אורי גלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורי גלר
אורי גלר, 2009
אורי גלר, 2009
אורי גלר, 2009
לידה בית החולים עין גדי, תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל
מקום מגורים יפו, ישראל
בת זוג חנה גלר
פסל הכפית המכופפת הגדולה בעולם בחזית מוזיאון אורי גלר ביפו

אוּרי גלר פרויד[1] (נולד בשם גאורגי גלר[2] ב-20 בדצמבר 1946) הוא אמן אשליות, קוסם, ואיש בידור ישראלי.

ביוגרפיה

גלר נולד בבית החולים עין גדי שבתל אביב-יפו ליצחק גלר, איש צבא, ואמנזי פרויד, יוצאי הונגריה ואוסטריה. לטענתו של גלר, קיימת קרבה משפחתית, מצד אימו, בינו לזיגמונד פרויד.[3]

בגיל 11 עבר יחד עם משפחתו לניקוסיה בקפריסין. הוא למד בתיכון קתולי וסיים את בחינות הבגרות בשפה האנגלית. בגיל 18 חזר לישראל והתגייס לצה"ל, שם שירת בחטיבת הצנחנים. בשנת 1967 נפצע במהלך מלחמת ששת הימים ובשנתיים שלאחר מכן עבד כדוגמן, והשתתף במספר קמפיינים, ביניהם עבור חברת "אתא".[4][5] באותה העת פרץ לתודעת הציבור בישראל כאשר החל לבצע קסמים בפני קהל מצומצם במועדוני לילה בתל אביב וזכה לפרסום רב בתקשורת בישראל. חשיפת סודותיו בכמה מן העיתונים הבולטים בישראל של אותה תקופה הובילה אותו לעזוב את ישראל ולנסות מזלו בחו"ל.

בעשור השני של המאה ה-21 התגורר גלר בברקשייר שבאנגליה, באחוזה על גדות נהר התמזה. כיום הוא מתגורר ביפו. גלר נשוי לחנה ואב לבן ובת. הוא צמחוני אדוק. דובר שלוש שפות על בוריין: אנגלית, עברית, והונגרית. בשנת 1996, כאשר הופיע בתוכנית אירוח אמריקאית בשם "Esther", סיפר גלר כי במשך שנים סבל מאנורקסיה נרבוזה.

שנות השבעים

בתחילת שנות השבעים זכה גלר לפרסום רב בארצות הברית ובאירופה לאחר שביצע סדרה של הופעות טלוויזיוניות בהן הפגין על-טבעיות כביכול כגון טלקינזיס (הנעה מרחוק ללא מגע), דאוזינג (איתור מחצבים על ידי שימוש במאגיה), וטלפתיה. הביצועים הללו כללו כיפוף כפיות (עיקום כפיות מתכת ללא הפעלת כוח פיזי), תיאור מדויק של איורים אשר צוירו בסתר, וכמו כן בחלק מהמופעים נהג גלר לגרום לשעונים לעצור או לנוע מהר יותר. גלר טען כי הוא מבצע את הקסמים הללו באמצעות רצונו ומחשבתו בלבד. בעקבות הפרסום העולמי הרב אשר לו זכה בתקופה הזו, הופנתה אליו תשומת לבה של הקהילה המדעית, אשר ביקשה לבחון את היכולות העל-טבעיות שלו. בשיא הקריירה שלו בשנות השבעים גלר הופיע במשרה מלאה בפני קהל בתוכניות טלוויזיה רבות ברחבי העולם.

דורון ערן (משמאל), ראש מועצת הקולנוע, מיכה חריש, ואורי גלר, בתערוכה במוזיאון ישראל בירושלים, בה הוצגה מכונית קדילאק משנת 1976 שברשותו של גלר, אשר מכוסה ב-5,000 חלקי סכו"ם, אותם כופף גלר, בכוח המחשבה לכאורה

בשנת 1970 קיבלה העיתונות הישראלית דיווח על קשריו של אורי גלר עם הידוענית האיטלקייה סופיה לורן. הוא מסר לפרסום תמונה משותפת שלו עם השחקנית. בבדיקה עם המנהלים האישיים של השחקנית הם טענו כי השניים לא נפגשו, ונמצא שהתמונה שנמסרה פוברקה.[6] גלר הודה במעשה, ולאחר מכן עזב את ישראל.

בארצות הברית, בשנת 1973, הוזמן גלר להתארח בתוכנית "The Tonight Show". כשנכנס לאולפן התוכנית גילה שהמארח - ג'וני קרסון - שהיה קוסם בעברו, הכין מבחן לכוחותיו בעזרת הקוסם הספקן ג'יימס רנדי.[7] באולפן הוצב שולחן מלא בכלי כסף וחפצים שונים בציפייה שגלר יכופף אותם. לאחר שלא הצליח לבצע את המשימות שהוכנו עבורו, טען שלא חש "חזק" באותו הלילה. הוא הסביר זאת באווירה הספקנית והמלחיצה, לטענתו. בכך מצאו מתנגדיו אישוש להנחה כי גלר מכין את הכפיות שעות לפני הופעותיו, על ידי כיפופן והפיכתן לגמישות על סף שבירה. ב-1993 הסביר רנדי בתוכנית "הסודות של קוראי המחשבות" עבור סדרת הטלוויזיה "נובה": "נתבקשתי למנוע רמאות ו'טריקים'. אמרתי להם לספק את האביזרים בעצמם ולא לאפשר לגלר או לאנשיו להתקרב אליהם". קטע מהתקרית שודר על ידי רשת NBC בתוכנית "פנומן". קטע זה בן שתי הדקות נפוץ ברשת האינטרנט מאז שג'יימס רנדי קיבל רשות מרשת NBC להשתמש בו וקרסון שילם על העברת הקלטת.[8]

