צלופח חשמלי
צלופח חשמלי | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
תת־מערכה: | בעלי גולגולת |
קבוצה: | בעלי חוליות |
מחלקה: | מקריני סנפיר |
סדרה: | דגי-חשמל טרופיים |
משפחה: | דגי סכין עירומים |
סוג: | Electrophorus |
מין: | צלופח חשמלי |
צלופח חשמלי (שם מדעי: Electrophorus electricus) הוא דג חשמל המסוגל לייצר הספק חשמלי המגיע לעוצמה של עד 860 ואט למשך כשתי מילישניות, בו הוא משתמש הן להגנה והן לציד. הוא טורף-על באזורי המחיה שלו בדרום אמריקה. למרות שמו הוא איננו צלופח אלא בן לסדרה דגי חשמל טרופיים (Gymnotiformes).
מאפיינים
אורך גופו של צלופח חשמלי ממוצע מגיע לשני מטרים, ומשקלו לכ-20 ק"ג. צבע גבו בגוני חום-אפור ובטנו בצבע כתום או צהוב. כאשר לנקבות בוגרות גוון בהיר יותר על בטנם. לצלופח החשמלי אין קשקשים, פיו בעל צורה מרובעת והוא ממוקם בקצה החוטם שלו. כמו לדגים אחרים, יש לו שלפוחית אוויר שמחולקת לשני חלקים. התא הקדמי מחובר לאוזנו הפנימית וכתוצאה מגביר את יכולת השמיעה שלו. התא האחורי עובר לאורך כל חלל גופו ועוזר לו בציפה. הצלופח צריך לצוף מעל פני המים מדי עשר דקות כדי לקחת אוויר. כ-80% מהחמצן שהוא קולט לגופו מושגים על ידי עלייתו מהמים.
לצלופח החשמלי יש שלושה איברים מיוחדים שתופסים כארבע חמישיות מאורך גופו ובהם הוא נעזר כדי לייצר שדה חשמלי בשתי עוצמת: במתח נמוך או במתח גבוה. כאשר הוא מאתר את הטרף שלו, מוחו שולח אות למערכת העצבים שלו שמגיע לאיברים אלו. אין זה סביר ששדה חשמלי מצלופח זה יהרוג אדם בוגר, שכן הפריקה החשמלית של הזרם הנוצר בגופו נמשכת פחות משתי מילי שניות.
אזורי המחיה של הצלופח החשמלי הם אגנים של נהר האמזונאס ושל נהר האורינוקו, ביצות ונהרות קטנים. הוא ניזון מחסרי חוליות ופרטים בוגרים לעיתים ניזונים מדגים ומיונקים קטנים. אצל הצלופח החשמלי, הזכרים קטנים יותר מהנקבות.
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
22698186צלופח חשמלי