רבי חסדאי הכהן פרחיה
 | |||||
| לידה |
סביבות ה'שס"ה סלוניקי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בספטמבר 1677 ח' באלול ה'תל"ז סלוניקי | ||||
| מקום פעילות | האימפריה העות'מאנית | ||||
| תחומי עיסוק | רב | ||||
| תפקידים נוספים | דיין, ראש ישיבה | ||||
| רבותיו | רבי חיים שבתי (המהרח"ש) | ||||
| תלמידיו | רבי אהרן הכהן פרחיה, רבי יעקב די בוטון | ||||
| בני דורו | הש"ך, הכנסת הגדולה, השער אפרים | ||||
| חיבוריו | תורת חסד | ||||
| |||||
רבי חסדאי הכהן פרחיה (או "פרחיא", ה'שס"ה בערך[1], - ח' באלול ה'תל"ז[2] [דרושה הבהרה]) היה רב, דיין, דרשן, ופוסק הלכה יווני[3], כיהן כרבה הראשי של סלוניקי[4], מחבר שו"ת 'תורת חסד'.
ביוגרפיה
נולד בעיר סלוניקי שביוון (האימפריה העות'מאנית) לרבי שמואל מחכמי העיר, בנו של רבי פרחיה הכהן ראש שושלת משפחת כהן פרחיה המיוחסת[5]. רבו היה רבי חיים שבתי. נישא לשמחה (נפטרה כ"ח בחשון ה'תמ"ב)[6]. שימש כרבה של קהילת "איטליה ישן" בסלוניקי, ומאוחר יותר שימש שם כדיין וראש ישיבה.
בשנת ה'תל"א, לאחר פטירת רבי מנחם שולם רבה הראשי של סלוניקי[7], מונה רבי חסדאי במקומו. רבי משה חיים שבתי בן רבו המהרח"ש[8], שימש כסגנו, ולאחר פטירתו ירש את כסאו[9].
התכתב בהלכה עם חכמי דורו, ביניהם רבי חיים בנבנישתי (בעל ה"כנסת הגדולה")[10] ובנו רבי משה בנבנשתי[11], רבי חיים משה הלוי הנזיר [12], רבי יוסף חזן (מחבר הספר "עין יהוסף") [13] ורבי ברוך אנג'יל.
היה משיב לשאלות שהופנו אליו גם מחוץ לאיזור ארצות הבלקן, כגון ממלטה[14] בעניין כתיבת גט, ומאופן שבהונגריה בפולמוס מינויו של רבי אפרים הכהן מוילנה, שם היתה תקנה שלא למנות רב שיש לו קרובי משפחה בעיר. טענת המקלים היתה כי הקשר המשפחתי נוצר רק לאחר המינוי[15], אך רבי חסדאי[16] ועמו תלמידו רבי אהרן הכהן פרחיה[17] חלקו על כך והסכימו כי אין להמשיך את כהונתו מחמת החרם.
גדולי הרבנים בדורו ובדורות שאחריו העריכוהו מאד[18] וחשובי הפוסקים מצטטים מדבריו להלכה[19].
בין תלמידיו נמנו רבים מן הבולטים שבחכמי העיר סלוניקי: רבי אהרן הכהן פרחיה, קרוב משפחתו, מחבר הספר 'פרח מטה אהרן', ורבי יעקב די בוטון, מחבר הספר 'עדות ביעקב'[20], רבי מיכאל הכהן, מחבר הספר 'מורה צדק'[21], רבי דניאל ג'יראסי, גם הוא תלמידו, נשא עליו הספד והביאו בספרו אודה ה'[22].
נטמן בבית העלמין בסלוניקי, על מצבתו נכתב:
יח"ב יע"ם [23] אם כה לחוף ימים וסוף אדם/עלי הכי ידו זמן הדה/לא מת אני כי הנני נרדם/שובע שמחות לי זה צדה/אצלי ואוכל פעלי קדם/רב טובא ורב חינא ורב חסדה.
עומד ומשרת שם את פני ה' ושם חביון והוא כהן לא-ל עליון כהנא רבא גם שב כלעמת שבא וידו אוחזת פרי מעלליו ואשר לו צדה צדקת ה' ומשפטיו עם ישראל הרב הגדול כמהר"ר חסדאי הכהן זלה"ה והיתה מנוחתו יום השישי ח' לחדש אלול שנת התל"ח תנצב"ה
— בית העלמין של יהודי סלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
יחסו לשבתי צבי
בבוא שבתי צבי לסלוניקי, במהלך חג השבועות בעת פתיחת ההיכל חיבק ש"צ את ספר התורה והגה את שם ה' באותיותיו, תוך הצהרה כי הוא מתחתן עם התורה, כשהמתפללים העירו לו שהוא מחלל את שם שמים, הוא טען כי למשיח מותר. רבי חסדאי, ועמו רבי ברוך אנג'יל, רבי משה חיים שבתי ורבי אברהם די בוטון (השני) התכנסו ודנו על נוכחותו של שבתי צבי בעיר, והחליטו לגרשו. על העם נגזר להתענות כדי לכפר על חילול ה' שנעשה[24].