בשנת 1976 התנוססה תמונתו של גלר על שער המגזין "ESP" (תפיסה על-חושית) בליווי הכותרת: "ב-1 בספטמבר 1976, בשעה 11 בלילה שעון החוף המזרחי, שער עיתון זה יוכל לכופף את המפתחות שלכם". לדברי העורך הווארד סמוקלר, התקבלו למעלה מ-300 תגובות חיוביות, ורבות מהן כללו חפצים מעוקמים עם תיאור מפורט של הנסיבות, לרבות עיקום של מפתח העיר פרובידנס ברוד איילנד.[9]

באמצע שנות השבעים גלר השתתף במשך תקופה של שלוש שנים במבדקים שונים אשר בדקו את היכולות העל-טבעיות שלו במעבדות שונות בארצות הברית. תוצאות הבדיקות התפרסמו בשנת 1974 בכתב העת המדעי הבריטי היוקרתי Nature.[10] לטענתו של גלר, לאחר שהשתתף במבדקים הללו הוא לא הרגיש יותר מחויב להוכיח שהוא יותר מקוסם.[4] יש לציין שמאמר זה שנוי במחלוקת כפי שפורט במאמר של ד"ר דוד מרקס וד"ר ריצ'רד קאמאן בשנת 1978 באותו כתב עת.[11]

שנות השמונים

ב-1980 הודיע גלר על תקוותיו להתעשר על ידי שימוש בדאוזינג למציאת מתכות ומינרלים יקרים ועבד עבור חברה ששכרה את שירותיו לצורך מציאת נפט, זהב ומינרלים שונים. בשנת 1982 פרסם הקוסם המפורסם בעולם אז, ג'יימס רנדי, את הספר The Truth About Uri Geller שבו רנדי מוכיח אחד לאחד כי את כל מה שאורי גלר עושה, כגון כיפוף כפיות או נהיגה כשהעיניים מכוסות למשל, גם קוסם יכול לעשות. רנדי הצליח לבצע את קסמיו של גלר בהצלחה. רנדי טען כי אורי גלר הוא קוסם טוב אך נטול כוחות על-טבעיים. גלר תבע את רנדי על הוצאת דיבה ופגיעה במוניטין, אך הפסיד במשפט וחויב לשלם פיצויים של מעל מאה אלף דולר.

שנות התשעים

בשנת 1992 פורסם ספר באנגליה על אורי גלר שבו נטען שוב כי הוא קוסם, ולא אדם בעל כוחות על-טבעיים. גלר תבע את הוצאת הספרים Prometheus Books על לשון הרע, ושוב הפסיד במשפט. הקריירה שלו דעכה בין השאר בשל סדרה של כישלונות להוכיח את יכולותיו העל-טבעיות לכאורה. בשנת 1994 השתתף גלר בסרט הטלוויזיה האמריקני "Mindbender", אשר נוצר בהשראת סיפור חייו של גלר.[12]

בשנת 1996 השתתף גלר בתוכנית "מסיבת הבית של נואל" של מגיש הטלוויזיה נואל אדמונדס. בתוכנית נעשה שימוש במצלמות נסתרות כדי להקליט ידוענים במתיחות שונות. אדמונדס תכנן תעלול שבו מדפים יפלו מקירות החדר בזמן שגלר יימצא בו. במהלך הצילומים נקלט גלר מזווית אותה לא צפה, ובו הוא נראה אוחז בכפית בחוזקה בשתי ידיו בשעה שקם להציג אותה מכופפת.[13]

העשור הראשון של המאה ה-21

בשנת 2002 מונה לתפקיד יו"ר משותף של קבוצת הכדורגל הבריטית אקסטר סיטי, והחזיק בתפקיד עד שנת 2007.[14]

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 התארח גלר במספר רב של תוכניות אירוח ובידור ברחבי העולם בנוסף להופעות משנה בסדרות טלוויזיה וסרטים. בנובמבר 2006 הנחה את התוכנית "אורי גלר מחפש את היורש" בערוץ 2 בישראל בה זכה ברוב קולות ליאור סושרד. התוכנית השיגה אחוזי צפייה גבוהים, אך גם ספגה ביקורת. אחת הטענות כנגד אמינות התוכנית הושמעה לאחר שגלר נראה מרכיב חפץ על אצבעו במהלך ניסיונותיו להזיז מצפן ימי, כביכול באמצעות כוח המחשבה בלבד. הטענה הייתה שגלר הרכיב על אצבעו מגנט שאיפשר את תזוזת המצפן. בין החודשים אוקטובר-נובמבר 2007 השתתף גלר בהפקה האמריקנית לתוכנית "היורש" בשם "Phenomenon" - גלר שימש כשופט בתוכנית זו לצד הקוסם האמריקני כריס אנג'ל. התוכנית בוטלה לבסוף באופן רשמי, כאשר ב-2 באפריל 2008 לא כללה רשת NBC את התוכנית בלוח השידורים של הערוץ לעונת 2008–2009.[15] במהלך שנת 2008 הנחה גלר מספר תוכניות נוספות באירופה אשר מתבססות על אותה התבנית - את תוכנית הטלוויזיה "The Next Uri Geller" בערוץ Pro7 הגרמני, את תוכנית הטלוויזיה "De Nieuwe Uri Geller" בטלוויזיה ההולנדית ואת תוכנית הטלוויזיה "A kiválasztott" בטלוויזיה ההונגרית (במהלכה הוא דיבר בהונגרית ובאנגלית).

לפי טענתו של גלר הוא הועסק בעבר בדאוזינג על ידי חברות שונות אשר שכרו את שירותיו לצורך איתור מחצבים יקרים,[16] כאשר הוא הצליח באמצעות כוחותיו לאתר בהצלחה נפט ומתכות יקרות ובין היתר הוא הצליח לאתר עבור חברת הנפט הלאומית של מקסיקו "Pemex" שדות נפט. כאות הוקרה על כך הוענקה לגלר אזרחות מקסיקנית מנשיא מקסיקו חוסה לופס פורטייו.[3] לא ידוע על הוכחות חד-משמעיות כי גלר אכן איתר נפט בכוחותיו המיוחדים. יש שטענו כי מדובר בפרסום לא מהימן.

