אל-מנסור (ח'ליף)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. עבדאללה אבן מחמד אל-מנסור (בערבית: عبد الله بن محمد المنصور, 712-אוקטובר 775), שנודע גם בכוניה אבו ג'עפר (أبو جعفر) הח'ליף השני לבית עבאס, שלט בין 754 ו-775. אל-מנסור היה אחיו של הח'ליף הראשון לשושלת בית עבאס, א-ספאח וירש את השלטון.
עם מותו של א-ספאח, החליט אל-מנסור לייצב את שלטונו באמצעות חיסול מנהיגים כריזמטיים אחרים של כוחות בית עבאס. אבו מוסלים, אחד מראשי הצבא אשר הוביל את בית עבאס לניצחון על בית אומיה, היה השליט הבלתי מעורער באזור איראן וטראנסאוקסאניה. אל-מנסור ביקש תחילה למנותו למושל מצרים על מנת לנטרלו מכוחו. לאחר סירובו של הלה לעזוב את בסיס כוחו באיראן, הוצא אבו מוסלים להורג ב-755. מותו של אבו מוסלים אכן הבטיח את שליטתה של השושלת העבאסית באזור.
שלטונו של אל-מנסור העמיק את האכזבה והתסכול בקרב הציבור השיעי, אשר חש כי תקוותיו, כי חיסול בית אומייה בידי בית עבאס יחזיר את הח'ליפות לאמאמים, נכזבו. אל-מנסור אף פעל לדיכוי שאיפות השיעים בדרום עיראק ובחצי האי ערב. מקורות שיעים אף טוענים, כי אל-מנסור אחראי למותו של האימאם ג'עפר א-צאדק. מבחינת מדיניות דתית, שאף להכליל ולאסלם כמות רבה ככל האפשר מתושבי האימפריה. זאת, בניגוד למדיניות בית אומייה, אשר העדיף ליהנות ממס הגולגולת שהוטל על "בני חסות" לא-מוסלמים (ד'ימי). ב-750, רק 8% מתושביה היו מוסלמים. עם מותו, המספר הוכפל.
תקופתו של אל-מנסור מאופיינת בשגשוג תרבותי. הסובלנות שהפגין בית עבאס כלפי הפרסים וקבוצות אחרות שדוכאו על ידי בית אומייה תרמה לכך. למרות שהח'ליף השאם אבן עבד אלמלכ אימץ מנהגי חצר פרסיים, ספרות ומחקר פרסי לא זכו להערכה בעולם האסלאמי עד לתקופתו של אל-מנסור. ללבלוב בתרבות הפרסית היה גם ביטוי פוליטי: תנועת השעוביה (الشعوبية), אשר טענה כי התרבות הפרסית עליונה על זו של הערבים.
אל-מנסור היה מעורב גם בפיתוח בגדאד כבירת האימפריה האסלאמית. ב-1 באוגוסט 762, הוא ייסד את בגדאד והקים את ארמון הח'ליף החדש, "מדינת א-סלאם", סביבו התפתחה העיר. בנוסף, הוא הקים בעיר את בית אלחכמה, ספריה ומרכז מחקר והגות שהיוותה מרכז לתור הזהב של האסלאם. באותה שנה, ב 25 בספטמבר פרץ מרד של קבוצה מתוך השיעים נגד אל-מנסור והח'ליפות העבאסית באזור חג'אז ודרום עיראק בעקבותיו נהרג מנהיג המרד מוחמד אל נפס אל זכייה
אל-מנסור נפטר ב-775 בדרכו למכה, לקיים את מצוות החג'. הוא נקבר לאורך הדרך למכה - קברו אינו מסומן (בשל הרצון להסתיר את גופתו מאנשי בית אומיה). בנו, אל-מהדי ירש אותו.
קישורים חיצוניים
| הקודם: א-ספאח |
הח'ליפים לבית עבאס 754–775 |
הבא: אל-מהדי (ח'ליף עבאסי) |
28228733אל-מנסור (ח'ליף)