אברהם רקנאטי
 | |||||
| אברהם רקנאטי, 1956 | |||||
| לידה |
פברואר 1888 כ"א בשבט ה'תרמ"ח סלוניקי, האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1980 (בגיל 92) ט"ז באדר ה'תש"ם תל אביב-יפו, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1933 | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול, תל אביב | ||||
| סיעה | תנועת החרות | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
אברהם שמואל רקנאטי (כ"א בשבט תרמ"ח, 1888 – ט"ז באדר תש"ם, 3 במרץ 1980) היה ממנהיגי יהדות סלוניקי ואיש ציבור בישראל. נשיא תנועת המזרחי ויו"ר התנועה הרוויזיוניסטית ביוון וחבר הכנסת הראשונה.
קורות חיים
רקנאטי נולד בשנת 1888 בסלוניקי לשמואל ובייה. למד ב"תלמוד תורה הגדול" ובתיכון כל ישראל חברים (אליאנס). בהיותו כבן 16 התחיל לכתוב בעיתונות היהודית בלאדינו, ומאוחר יותר ב-1917 יסד (עם חברו יצחק רפאל מולכו) את השבועון רב ההשפעה בצרפתית "פרו ישראל" והיה עורכו הראשי כ-10 שנים, כל זמן יציאתו לאור. בד בבד היה כתב בעיתונים "די ולט" ו"ג'ואיש כרוניקל".
פעילותו בקרב הקהילה החלה כאשר נתמנה בשנת 1911 כראש אגודת "מכבי" והפך אותה בהנהגתו מאגודת ספורט לתנועת נוער ובוגרים המונית, שחינכה ללאומיות יהודית גאה ולטיפוח מנהיגות קהילתית צעירה. מאוחר יותר, בשל חילוקי דעות אידאולוגיים, פרש ממכבי והקים את תנועת ה"מזרחי" ואת תנועת הנוער ההמונית "בני מזרחי", שהיו פעילות בחינוך יהודי ועברי, שמירת ערכי היהדות ובעידוד עליה המונית לארץ ישראל.
באותו זמן הקים, במסגרת קשריו האישיים עם זאב ז'בוטינסקי, את סניף התנועה הרוויזיוניסטית ביוון ופעל לשיתוף פעולה בין שתי התנועות העולמיות. ב-1925 נבחר כחבר ההנהלה העולמית של תנועת הציונים הרוויזיוניסטים. במסגרת זו דרש בוועידה העולמית ב-1930 להקים גוף צבאי מחתרתי למאבק נגד השלטון הבריטי בארץ.
ב-1924 פתח במאבק ציבורי ובינלאומי נגד החוק היווני לסגירת בתי המסחר בימי א' בשבוע. השתתף בקונגרסים הציוניים והיה מראשי העושים בפעילות הציונית בעיר במוסדות הציוניים המרכזיים.
ב-1929 נבחר לסגן ראש העיר סלוניקי, ופעל להגנת הזכויות האזרחיות של היהודים.
בעקבות התגברות האנטישמיות ביוון באותן השנים פעל במרץ להגברת העלייה לארץ ישראל וקרא להמוני העם בסלוניקי לעלות בדחיפות לארץ. כתוצאה מפעילות "המזרחי" ויתר המפלגות הציוניות עלו כ-20,000 יהודים מסלוניקי לארץ בין השנים 1930-1937.
הוא עצמו עלה ארצה עם משפחתו ב-1933 וגם כאן לא פסקה פעילותו הציבורית. הוא עזר להעלות בני זוג של עולים שנותרו בסלוניקי, וכן לקליטת עולי סלוניקי בתל אביב.
הוא הקים את ועד השכונות בדרום ת"א (שהיו אז בתחום השיפוט של עיריית יפו הערבית) כשהוא משמש כסגן יו"ר והרב פרנקל כיו"ר. עמד בראש ארגון "הספרדים הלאומיים" והיה גם סגן יו"ר הסתדרות הספרדים בארץ. ב-1934 נבחר כחבר הוועד הפועל של המזרחי בת"א ובמקביל היה פעיל בצמרת המדינית של התנועה הלאומית (הצוהר, הצ"ח, קרן תל-חי) ויסד יחד עם הרב ליסמן, את תנועת "המזרחי המקורי".
ב-1948 נבחר כחבר הכנסת הראשונה וכיהן כיו"ר הוועדה לשירותים ציבוריים. יחד עם חברים נוספים הקים את בית הכנסת "שמחה הדר קודש" בדרום ת"א ואחר כך היה מיוזמי הקמת בית הכנסת היכל יהודה בצפון תל אביב (ע"ש אחיו לאון-יהודה רקנאטי).