כחלק מפעילויותיו ההתנדבותיות נוהג אורי גלר לארח בביתו קבוצות של חולי סרטן מישראל, רובם ילדים, כדי לעודד את רוחם במאבקם במחלה.[17]

העשור השני והשלישי של המאה ה-21

בשנת 2013 יצא לאור סרט תיעודי בערוץ ה-BBC בשם "חייו הסודיים של אורי גלר - מרגל על-טבעי", (The Secret Life of Uri Geller - Psychic Spy) שבו הופיעו אורי גלר, בנימין נתניהו, כריסטופר "קיט" גרין, פול ה. סמית', הארולד פוטהוף וראסל טארג. בסרט נטען כי גלר הפך ל"מרגל על-טבעי" עבור ה-CIA, גויס על ידי המוסד, ועבד כסוכן חשאי רשמי במקסיקו, תוך שימוש בכוחות על-טבעיים כגון היכולת למחוק תוכן של דיסקטים באמצעות המחשבה.[18][19][20]

במרץ 2018 סיפר כי ברשותו ביצה של חייזר שקיבל מג'ון לנון: "ג'ון אמר שהוא ראה כדור אור שיצא ממנו חייזר שנתן לו איזה ביצה. הוא היה מאוד נרגש ואמר לי, 'זה שלך, שמור על זה לכל החיים'".[21]

מנובמבר 2018, הוא שופט בתוכנית הראליטי גוט טאלנט ישראל.[22]

במאי 2019 הכיר ספר השיאים של גינס בכף פלדה שיצר גלר כ"כף הפלדה הגדולה בעולם". אורך הכף 16.18 מטרים, והיא מוצבת בכניסה למוזיאון אורי גלר בתל אביב.[23]

ב-2019 הציג תערוכת ציורים בגלריה אלטמן ביפו העתיקה.[24]

ביוני 2024 פורסם כי גלר טוען שלקח חלק ביירוט המתקפה האיראנית שאירעה בחודש אפריל 2024 שבה יורטו מאות טילים וכטבמי''ם שנורו מאיראן לישראל[25].

טענות בדבר כוחות על-טבעיים

גלר טען בעבר שיכולותיו הן תוצאה של כוחות על-טבעיים[26] אשר ניתנו לו על ידי חוצנים,[27] אולם מדענים ידועים, קוסמים וספקנים הציעו דרכים אפשריות שבהן גלר יכול היה להונות את המדענים תוך שימוש בהסחת דעת והטעיה.[28][29] מבקרים אלו, שכללו את ריצ'רד פיינמן, ג'יימס רנדי ומרטין גרדנר, האשימו את גלר כי עשה שימוש בהדגמותיו במרמה מחוץ לתחום עסקי השעשועים.[30][31]

במאמר משנת 1974 נטען כי מנהלו של גלר, שיפי שטרנג, ואחותו, חנה שטרנג (לימים - אשתו של גלר ואם ילדיו), עזרו בחשאי לגלר במהלך הופעותיו.[32][33]

זוכה פרס נובל לפיזיקה ריצ'רד פיינמן, שהיה גם קוסם חובב, כתב בספרו "אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן!" שגלר לא הצליח לכופף מפתח מולו ומול בנו.[34]

גלר ידוע בעריכת ניסויים הקשורים לאירועי ספורט. הספקן ג'יימס רנדי והעיתון הבריטי ה״סאן״ הראו שהקבוצות והשחקנים שגלר בוחר שינצחו לרוב דווקא מפסידים.[35] ג'ון אטקינסון חקר את הניבויים שסיפק גלר במשך 30 שנה וסיכם כי "לעיתים קרובות אורי פגע בסיכוייהם של הספורטאים והקבוצות להם ניסה לעזור."[35] אחד מקוראיו של רנדי כינה זאת "הקללה של אורי גלר".[36]

במהלך טורניר יורו 1996 בין סקוטלנד ואנגליה באצטדיון ומבלי, טען גלר, שריחף במסוק מעל המגרש, כי הצליח להזיז את הכדור מנקודת העונשין בזמן שגארי מקאליסטר, שחקנה של סקוטלנד, התכוון לבעוט בעיטת עונשין.[37] אם הדבר היה נכון, הוא היה נוגד את חוקי התאחדות הכדורגל, כיוון שהכדור היה מוגדר "לא במשחק". בעיטת העונשין הסתיימה בהחמצת ההזדמנות להשוות את המשחק לטובת סקוטלנד.

מקרה ידוע נוסף, בשנת 1992, התבקש גלר לחקור את מקרה החטיפה של הידוענית ההונגרית הלגה פרקש (Helga Farkas). לאחר שחזה כי היא תימצא חיה ובריאה, התגלה שהיא נרצחה על ידי חוטפיה.[38][39]

בשנת 2007 התרשמו ספקנים כי גלר מוותר על טענותיו בדבר כוחות מיוחדים. רנדי ציטט משפט שאמר גלר בגיליון נובמבר 2007 של המגזין Magische Welt (עולם הקסמים): "אני לא אומר יותר שיש לי כוחות על-טבעיים. אני עוסק בבידור. אני רוצה לתת מופע טוב. כל הדמות שלי השתנתה."[40] בראיון מאוחר יותר, אמר גלר ל-Telepolis (מגזין מקוון בגרמנית): "אמרתי למגזין הגרמני הזה ששיניתי את אופיי, למיטב זיכרוני, ואני לא אומר עוד שאני עושה דברים על-טבעיים. זה לא אומר שאין לי כוחות. זה אומר שאני לא טוען 'זה על-טבעי', אני אומר 'אני מתעתע (mystifier)!' זה מה שאני אומר. הספקנים סובבו את דבריי ואמרו: 'אורי גלר אמר שהוא קוסם!'. מעולם לא אמרתי זאת."[41] בראיון הזה גלר המשיך והבהיר שכאשר הוא נשאל כיצד הוא מבצע את פעלוליו הוא אומר לילדים "שכחו מהעל-טבעי. שכחו מכיפוף כפיות! במקום זאת, התמקדו בלימודים! הפכו לאנשים שחושבים חיובי! האמינו בעצמכם וצרו מטרה! לכו לאוניברסיטה! אל תעשנו!! אל תגעו לעולם בסמים! חישבו על הצלחה!".[41]

