורטור • S/2006 S 18 ‏ • לוגי • יימיר • S/2019 S 19 ‏ • S/2004 S 21 ‏ • S/2019 S 18 ‏ • S/2004 S 39 ‏ • S/2019 S 16 ‏ • S/2004 S 53 ‏ • S/2004 S 36 • ת'יאזי • S/2019 S 20 ‏ • S/2006 S 19 ‏ • Saturn LXIV • פורנג'וט • S/2004 S 51 ‏ • S/2020 S 10 ‏ • S/2020 S 9 ‏ • Saturn LVIII • S/2019 S 21 ‏ • S/2004 S 52 ‏
מסלול חיצוני S/2006 S 12 ‏ • S/2019 S 6 ‏ • S/2004 S 24
מערכת השמש
השמשכוכב חמהנוגההירחכדור הארץקטגוריה:ירחי מאדיםמאדיםקרסחגורת האסטרואידיםצדקירחי צדקשבתאיירחי שבתאיאורנוסקטגוריה:ירחי אורנוסירחי נפטוןנפטוןקטגוריה:ירחי פלוטופלוטוקטגוריה:ירחי האומיההאומיהמאקה-מאקהחגורת קויפרדיסנומיהאריסהדיסק המפוזרעננת אורט
(לא בקנה המידה המקורי; מיקום הסמן על כל אחד מהגופים, יציג את שמו)

השמש • כוכב חמה • נוגה • כדור הארץ • מאדים • קרס • צדק • שבתאי • אורנוס • נפטון • פלוטו • האומיה • מאקה-מאקה • אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, MK 2, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת • כוכב לכת ננסי • גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואיד • כוכבי לכת מינוריים (אסטרואיד • קנטאור • גופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים • ענקי הגזים (ענקי הקרח) • גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) • מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) • מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39065067פיבי (ירח)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פיבי_(ירח)&oldid=2680877"