היפריון (ירח)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היפריון
היפריון בתצלום מהחללית קאסיני, ספטמבר 2005
היפריון בתצלום מהחללית קאסיני, ספטמבר 2005
גילוי
מגלה ויליאם בונד ג'ורג' בונד וויליאם לאסל
תאריך גילוי 16 בספטמבר 1848
מאפיינים מסלוליים
חצי ציר גדול 1481009 ק"מ
אקסצנטריות 0.1230061
זמן הקפה 21.276 ימים
נטיית מסלול 0.43°
ירח של שבתאי
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע 270 ק"מ
מסה ‎5.6199±0.05×1018ק"ג
צפיפות ממוצעת 0.544±0.050 גרם/סמ"ק
כוח משיכה 0.017–0.021 (תלוי במיקום) מ/ש2
זמן סיבוב עצמי כאוטי ימים
נטיית ציר הסיבוב משתנה°
אלבדו 0.3
טמפרטורה 93 K

היפריון (נקרא גם Saturn VII באנגלית Hyperion[1]) הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי. הוא ידוע בעיקר עקב תצורתו המיוחדת (המזכירה תפוח אדמה), מסלולו הכאוטי והרכבו המיוחד.[2]

גילוי ושם

היפריון התגלה על ידי צוות האסטרונומים ויליאם בונד וג'ורג' בונד (אב ובנו) ב-16 בספטמבר 1848, ובמקביל באופן בלתי תלוי על ידי ויליאם לאסל ב-18 בספטמבר 1848[1] שנתן לירח את שמו. לאסל קיבל את הצעתו של האסטרונום ג'ון הרשל אשר נתן את השמות לשבעת ירחי שבתאי שהתגלו קודם לכן, לפי המיתולוגיה. לאסל בהתאם קרא לירח אחר על שם היפריון, מהמיתולוגיה.[3]

מאפייני מסלול

היפריון שונה באופיו משאר הירחים בכך שמסלולו בעל אקסצנטריות גבוהה, תצורתו אינה כדורית והוא נמצא בתהודה מסלולית של 3:4 עם הירח טיטאן. כלומר, כאשר טיטאן מסיים ארבע הקפות סביב שבתאי, היפריון מסיים בדיוק שלוש הקפות.[4] תצורת הסיבוב של הירח היא כאוטית, כלומר ללא סדר קבוע או צפוי מראש. היפריון, יחד עם הידרה וניקס הוא אחד מהירחים הבודדים במערכת השמש אשר אין לו סיבוב קבוע.[5]

מבנה ומאפייני פני השטח

פני השטח של הירח מרובים במכתשים. לחלקם ניתנו שמות של אלי הירח והשמש במיתולוגיות השונות.[6] ריבוי המכתשים נותנים לירח צורה המזכירה ספוג. מידת הנקבוביות של הירח היא גדולה מ-40%.[5] לארבעת המכתשים הגדולים ניתנו שמות:

שם המכתש שם באנגלית מקור השם קואורדינטות
באלו Bahloo אל הירח מהמיתולוגיה האבוריג'ינית 36°N 196°W / 36°N 196°W / 36; -196 (Bahloo)
הליוס Helios אל השמש במיתולוגיה היוונית 71°N 132°W / 71°N 132°W / 71; -132 (Helios)
ג'ארילו Jarilo אל הפוריות ואהבה במיתולוגיה סלאבית 61°N 183°W / 61°N 183°W / 61; -183 (Jarilo)
מרי Meri אל השמש וגיבור לאומי במיתולוגיה של אנשי הבורורו (Bororo) מהשבטים הילידים בברזיל 3°N 171°W / 3°N 171°W / 3; -171 (Meri)

מחקר

החללית קאסיני ביצעה מספר יעפים ליד היפריון. הראשון היה ממרחק של 505 ק"מ, ב-26 בספטמבר 2005.[7] שני יעפים נוספים בוצעו ממרחק של 58,000 ק"מ, באוגוסט וספטמבר 2011.[8] היעף האחרון בוצע ב-31 במאי 2015 ממרחק של כ-34,000 ק"מ.[7]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפריון בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0