בפברואר 2008 הודה גלר בתוכנית הטלוויזיה "אורי גלר הבא" (גרסה גרמנית של The Successor), שאין לו כל כוחות על-טבעיים, ואז קרץ למצלמה.[42] לאחר שהפופולריות של גלר ירדה מאוד בעולם והוא הפסיד בכמה משפטים שניהל או התנהלו נגדו (כמו ניצחון הקוסם רנדי נגד גלר), גלר המעיט את הופעותיו בעולם ביחס לעבר.

בשנת 2016 לערך אורי גלר חזר להתגורר בקביעות ביפו, ישראל.

מחקרים אודותיו

אנדריאה פוהריץ' אשר היה ידוע כחוקר הפאראפסיכולוגי הביא את גלר לחקירה מדעית בארצות הברית, בעזרת יצחק בנטוב, בנושאי היכולות השונות אשר נטענו על ידי גלר כעל-טבעיות. פוהריץ' חיבר ביוגרפיה על גלר בנושא העל-טבעי.

ברוב המקרים הדגים גלר את יכולות קריאת המחשבות וכיפוף הסכו"ם בתנאים בלתי מבוקרים כגון אלה שבראיונות טלוויזיה. בתחילת הקריירה איפשר למספר מדענים לחקור את טענותיו. מחקר שנערך במכון סטנפורד למחקר (Stanford Research Institute) ואשר בוצע בידי החוקרים הארולד פוטהוף וראסל טארג ב-1974, מצא שהצלחותיו של גלר היו מרשימות מספיק כדי להצדיק מחקר רציני נוסף, והמונח "אפקט גלר" נטבע כדי לתאר את היכולות המסוימות שנראה כי הודגמו.[43]

בספרו "An Encyclopedia of Claims, Frauds, and Hoaxes of the Occult and Supernatural" כותב ג'יימס רנדי: "האל פוטהוף וראסל טארג, שחקרו את גלר במכון סטנפורד למחקר, היו מודעים לפחות במקרה אחד כי גלר הציג להם תעלול קוסמים."[44] בנוסף לכך, מסביר רנדי, "הפרוטוקולים שבהם הם עשו שימוש בחקירה 'רצינית' זו של הכוחות שגלר טען להם תוארו על ידי ד"ר ריי היימן כ'מרושלים ולקויים' במסגרת חקירה של הפרויקט שביצע עבור DARPA״.[44]

בין המבקרים של חקירה זו נמנים הפסיכולוגים ד"ר דוד מרקס וד"ר ריצ'רד קאמאן, שפרסמו תיאור כיצד גלר יכול היה לרמות במבחן בלתי רשמי של כוחותיו אשר נערך בשנת 1977.[45] מאמרם במגזין "Nature" ב-1978[46] וספרם מ-1980 "הפסיכולוגיה של העל-טבעי" (הוצאה שנייה משנת 2000) סיפקו הסבר אפשרי פשוט ליכולות הטלפתיה לכאורה של גלר.[47] מרקס וקאמאן מצאו הוכחות לכך שבמהלך הניסויים גלר יכול היה להציץ דרך חור בקיר המעבדה שחצץ בינו לבין הציורים שהתבקש לשחזר. הציורים הוצבו על הקיר שמול חור ההצצה, אותו סתמו טארג ופוטהוף בצמר גפן. בנוסף לכשל זה, ניתנה לגלר גישה לאינטרקום דו-כיווני שאיפשר לו להקשיב לשיחתם בזמן שהם בחרו או הציגו את הציורים. כשלים בסיסיים אלה מדגישים את החשיבות שבנוכחות פסיכולוגים, קוסמים ומומחי תפיסה אחרים - המאומנים בשיטות חסימה של רמזים תחושתיים - במהלך המבחנים שעוברים הטוענים לכוחות מיוחדים.[47] לאחר סיכום הניסויים כתב מרקס כי אף אחת מטענותיו של גלר ליכולות על-טבעיות לא הוכחה בתנאים מבוקרים מדעית. הוא סיכם כי ״לגלר אין שום יכולת על-טבעית, לעומת זאת, אני חושב שהוא קוסם נבון ומוכשר ביותר.״[47]

ריי היימן (אנ') מציג כיפוף כפית בשנת 2012

הקבלה לקסמים

גלר הודה: "ודאי, ישנם קוסמים שיכולים לשחזר [את ההופעה שלי] באמצעות טריקים."[48] הוא טען שאף כי ניתן לשחזר את כיפוף הכפית הידוע שלו באמצעות פעלולי קסמים, הוא משתמש בכוחות על-טבעיים לצורך כך.[48]

קוסמי במה מכירים מספר שיטות ליצירת האשליה של כפית המתכופפת מעצמה. הנפוצה ביותר היא הסחת הדעת, עיקרון העומד בבסיס קסמים רבים.[49] ישנן דרכים רבות בהן כף מכופפת יכולה להיות מוצגת לקהל תוך כדי מתן הרושם שהיא התכופפה באמצעות כוחות על-טבעיים. דרך אחת היא להשתמש בהסחות דעת רגעיות בהן הקוסם מכופף פיזית את הכף בצורה נסתרת מהקהל, ואז לחשוף את הכיפוף בצורה הדרגתית וליצור את האשליה שהכף מתכופפת אל מול עיני הקהל.[50] דרך אחרת היא להכין את הכף מראש על ידי כיפופים רבים שמביאים אותה קרוב לנקודת השבירה, ובכך להפחית את כמות הכח הדרושה לצורך כיפופה ואף שבירתה בזמן המופע.[50]

