אח"י גאולה

אח"י גאולה

אח"י גאולה בתקופת מלחמת שלום הגליל
תיאור כללי
צי	חיל הים הישראלי
דגל הצי
אוניות בסדרה	אח"י גאולה, אח"י עליה
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל, ישראל
הושקה	27 בינואר 1981
תקופת הפעילות	19 במאי 1981 – בשירות פעיל (42 שנים)
אחריתה	הוצאה משירות ב-2 ביוני 2004 בשרות פעיל בחיל הים של מקסיקו ARM Tormenta
מלחמות וקרבות	מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	488 טון
אורך	61.7 מטר
רוחב	7.6 מטר
מהירות	30 קשר
גודל הצוות	53
מספר תרנים	2
הנעה	4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3,380 כ"ס
חימוש	8 טילי ים-ים הרפון 4 טילי ים - ים גבריאל משופרים פצצות עומק נגד צוללות תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ 2 תותחי אורליקון 20 מ"מ 5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ טילי ים/קרקע אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א	מכ"מ "דגון" תוצרת אלתא, מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא
מסוקים	עטלף
מוטו	תפארת השייטת

אח"י גאולה, מבט מלמעלה

אח"י גאולה עם תורן תקשורת מעל מוסך המסוק בעת היותה ספינת הפיקוד במבצע הנחיתה במלחמת שלום הגליל

ספינת הטילים אח"י גאולה, מדגם "חוחית", פעלה בשירות חיל הים הישראלי במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1981 עד למכירתה לחיל הים של מקסיקו ב-2004. כיום נמצאת הספינה בשרות פעיל בצי המקסיקני בשם ARM Tormenta.

זוהי הספינה הראשונה בחיל הים בשם זה. נקראה על שם גאולה (אוניית מעפילים) שהפליגה מבולגריה. הגיעה ב-2 באוקטובר 1947 ועל סיפונה 1,388 מעפילים. נתפסה על ידי הבריטים ומעפיליה גורשו לקפריסין.

שינויי מבנה

ערך מורחב – ספינות סער

אח"י גאולה נבנתה יחד עם אח"י עליה במספנות ישראל בתחילת שנות ה-80. הספינות שודרגו לנשיאת מסוק ימי – ונקראות דגם סער 4.5 "חוחית". השדרוג כלל בעיקר: הארכת גוף הספינה בכ-5 מטרים, הרכבת מנחת מסוקים בירכתיים והוספת האנגר למסוק מאחורי תורן הספינה.
טילי גבריאל, שכמותם ירדה במחצית הועברו לחרטום הספינה.
תותחי 76 מ"מ הוסרו מהספינה. בחרטום הותקן תותח 40 מ"מ ברדה. בתחתית הספינה נוספו מכלי דלק סילוני לתדלוק המסוק, וכן לצורך תדלוק בים של הספינות מדגם זיוונית.
שדרוג זה הפך את אח"י גאולה ואח"י עליה לנושאות המסוקים הקטנות בעולם. במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 של המאה העשרים הייתה אח"י גאולה ספינת פיקוד במבצעים רבים. קצין הפרויקט במהלך הבניה במספנות ישראל מטעם חיל הים בצוות נהול הבניה היה סרן בני צור מענף מענ"ש וזאת תחת הנחיתו של אל"ם גבי קינן.

מסוקים

לצורך הפעלת המסוקים מהספינות, הוצבו עליהן צוותי מכונאים ומנחיתים של חיל האוויר. תחילה הופעלו מהספינות מסוקי סייפן ודיפנדר, עד קליטת מסוקי הדולפין של חיל הים בשנת 1985.

ציוות והשקה

כדרכן של הספינות האחרות שנבנו במספנות ישראל, בחודש האחרון שלפני ההשקה כבר הייתה הספינה מאוישת באופן כמעט מלא.
מפקד הספינה רס"ן גל עמית קיבל לוחמים מנוסים משייטת ספינות הטילים. ההשקה נערכה ב-27 בינואר 1981 והגברת המשיקה הייתה גאולה רבינוביץ אלמנתו של שר האוצר לשעבר יהושע רבינוביץ.

