רבי אהרן הכהן פרחיה
| לידה |
בסביבות 1627 בסביבות ה'שפ"ז סלוניקי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1697 כ"ג בשבט ה'תנ"ז סלוניקי | ||||
| מקום פעילות | האימפריה העות'מאנית | ||||
| תחומי עיסוק | רב | ||||
| תפקידים נוספים | דיין, ראש ישיבה | ||||
| רבותיו | רבי חסדאי הכהן פרחיה | ||||
| בני דורו | מהר"ם בן חביב, הפרי חדש | ||||
| חיבוריו | פרח מטה אהרן, פרחי כהונה, זכרון דברים, בגדי כהונה | ||||
| |||||
רבי אהרן הכהן פרחיה (או פרחיא) (סביבות ה'שפ"ז (1627) – כ"ג בשבט ה'תנ"ז (14 בפברואר 1697)) היה רב, דיין, דרשן, ראש ישיבה ועשיר[2]. כיהן כרבה הראשי של סלוניקי[3]. מפורסם בעיקר בעקבות חיבורו שו"ת פרח מטה אהרן. מוגדר כאחד מחשובי הדרשנים במאה ה-17[4].
קורות חייו
נולד בסלוניקי לרבי חיים אברהם מחכמי העיר, מגזע משפחת כהן פרחיה המיוחסת. אמו הייתה בתו של רבי אהרן בן חסון שהיה ראש ישיבה ודיין בסלוניקי ממשפחת רבנים מיוחסת.
למד בישיבת קהל קודש אראגון, בראשות רבי אשר הכהן בן ארדוט. רבו המובהק היה קרוב משפחתו רבי חסדאי הכהן פרחיה שגדלו כאב[דרושה הבהרה]. בכמה מקומות הוא מצטט את פסיקותיו וחידושיו, ולעיתים דן בהם ארוכות[5]. למד גם אצל רבי חיים שבתי (רבו של רבי חסדאי). נישא לביתם של רבי אליהו ופלקונה עוזיאל.
משנת ה'תל"ו החל לחתום על החלטות הקהילה.
בשנת ה'תמ"ה, לאחר פטירתו של רבה הראשי של סלוניקי רבי משה חיים שבתי, כונה "הרב הגדול"[6], והחל לכהן בתפקיד הרב הראשי בפועל בכסלו ה'תמ"ט, עם פטירתו של רבי אליהו קובו[7].
התכתב בהלכה עם רבים מחכמי דורו כדוגמת רבי משה מרגלית (מחבר פירוש "פני משה" על הירושלמי) ועוד, רבי אהרן זכה לאהדה רבה בקרב חכמי דורו והדורות שאחריו, רבי חיים אלפנדרי כותב "לענין מעשה אליו תשמעון כי הוא גדול האחרונים בזמן ראשם בחשיבות ומי כמוהו מורה"[8]. החיד"א כותב עליו ש"מתשובותיו ניכר תוקף גדולת תורתו", ומתאר את מראהו "כמלאך ה'"[9].
היה משיב לשאלות שהופנו אליו גם מחוץ לתחום רבנותו; כך למשל, השיב על שאלה מסקופיה כאשר נמכרו בתי ההקדש לאמיד מהקהילה במטרה לממן את פעילות הקהילה והיו שעוררו על המכירה[10]. בעת הפולמוס שהתקיים על כהונתו של רבי אפרים הכהן מוילנה לרבה של אופן עקב מגורי קרוביו בעיר - בניגוד לתקנה שמנעה מינוי רב במקרה זה, רבי אהרן הצטרף לדעת רבו רבי חסדאי שאין להמשיך את כהונתו מחמת החרם[11].
בזמן שהות הסולטאן מהמט הרביעי במשך חורף ה'ת"ל בעיר סלוניקי, חוייבו יהודים רבים למסור את בתיהם לראשי השלטון ומלווי המלך שנכחו בעיר, בין הבתים שהוחרמו היה ביתו של רבי אהרן, שכתב על כך "אנחנו מטולטלים מבית לבית ומחצר לחצר ואין ספרינו אתנו כי ביתנו לנכרים חיל המלך ירום הודו הבאים לשכון בארצנו בזה החורף".
כיתוב מצבתו
|
|---|
|
יח"ב יע"ם[12]
פה נגנז ארון קדש/ וכתוב זאת לזכרון |
| בית העלמין של יהודי סלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים). |
הספידוהו רבי שמואל לניאדו ורבי שמואל דוויך הכהן[13], נכדו היה רבי יוסף נחמולי מחבר הספר "אשדות הפסגה" ו"אשד הנחלים", רבה של לאריסה (נפטר בסביבות שנת ה'תקמ"ה).