בזמן הדגמות ציור טלפתיות, גלר טען שביכולתו לקרוא את מחשבותיהם של מתנדבים בזמן שציירו. אף על פי שבהדגמות אלו אין הוא מסוגל לראות את התמונה המצוירת, לעיתים קרובות הוא נוכח בחדר, מה שמאפשר לו להסיק צורות כלליות מתוך תנועות ורחשי העיפרון, כאשר כח הסוגסטיה עושה את שאר העבודה.[49]

ייצרני שעונים העירו כי "שעונים רבים שנחשבים מקולקלים עומדים רק עקב הימצאותו של שמן דביק במנגנון. עצם החזקת השעון בכף היד מחממת ומרככת את השמן ועשויה להשיב את השעון לפעולה".[51]

בשנת 1978 אמר סוכנו של גלר בבריטניה, יאשה כץ, שכל הופעותיו של גלר היו טריקים, והסביר כיצד באמת בוצעו.[52]

בנובמבר 2008, גלר קיבל פרס במהלך כנס קוסמים מטעם אגודת ברגלאס עבור "שירות לקידום עולם הקסמים". בנאום התודה שלו אמר גלר שאילו לא היו לו כוחות על-טבעיים אז הוא כנראה היה "הגדול מכולם" מכיוון שהצליח לשטות בעיתונאים, מדענים ובברגלאס בעצמו.[53] באוקטובר 2012, גלר נתן הרצאה לקוסמים בארצות הברית לכבוד יום ההולדת ה-75 של עיתון Genii.[54]

התדיינויות משפטיות

גלר תבע או איים בהליכים משפטיים כנגד מספר מבקרים שלו בהצלחה חלקית.[55] אלה כללו האשמות של הוצאת לשון הרע שהופנו כנגד ג'יימס רנדי ואמן האשליות ג'רארד מג'קס.

בשנת 1989 צוטט רנדי בריאיון לעיתון יפני כאומר שגלר גרם למדען "לירות לעצמו בראש" לאחר שגילה שגלר הונה אותו. רנדי טען לאחר מכן שזו הייתה מטאפורה שלא הובנה כראוי בשל קשיי תרגום.[56] הסיפור דווח גם בעיתון קנדי, שציטט את רנדי כאומר בערך אותו הדבר: "מדען אחד, מטלורג, כתב מאמר שתומך בטענות של גלר על כך שהוא מסוגל לכופף מתכות. המדען ירה בעצמו לאחר שהראיתי לו כיצד מתבצע התעלול".[56]

בשנת 1982 פרסם רנדי את הספר שחשף כי גלר הוא קוסם ואין לו כוחות על-טבעיים. גלר תבע את רנדי אך הפסיד במשפט ונאלץ לפצות את רנדי. בשנת 1990 גלר ניסה להחזיר את כבודו מול רנדי ותבע אותו בבית משפט ביפן בשל הציטטה שפורסמה בעיתון היפני. רנדי טען שהוא לא יכול להרשות לעצמו הגנה משפטית ולכן הוא הפסיד במשפט מסיבת ברירת מחדל. בית המשפט הכריז על התבטאותו כ"עלבון" (Insult) ולא כ"השמצה" (Libel), ופסק תשלום סמלי של "שליש אחוז ממה שנתבע".[57] בסופו של דבר רנדי לא נדרש לשלם את הקנס.[57][58][59] מאוחר יותר, בשנת 1995, הסכים גלר להפסיק לתבוע את תשלום הקנס היפני כי בין כך למעשה גלר לא זכה לפיצוי ממשי.[55]

בשנת 1992 הגיש גלר תביעה בסך 15 מיליון דולר נגד רנדי והארגון הספקני CSICOP כתגובה להצהרות שנכתבו בריאיון ל־International Herald Tribune ב-9 באפריל 1991,[55][56] אך היא נכשלה היות שחלה על הדברים התיישנות.[55] בשנת 1994 ביקש גלר למחוק את התביעה והצטווה לשלם 50 אלף דולר עבור שכר הטרחה של עורכי דינו של המו"ל. לאחר שלא שילם בזמן, חויב גלר בתשלום של 20 אלף דולר נוספים. לאור הוראה זאת נדחתה התביעה, דבר אשר אומר, על פי עורכי דינו של רנדי, שגלר לא יוכל להביא את אותה התביעה בפני אף ערכאה משפטית נוספת.[55][60] בשנת 1995 הודיעו גלר ורנדי כי יישבו את אחרונת התביעות בין גלר ל-CSICOP.[58] כחלק מההסדר, הסכים גלר לא לדרוש את התשלום מפסק הדין היפני מ-1990, בתמורה לכך שהוצאת ספרים Prometheus Books תכניס תיקון בכל המהדורות העתידיות של הספר "Physics and Psychics" להצהרות שגויות המתייחסות לגלר.[58] על פי Marcello Truzzi, רנדי הוציא את כל הכסף שקיבל מפרס McArthur ועורך הדין הנוכחי שלו עובד פרו בונו.[55][דרושה הבהרה]

בשנת 1991 תבע גלר מיליוני דולרים מתאגיד טיימקס ומחברת הפרסום פאלון מקאליגוט[61] בגין פרסומת בה נראה אדם מכופף מזלגות וחפצים אחרים, אך נכשל בעצירת שעון טיימקס. גלר חויב לשלם 149,000$ על הגשת תביעה קטנונית.[62]

בשנת 1998 דחתה רשות התקשורת הבריטית (BSC) תלונה שהגיש גלר, בטענה כי "אין חוסר הגינות בכך שקוסמים הדגימו כיצד לחקות 'מעשים על-טבעיים'" בפרק "סודותיהם של בעלי הסופר-כוחות על-טבעיים" בתוכנית המדע הבריטית Equinox.[63] ההחלטה המלאה של רשות התקשורת הבריטית זמינה כאן [3] (אורכב 17.11.2014 בארכיון Wayback Machine).[64]

גלר שקל גם תביעה כנגד איקאה על ששיווקה קו רהיטים בשם "אורי", שהתאפיין ברגליים עקומות.[65] למעשה גלר הפסיד ברוב המשפטים שבהם תבע אחרים שפקפקו ביכולותיו העל-טבעיות, ונגרם לגלר נזק כספי בשל כך.