מבצע שלום הגליל

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת שלום הגליל

בתחילת חודש יוני 1982 הועמדה הספינה לתיקונים במספנות ישראל. ב-4 ביוני מגיעה הודעה ופועלי המספנה מחזירים את הספינה לכשירות כולל התקנת תורן לאנטנות קשר רבות. הספינה נבחרה להיות אוניית החפ"ק של מבצע הנחיתה. מפקד האוגדה תא"ל עמוס ירון ומפקד הימי אל"ם אברהם אשור.

בהיעדר תותח גדול וללא מטרות לטילים לא פתחה הספינה באש. אך באחת ההזדמנויות שהגיעה לקרבת החוף הלבנוני זכתה להיות מותקפת בתותחים. היו כמה נפילות קרובות אך לא פגיעה או נזקים.

החזרת שבויים

ב־23 בנובמבר 1983 שוחררו מהשבי שישה חיילים מחטיבת הנח"ל, שנפלו בשבי מחבלים ב-4 בספטמבר 1982 באזור בחמדון בלבנון.
אח"י גאולה, בפיקודו של שמואל נואה, אספה את בסירת גומי את ששת השבויים שנשלחו בסירות גומי ממשחתת צרפתית, בשירות הצלב האדום והביאה אתם לחיפה.
הפעילות נעשתה כמבצע חשאי מחשש שהדלפתו תפגע בביצוע. בחזרה לנמל חיפה כבר הוסרה הסודיות.

הפגזת טריפולי

ב-20 בדצמבר 1983 שמשה אח"י גאולה ספינת פיקוד של מפקד השייטת אל"ם אריה רונה להפגזת מוקדי המחבלים בטריפולי (לבנון). ההפגזות פגעו במצבור ובאנייה שהובילה תחמושת למחבלים ועוררו חרדה אצלם פיקוח על את יציאת יאסר ערפאת מלבנון.

פעילות נגד מחבלים

ב-29 ביולי 1984, כ-40 מיל ממערב לביירות. עצרו אח"י סופה (סער 3), ואח"י גאולה בפיקוד שמואל נואה את אניית הנוסעים "אליצור בלנקו". תשעה חשודים כמחבלים הובאו לחקירה בחיפה.

מבצעי נקודת זינוק

באוגוסט 1984 הובילה אח"י גאולה בפיקוד שמואל נואה, יחד עם אחותה אח"י עליה 4 מסוקים מדגם דיפנדר של חיל האוויר, לתקיפת הבסיס הימי של ארגוני המחבלים בשטח לבנון. באותה תקופה העדיף חיל-האוויר להפעיל מטוסי קרב כנגד מטרות מחבלים והפעיל מסוקי קרב רק כאשר מטוסים לא היו מסוגלים לפגוע במטרות ביעילות. בסיס נהר אל-בארד, כעשרה ק"מ צפונית לטריפולי, היה מטרה שכזאת. מחנה הפליטים, הממוקם בקרבת הגבול הסורי, שימש אז כבסיס ליציאת חוליות מחבלים לתקיפה של מטרות בישראל, דרך הים.

כדי לפגוע במטרות ביעילות, הוחלט לתקוף את המחנה באמצעות מסוקי קרב, שטילי הנ"ט שלהם נועדו לאפשר פגיעה מדויקת במטרה. הקושי העיקרי היה טווח הטיסה (מעל 170 ק"מ בקו אווירי מגבול ישראל). הפתרון שנמצא לבעיית הטווח, נחיתת המסוקים על סטי"ל, הפך את התקיפה שבוצעה במחנה נהאר אל-בארד לתקיפה הרחוקה ביותר שביצעו עד אז מסוקי חיל-האוויר. לאחר שורה של אימוני נחיתה והמראה בלב ים, גובשה תפיסה מבצעית והוחלט לצאת למבצע.

