אהוד יתום
| לידה |
26 בספטמבר 1948 (גיל: 76) נתניה, ישראל  |
|---|---|
| השתייכות |
 שירות הבטחון הכללי |
| תפקידים בשירות | |
| ראש אגף המבצעים בשב"כ | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חבר כנסת בכנסת השש עשרה מטעם הליכוד | |
אהוד יצחק יתום (נולד ב-26 בספטמבר 1948) לשעבר מבכירי השב"כ, חבר כנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-16.
יתום נולד וגדל בשכונת עין התכלת בנתניה. בשנת 1966 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. יתום עבר טירונות צנחנים ולאחר מכן מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה[1]. לאחר תום המסלול השלים קורס קציני חי"ר בהצטיינות[2]. בהמשך עבר לסיירת צנחנים[3] והשתחרר מצה"ל בשנת 1971. לאחר מכן התגייס לשב"כ בו שירת שנים רבות ושימש במספר תפקידים בולטים ובכירים בו, בין השאר כראש אגף המבצעים. במהלך תפקודו כראש אגף המבצעים התפרסם בפרשת פרשת קו 300 במהלכה חיסל שני מחבלים בשטח ללא משפט ומסר מאוחר יותר עדויות שקר בנושא[4]. יתום כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-16.
יתום בפרשת קו 300
ערך מורחב – פרשת קו 300
ב־12 באפריל 1984 מחבלים השתלטו על אוטובוס קו 300 שנסע לאשקלון והחזיקו בנוסעיו כבני ערובה. חיילי צה"ל הצליחו להשתלט על האוטובוס מחדש ושני מחבלים נלכדו, נכבלו והובלו על ידי החיילים לשדה סמוך. ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, יחד עם אהוד יתום, ניגשו לראות את המחבלים הכבולים. לפני שעזב את המקום[5] הורה ראש השב"כ ליתום להרוג את שני המחבלים. יתום פעל למילוי הוראתו של ראש השב"כ. הוא ואנשיו נטלו את המחבלים אתם ברכב ובמקום מבודד הכו את המחבלים בראשיהם באבנים ובמוט ברזל, עד למותם. גופות המחבלים הובלו לבית חולים, שם קבע רופא את מותם[6].
שר הבטחון, משה ארנס, מינה ועדת חקירה, בראשות האלוף במילואים מאיר זורע (ונודעה בשם "ועדת זורע") והטיל עליה לחקור את נסיבות המוות. יתום ואנשיו, שהעידו לפני הוועדה, העלימו מפניה את חלקם בנסיבות הריגתם של המחבלים. יתום מסר לוועדה עדות שקרית, ובה טען שראה כיצד תת אלוף יצחק מרדכי, שפיקד על פעולת החילוץ, חובט באקדחו בראשי המחבלים. לאחר מכן, סיפר יתום, העלה את המחבלים על רכבו כדי להובילם לחקירה, אלא שהם דיממו במהלך הנסיעה ומצבם החמיר, ולכן הביאם לבית החולים, שם נקבע מותם. גם אנשיו של יתום מסרו עדויות שקריות לפני ועדת זורע, וזאת על-פי הנחייתו של יתום, שניתנה להם על-דעת ראש השב"כ ויועצו המשפטי. בסיועו של יוסי גנוסר, שכיהן כחבר בוועדת החקירה אך היה שותפם של אנשי השב"כ והדליף להם מידע מדיוניה, עלה בידי יתום ואנשיו לשבש את מהלכי החקירה. הפרשה במלואה נחשפה לבסוף ובעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה עם חשיפתה, נאלץ אברהם שלום להתפטר מתפקידו כראש השב"כ, אף שלהגנתו טען שכל מעשיו נעשו "בסמכות וברשות" (ראש הממשלה).
בעקבות התפטרותו של ראש השב"כ ניאות נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, להעניק חנינה לראש השב"כ ולשלושה אנשי שב"כ נוספים, ובהם יתום. חנינה זו ניתנה עוד קודם להגשתו של כתב אישום. בבקשתו לקבלת חנינה כתב יתום, כי הוא ופקודיו הרגו את שני המחבלים בפקודת ראש השב"כ, וכי למיטב הכרתו ואמונתו, נעשה המעשה "על-מנת שמפיגוע חטיפה רצחני לא ייחלצו מחבלים חיים". יתום הודה כי בעדויותיהם בפני ועדת זורע ולפני הצוות בראשות פרקליט המדינה, העלימו הוא ואנשיו את העובדה כי הם הרגו את המחבלים. הוא האמין, לטענתו, כי אילוץ בטחוני מחייבו לעבור על החוק, בהיות הדבר דרוש, למיטב הכרתו ואמונתו, לקיום ביטחונה של ישראל.
לאחר הפרשה
לאחר החנינה המשיך יתום לשרת בתפקידים בכירים בשב"כ במשך 13 שנים נוספות. בשנת 1986 עבר לכהן כראש אגף המנהל[7]. במכתב הערכה ששיגר אליו ראש הממשלה יצחק רבין עם פרישתו מהשירות, נאמר:
- "קבל נא תודתי האישית, תודת ממשלת ישראל ומערכת הבטחון, על תרומתך רבת השנים לביטחונה של מדינת ישראל. אנו יודעים להעריך את עבודתך, את מסירותך, נחישותך, תבונתך המבצעית. אזרחים רבים במדינת ישראל חבים לך את חייהם, ואפילו הם אינם יודעים על כך. מילים ומכתבים אינם יכולים לספר מעשיך. בספרי ההיסטוריה של שירות הבטחון, שאולי לעולם לא ייכתבו, יירשמו עלילותיך."[דרוש מקור]
בראיון לעיתון ידיעות אחרונות משנת 1996 צוטט יתום כמודה שהוא היה זה שהרג את שני המחבלים, אך מאוחר יותר הכחיש את הדברים[8].