טענות בדבר זכויות יוצרים

בנובמבר 2000 תבע גלר את חברת משחקי הווידאו נינטנדו בסכום של 60 מיליון פאונד עקב דמות פוקימון בשם "יונגרר", שבאנגלית הפכה ל"קדברה" (Kadabra). לטענתו, הדמות ניכסה את זהותו ללא אישורו המפורש.[66][67] דמות הפוקימון המדובר ניחנה בכוחות על-טבעיים וחומשה בכפית עקומה. גלר טען שהכוכב על מצחה ושלושת הברקים על בטנה הם סממנים פופולריים לזרוע הצבאית של האס-אס הנאצי (וואפן אס אס).[67] הקטקנה (מערכת ההברות היפנית) של הדמות (ユンゲラー), נראית דומה לתעתיק שמו של גלר ביפנית (ユリゲラー). ציטוט של גלר: "נינטנדו הפכו אותי לדמות פוקימון שטנית ומרושעת. נינטנדו גנבו את זהותי על ידי שימוש בשמי ובסממני הזהות שלי."[67] השופט המחוזי וואן וואקר ביטל את טענותיו של גלר בהיעדר סמכות שיפוטית.[68]

ב-2007 הוציא גלר התראת DMCA (הפרת זכויות) ל־YouTube להסרת סרטון שהועלה על ידי Brian Sapient מה"חוליה לחשיבה רציונלית" שהציג קטעים מפרק של סדרת הטלוויזיה Nova (סדרת אמריקאית שעוסקת במדע פופולרי) שכותרתו: "סודות המדיומים". בסרטון זה נכללו תמונות של גלר נכשל בביצועיו. בתגובה, Sapient יצר קשר עם קרן החזית האלקטרונית, הוציא התראת-נגד מסוג DMCA ותבע את גלר על שימוש לרעה ב-DMCA. החברה של גלר, Explorologist, מילאה תביעת-נגד. שתי התביעות יושבו מחוץ לכותלי בית המשפט; הסדר כספי שולם (לא ברור על ידי מי ולמי) ושמונה השניות של צילומים בבעלות Explorologist קיבלו רישיון לא מסחרי (Creative Commons license).[69]

אי הכבש, סקוטלנד

ב-11 בפברואר 2009 רכש גלר חלקת אדמה בלתי מיושבת בגודל 100 על 50 מטר ב"אי הכבש", הממוקם בחופה המזרחי של סקוטלנד. המקום נודע במשפטי המכשפות שנערכו בו, ובחופים שנאמר עליהם כי שימשו את רוברט לואיס סטיבנסון בתיאוריו בספרו "אי המטמון". גלר טוען כי באי קבור אוצר מצרי שהובא לשם לפני כ-3,500 שנה על ידי סקוטה, אחותו-למחצה של תות ענח' אמון, וכי הוא ימצא את האוצר על ידי דאוזינג. גלר טוען גם שהגביר את כוחותיו המיסטיים של האי בכך שקבר שם גביש שהיה שייך פעם לאלברט איינשטיין.[70][71]

ספריו

לאורך השנים כתב 16 ספרים בדיוניים ומדע בדיוניים וערך הרצאות בתשלום ברחבי העולם בפני חברות שונות.[3]

ספרים שאינם בדיוניים אותם גלר כתב:

  • האמת על חיי (1975) - אוטוביוגרפיה
  • My Story (אפריל 1975) מסת"ב 0030301963
  • Uri Geller's Fortune Secrets (מאי 1987) מסת"ב 0722138121
  • The Geller Effect (פברואר 1988) מסת"ב 978-0586074305
  • Uri Geller's Mind Power Kit (אוקטובר 1996) מסת"ב 0670871389
  • Uri Geller's Little Book of Mind Power (אוגוסט 1999) מסת"ב 186105193X
  • Mind Medicine (אוקטובר 1999) מסת"ב 1862044775
  • Confessions of a Psychic and a Rabbi (מרץ 2000) מסת"ב 1862047243
  • Unorthodox Encounters (נובמבר 2001) מסת"ב 1861053665

ספרים בדיוניים אותם גלר כתב:

ספרים העוסקים בגלר

  • " The Truth About Uri Geller ", מאת JAMES RANDI שנת 1982, ארצות הברית .
  • Uri;: A journal of the mystery of Uri Geller מאת אנדריאה פוהריץ' (ינואר 1975)
  • The Geller Phenomenon מאת וילסון קולין (ינואר 1975) מסת"ב 0717281051
  • The Amazing Uri Geller מאת מרטין איבון (מאי 1975) מסת"ב 0451064755
  • Daredevil #133 (מאי 1976) - חוברת קומיקס בהוצאת מארוול קומיקס, נכתבה בידי ביל מנטלו. מצויה באוגדן. מסת"ב 0785185089
  • In Search of Superman מאת ג'ון וילהלם (יולי 1976) מסת"ב 0671805908
  • The Strange Story of Uri Geller מאת ג'ים קולין (דצמבר 1977) מסת"ב 0817210377
  • The Magic of Uri Geller מאת ג'יימס רנדי (יוני 1982) מסת"ב 0-87975-199-1
  • Gellerism Revealed מאת בן האריס (שנת 1985) מסת"ב 0-919230-92-X
  • Uri Geller Magician or Mystic? מאת ג'ונתן מרגוליס (נובמבר 1998) מסת"ב 0752810065
  • The Psychology of the Psychic מאת דייוויד מרקס (דצמבר 2000) מסת"ב 1573927988

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אורי גלר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורי גלר

