איתן אבישר

איתן אבישר

איתן אבישר, 1952
לידה	19 בנובמבר 1892 סומבור, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	3 בינואר 1964 (בגיל 71) תל אביב, ישראל
תאריך עלייה	ספטמבר 1938
השתייכות	הצבא האוסטרו-הונגרי צבא אוסטריה ההגנה צבא הגנה לישראל
דרגה	האופטמן בצבא האוסטרו-הונגרי (מקביל לסרן)   אלוף
תפקידים בשירות
קצין ארטילריה וקצין מטה גדודי בצבא האוסטרו-הונגרי קצין מטה במיניסטריון המלחמה בצבא האוסטרי ראש מחלקת התכנון ונשיא בית הדין של ההגנה סגן ראש המפקדה הארצית של "ההגנה" נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה   מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
נשיא ההסתדרות העולמית של לוחמי החזית היהודים, היסטוריון

איתן אבישר (19 בנובמבר 1892 - 3 בינואר 1964) היה איש צבא והיסטוריון צבאי אוסטרי-ישראלי, שהגיע לדרגת אלוף בצה"ל ולפני כן שימש כקצין בכיר בצבא האוסטרי. אבישר הוא מחברם של ספרים בהיסטוריה צבאית ואסטרטגיה.

תולדות חייו

אבישר נולד בשנת 1892 בסומבור שבאוסטריה בשם זיגמונד אדלר פון פרידמן (Siegmund Adler von Friedmann), בנם של קרולינה לבית קניג ומוריס אדלר פון פרידמן, משפחת אצולה בעלת מסורת צבאית ארוכת שנים. סבו היה קצין בצבא האוסטרי ואביו היה קולונל שכיהן כשלישו של שר ההגנה של האימפריה. לאחר סיום לימודיו בבית הספר הריאלי הצבאי נשלח להצטרף כצוער לאקדמיה הצבאית על שם מריה תרזה בווינה הבירה ובסוף לימודיו קיבל דרגת לויטננט (סגן) בהצטיינות כפולה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין תותחנים, היה שליש של חטיבה בדרגת סרן. לחם במערכות בפולין ובצרפת ושימש בין היתר כמפקד סוללת תותחים כבדים וכקצין טיווח ארטילרי מכדור פורח. בנוסף שירת כקצין מטה גדודי וזכה בשישה אותות כבוד והצטיינות.

עם סיום המלחמה ופירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שירת כקצין מטה במיניסטריון המלחמה של הרפובליקה האוסטרית שאך זה הוקמה, והיה מעורב בהקמתו של צבאה, הבונדסהֵר. בשנת 1931 פרש מן הצבא האוסטרי. כמו כן למד בבית הספר הגבוה לסחר עולמי (כלכלה ותכנון כלכלי). יוסף ארגמן טוען שאבישר הוא שהטיס בפורים 1929 את הגרף צפלין "מלבנון למצרים דרך ירושלים".

בין השנים 1932–1935 שימש כמנהיג "ההסתדרות העולמית של לוחמי החזית היהודים", ארגונם של ותיקי מלחמת העולם הראשונה ממוצא יהודי מכל העולם. אבישר שימש כנשיא ההסתדרות בין השנים 1934–1938. בשנת 1935 פעל לארגן את הקונגרס העולמי הראשון של ההסתדרות בפריז. הקונגרס ייצג למעלה מ-400,000 לוחמים יהודים שלחמו במלחמת העולם הראשונה בצבאות השונים (במלחמה זו נהרגו כ-12,000 חיילים יהודים).

ביולי 1936 נערך בווינה הקונגרס השני של האגודה, והנושא העיקרי בו היה האנטישמיות באירופה והדרכים להילחם בה. בקונגרס זה השתתפו נציגים מאירופה וארצות הברית.

לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית) בשנת 1938 נעצר ונכלא בגין פעילותו. כעבור חצי שנה שוחרר ומיד עלה לארץ ישראל, בספטמבר 1938, עם סרטיפיקט של הסוכנות היהודית. אנשי ארגון "ההגנה" חיכו ללוחם הוותיק בכיליון עיניים. שבוע ימים לאחר הגיעו לארץ זומן לפגישה עם אליהו גולומב בביתו בשדרות רוטשילד בתל אביב, וצורף כיועץ צבאי למפקדת "ההגנה". בשנת 1939 נתמנה ראש מחלקת התכנון של "ההגנה" ושימש גם כנשיא בית הדין של הארגון. ב-1940 ערך את התוכנית האסטרטגית הראשונה של כוח המגן העברי. בשנת 1943 עלה לדרגת סגן ראש המפקדה הארצית של "ההגנה". שלטונות המנדט הבריטי שמו עינם על האיש שנשא בתפקידים בכירים אלה. בכל פעם שריחפה עליו סכנת מעצר, היה נחמיה ארגוב, מזכיר מפקדת "ההגנה", ממהר להזהירו לעזוב את ביתו. לכן לא הצליחו הבריטים לעוצרו במהלך "השבת השחורה" ביחד עם יתר מנהיגי היישוב.

ב-14 במאי 1948 נכח איתן אבישר בטקס הכרזת העצמאות. המעמד ריגש אותו ולימים סיפר על תחושותיו:

יש אומרים כי החייל המקצועי הוא אדם קשוח, בעל לב של אבן, אבל אני איש צבא ותיק, דור שלישי לקצינים יהודים בצבא אוסטריה, ואף על פי כן הזילה ההתרגשות דמעות מעיניי. כי היה זה הרגע הגדול ביותר בחיי.

עם הקמת צה"ל מונה לנשיא הראשון של בית הדין הצבאי לערעורים. פרש לגמלאות מצה"ל בשנת 1954 בדרגת אלוף.

במהלך השנים 1943–1955 פרסם אבישר, שהיה ידוע כפרשן וסופר צבאי, שישה ספרים בתחומי תורת ההיסטוריה הצבאית, כלכלה וביטחון, והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. ספרו הראשון "2500 שנות טקטיקה" נחשב עד היום כספר לימוד בסיסי להבנת תורת המלחמה.

אבישר נפטר בתל אביב בינואר 1964. בהלווייתו ספד לו הרמטכ"ל, יצחק רבין. הוא נטמן בבית העלמין קריית שאול. הותיר אחריו את רעייתו סידוניה לבית בינצר ובת משותפת, רות.

פרסומיו

• ז' פון-פרידמן, אלפים וחמש מאות שנות טקטיקה: (1600 לפני הספירה – יוני 1943 לספירה, א–ג, [חלק א מגרמנית: ג' אלון, חלק ב–ג מגרמנית: מ' טורטל], ירושלים: מסדה, תש"ד. (מהדורה ב, "מעובד מחדש ומושלם": תשי"ג)
• איתן אבישר (ז. פרידמן), האסטרטגיה הגבוהה בהתגשמותה: (מוסברת לאור האסטרטגיה של מלחמת-העולם השנייה); מגרמנית: [סרן] ד. נוף, עריכה: יעקב עדיני, א–ד, תל אביב: נ. טברסקי, תש"ט–תש"י – ספר הדן בבעיות אסטרטגיות כלקחים ממלחמת העולם השנייה. הכרכים:
  • ספר ראשון – "פוליטיקה כלכלה ומבצעים" – 1949
  • ספר שני – "האופנסיבה האסטרטגית של הציר" – 1949
  • ספר שלישי - "האופנסיבה האסטרטגית של בנות הברית" – אוגוסט 1949
  • ספר רביעי – "האסטרטגיה במזרח הרחוק" – פברואר 1950
• אלוף א. אבישר (ז. פון-פרידמן), מלחמות יהודה המכבי, תל אביב: מסדה, תשט"ז. (זוכה פרס דב הוז של עיריית תל אביב)

מאמרים:

• אלוף איתן אבישר, ‏ליסודות השיפוט־הצבאי, מערכות 54-55, פברואר 1949, עמ' 31-33

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "איתן אבישר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2802
• משפחת פון פרידמן / אבישר באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• אלוף איתן אבישר, האלוף הזיל דמעה, דבר, 11 באפריל 1958

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29416556איתן אבישר