יוסף פילוסוף
עם יוסף פילוסוף היה בקשרי ידידות, למרות שהשיא את בתו לשבתי צבי בשנת ה'תל"ה (כעשר שנים לאחר התאסלמות ש"צ). תשובה הלכתית מפילוסוף מובאת בספרו "תורת חסד"[25]. ההשערות הם שהספר סודר על ידי המחבר עצמו או בנו רבי חיים, וזאת קודם השתמדות פילוסוף[26].
בניו
- רבי חיים – מחשובי חכמי העיר סלוניקי[27] (נפטר קודם ה'תפ"ג) [28].
- רבי שמואל.
- רבי אברהם – בנו השלישי, חכם ודיין בעיר סלוניקי[29], (נפטר בי"א באלול ה'תע"ט) [30].
ספרו
תורת חסד
ארבעים וחמש שנה לאחר פטירתו, בתשרי ה'שפ"ג נדפס הספר שו"ת "תורת חסד" - לקט תשובות שהשיב לשואליו, הספר הוגה והובא לדפוס על ידי רבי משה אמריליו. תשובה מהאלשיך עליה חתמו רבני צפת, מופיעה בספר[31] ורבי חסדאי משיג על דבריו[32]. מימון הדפסת הספר היתה על ידי נדיב בשם אברהם סידיס, שחשב לעלות לקברי צדיקים בארץ ישראל, והתחרט מפחד טלטולי הדרך והסתפק אם נחשב כנדר, והתירו לו חכמי דורו רבי שלמה אמריליו ורבי יוסף דוד (מחבר שו"ת בית דוד), את הכסף שיועד לצורך הנסיעה תרם לשם הדפסת הספר כתמורה לקבלתו לנסוע לארץ ישראל[33].
פסקים בולטים
- בדיני ממונות ניתן לפסוק בסלוניקי כמנהגי העיר קושטא [34].
- כספים שהוקדשו להחזקת ישיבה למרות שזו נסגרה אין להעבירם לצורך ביקור חולים או צורך אחר, אלא על הכסף לשמש לאותה המטרה שנועדה לכתחילה על ידי נתינתו לישיבה אחרת[35].
- גוי שפתח וסגר חבית יין, היין הניגר נאסר מדין כוחו כגופו, והנשאר בחבית נאסר כדין סותם חבית פתוחה, שכן לולא סתימתו היין היה יוצא ונאסר[36].
- המבדיל עבור לא יברך ברכת בורא מאורי האש[37].
- אדם שהשתדך עם אחות גיסתו, יכול לפטור את עצמו מלהינשא לה בטענה שלא ידע על צוואת רבי יהודה החסיד האוסרת נישואין אלו[38].
- קריעה בבגד עליון מעכבת, ואם קרע את הבגד שתחתיו חוזר וקורע[39].
- אפילו לדעת הראשונים שבחנות נצרכים לששת שנות חזקה מכיון שהפעילות בהן היא רק בלילה[40], בחנויות שלנו שהסחורות מונחות בהן במשך הלילה די בשלושת שנות חזקה[41].
כתבים נוספים
תשובות נוספות ממנו נדפסו בספרי תלמידיו "עדות ביעקב" [42] ו"פרח מטה אהרן" [43]. כן נדפסו מדבריו בשו"ת תורת משה [44] לידידו רבי משה שבתי.
מלבד שו"ת בהלכה, כתב בחייו גם דרושים, וכן חידושים על טור חלק חושן משפט וחידושים על מקצת ממסכתות הש"ס.
קישורים חיצוניים
- תולדות רבותינו שבשאלוניקי ויוון, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- רבי חסדאי הכהן פרחיה באתר mytzadik.
- רבי חסדאי הכהן פרחיה, תורת חסד, מהדורת ורשה, תרכ"ו, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ השערת מאיר בניהו במבוא לספרבני שמואל, באתר אוצר החכמה, אחריו נמשכו הרב ואנונו בספר תולדות רבותינו שבשאלוניקי ויוון והרב חיים אליעזר אשכנזי ישורון כרך מא, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים). השערת שלמה רוזאניס בספר קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם (כרך ד) שנולד בערך בשנת ה'ש"פ
- ^ יצחק שמואל עמנואל, מצבות שאלוניקי חלק א עמוד 403.
- ^ קורא הדורות פרק ג.
- ^ התואר "הרב הגדול" (הכינוי לרב הראשי בסלוניקי) זכרון סלוניקי כרך א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), והוא מופיע על מצבתו.