הערות שוליים

  1. ^ אתר ישן של אורי גלר ב-ארכיון האינטרנט, גרסה מאוקטובר 2007
  2. ^ "Hot News" Randi, James; www.jref.org; 27 July 2007.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 ביוגרפיה קצרה של אורי גלר - מתוך האתר הרשמי של אורי גלר (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 סמדר שיר, "אם מייקל אשם, אני לא אורי גלר", באתר ynet, 30 בדצמבר 2003
  5. ^ נתי גבאי, חושפים את אורי גלר, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 19.12.2017
  6. ^ עמנואל בר-קדמא ועדית נוימן, סופיה לורן: אורי גלר לא נפגש עמי - וזייף תצלום ה"פגישה", עיתון ידיעות אחרונות (תצלום של העיתון שנמצא באתר ImageShack)(הקישור אינו פעיל, 14.04.2018)
  7. ^ אורי גלר מתארח ב-Tonight Show (סרטון מאתר YouTube)
  8. ^ "Swift – March 30, 2007". 2007-03-30. נבדק ב-2007-12-22.James Randi discusses obtaining the clip of Uri Geller on The Tonight Show. In the Secrets of the physics program, the clip is in minutes 8:55 - 11:20.
  9. ^ "Geller Experiment Successful – ESP Magazine". Zem.demon.co.uk. אורכב מ-המקור ב-2007-09-01. נבדק ב-2010-03-07.
  10. ^ Targ, R.; Puthoff, H. (1974). "Information transmission under conditions of sensory shielding". Nature 251 (5476): 602–607.
  11. ^ Marks, D.; Kammann, R. (1978). "Information transmission in remote viewing experiments". Nature. 274 (5672): 680. doi:10.1038/274680a0.
  12. ^ "Mindbender", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  13. ^ "James Randi exposes Uri Geller". YouTube. נבדק ב-2010-07-27. Excerpt from "James Randi's Solved Mysteries Workshop", a talk given by Randi during the 1998 Skeptics Society Convention.
  14. ^ קריירה שניה לאורי גלר - מונה כיו"ר קבוצת אקסטר האנגלית, באתר וואלה!‏, 10 במאי 2002
  15. ^ Rick Porter & Zap2It.com,‏ NBC Makes Big Plans for '08-'09, באתר ZAP2it,‏ 2 באפריל 2008
  16. ^ תני גולדשטיין, אורי גלר: האיש בעל "כוחות על-טבעיים", באתר ynet, 9 בנובמבר 2006
  17. ^ מיטל יסעור בית-אור, לזרות נקודות אור על החיים / טיול עם חולות סרטן, באתר ynet, 3 ביולי 2008
  18. ^ Spring Films entry [1](הקישור אינו פעיל, 14.04.2018)
  19. ^ http://www.bbc.co.uk/programmes/b037k0c5
  20. ^ אתר למנויים בלבד Jake Wallis Simons,Ceri Radford, ‏The Secret Life of Uri Geller, BBC Two, review, The Telegraph, 21 July 2013
  21. ^ גבי בר חיים, אורי גלר: "ג'ון לנון נתן לי ביצה של חייזר", באתר ynet, 29 במרץ 2018
  22. ^ רן בוקר, אחת, שתיים, שלוש! אורי גלר מצטרף לתוכנית "גוט טאלנט", באתר ynet, 7 באוגוסט 2018
  23. ^ Largest steel spoon, באתר ספר השיאים של גינס, ‏19 במאי 2019
  24. ^ אורי גלר: "אני עובד על סדרת דרמה אמריקאית על חיי", באתר מוטק'ה
  25. ^ אורי גלר טוען: "לקחתי חלק ביירוט המתקפה האיראנית", באתר ערוץ 7
  26. ^ Geller, Uri (8 בנובמבר 2000). "Geller: I can bend metal". London: The Guardian. נבדק ב-2007-10-17. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "TV2V". Webcast.tv2.hu. נבדק ב-2010-03-07.
  28. ^ "The skeptic's Dictionary: Uri Geller". Skepdic.com. נבדק ב-2010-03-07.
  29. ^ "Richard Feynman on Uri Geller". Indian-skeptic.org. 1997-10-23. נבדק ב-2010-03-07.
  30. ^ Geller v. Randi, US Circuit Court of Appeals for the District of Columbia, 1994.
  31. ^ Gardner, Martin (1989) [1981]. Science: Good, Bad & Bogus. Prometheus Books. ISBN 0-87975-573-3.
  32. ^ "גלר מסובב את העולם כולו על אצבעו הקטנה; רק מכריו הקרובים ביותר יודעים מהם שיטותיו." העולם הזה, 1974-02-20
  33. ^ Booth, John. (1986). Psychic Paradoxes. Prometheus Books. p. 55. מסת"ב 0-87975-358-7 "The secret of [Geller']s ability to ascertain "psychically" what audience members were writing on a blackboard behind his back was exposed by his former girl friend, Hannah Shtrang. In the Israeli weekly paper, Ha'Olam Hazeh, 20 February 1974 she disclosed how Geller had taught her brother Shipi (who generally traveled with the magician) and herself how, while seated quietly in the hall at every show, to convey the writing information to him with surreptitious signals."
  34. ^ פיינמן, ריצ'רד (1985). אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן!, p. 339
  35. ^ 35.0 35.1 Lorraine, Veronica (2007-04-01). "קללת אורי גלר". ה״סאן״. London. נבדק ב-2007-04-01.
  36. ^ "קללת אורי גלר". James Randi Educational Foundation. 2003-07-27. נבדק ב-2007-04-01.
  37. ^ "Home of the Daily and Sunday Express | UK News :: Scots pyramid island a bargain for psychic Uri". Express.co.uk. 2009-02-12. נבדק ב-2010-03-07.
  38. ^ "Commentary, 7 September 2001 — Reluctant Wizard, Sylvia Browne — At Last, and Geller in Hungary". Randi.org. נבדק ב-2010-03-07.
  39. ^ "psi-missing". Skepdic.com. נבדק ב-2010-03-07.
  40. ^ Randi, James (2008-01-18). "Geller Reversal". James Randi Educational Foundation.
  41. ^ 41.0 41.1 "Forget the paranormal!". Telepolis. 2008-02-05.
