אייר צ'יינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אייר צ'יינה
Logo Air China.svg
איירבוס A330 של החברה
איירבוס A330 של החברה
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1988–הווה (כ־36 שנים)
חברות בנות אייר מקאו
שנג'ן איירליינס
מיקום המטה בייג'ינג
נתוני חברת תעופה
יאט"א
CA
ICAO
CCA
אות קריאה
AIR CHINA
בסיס פעולה מרכזי

נמל התעופה בייג'ינג קפיטל

נמל התעופה שנגחאי פודונג
בסיס פעולה משני נמל התעופה צ'נגדו שואנגליו
מועדון הנוסע המתמיד Companion
צי מטוסים 265 + 271 בהזמנה
מספר יעדים 185
ברית חברות תעופה סטאר אלייאנס
 
www.airchina.com.cn
בואינג 777 של החברה
בואינג 737-800 של החברה
איירבוס A330-200 של החברה בצבעי סטאר אלייאנס
בואינג 787-9 של אייר צ'יינה

אייר צ'יינהאנגלית: Air China, במנדרינית: 中国国际航空公司) היא חברת התעופה הלאומית של הרפובליקה העממית של סין והחברה השלישית בגודלה במדינה וביבשת אסיה. בסיסה נמצא בנמל התעופה הבינלאומי "קפיטל" בבייג'ינג.

תולדות החברה

החברה נוסדה ב-1 ביולי 1988 לאחר החלטת ממשלת סין לפצל את חברת CAAC לשש חברות שונות- אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן איירליינס, צ'יינה סאות'רן איירליינס, צ'יינה נורת'רן איירליינס, צ'יינה סאות'ווסט איירליינס, וצ'יינה נורת'ווסט איירליינס.

אייר צ'יינה שבסיסה נקבע בנמל התעופה של בייג'ינג, קיבלה בעיקר את קוויה הבינלאומיים הביניבשתיים של CAAC ואת צי המטוסים ארוכי הטווח שלה, שכלל מטוסים מתוצרת בואינג מהדגמים 707, 747, ו-767. כמו כן קיבלה החברה מספר מטוסים מדגם בואינג 737 למרחקים בינוניים. עם תחילת פעילותה, שירתה החברה 31 יעדים בינלאומיים ו-30 יעדים מקומיים.

הסכמי שותפות קוד

בנוסף לחברותה בסטאר אלייאנס לאייר צ'יינה הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:

צי המטוסים

צי מטוסי החברה נכון ליוני 2018:[1][2][3][4][5]

צי מטוסי אייר צ'יינה
כלי טיס בשירות בהזמנה נוסעים הערות
F B E+ E סה"כ
איירבוס A319-100 33 8 120 128
איירבוס A320-200 44 14 8 150 158 קבלת ההזמנה החלה בשנת 2014[6]
איירבוס A320neo 3[7] 30[8]
איירבוס A321-200 61 12 173 185
16 161 177
איירבוס A330-200 30 12 271 283
30 207 237
איירבוס A330-300 29 6[9] 36 20 255 311
30 16 255 301
איירבוס A350-900 10 טרם הוכרז קבלת ההזמנה החל מיוני 2018.
בואינג 737-700 18 8 120 128
בואינג 737-800 120 54 8 159 167
12 147 159
בואינג 737 MAX 8 9 35[10] 8 168 176 קבלת ההזמנה החלה משנת 2017.
בואינג 747-400 3 10 42 292 344
בואינג 747-8I 7 12 54 66 233 365[11]
בואינג 777-200 3 30 63 217 310 צפויים לצאת משירות.[12]
בואינג 777-300ER 28 8 42 261 311
36 356 392[13]
בואינג 787-9 15 30 34 229 293[14]
קומק C-919 20 טרם הוכרז
סה"כ 402 170


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייר צ'יינה בוויקישיתוף

Picture icon BLACK.svg מדיה וקבצים בנושא אייר צ'יינה באתר Airliners.net

הערות שוליים

  1. ^ "airfleets.net". airfleets.net. נבדק ב-2017-02-11.
  2. ^ 24 January 2017. "Air China Fleet in Planespotters.net". Planespotters.net. נבדק ב-2017-01-24.
  3. ^ Air China - Aircraft Information Airchina.com Retrieved 2016-11-23
  4. ^ Air China Cargo Fleet ch-aviation.ch
  5. ^ 24 January 2017. "Air China Cargo Fleet in Planespotters.net". planespotters.net. נבדק ב-2017-01-24.
  6. ^ 24 May 2013. "Air China Orders 100 Airbus A320 Jets". industryweek.com. נבדק ב-2013-09-22.
  7. ^ https://www.prnewswire.com/news-releases/air-china-takes-delivery-of-first-a320neo-powered-by-purepower-geared-turbofan-engine-300558442.html
  8. ^ 27 May 2013. "Air China orders 100 Airbus A320 planes". cargonewsasia.com. נבדק ב-2013-09-22.(הקישור אינו פעיל)
  9. ^ "Air China in US$2.9b order for 12 Airbus A330-300 long-haul jets". channelnewsasia.com. נבדק ב-2016-02-29.
  10. ^ "Air China's current order".
  11. ^ Shih, Kai-Chin. "Air China Boeing 747-8I Interior Information". >talkairlines. >talkairlines. נבדק ב-30 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Air China to Sell 10 Boeing 777-200s". China Aviation Daily. 9 במרץ 2016. נבדק ב-18 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Air China begins 2-class 777 service from Dec 2016". routesonline.com. נבדק ב-2016-10-01.
  14. ^ 2016, UBM (UK) Ltd. "Air China Files Preliminary Boeing 787-9 Operational Routes in S16". נבדק ב-8 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0