הוגו פון הופמנסתאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. הוגו פון הופמנסתאלגרמנית: Hugo von Hofmannsthal; ‏1 בפברואר 1874 - 15 ביולי 1929) היה משורר, סופר, מחזאי ומסאי אוסטרי, בעיקר מן הזרם הסימבוליסטי. מן הדמויות הבולטות במודרנה הספרותית של וינה ובקרב אמני סוף המאה התשע עשרה.

ביוגרפיה

הופמנסתאל נולד בשנת 1874 בווינה לאם אוסטרית ולבנקאי אוסטרי-איטלקי. אבי סבו, שזכה בתואר האצולה "פון הופמנסתאל", היה סוחר יהודי שרוּמם בידי קיסר האימפריה האוסטרית. הופמנסתאל החל לכתוב מחזאות ושירים כבר מגיל צעיר, ונחשב לסוג של ילד פלא. הוא הושפע ממפגש עם המשורר הגרמני שטפן גאורגה בגיל 17, והוציא לאור כמה שירים בכתב העת שערך, "Blätter für die Kunst". הוא למד פילולוגיה ומשפטים בווינה אך החליט להקדיש עצמו לכתיבה וסיים את לימודיו ב-1901. יחד עם פטר אלטנברג וארתור שניצלר היה חבר בתנועה הספרותית "וינה הצעירה" (Jung-Wien) ופרסם בכתב העת הגרמני "האי" (Die Insel). הופמנסתאל פגש את המלחין ריכרד שטראוס וכתב לו את הליברטות בשביל כמה מן האופרות שלו, ביניהן: "אלקטרה", "אביר הוורד", "אריאדנה בנקסוס", "האישה ללא צל", "הלנה המצרית" ו"אראבלה".

ב-1902 הוציא הופמנסטאל לאור מכתב מדומה שנקרא בפשטות "מכתב" (Ein Brief). המכתב נכתב לכאורה בשנת 1603 על ידי פיליפ, המכונה "לורד קנדוס", אל פרנסיס בייקון. במכתב אומר קנדוס: "הפסקתי לכתוב כי איבדתי את היכולת לחשוב או לדבר אל שום דבר באופן עקבי"; הוא התייאש מהאפשרות של השפה לתאר את העולם. מכתב זה שיקף את אי-האמון ואי שביעות הרצון מהשפה שמתארת כל כך את העידן המודרני, ודבריו של קנדוס לא באו להראות דברים שקשורים רק בו, אלא לשקף את החברה המודרנית. בעקבות המכתב הפסיק הופמנסתאל לכתוב זמנית.

ב-1912 הוא עיבד את מחזה המוסר האנגלי של המאה ה-15 "Everyman" כ"Jedermann" (קרוי בעברית "כלאדם"), וז'אן סיבליוס כתב לו את הלחן. מחזה זה נכרך בשמו של פסטיבל זלצבורג, שהופמנסתאל הקים יחד עם מקס ריינהרדט ב-1920, ומוצג בו מאז מדי שנה במעמד מיוחד ברחבה שלפני קתדרלת זלצבורג. המחזות המאוחרים שלו עסקו יותר בענייני דת, במיוחד בנצרות קתולית.

הופמנסתאל מת משבץ בשנת 1929 בווינה, מעט לאחר שבנו פרנץ התאבד.

יצירותיו הנבחרות

מחזות

  • הכסיל והמוות (1891)
  • מותו של טיציאן (1901)
  • אלקטרה (1904)
  • אדיפוס והספינקס (1906)
  • האשה בחלון (1909)
  • כל אדם (1911)
  • התמיהה (1921)
  • התיאטרון העולמי הגדול בזלצבורג (1922)
  • הענף (1925)

ליבריות

  • אביר הוורד (1911)
  • אריאדנה בנקסוס (1913)
  • האישה ללא צל (1919)
  • הלנה המצרית (1927)
  • אראבלה (1933)

טריוויה

בספרו "העולם של אתמול" מתאר שטפן צווייג בהרחבה את ידידותו עם הופמנסתאל ואת הערצתו הרבה לו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הוגו פון הופמנסתאל בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33228087הוגו פון הופמנסתאל