כל אחד משני הסטי"לים, נקבע לשאת שני מסוקים. לאחר נחיתת המסוק הראשון, יקופלו להבי הרוטור הראשי והמסוק יוכנס לתוך המוסך, כדי לפנות את המנחת לנחיתת מסוק נוסף. ”זאת הייתה פעם ראשונה שהתקיים שיתוף פעולה כה הדוק בין חיל האוויר וחיל הים. [...] מעולם לא פותחה תרגולת קבועה שמסוק של חיל האוויר ינחת על סטי"ל של חיל הים.” המבצע התנהל ללא תקלות. כל מטרות המחבלים שסומנו זוהו והושמדו. כוחות המחבלים הופתעו מהגעת מסוקי התקיפה והצליחו להגיב באש נ"מ לא מדויקת. המסוקים שבו בשלום לספינות ולבסיסיהם.

מבצע דרך נץ

ב-7 באפריל 1985 בהתרעה של 24 שעות יצאו לים ארבע ספינות טילים שתיים מהן הובילו לוחמים משייטת 13 ושתיים לחיפוי ואבטחה. אח"י גאולה בפיקוד אברהם ישראל הייתה ספינת הפיקוד ועליה מפקד שייטת הסטילים שמעון מאיר מפקד הפלגה חיים געש ומפקד הקומנדו הימי ידידיה יערי. לאחר שיט של כשבוע הגיעו לחופי אלג'יריה. הספינות התקרבו ליעד והורידו את סירות שייטת 13 בים שקט.
לוחמי שייטת 13 נכנסו לנמל בצלילה איתרו את האנייה מונלייט והדביקו מוקשים. שלב האיסוף התברר כבעייתי ביותר. עקב גלים גבוהים ורוח חזקה, הספינות התקרבו מאוד לחוף והצליחו לאסוף את הלוחמים והסירות. לאחר שלושה שבועות חזר הכוח לנמל חיפה.

מבצע ערבי נחל 4

תקיפה נוספת במסוקי קרב ב-10 ביולי 1985 חזרו על המבצע באותו אזור ובאותה שיטה. ספינות החוחית ששימשו לנשיאת המסוקים סיפקו לחיל האוויר זרוע ארוכה שהייתה חסרה לו.
משך ההפלגה עד לקרבת היעד כ-8 שעות השפיעה לרעה על כשירות צוותי האוויר. אך ברגע שעלו למסוק והמריאו חזרו לתפקוד מלא. אחד המסוקים לא היה כשיר והביצוע נעשה עם שלושה. המחבלים ביעד התקיפה היה נשק רב-נגד מטוסים. אחד המסוקים נפגע אך הצליח גם הוא לנחות על מנחת הספינה.

לכידת ספינות מחבלים

ב-25 באוגוסט 1985, 14 מיל ממערב לצידון לכד כוח בפיקוד סא"ל אלכס אייל עם אח"י גאולה (בפיקוד רס"ן ישראל אברהם) ודבור 881 (בפיקוד סגן גדי דייסי ומפקד סיירת נשר סגן אייל יונס) לכדו את היאכטה "קאסלארדי", כשעליה שמונה מחבלים בדרכם לפיגוע בישראל. הספינה צורפה לחיל הים בשם אח"י "תמנון" ושימשה לאיתור וגילוי תת-מימי. מפקדי הספינות קיבלו צל"ש ממפקד חיל הים אברהם בן שושן.

מבצע הצגת תכלית

אח"י גאולה בפיקודו של נמרוד גלעד הייתה ספינת הפיקוד של מפקד השייטת יוסי לוי בכוח של חמש ספינות סער שיצאו למבצע חיסול אבו ג'יהאד במרץ 1988. הביצוע היה של סיירת מטכ"ל בפיקוד משה יעלון בספינה נוכחו גם ראש אמ"ן אהוד ברק ומפקד בסיס חיפה אלכס טל.