  42. ^ The next Uri Geller – "Unglaubliche Phänomene Live". 2008-02-05. ProSieben.
  43. ^ "The Geller Papers". UriGeller.com. 2007. אורכב מ-המקור ב-2006-12-31. נבדק ב-2007-03-28.
  44. ^ 44.0 44.1 Randi, James (1995). "An Encyclopedia of Claims, Frauds, and Hoaxes of the Occult and Supernatural". St. Martin's Press. נבדק ב-2007-03-28.
  45. ^ Marks, David and Kammann, Richard (Summer 1977) "The Non-Psychic Powers of Uri Geller". Skeptical Inquirer, 1(2): 9–17.
  46. ^ Marks, D.; Kammann, R. (1978). "Information transmission in remote viewing experiments". Nature. 274 (5672): 680. doi:10.1038/274680a0.
  47. ^ 47.0 47.1 47.2 David Marks (psychologist)|Marks, David; Kammann, Richard. (2000). The Psychology of the Psychic. Prometheus Books. pp. 137-187. מסת"ב 1-57392-798-8
  48. ^ 48.0 48.1 "Uri Geller – A Sceptical Perspective". WordSmith. באוקטובר 1996. אורכב מ-המקור ב-2012-12-24. נבדק ב-2006-10-12. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ 49.0 49.1 Harris, Ben "The Second Coming Psychics: All the Best from Skeptic 1986–1990", skeptics.com.au, p. 8
  50. ^ 50.0 50.1 Interview with James Randi in NOVA (TV series) episode, "Secrets of the Psychics".
  51. ^ Rensberger, Boyce (13 December 1975) "Magicians Term Israeli 'Psychic' a Fraud," The New York Times, p. 59
  52. ^ Gray, William D. (1991). Thinking Critically About New Age Ideas. Wadsworth Publishing Company. p. 80. מסת"ב 978-0534143947 "Skilled magicians can duplicate all of [Geller’s] illusions, and his manager has testified that Geller uses an accomplice in trickery. Geller is probably the most thoroughly exposed charlatan of all time, but he is still hailed by many believers as a genuine psychic."
  53. ^ Service To Magic Award [2], accessed 3 December 2008. "Lets say I wasn’t real, lets say for the last years I’ve fooled the journalists, the scientists, my family, my friends... You... If I managed to fool them, I must be the greatest...I cannot bend spoons like some of the magicians, you, can, it blows my mind when I see that, I have no idea. I had the idea and cheekiness to call it psychic, in fact all I wanted was to be rich and famous."
  54. ^ Linking Ring Magazine. August 2012, p. 9
  55. ^ 55.0 55.1 55.2 55.3 55.4 55.5 Truzzi, Marcello (במאי 1996). "Psi Researcher". Psi Researcher, the Parapsychological Association newsletter. אורכב מ-המקור ב-2008-06-02. נבדק ב-2014-11-19. {{cite web}}: (עזרה) mirror
  56. ^ 56.0 56.1 56.2 Cuckoos and Cocoa Puffs by Carol Krol Skeptical Eye – Vol. 8, No. 3, 1995, a newsletter published by the National Capital Area Skeptics (NCAS)
  57. ^ 57.0 57.1 "Randi's Geller Hotline for 1994: Recent Legal Developments". Randi.org. 1994-12-11. נבדק ב-2010-03-07.
  58. ^ 58.0 58.1 58.2 "PSI Researcher". Uri-geller.com. אורכב מ-המקור ב-2012-12-08. נבדק ב-2010-03-07.
  59. ^ Randi, James (2007-02-09). "More Geller Woo-Woo". SWIFT Newsletter. James Randi Educational Foundation. נבדק ב-2007-01-29.
  60. ^ Geller, Uri (באוגוסט 1994). "Uri Geller Libel Suit Dismissed". Committee for Skeptical Inquiry. אורכב מ-המקור ב-2008-02-11. נבדק ב-2006-12-08. Self proclaimed "psychic" Uri Geller had to dismiss a multi-million dollar libel suit and has to pay over $20,000 in sanctions in an action he brought against skeptical book publisher Prometheus Books of Amherst, New York. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ (No. 90-Civ-2839, 22 July 1991)
  62. ^ "Recent Legal Developments". James Randi Educational Foundation. 1994-12-11. נבדק ב-2007-11-01.
  63. ^ Blackmore, Susan (בנובמבר–בדצמבר 1998). "UK broadcast commission rejects Geller's 'Secrets of the Psychics' complaint". Skeptical Inquirer. אורכב מ-המקור ב-2006-05-26. נבדק ב-2007-03-11. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ "BSC". Openmedia.co.uk. אורכב מ-המקור ב-2010-03-05. נבדק ב-2010-03-07.
  65. ^ Margolis, Jonathan (1999-12-29). "Nintendo faces £60m writ from Uri Geller". London: Guardian Unlimited. נבדק ב-2007-07-10.
  66. ^ "Uri Geller sues Pokemon". אורכב מ-המקור ב-2007-02-24. נבדק ב-2007-05-30.
  67. ^ 67.0 67.1 67.2 "Geller sues Nintendo over Pokémon". BBC News. 2000-11-02. נבדק ב-2007-05-30.
  68. ^ The history of video game lawsuits, האתר הרשמי של מגזין קומפלקס, 25 בנובמבר 2009
  69. ^ Sapient v. Geller, Electronic Frontier Foundation
  70. ^ Wall Street Journal, August 23, 2010, 1. The article quoted Geller as saying that "I'm certain there are ancient Egyptian artifacts there. It's only a matter of time until we find them."
  71. ^ "Spoon-bender buys Scottish island". BBC News. 2009-02-11.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38864837אורי גלר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אורי_גלר&oldid=2603845"