ניסיונו של יתום להתמנות לתפקיד ראש המטה למלחמה בטרור נחסם על ידי בג"ץ, שקבע כי "בפרשת 'קו 300' עבר יתום שתי עבירות פליליות חמורות: הוא מילא תפקיד ראשי בתכנון ובביצוע הריגתם של שני המחבלים הכפותים והחבולים; ומילא תפקיד מרכזי בשיבוש מהלכי החקירות שנערכו בקורות האירוע. כל אחת משתי העבירות הללו בוצעה על ידיו בנסיבות חמורות ביותר". עוד קודם לכן נמנע מיתום להתמנות לתפקיד קצין הכנסת. החלטות אלה לא מנעו, ונראה כי אף סייעו, להצבתו ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת ה-16, ובין 2003 ל-2006 כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד, כהונה שלכבודה פרש מתפקידו כנשיא קצא"א[9].
במהלך חברותו בכנסת נמנה יתום עם "מורדי הליכוד", אשר התנגדו לתוכנית ההתנתקות.
בינואר 2006 כשל יתום בניסיונו להיבחר למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17.
באותה שנה הופיע יתום בתוכנית מציאות של ערוץ 10 בשם "דה שואו" שבמסגרתה אנשים מתחומים שונים מראים את כשרונם בתחומי הזמרה, הנגינה והריקוד. התוכנית נכשלה כישלון חרוץ, ולאחר שתי תוכניות בלבד הודיעה הנהלת הערוץ על הסרתה מלוח המשדרים.
לקראת לכנסת ה-18 הודיע על התמודדותו בפריימריס במפלגת הליכוד, והגיע למקום ה-29 אך בעקבות עתירה, נדחק למקום ה-38.
בתגובה על החלטת השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן למנות את אהוד יתום ליו"ר מליאת הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים[10], פנתה הוועדה לבדיקת מינויים בנושא תאגידים ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בשאלה כיצד עליה לנהוג ביחס למעשים שביצע יתום בשנת 1984 במסגרת פרשת "קו 300". היועץ המשפטי לממשלה הכריע כי יתום יוכל למלא את התפקיד האמור כל עוד "לא יעסוק כלל בנושא האכיפה ברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים." יתום מונה לתפקיד זה, אף התפטר ממנו במאי 2011, בנימוק שאינו מקבל שכר.
כיום משתתף יתום בתוכנית "עושים צהריים" עם יעל דן בגלי צה"ל, בה הוא משיא עצות למאזינים בנוגע לטיולים.
אהוד יתום הוא אחיו הצעיר של דני יתום, ראש המוסד לשעבר, וחבר כנסת לשעבר. אח נוסף היה בכיר במערכת הבטחון וליתום אחות נוספת.
קישורים חיצוניים
אהוד יתום, באתר הכנסת - אהוד יתום, באתר כנסת פתוחה
- ח"כ אהוד יתום: יש לסלק את הסרבנים מהצבא, באתר ynet, 21 בדצמבר 2003.
- אמנון ברזילי, אהוד יתום, מחנוני פרשת "קו 300", מונה ליועץ רה"מ לטרור, באתר הארץ, 11 ביוני 2001.
- דליה שחורי, שריד עתר לבג"ץ לבטל מינוי אהוד יתום, באתר הארץ, 14 ביוני 2001.
- בג"ץ 4668/01 ח"כ יוסי שריד, יו"ר האופוזיציה וח"כ מוסי רז נ' ראש הממשלה, אריאל שרון ואהוד יתום
- דף הבית של אהוד יתום
הערות שוליים
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, עמוד 181.
- ^ מרב לונדנר ועינת טורס, גם האבל במשפ' בן ארצי לא מקהה את כאב הגירושים מדליה רבין, באתר nrg, 11 ביולי 2010.
- ^ רונן ברגמן, "יתום אני", הארץ, 12.02.1999.
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, עמוד 207.
- ^ בסרט שומרי הסף בבימויו של דרור מורה, טוען שלום שלא היה כלל במקום ולא ראה את השניים.
- ^ אלכס ליבק, אלכס ליבק מצלם את אחד מצילומי העיתונות החשובים בתולדות ישראל: התצלום הנודע של קו 300, באתר הארץ, 27 במאי 2009.
- ^ גידי וייץ, כך שברו בכירי השב"כ את קשר השתיקה סביב פרשת קו 300, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2011
- ^ אפרת וייס, פרשת קו 300: יתום הודה שהרג מחבלים- ואז הכחיש, באתר ynet, 27 בדצמבר 2001.
- ^ סטלה קורין-ליבר, נתניהו מינה את אורן שחור לנשיא קצא"א במקומו של אהוד יתום, באתר גלובס, 28 ביולי 2003
- ^ היועמ"ש אישר את מינויו של אהוד יתום לו"ר רשות הטבע והגנים
