ויליאם הרשל
 | |
| לידה | 15 בנובמבר 1738 |
|---|---|
| פטירה | 25 באוגוסט 1822 (בגיל 83) |
| ענף מדעי | אסטרונומיה. |
| מקום מגורים | גרמניה, אנגליה |
| פרסים והוקרה | טלסקופ החלל הרשל של סוכנות החלל האירופית |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי ירחי שבתאי ואורנוס, גילוי אורנוס, גילוי קרינה תת-אדומה. | |
סר פרדריק ויליאם הרשל (באנגלית: Sir William Herschel; 15 בנובמבר 1738 – 25 באוגוסט 1822) היה אסטרונום ומלחין בריטי שנולד בגרמניה, והתפרסם הודות לגילוי כוכב הלכת אורנוס. הוא גילה גם את הקרינה התת-אדומה ותגליות רבות נוספות באסטרונומיה.
ביוגרפיה
ויליאם הרשל נולד כפרידריך וילהלם הרשל בהנובר שבגרמניה, והיה אחד מעשרת בניו (מהם ארבעה מתו בגיל צעיר מאוד) של אייזק הרשל (1767-1707), חבר בלהקה הצבאית של הנובר. אייזק היה יהודי, אך דתה של אשתו אינה ודאית. שם משפחתה, מוריצן, היה חלופה נפוצה באותו זמן ל'בן משה' בקרב יהודים מתבוללים. בשנת 1755 נשלח לאנגליה גדוד המשמר ההנוברי, שבו שירתו ויליאם וג'ייקוב אחיו. בזמן זה, ממלכת הנובר וממלכת אנגליה היו מאוחדות תחת שלטונו של ג'ורג' השני. הרשל למד אנגלית במהירות ובגיל 19 שינה את שמו לפרדריק ויליאם הרשל.
הרשל הפך למורה למוזיקה ולמוביל הרכב מצליח. הוא ניגן בכינור ובאבוב ומאוחר יותר בעוגב. הוא חיבר יצירות מוזיקליות רבות, כולל 24 סימפוניות, וקונצ'רטות רבות, וכן מוזיקת כנסייה. רוב המוזיקה שלו נשכחה כיום. לאחר שהיה מוביל הרכב בניוקאסל, לידס, והליפקס, הוא היה לנגן העוגב בקפלה המתומנת בבאת', בה הוא גם היה המנהל של הקונצרטים הפומביים. בתקופה זו הגיעה אחותו קרוליין לאנגליה, לגור עמו ברחוב ניו קינג. גם אחיו ג'ייקוב (1792-1734), אלכסנדר ודיטריך הופיעו כמוזיקאים בבאת'.
התעניינותו של הרשל באסטרונומיה גברה לאחר שנת 1773. הוא בנה מספר טלסקופים והכיר את נויל מקסליין. הוא ערך תצפית על הירח, מדד את גובהם של הרי הירח וגם עבד על קטלוג של כוכבים כפולים.
נקודת המפנה בחייו התרחשה בזמן שגר בבאת', ב־13 במרץ 1781, כשגילה את אורנוס אותו זיהה כשביט. הרשל התפרסם בעקבות הגילוי, שאיפשר לו להפוך לאסטרונום במשרה מלאה. הוא כינה את כוכב הלכת החדש בשם גאורגיאם סידאס, על שמו של המלך ג'ורג' השלישי אולם שם זה לא נקלט. באותה שנה הוא קיבל את מדליית קופלי ונבחר לחברות בחברה המלכותית. ב־1782 נבחר לאסטרונום המלכותי של המלך ג'ורג', ועבר יחד עם אחותו לדת' [Datchet] ב־1 באוגוסט 1782. במקביל המשיך בעבודתו כמייצר טלסקופים, אותם מכר לאסטרונומים אחרים.
ב־1783 נתן לאחותו, קרוליין לוצרטיה, טלסקופ והיא החלה לעשות בו תצפיות, בעיקר על כוכבי שביט. במקביל שימשה קרוליין כעוזרת שלו בזמן התצפיות. ביוני 1785, כתוצאה מבעיות לחות, הוא וקרוליין עברו לגור בקלי הול באולד וינדסור. ב־3 באפריל 1786 עברו לבית חדש בדרך וינדסור בסלות', בית אשר נהרס ב־1963 על מנת לפנות מקום לבית משרדים גדול.
ב־7 במאי 1788 התחתן ויליאם עם האלמנה מרי פיט בכנסייה על-שם הקדוש לרונסס באפטון שליד סלות'. אחותו קרוליין עברה לדירה אחרת אולם המשיכה לעבוד כעוזרתו.