יחסו לשבתאות
בתקופה שלאחר מות שבתי צבי, לאחר גירושם של אלמנתו יוכבד ואחיה יעקב פילוסוף מאיזמיר, שבו לעיר מולדתם סלוניקי, יעקב, שכונה "קירידו", הצהיר על עצמו שהוא משיח בן יוסף. רבי אהרן יחד עם שאר רבני העיר רבי משה חיים שבתי, רבי אליהו קובו, רבי אברהם די בוטון (השני) ורבי בנימין עשאל נידו אותו ואת בני בריתו. בעקבות זאת קירידו יחד עם אביו יוסף פילוסוף ושלמה פלורינטין שנמנו בין החכמים החשובים שבעיר[14] ועמם כשלוש מאות משפחות התאסלמו ויסדו את כת הדונמה.
בנוגע לקבלת בני כת הדונמה חזרה לחיק היהדות, דעתו של רבי אהרן היתה שדי "בתשובה שלימה", ולא פסלם מלבוא בקהל[15].
מאידך, כתב לנחמיה חיון המלצה להתמנות כרב בסקופיה[16]
לקריאה נוספת
- יצחק שמואל עמנואל, מצבות שאלוניקי, חלק ב ,ירושלים תשכ"ח, עמ' 491-494.
- Michael Molho, la famille Perahia a thessaloniki 1938, p. 37
קישורים חיצוניים
ספריו
רבי אהרן לא חיבר ספרים בחייו, לאחר פטירתו נדפסו כתביו ותשובותיו.
- פרח מטה אהרן חלק א, באתר היברובוקס, חלק ב, באתר היברובוקס – שני חלקי שו"ת, המפורסם שבספריו, נדפס על ידי בנו רבי עזריאל באמשטרדם בשנת ה'תס"ג
- פרחי כהונה, באתר היברובוקס – חידושים על מסכתות הש"ס (בבא קמא ובבא מציעא כתובות גיטין עבודה זרה וקידושין), נדפס על ידי בנו רבי עזריאל באמשטרדם ה'תס"ט. בין הדפים קה - קיב הובאו חידושים על פרק אלו מציאות מישיבת רבי אהרן ששון [דרושה הבהרה]
- זכרון דברים, באתר היברובוקס – שו"ת, הלכה ומנהגים. נדפס על ידי רבי שמואל פלורינטין ורבי רפאל אליעזר נחמיאס מחבר הספר הון רב, בסלוניקי בשנת ה'תקי"ג, השניים הוסיפו הקדמה לספר
- בגדי כהונה, באתר היברובוקס – דרשות והספדים. נדפס על ידי רבי שמואל פלורינטין בסלוניקי בשנת ה'תקי"ג. בספר מוזכרת התקפת הצי של ונציה על חופה של סלוניקי בשנת ה'תמ"ח
- אודותיו
הערות שוליים
- ^ לפי דור ודור, היה רבי שלמה אמריליו.
- ^ שם הגדולים
- ^ כונה "הרב הגדול", שפירושו: בכיר הרבנים בסלוניקי. זכרון סלוניקי כרך א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שלוניקי עיר ואם בישראל, עמוד 27, ירושלים תשכ"ז.
- ^ בכרך א סימן ב פרח מטה אהרן, באתר אוצר החכמה ובסימן סב פרח מטה אהרן, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) ובעוד מקומות רבים בספרו. בנוסף הספיד את אשת רבו בגדי כהונה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שפירושו בכיר הרבנים בסלוניקי כנזכר
- ^ רבי אליהו קובו כונה "הרב הכולל", בהספד עליו בספר בגדי כהונה דרוש י"ט.
- ^ מוצל מאש סוף סימן ס"ב.
- ^ שם הגדולים.
- ^ שו"ת פרח מטה אהרן חלק א' סימן ו'.
- ^ פרח מטה אהרן חלק ראשון סימן מ"ד.
- ^ "יהי חלקו בחיים ינוח על משכבו", או "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם".
- ^ כת"י ירושלים, בניהו ח' 175, דף 59ב.
- ^ פלורנטין מחבר הספר "דורש משפט", ופילוסוף מצוטט בכבוד בכמה ספרי שו"ת של גדולי דורו.
- ^ פרח מטה אהרן חלק א' סימן קכ"ה דף רי"ט עמוד א'.
- ^ אליעזר בשן, תעודה על יהודי סקופיה לאחר כיבושה בידי האוסטרים ב-1686, במאסף מיכאל – 07, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)