מילים יחידאיות בתנ"ך
מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך. זהו אחד התחומים המאתגרים בהם נתקלו מתרגמי התנ"ך ומפרשיו לאורך הדורות.
הסבר
שימוש במילים יחידאיות (לשונית או תחבירית) בתנ"ך הוא אחד מארבעה אמצעים ספרותיים המאפשרים קריאה רב-משמעית של הטקסט[1]. כאשר ההקשר ברור אף המילה היחידאית מתפרשת בקלות, ואילו כאשר ההקשר עמום, גם בגלל חוסר ההומוגניות של העברית התנ"כית שהתפתחה לאורך מאות שנים, גובר הקושי לזהותה ומתאפשרת קריאה רב-משמעית. מילים יחידאיות אינן בהכרח מוזרות או יוצאות דופן. דוגמה לכך היא המילה "גבינה", שהיא מילה יחידאית בתנ"ך המופיעה בספר איוב.
לַשִׁירוֹת שבתנ"ך יש לשון מיוחדת בעלת צורות נדירות, רבות מהן יחידאיות. אף-על-פי שסך מילותיו של שיר השירים מכלל המילים בתנ"ך הוא 0.4%, הרי שיעור מילותיו מכלל היחידאיות הוא 2.4% כפי שניתן לראות בדף הסטטיסטיקה של היחידאיות בתנ"ך. ייתכן שלשון הַשִׁירוֹת מייצגות רובד עמוק לשון זו, רובד הנושק לעיתים לצורות מלשונות שמיות אחרות. המפרשים עושים שימוש בהשקה זו, באמצעות שיטת הבלשנות ההשוואתית הנעזרת בשפות שמיות אחיות לעברית (כגון ארמית, אוגריתית ואכדית), על מנת לבאר משמעותן של יחידאיות.
כלל בפילולוגיה המקראית קובע שללא צורך פרשני מכריע אין לקבוע מילים יחידאיות חדשות. כלומר, יש לנסות לשייך מילים קשות לפענוח ונדירות לשורשים ידועים ונגזרותיהם הקיימות בקורפוס התנ"כי. למרות הכלל הנ"ל ישנן רשימות מרחיבות ורשימות מצמצמות של מילים יחידאיות. היקפן המשתנה של הרשימות נעוץ בהכללה או בהתעלמות ממילים יחידאיות הנגזרות משורשים ידועים של מילים הקיימות בתנ"ך. גם נוסחי מסורה שונים החליפו מילים יחידאיות במילים פשוטות יותר ובכך דלדלו את אוצר היחידאיות.
במאות ה-8 וה-9 ערכו חכמי המסורה רשימות שונות של מילים במקרא ובהן מילים יחידאיות, מילים המופיעות פעמיים, שלוש, זוגות של מילים המופיעות פעם בלי ו' החיבור ופעם עם, ועוד. אחת הרשימות הראשונות נערכה בידי רב סעדיה גאון וכללה בגרסתה הראשונה 70 מילים ובגרסה מאוחרת יותר 96 מילים. חכמי המסורה נהגו לרשום רשימות אלו בשולי הגיליונות של ספרי המקרא. את המילים היחידאיות נהגו לסמן באות ל ונקודה מעליה כקיצור למילה הארמית "ליתא" שמשמעותה "אין". נראה שכך סימנו למעתיקי הספרים שלמרות ייחודה של המילה אין מדובר בשגיאת כתיב. ברבות הימים צורפו כל ההערות לקונטרסים והופצו ברבים לשם הקניית הקריאה הנכונה בתנ"ך. כך על פי אברהם אבן-שושן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים רבין, מלים בודדות, אנציקלופדיה מקראית כרך ד, ירושלים תשכ"ג, עמ' 1066 - 1070.
- אליהו ציפר, אוצר המילים החד פעמיות בתנ"ך (Hapax Legomena), הוצאת חצב, תשס"ב.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מילים יחידאיות בתנ"ך |
 טקסט בוויקיטקסט: רשימת כל המילים היחידאיות בתנ"ך |
| טקסט בוויקיטקסט: מילים המופיעות רק בספר אחד בתנ"ך |
- רב סעדיה גאון, ביאור תשעים מילים בודדות בתנ"ך, באתר היברובוקס
- רשימה של מילים יחידאיות בתנ"ך באתר הניווט בתנ"ך
- יחזקאל קוטשר, נוסח המסורה של ספר ישעיהו בהשוואה לנוסח ישעיהו במגילות מדבר יהודה
- "אקדח" שאינו יורה, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא, הוראה וחינוך
הערות שוליים
- ^ א' שפירא, 'יעקב ועשו: קריאה רב משמעית', עיונים: מקרא ופרשנות ד (תשנ"ז), עמ' 249–282, הציטוט מעמ' 262; הנ"ל, 'יעקב ועשו: "שתי קריאות"!', עבודת דוקטור, הסמינר התאולוגי היהודי, ניו יורק, תשמ"ח, וראה שם ביבליוגרפיה על מחקרים נוספים החושפים 'רב משמעות' בלשון הסיפורת המקראית.
י' זקוביץ, 'ממאכל יצא האכל: על חלום ושברו', ד' כרם (עורך), מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל, ה, רחובות תשנ"ה, עמ' 35–43, הציטוט מעמ' 37.
37685810מילים יחידאיות בתנ"ך