מבצע מקצה שיפורים

גרירת היאכטה אנג'ל בשירות המחבלים הפלסטינים שנתפסה בלב ים, 4 באוגוסט 1988

בליל 4 באוגוסט 1988, 25 מיל מדרום למפרץ טרנטו איטליה, כוח בפיקוד מפקד השייטת אל"ם יוסי לוי לכד ספינת מחבלים. בפעולה השתתפו ארבע ספינות סער – אח"י יפו (סער 4), אח"י מולדת, אח"י קשת (סער 4.5) ואח"י גאולה בפיקוד נמרוד גלעד הייתה ספינת הפיקוד של השייטת, יירטו את היאכטה "אנג'ל" בדרכה מיוגוסלביה ללוב.
אח"י גאולה התקרבה מכיוון השמש וקראה ברמקול לספינה לעצור. הקריאה נענתה רק לאחר צרור מתותח 20 מ"מ לתורן.

צוות השתלטות של הגאולה בפיקוד אבי ארזוני עלה על אוניית המחבלים אנג'ל והשיט אותה מאיטליה עד לנמל חיפה. בשעות היום בתנועה עצמית במהירות 6 קשר. ובלילה נגררה על ידי אח"י קשת (סער 4.5) במהירות 12 קשר. מפקד הפלגה סא"ל ניר מאור ריכז את פעולות החיפוש בספינה. התברר כי אינה ממולכדת. נעצרו ארבעה קצינים מהכוח הימי של הפתח. כלב הזאב הגדול שהיה בספינה הועבר למכלאת הכלבים המאבטחים את בסיס שייטת 13.

מבצע כחול וחום

ב-8 בדצמבר 1988 שימשה אח"י גאולה בפיקוד רני בן יהודה כספינת פיקוד. בספינה נמצאו מפקד המבצע אלוף דורון רובין, הרמטכ"ל דן שומרון, מפקד חיל הים אלוף אברהם בן שושן ומפקד פלגה 31 סא"ל יעקב גז.
המבצע כלל פעילות מתואמת במספר מוקדים בו זמנית. התנעה ליעדים הייתה בשטח קשה למעבר ולוח הזמנים השתבש. מפקד סיירת גולני סא"ל אמיר מי טל נהרג. הכוחות התפנו וחלק מהפצועים הועברו לספינות בים, בהם רופא פצוע.
ארבעה לוחמי סיירת גולני נשארו בשטח לבנון והמשיכו להילחם. חולצו רכובים על מגלשי מסוקי קוברה. הלוחמים קפצו למים ליד הספינות ונאספו בסירת גומי של אח"י גאולה.

מבצע איש הגשם 2

באפריל 1989 ביצעה אח"י גאולה בפיקוד רני בן יהודה יחד עם אח"י רומח (סער 4.5) בסיוע מטוס סיור ימי שחף ומסוק "דולפין" פעולת איתור והשתלטות על אוניית מחבלים "פארח" 14 חשודים כמחבלים הועברו לחקירה בחיפה.

ביקורים וביקורות

בשנת 1985 זכתה אח"י גאולה במקום ראשון בביקורת מטה חיל הים ובמקום הראשון בבוחן הכשירות התחרותי בשייטת ספינות הטילים. אח"י גאולה סומנה כיעד מבוקש לביקורים בשנת 1984 - 1985 ביקרו באנייה הנשיא יצחק הרצוג, מפקד חיל האוויר עמוס לפידות, יצחק רבין, שמעון פרס, מפקד הצי השישי של ארצות הברית אדמירל ראודן (William H. Rowden), ונשיא זאיר – מובוטו ססה סקו. לכל ביקור קדמו הכנות קפדניות והאורחים ומלוויהם יצאו מרוצים.

ציונים לשבח

סרן ספיר בן צוק כקצין מחלקת מכונות ראשי (צ'יף) אח"י גאולה, חשף בשנת 1983, אירוע ביטחוני (שפרטיו עדיין חסויים). בעקבות החשיפה נתפס ציוד מסווג, כלי נשק, ומסמכים ונעצר החשוד במעשה. בכך נמנע נזק ביטחוני חמור לחיל הים ולמדינת ישראל, על מעשהו קיבל "מכתב הערכה" מתא"ל יחזקאלי זאב מפקד בסיס חיפה.
מחלקת מכונה זכתה בתעודות הוקרה על יכולת לפתור תקלות קשות במנוע בזמן הפלגה.

