גופים קטנים במערכת השמש

גופים קטנים במערכת השמש (באנגלית: Small solar system bodies או בקיצור SSSB) הוא מונח שנקבע באוגוסט 2006 על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי כדי לתאר גופים במערכת השמש אשר אינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסים.

כיום לא ברור אם יוגדר גבול תחתון כחלק מההגדרה של גופים קטנים במערכת השמש, או אם הוא יקיף את כל החומר (material) עד לרמה של מטאוריטים, הגופים המאקרוסקופיים הקטנים ביותר הסובבים את השמש. (ברמה מיקרוסקופית יש גם גופים קטנים יותר כגון אבק בין-כוכבי, חלקיקים של רוח שמש וחלקיקים חופשיים של מימן.) ירחים שונים מגופים קטנים במערכת שמש לא בגודלם, אלא במסלולם. מסלולי ירחים אינם מרוכזים סביב השמש אלא סביב אובייקטים אחרים במערכת השמש, כגון כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסים, ואף סביב גופים קטנים במערכת שמש (SSSB). חלק מהגופים הגדולים יותר עשויים להיות מסווגים מחדש בעתיד ככוכבי לכת ננסים, עד בדיקה נוספת כדי לקבוע אם הם נמצאים בשיווי משקל הידרוסטטי. הרוב המכריע של גופים קטנים במערכת שמש נמצא בשני אזורים נפרדים, חגורת האסטרואידים וחגורת קויפר. שתי חגורות אלה מחזיקות במבנה פנימי כלשהו הקשור להפרעות על ידי כוכבי לכת הגדולים (במיוחד יופיטר ונפטון, בהתאמה), ויש להם גבולות שהוגדרו באופן רופף למדי. אזורים אחרים של מערכת השמש גם מוקפים על ידי גופים קטנים אך בריכוזים קטנים יותר. אלה כוללים את האסטרואידים קרובים ארץ, קנטאורים, שביטים ואובייקטי דיסק מפוזרים.

רקע

מאז שנת 1930, בה התגלה פלוטו, הוא נחשב ככוכב לכת התשיעי למרות שהיה הרבה יותר קטן משאר כוכבי הלכת. כאשר התגלה אריס, גוף שמימי שהיה גדול מפלוטו, בשנת 2005, ביקשו מגליו לרשום אותו ככוכב הלכת העשירי. הדבר עורר ויכוח בקהילה האסטרונומית בנוגע לשאלה האם יש להוסיף כוכב לכת נוסף או לשלול את מעמדו של פלוטו ככוכב לכת.

באוגוסט 2006, עדכן האיגוד האסטרונומי הבינלאומי את ההגדרה של "כוכב לכת", והוסיף הגדרה חדשה בשם "כוכב לכת ננסי", המתאימה לגופים קטנים יותר כמו פלוטו ואריס. כמו כן נקבע כי כל אותם הגופים שלא עומדים בשתי ההגדרות הללו יכונו "גופים קטנים במערכת השמש".

נוסח ההחלטה

"כל הגופים האחרים... הסובבים את השמש יתייחסו לקבוצה המכונה 'גופים קטנים במערכת השמש'... אלה כוללים כרגע את מרבית האסטרואידים במערכת השמש, מרבית הגופים הטרנס נפטוניים, השביטים ושאר הגופים הקטנים."

— החלטת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU), באוגוסט 2006

סיווג הגופים הקטנים במערכת השמש

יש חלוקה לפי סוג הגופים:

אסטרואידים - גופים סלעיים, רובם בצורה לא כדורית, שנמצאים בעיקר במערכת השמש הפנימית (ראו חגורת האסטרואידים).
- אסטרואידים וולקניים – אסטרואידים הנמצאים במסלול בחגורה שבין 0.08 לבין 0.21 יחידות אסטרונומיות, במסלולו של כוכב חמה.
- גופים קרובי ארץ – כל אותם הגופים הנמצאים בחלל בסמיכות לכדור הארץ.
  - אסטרואידי אטן - בעלי מרחק הקפה ממוצע הקטן מיחידה אסטרונומית אחת, ובעלי אפהליון גדול מ-0.983 יחידות אסטרונומיות.
  - אסטרואידי אפולו - בעלי מרחק הקפה ממוצע גדול מיחידה אסטרונומית אחת, שנקודת הפריהליון שלהם קטנה מ-1.017 יחידות אסטרונומיות. מסלולם סביב השמש בדרך כלל חוצה את מסלול כדור הארץ והם עלולים להוות סכנה.
- אסטרואידים בחגורת האסטרואידים – אסטרואידים הנמצאים במסלול סביב השמש בחגורת האסטרואידים בין מאדים לבין צדק.
- אסטרואידים טרוייאנים – קבוצה של אסטרואידים הנמצאים במסלול סביב השמש במסלולו של צדק. מחולקים לשתי קבוצות:
  - אסטרואידים טרוייאנים – לפני צדק.
  - אסטרואידים יוונים – אחרי צדק.
- קנטאורים – קבוצה של אסטרואידים הנמצאים במסלול סביב השמש באזור שבין צדק לבין נפטון.
גופים טרנס נפטוניים בחגורת קויפר ובדיסק המפוזר - כל אותם גופים קטנים הנמצאים מעבר לכוכב הלכת נפטון (חוץ מכוכבי הלכת הננסיים פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה ואריס). ייתכן שחלק מאותם גופים באזורים הרחוקים במערכת השמש יסווגו בעתיד ככוכבי לכת ננסים, זאת לאחר תצפיות נוספות שיוכיחו כי הם גדולים מספיק ועומדים בקריטריונים.

מטאורואידים - גופים המורכבים מאסטרואיד ובעלי תכונות דומות לאסטרואיד רק קטנים יותר ממטר אחד. לא נהוג לחלק אותם לקבוצות משנה.
שביטים – גופים קטנים הדומים לאסטרואידים אך מורכבים בעיקר מקרח. יחודם הוא המסלול האליפטי הקיצוני סביב השמש, כאשר בהתקרבם לשמש הם יוצרים זנב ארוך ובהיר.