- ^ קורא הדורות פרק ג. לטענת מיכאל מולכו אינו מסתבר ויתכן שאביו רבי שמואל היה נכדו של רבי שמואל הנזכרבית העלמין של יהודי סלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ העתק ממצבתה בספר בית העלמין של יהודי סלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) "באדמתי עלי עפר ארץ, גויתי אם היא נרקבת, בעדן גן תהי נצבת, זאת כבודה עטרת נשים, שאננות בנות בוטחות, עלתה אל המנוחה ואל הנחלה, אשה רבתי בדעות הגברת והצדקת, מרת שמחה אלמנת הרב הגדול כמוה"ר חסדאי הכהן פרחיא זלה"ה ביום כ"ח מר חשון שנת התמ"ב תנצב"ה". הספד אודותיה מתלמידו רבי אהרן הכהן פרחיה בספר בגדי כהונה דרוש כד.
- ^ כונה "הרב הגדול".
- ^ הוא ואחיו נקראו בשם 'חיים' כשם אביהם, כתוספת לשם משפחתם "שבתי", כשם ששמו של המהרח"ש 'שבתי', הוא על שם אביו דברים אחדים לספר תורת חיים מהדורת זכרון אהרן, באתר אוצר החכמה.
- ^ זכרון סלוניקי כרך א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ שו"ת 'בעי חיי' חושן משפט חלק א סימן קטו.
- ^ שו"ת 'פני משה' חלק א סימן סב.
- ^ שו"ת 'תורת משה' אבן העזר סימן ג. ובתורת חסד סימן יז; כה; סד; סט; רו
- ^ שו"ת תורת חסד סימן ח.
- ^ תורת חסד סימן קז.
- ^ שער אפרים סימן סז; סח. תורת משה סימן יד, עבודת הגרשוני סימן ב.
- ^ תורת חסד סימנים לב; לג.
- ^ פרח מטה אהרן סימן כרך ראשון סימן מד.
- ^ רבי חיים פלאג'י כתב חקקי לב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) "הרב ז"ל כשמו כן הוא חסדאי איהו הרב וחסדאין מילוהי ותורת חסד על לשונו ושפתי כהן ישמרו דעת".
- ^ בחידושי רבי עקיבא איגר, או"ח סימן תרפד סעיף ד, ובאבה"ע סימן צו סעיף קטן ד. ובשערי תשובה סימן תנג.
- ^ יצחק שמואל עמנואל, מצבות שאלוניקי חלק ב עמוד 452.
- ^ כך כתב רבי משה אמריליו עוללות הכרם סימן יא תורת חיים מהרח"ש, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ אודה ה' סימן ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ "יהי חלקו בחיים ינוח על משכבו", או "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם".
- ^ שלוניקי - עיר ואם בישראל, באתר אוצר החכמה.
- ^ סימן עא. כמו כן בשו"ת רבי ברוך אנגי'ל בתחילת סימן כב מובא מו"מ בעניין נאמנות יבם לומר מת אחי אם כוונתו לחלוץ, רבי חסדאי היקל ויוסף פילוסוף החמיר.
- ^ השערת הרב חיים אליעזר אשכנזיישורון כרך מא, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) שכך נראה מהקדמת המגיה רבי משה אמריליו.
- ^ כונה "הרב הכולל" שפירושו אחד משלשת הרבנים הבכירים שתחת ה"רב הגדול" - הרב הראשי.
- ^ כנזכר במבוא לספר תורת חיים, וראה בספר בית העלמין של יהודי סלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) העתק ממצבתו שם נכתב כי נפטר י"ד באדר ב' ה'ת"כ, ומחבר הספר מיכאל מולכו טוען כי התאריך משובש גם משום שבשנת ת"כ רבי חסדאי - שמוזכר שם בברכת המתים "זלל"ה" - היה חי, וגם משום ששנה זו לא היתה מעוברת. [דרושה הבהרה].
- ^ זכרון סלוניקי כרך א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ בית העלמין של יהודי סלוניקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ סימן מ. לטענת מאיר בניהו, היא התשובה היחידה של האלשיך שנדפסה מחוץ לספרו (מלבד התשובה בשו"ת אבקת רוכל לרבו רבי יוסף קארו בסימן קעה), הקדמה לשו"ת מהר"ם אלשיך מהדורת מכון הכתב, באתר אוצר החכמה.
- ^ סימן מא.
- ^ תחילת השו"ת תורת חסד.
- ^ סימן קעו.
- ^ סימן לו.
- ^ סימן טו.
- ^ בתחילת הספר, צויין ברבי עקיבא איגר, אורח חיים, סימן רצ"ח, סעיף א'.
- ^ סימן רסח.
- ^ סימן נה.
- ^ דעת התוס' הרא"ש הראב"ד והרשב"א, מובאים בטור ארבעה טורים, חושן משפט, סימן ק"מ.
- ^ סימן קעט.
- ^ סימן יט עדות ביעקב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), סימן לה עדות ביעקב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ כרך ראשון סימן בפרח מטה אהרן, באתר אוצר החכמהסימן סבפרח מטה אהרן, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) ומוזכר בעוד מקומות רבים בספר.
- ^ בסימן ו תורת חיים מהרח"ש, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) ובסימן ג תורת חיים מהרח"ש, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), שם גם נושא ונותן בדבריו.