אמזונאס

נהר האמזונאס
	תצלום לוויין של שפך נהר האמזונאס לאוקיינוס האטלנטי, 1990
מידע כללי
אורך	7,025-6,235 ק"מ (האורך המדויק תלוי במספר גורמים) ק"מ
ספיקה ממוצעת	219,000 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	7,050,000 קמ"ר
מוצא	קרחון בהר נבאדו מיסמי, הרי האנדים בפרו
גובה מוצא הנהר	5,170 מטרים
שפך	האוקיינוס האטלנטי בברזיל
מדינות באגן הניקוז	הנהר עצמו:; פרו; ברזיל; קולומביה ; ; יובלים:; בוליביה; סורינאם; גיאנה; ונצואלה; אקוודור; גיאנה הצרפתית
	אגן הניקוז של נהר אמזונאס, במערכת הניקוז הכללית של האמזונאס

ערך זה עוסק בנהר אדיר ממדים בדרום אמריקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אמזונאס (פירושונים).

נהר האמזונאס (בספרדית: Rio Amazonas, "נהר האמזונות") הוא הנהר הגדול בעולם. שטח אגן הניקוז שלו כשבעה מיליון קילומטר רבוע והוא משתרע בתחומי תשע מדינות באמריקה הדרומית. הנהר הוא שני או ראשון באורכו (תלוי בהגדרה עליה מסתמכים), והוא הראשון בשפעת מימיו (פי חמישה מהנהר הבא אחריו). על פי אחת הגרסאות, שמו ניתן לו על ידי הנוסע הספרדי פרנסיסקו דה אורייאנה, ששט לאורכו בשנת 1541 ופגש אינדיאנים ארוכי שיער ונטולי שער חזה, שלבשו חצאיות ודמו בעיניו לאמזונות, הנשים הלוחמות המתוארות במיתולוגיה היוונית. לפי גרסה אחרת, הכובשים הספרדים הבחינו בלוחמות בקרב הילידים המקומיים, שניסו להדוף אותם ועל כן קראו למקום "נהר האמזונאס". אולם נראה שהשם הוא שיבוש שמו המקורי של הנהר, "אמאזונו" שפירושו "המיית ענני מים".

ב-2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחרו הנהר והיער שסביבו לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

גאוגרפיה

האמזונאס הוא אחד מהנהרות הגדולים והמרשימים ביותר בעולם. הנהר זורם בצפון אמריקה הדרומית סמוך לקו המשווה. ישנה מחלוקת בין גאוגרפים ביחס לאורכו, המוערך בין 6,259 ל-6,800 קילומטר,^[1] והוא נחשב כיום לנהר הארוך בעולם.^[2] הנהר השני באורכו הוא הנילוס, שאורכו 6,695 קילומטר ועד לראשית המאה ה-21 נחשב לנהר הארוך בעולם. אין מחלוקת כי בשפעת מימיו אין אף נהר במידתו של האמזונאס, ובו זורמים כחמישית מכלל מי הנהרות בעולם. ראשיתו בנחלים הניזונים ממי שלגים בהרי האנדים בפרו, מאות קילומטרים בלבד מחופי האוקיינוס השקט, משם חוצה אפיקו את רוחבה של ברזיל, ולבסוף נשפך אל האוקיינוס האטלנטי.

גם יובליו של האמזונאס נמנים עם הגדולים בנהרות תבל ובהם: ריו נגרו, מדיירה, פורוס, טפז'וס, ז'פורה, ז'ורואה ושינגו. למעלה מ-1,100 יובלים ו-14 אלף יובלי משנה זורמים לנהר, מהם ארוכים מ-1,500 קילומטר. איי נהר רבים מצויים בו וביובליו.

אגן האמזונאס, הקרוי גם אמזוניה, הוא הגדול בעולם ושטחו עצום, בן כשבעה מיליון קמ"ר, קרוב במידתו לשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. אגן האמזונאס תופס יותר משליש משטחה של אמריקה הדרומית. מרביתו מכוסה ביער גשם טרופי הגדול ביותר בעולם והאקלים השורר בו חם ולח.

האמזונאס זורם בשטחן של ברזיל ופרו, אולם אגנו מנקז אזורים המצויים בשטחן של מדינות נוספות ובהן: בוליביה, אקוודור, קולומביה, ונצואלה, גיאנה, סורינאם, וגיאנה הצרפתית.

חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. ספיקת מימיו של הנהר היא כ-220 אלף קוב בשנייה. כמות עצומה זו אפשר שתמלא את הכנרת, אם הייתה ריקה ממים, בחמש וחצי שעות בלבד. בשעה אחת זורמת בנהר כמות מים רבה יותר מאשר זורמת בכל ימות השנה בירדן. מדי יום מזרים הנהר אל האוקיינוס סחף בכמות של 1.3 מיליון טון. שטף המים הגדול גורם לירידת המליחות באוקיינוס ומשנה את צבע מי הים עד מרחק של 320 ק"מ ממוצא שפכו של הנהר.

תוואי הנהר

אוניות יכולות לשוט בו כ-3,700 ק"מ וזאת משום רוחבו הרב, אפיקו העמוק ובשל עקומת השתפלותו הנמוכה.

הנהר מתפתל בפשט שרוחבו עד 150 ק"מ וגדותיו ביצתיות לרוב. במקומות רבים מגיע רוחבו לעשרות ק"מ עד כי צופה בגדה אחת אינו יכול להבחין במראה הגדה האחרת. אף במרחק 3,000 ק"מ מן השפך גדול רוחבו מקילומטר. בחודש יוני מזרימים היובלים היורדים מן האנדים כמויות מים עצומות לאפיק האמזונאס. הנהר עולה על גדותיו ומציף שטחים מישוריים ברוחב של מאות קילומטרים. פני המים עשויים לעלות בשמונה מטרים בעונת ההצפה. אחר מספר שבועות נסוגים המים לאפיק הקבוע בהדרגה.

אפיק הנהר עמוק - כ-30–50 מטר ובקטע בן 1,450 הקילומטרים האחרונים לפני השפך עשוי עומקו להגיע לכדי 90 מטר.

בהיכנסו לברזיל ליד טבטינגה, נמצאים מי הנהר בגובה 81 מטרים מעל פני הים. משם זורם הנהר בשיפוע של 21 מ"מ לק"מ. במרחק של 1,600 ק"מ מן השפך גובה הנהר הוא רק 30 מטר, זו גם הסיבה לאיטיות זרימתו ולקיבולת המים העצומה הזורמת באפיקו. כתוצאה מכך ניכרת השפעתם של מי הגאות על מפלס מי הנהר גם במרחק 750 ק"מ מן השפך.

"גילוי" השפך והמקורות

האירופאי הראשון שגילה את שפך הנהר ואת כפרי הילידים ששכנו לידו היה ויסנטה יאנייס פינסון בתחילת המאה ה-16 והוא קרא לו "ים של מים מתוקים". האירופאי הראשון ששט בנהר היה פרנסיסקו דה אורייאנה במסע חיפוש אחר הארץ האגדית אל דוראדו במטרה למצוא זהב.

רוחב הדלתה כ-270 ק"מ ויש בה איים רבים המצויים בין שתי זרועות ראשיות, התעלה הצפונית (Canal do Norte) והתעלה הדרומית (Canal do Sul). נתיב צר העוקף מדרום את האי מרז'ו יוצא אל מפרץ פארה.

מקור המים הרחוק ביותר משפך האמזונאס נתגלה ב-1953 מפלג מים בשם הוארקו, אשר נובע בגובה 5,400 מטר מקרחון מיסואי שבפרו. הנחל מתמשך לנהר טורו ואחריו לנהר סנטיאגו ומשם ממשיך לנהר אפורימק, שאחר התמזגותו עם נהר אורובמבה יוצר את נהר אוקיאלי, אחד משני המקורות העיקריים של הנהר. אורכו של נתיב מים זה הוא 6,440 ק"מ דרך התעלה הצפונית ואילו דרך מפרץ פארה אורכו 6,750 ק"מ, אולם מפרץ פארה אינו יחידה הידרולוגית של האמזונאס אלא של נהר טוקנטינס, וכמו כן רק 10 אחוז בלבד ממי האמזונאס עוברים דרכו. בהשוואה לנילוס נמצא שנתיב מים זה ארוך ממנו: מקורו של הנילוס בנהר לובירונזה אשר בבורונדי, והוא אינו אלא הסתעפות של נהר קאגרה הזורם אל ימת ויקטוריה ויוצא ממנה כנילוס הלבן. לפני שאבד הנתיב המפותל של הנילוס מדרום לסכר אסואן (כתוצאה מהיווצרות ימת נאצר) היה אורכו 6,670 ק"מ.

