איסרניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איסרניה
Isernia
סמל איסרניה
סמל איסרניה
Collage Isernia.jpg
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז מוליזהמוליזה מוליזה
נפה איסרניה
ראש העיר לואיג'י בראזיילו
Luigi Brasiello
שפה רשמית איטלקית
שטח 68.74 קמ"ר
גובה 423 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 21,975[1] (2011)
 ‑ צפיפות 320 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 41°36′N 14°14′E / 41.600°N 14.233°E / 41.600; 14.233
אזור זמן UTC +1

איסרניהאיטלקית: Isernia) היא בירת נפת איסרניה שבמחוז מוליזה שבאיטליה.

גאוגרפיה

איסרניה ממוקמת על קו רכס שגובהו נע בין 350 ל-475 מטרים. תוכנית העיר עדיין משקפת את קווי המתאר של עיר רומית, עם רחוב מרכזי רחב, הקארדו, שמיוצג על ידי שדרות מרצ'לי (Corso Marcelli) והרחובות הצדדיים במתאר שתי וערב.

היסטוריה


שמה הרומי של העיר, Aesernia, מקורו ככל הנראה בשפתם של הסאמניטים. בשפות הודו-אירופיות המילה aeser, משמעותה "מים".

איסרניה הייתה עיר סאמניטית שנכללה בנחלתו של שבט פנטרי (Pentri), ששכנה בעמק הנהר וולטורנוס (Vulturnus, כיום Volturno), על פלג קטן שנשפך לנהר ובמרחק של 22 ק"מ מוונפרום (כיום וונפרו).

האיזכור הראשון לעיר ולאזור הוא משנת 295 לפנה"ס. בתקופה זו היה האזור כבר בשליטה רומית. לאחר הכנעתם של הסאמניטים, הקימו הרומים קולוניה בשנת 264 לפנה"ס והעיר הייתה לצומת דרכים חשובה בין דרום איטליה לבין אזורי האפיניניים הפנימיים. הקולוניה מוזכרת שוב בשנת 209 לפנה"ס כאחת מ-18 הקולוניות הנאמנות לרומא בתקופת המלחמה הפונית השנייה. במהלך מלחמת בעלות הברית הייתה העיר לצידם של הרומים והתגוננה באבירות כנגד הסאמניטים בעזרתו של מרקוס קלאודיוס מרקלוס, אך נכנעה בסופו של דבר בשנת 90 לפנה"ס לאחר מצור ורעב ממושכים. מכאן והלאה המשיכה איסרניה להיות בשליטתם של בעלות הברית ובתקופה מאוחרות יותר בה התחולל עימות בינם לבין הרומאים, נתנה העיר מקלט לאחד ממנהיגים הסאמניטים שהובס על ידי לוקיוס קורנליוס סולה. לזמן מה הייתה העיר למפקדתה של הליגה האיטלית. בתקופה זו הייתה איסרניה לעיר חשובה ומבוצרת, אך לאחר תבוסתם הסופית של הסאמניטים ב-84 לפנה"ס הוענשה העיר קשות על ידי סולה על עריקתה.

בתקופתם של יוליוס קיסר ושל אוגוסטוס קיסר נעשו ניסיונות להקים שם קולוניה ושוב בתקופתו של נירון קיסר. בסופו של דבר לא זכתה איסרניה מעולם במעמד של קולוניה, אך ניתן להבין שהיא הייתה עיר בעלת חשיבות בתקופתם של טראיאנוס ושל אנטונינוס פיוס. לתקופה זו ניתן לשייך אמת מים רומית וגשר רומי שניתן לראותם בשטח, בעוד שאת החלקים התחתונים של החומה העכשווית, הכוללים כמות ניכרת של בנייה פוליגונלית, ניתן לייחס הן לעיר הסאמיניטית העתיקה והן לקולוניה הרומית המוקדמת.

בראשית המאה ה-7 לספירה, השטח שעליו שוכנות איסרניה והערים בז'אנו (Bojano) וספינו (Sepino), היה האזור בו גרימואלד הראשון, מלך הלומברדים, יישב קבוצה של בולגרים, שחיפשו מפלט מפחד האווארים. במשך דורות רבים היו הבולגרים קבוצת אוכלוסייה נפרדת באזור עד אשר נטמעו בקרב האוכלוסייה האיטלקית המקומית.

גם לאחר נפילתה של האימפריה הרומית המערבית, איסרניה סבלה ממעשי חורבן כמה פעמים במהלך ההיסטוריה. העיר נחרבה על ידי הסרצנים בשנת 800, נבזזה על ידי מארקוורד פון אנוויילר ב-1199 והועלתה באש ב-1223 על ידי חייליו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". ב-1519 שוחררה איסרניה מהשיעבוד הפאודלי על ידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ונעשתה לעיר בממלכת נאפולי. רעשי אדמה גרמו להרס נרחב בעיר בשנים 847, 1349, 1456, וב-1805.

בבוקר ה-10 בספטמבר 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, שיגרו האמריקנים מתקפה של מפציצי B-17 מבצר מעופף על העיר הצפופה במהלך יום שוק ובהתקפה נהרגו אלפים. בשבועות הבאים הם שבו 12 פעמים לאיסרניה מבלי להצליח להכות במטרתם, הגשרים של העיר שהיו בנויים מפלדה ושהיו חיוניים לנסיגתם של הגרמנים.

ב-1970 הפכה איסרניה לבירתה של נפת קמפובאסו.

אתרים חשובים

למרות שחרבה מספר רב של פעמים, השתמרו באיסרניה שרידים ארכאולוגים לא מעטים. המרכז ההיסטורי של העיר עדיין בנוי במתאר של העיר הרומית העתיקה.

  • מזרקת פרטרנה (Fontana Fraterna), סמלה של העיר, נבנתה במאה ה-13. המזרקה נבנתה מאבנים שנלקחו מאנדרטאות רומיות בשימוש משני. זוהי מזרקה ציבורית עם שישה סילוני מים, עם מבנה בלתי רגיל בצורת קשת, העשויה מאבני גיר. המזרקה שופצה בשנת 1835.
  • לה פינטה (La Pineta) הוא אתר ארכאולוגי שנתגלו בו אלפי עצמות וכלי אבן על שטח של 20,000 מטרים רבועים. האתר התגלה ב-1979 על ידי חוקר טבע חובב שהבחין בעצם מבצבצת מחפירה שבוצעה במסגרת סלילת כביש מהיר. האתר נוצר על ידי בני אדם אך ייעודו עדיין לא ידוע.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איסרניה בוויקישיתוף

הערות שוליים