על הביצוע המוצלח של לכידת ספינת המחבלים 'קסלארדי' קיבל רס"ן אברהם ישראל מפקד אח"י גאולה יחד עם סגן איי יונס מפקד סיירת נשר וסגן גידי דייסי מפקד דבור 881 מכתב הערכה ממפקד חיל הים אלוף אברהם בן שושן ב-6 בספטמבר 1985.

מפקדי אח"י גאולה

רב-סרן	תקופת כהונה	הערות	תמונה
גל עמית	ספטמבר 1980 - 22 באוגוסט 1982	השקה, אנית פיקוד נחיתה במלחמת שלום הגליל
צביקה מור	ספטמבר 1982 - יולי 1983	ציון לשבח למחלקת מכונה
דוד הלפר	1983
שמואל נואה	1983 אוגוסט 1984	הפגזה לסילוק המחבלים מטריפולי, עצירת "אליצור בלנקו", מבצע נקודת זינוק הראשונה ופיתוח תורת הלחימה לעבודה עם מסוקי תקיפה. כמו כן נפתחה מעטפת מבצעית לתדלוק בים "חוחית" "זיוונית" בדס"ל.
אברהם ישראל (כושי)	ספטמבר 1984	מבצע דרך נץ צל"ש תפיסת אלקסראדי
ירון צחר	1986 - 1987	תקיפה בצידון
נמרוד גלעד	-1988	מבצע מקצה שיפורים, מבצע הצגת תכלית,
רני בן יהודה	1989-1988	מבצע כחול וחום, מבצע איש הגשם 2,
אלי גמבש	1989 עד דצמבר 1990
אבי ארזוני	דצמבר 1990 - יולי 1992
עופר דורון	1992
רונן שפיר
מאיר בן צוק	מרץ 1994- אוגוסט 1995
יובל אילון	ינואר 2003	מסירה לצי מקסיקו

מסירה לצי המקסיקני

ב-2003 נפלה החלטה למכור את ספינות הטילים אח"י גאולה ואח"י עליה לחיל הים המקסיקני. בעסקה של מעל ל-90 מיליון דולר עברו שתי הספינות שיפוץ מקיף, שכלל בין היתר הסבה של מערכות הנשק וההנעה. בטקס חגיגי ב-7 באוגוסט 2004 נמסרו הספינות לצי המקסיקני בבסיס חיפה, ומשם הפליגו לכיוון מקסיקו. ב-23 באוגוסט 2004 הוחלף שמה של אח"י גאולה ל-ARM Tormenta . אח"י עליה הושקה בשם ARM Huracan. שתי הספינות מבצעות פעילות ביטחון שוטף במפרץ מקסיקו.

• 

  טקס מסירת אח"י גאולה ואח"י עליה לצי המקסיקני, בסיס חיפה 7 באוגוסט 2004

מקורות וקריאה נוספת

• אור עזר, אח"י גאולה – 5 שנים מוזיאון ההעפלה וחיל הים, 1985.
• יגאל אוחיון, אח"י גאולה – תפארת השייטת, מורשת קרב 1981 - 1989, ספר אלקטרוני, 1989.
• בועז בריסקר ואחרים, אח"י גאולה בדרך למקסיקו, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 284.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אח"י גאולה בוויקישיתוף

• אודי עציון, ‏תקיפה מלב ים, באתר חיל האוויר הישראלי
• סטי"ל סער 4 וסטי"ל עליה, באתר הפורומים פרש
• אריה קיזל, חיל הים נטל חלק בהחזרת ששת השבוים ארצה, 'בין גלים' 160 דצמבר 1983, עמ' 17.

• אמנון ברזילי‏, ישראל מכרה למקסיקו 2 סטי"לים ומסוקים, באתר וואלה!‏, 23 בדצמבר 2003
• דגם סער 4.5 חוחית, באתר סיב"ט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35048283אח"י גאולה