במהלך הקריירה בנה הרשל יותר מארבע מאות טלסקופים. הגדול והמפורסם מביניהם היה טלסקופ מחזיר אור עם מוקד אופטי באורך 12 מטר ומפתח של 126 ס"מ. ב־28 באוגוסט, הלילה הראשון בו השתמש בטלסקופ זה, גילה ירח חדש של שבתאי ולאחר חודש גילה אחד נוסף. אולם הטלסקופ הגדול התגלה כמגושם מאוד, ולכן ביצע הרשל את רוב תצפיותיו עם טלסקופ קטן יותר, בעל מוקד אופטי של 6.1 מטר.
לוויליאם ומרי נולד ילד אחד, ג'ון, ב־7 במרץ 1792. ב־1816 הוכתר כאביר על ידי יורש העצר, לימים המלך ג'ורג הרביעי. ב־1820 סייע להקמתה של החברה האסטרונמית של לונדון (שקיבלה ב־1830 אישור מלכותי ושינתה את שמה לחברה האסטרונומית המלכותית).
ב־25 באוגוסט 1822 מת הרשל בביתו ונקבר בסמוך לכנסייה על-שם הקדוש לרונסס באפטון.
בנו ג'ון הפך גם הוא לאסטרונום. אחד מאחיו, אלכסנדר, עבר גם הוא לבריטניה אולם לא היה מדען.
ביתו בבאת', שממנו צפה לראשונה באורנוס, הוא כיום מוזיאון לזכרו.
תגליות אסטרונומיות אחרות
בשלב מאוחר בקריירה גילה הרשל שני ירחים של שבתאי – מימס ואנסלדוס, כמו גם ירח אחד של אורנוס – אוברון. שמותיהם של ירחי אורנוס לא ניתנו על ידי ויליאם אלא לאחר מותו על ידי בנו ג'ון ב־1847 וב־1852 בהתאמה.
בנוסף עבד על יצירת קטלוג מקיף של ערפיליות. במקביל עסק בנושא הכוכבים הכפולים והיה הראשון שגילה כי הם אינם רק נצפים ביחד אלא עשויים להוות מערכת כוכבים אחת.
ב־1800 גילה את הקרינה התת-אדומה. הוא גילה אותה על ידי העברת אור שמש דרך מנסרה והחזקת מד-חום ליד הקצה האדום של הספקטרום הנראה. מד החום הראה עלייה בטמפרטורה, וזה הביא אותו למסקנה כי חייבת להיות קרינה בלתי נראית שגורמת לכך.
מחקירת התנועה המדומה של הכוכבים הוא היה הראשון שהבין שמערכות הכוכבים נעות דרך המרחב והראשון שמצא את כיוון התנועה. הוא גילה גם את המבנה של שביל החלב והסיק כי הוא בצורת דיסק.
הרשל הוא שטבע את המונח "אסטרואיד" (הלחם המילים היווניות – אסטרו=כוכב + איד=צורה). ב־1802 (זמן קצר לאחר שהיינריך ויליאם מתאוס אלברוס גילה את האסטרואיד השני, 2 פאלאס ב־28 במרץ של אותה שנה) תיאר הרשל את כוכבי הלכת הגזיים כמרכזה של מערכת שמש קטנה. הוא הסיק כי לכל כוכבי הלכת הגזיים יש טבעות וזאת על ידי השוואה.
למרות תגליותיו המרובות, לא נמנע ויליאם מהשערות פרועות. במיוחד האמין בכך שיש כוכבים רבים מאוכלסים, כולל השמש. הוא האמין שהשמש מכוסה במעטה עננים אטום המגן על התושבים המשונים שם מפני האטמוספירה החמה.
מקומות הקרויים על שמו
- מכתש קטן על הירח
- מכתש התנגשות גדול על מאדים
- הר געש גדול על הירח מימס של שבתאי
- האסטרואיד הרשל 2000
- טלסקופ הרשל באי הספרדי לה פלמה
- טלסקופ החלל הרשל - ששוגר על ידי סוכנות החלל האירופאית
- בית ספר התיכון העיוני בסלות'
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ויליאם הרשל |
- שירה בן עמי, תוכנית אלפא-דוידסון, היום לפני: המלחין שראה כוכבים, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 בנובמבר 2016
- איתי נבו, הטבעות שהתגלו מחדש, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 במרץ 2017
- William קטלוג השמיים של הרשל (באנגלית)
- הטקסט המלא של The Story of the Herschels (1886) בפרויקט גוטנברג
- ביוגרפיה (אנגלית)