ב-1952 יזם ועמד בראש הוועד להוצאת ספר "זיכרון שלוניקי" כרך א' וב' – אוצר אנציקלופדי להיסטוריה ולחיים של יהדות סלוניקי, ואף כתב בו כמה מאמרים ורשימות.
רקנאטי היה מראשוני יקירי העיר תל אביב ב-1976.
נפטר ב-1980. אחיו הצעיר הוא ליאון רקנאטי, מייסד בנק דיסקונט.
על שמו נקרא רחוב בשכונת רמות בירושלים.
לקריאה נוספת
- יצחק ש' רקנטי, עברי אנוכי: אברהם ש' רקנטי - משאלוניקי לתל אביב, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות, אלון שבות, ה'תשע"ז.
- האנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, כרך ד', תשי"א 1959
- האנציקלופדיה העברית כרך לב (ת'סלוניקי), תשמ"א 1981
- זיכרון שלוניקי, גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן, כרכים א', ב'. תל אביב תשל"ב-תשמ"ו
- פנקס הקהילות – יוון, יד ושם תשנ"ט, 1999
- אברהם העברי: קובץ מוקדש למנהיג והלוחם אברהם ש. רקנטי, לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחמישים שנה לפעילותו הציבורית, תל אביב: ועד היובל, תשי"ח.
- אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית), כרך מילואים 1988/89
קישורים חיצוניים
אברהם רקנאטי, באתר הכנסת - אברהם רקנאטי, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "אברהם שמואל רקנאטי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 243
- פעילותו להקמת בית תפילה לזכר קהילת סלוניקי
- "אברהם ש. רקנטי, מראשוני הז'בוטינסקאים, בן 70":
- מ. ליסמן, איש וביתו, חרות, 30 במאי 1958
- מ. הימלפרב, כרטיס ביקור, חרות, 30 במאי 1958
- אשר גאוני, איש האמונה והמעש, חרות, 30 במאי 1958
- דוד א. רקנטי, אל תירא יעקב, חרות, 30 במאי 1958
- בין זאב ז'בוטינסקי ואברהם רקנטי, חרות, 30 במאי 1958
- במסיבה רבתי ליובל ה-70 של א. רקנטי, חרות, 2 ביולי 1958
- יצחק מלכו, המדריך והמעורר של המוני הספרדים בסלוניקי: (ליובלו הששים של אברהם בן שמואל רקנטי), חרות, 15 בפברואר 1949
- לוי יצחק הירושלמי, 3 דורות – 3 תשובות: משפחת רקנטי: סאלוניקי–תל-אביב–ירושלים, מעריב, 4 בדצמבר 1970, המשך, המשך
- מת אברהם רקנאטי, דבר, 5 במרץ 1980
- משה דוד גאון, "אברהם שמואל ריקנאטי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 651, באתר HebrewBooks
| יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת העבודה (1949–1977): | עקיבא גוברין • פנחס לבון • עקיבא גוברין • משה ברעם • עקיבא גוברין • משה ארם • משה ברעם • שושנה ארבלי-אלמוזלינו | |
| יושבי ראש ועדת השירותים הציבוריים (1949–1977): | אברהם רקנאטי • בנימין אבניאל • אריה אלטמן • משה ארם • נחום ניר-רפאלקס • שלמה רוזן • חייקה גרוסמן-אורקין | |
| יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (1977–1999): | מנחם פרוש • אורה נמיר • יוסי כץ • עמיר פרץ • מקסים לוי | |
| יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (1999-2021): | דוד טל • יאיר פרץ • שאול יהלום • חיים כץ • שאול יהלום • יצחק גלנטי • משה שרוני • חיים כץ • אלי אלאלוף • חיים כץ | |
| יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (מ-2021): | אפרת רייטן • ישראל אייכלר | |
28830688אברהם רקנאטי
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם חירות
- חברי הכנסת הראשונה
- יושבי ראש ועדת השירותים הציבוריים
- רוויזיוניסטים
- פעילים ציונים ביוון
- ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- עיתונאים כותבי עברית
- עיתונאים כותבי לאדינו
- עורכי עיתונים יהודים יוונים
- סגל די ולט
- פוליטיקאים יהודים יוונים
- אנשי חינוך יהודים יוונים
- ישראלים ילידי יוון
- בוגרי בתי ספר של כל ישראל חברים
- סלוניקי: יהודים
- אנשי העלייה החמישית מסלוניקי
- משפחת רקנאטי
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1976
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- ישראלים שנולדו ב-1888
- ישראלים שנפטרו ב-1980