המקור העיקרי השני של האמזונאס הוא נהר מרניון המתחיל בהרי האנדים שבפרו, כ-140 ק"מ בלבד מן האוקיינוס השקט, אך עושה דרכו אלפי ק"מ מזרחה משם אל עבר האוקיינוס האטלנטי. נתיב המים משפך האמזונאס עד מקורות הנהר אוקיאלי ארוך יותר מן הנתיב העובר עד מקורות המרניון. אוקיאלי נשפך למרניון דרומית לאיקיטוס ועד היכנסו אל תחומי ברזיל ממשיך הנהר להיקרא מרניון. בברזיל הוא קרוי סולימואס (Rio Solimões), ורק לאחר שהריו נגרו נשפך אליו סמוך למנאוס, נקרא הנהר אמזונאס.

בעלי חיים בנהר וסביבתו

ערך מורחב – יער האמזונס

מגוון בעלי חיים באגן האמזונאס הוא עצום. אף על פי ששטחו מהווה רק כאחוז מכדור הארץ, מצויים בו כ-10% מכלל המינים הידועים בעולם.^[3]

בנהר דגים ממשפחת האמנוניים, דגי גופי, דגי עלה, פיראניים ועוד חריתאים, צלופחים חשמליים, גרום לשונאים גדולים, שפמנונאים רבים (כמו הלוריקידיים או הקנדירו הטפיל), מיני טריגוני נהרות, כרישים שוריים השוחים משפכי הנהר לים, ואינספור דגי נוי. שפע הדגה באמזונאס מהווה מקור פרנסה עיקרי לתושבי האזור.

בנוסף, מצויים בנהר דולפיני נהרות, טפירים ברזילאיים, לוטרות ענק, תחשים, תניני אורינוקו, קיימנים, צבים (כצב אראו ומטמטא) וטורפי-על כנחש האנקונדה והיגואר. על גדות הנהג מאות מיני עופות, מאות אלפי מיני חרקים, לטאות כמו טגו תניני, איגואנה ירוקה או הבסיליסק ומכרסמים גדולים כמו הפקה והקפיבארה - הגדולה שבמכרסמים.


מינים שונים בנהר האמזונאס: פיראניות, קפיבארה מצויה, אנקונדה כהה וכפן ורוד

התיישבות

על אף שהאמזונאס זורם באזורים נידחים נרחבים, ישנם יישובים רבים המצויים סמוך לגדותיו. כמה מאות אלפי אינדיאנים גרים לאורך האמזונאס ויובליו, ועימם מתיישבים ברזילאים שהגיעו עת נפרצה הדרך ביער, משהוקם הטראנס אמזוניקה. הערים הגדולות הן:

בלם בברזיל המצויה סמוך לשפך על גדת מפרץ פארה.
סנטרם בברזיל במקום המפגש של נהר טפז'וס עם האמזונאס.
מנאוס בברזיל שהוקמה על גדתו הצפונית של הריו נגרו, סמוך למקום מפגשו עם האמזונאס.
איקיטוס בפרו שבה הנמל הרחוק ביותר לאוניות גדולות.
מקאפה בברזיל על גדת התעלה הצפונית של שפך האמזונאס.

ערים אלה שגשגו בתקופת הביקוש לגומי והתפתחו והתרחבו בשיעור ניכר ככל שמחיר הקאוצ'וק היה מניב רווחים, אולם עם העלייה בתפוקתו במקומות אחרים בעולם, הפך השוק הברזילאי למשני, וגדולתן של הערים צנחה באותה מהירות תלולה בה עלתה. עתה אין עוד ערים אלו מרכזי כלכלה מובילים, והן בעיקר משרתות את האוכלוסייה המתגוררת בהן ואת תושבי עיירות היער הרחוקות. בשל המרחקים העצומים בין היישובים במדינות ברזיל, אין מסוגלת תמיד העיר הגדולה במדינה כלשהי לשרת את כל תושבי אותה מדינה. מונצ'ה דוארדו במדינת פארה משרתת את לרנז'ל דו ז'ארי במדינת אמאפה, בעוד מקאפה היא העיר הגדולה במדינה זו.