רבי יעקב שיק (ישרש יעקב)
ערך זה עוסק ברבה של  | |
| לידה |
ה'תר"ז ברזובה |
|---|---|
| פטירה |
כ"ז בחשון ה'תרע"ה (בגיל 67 בערך) נאדאודבר |
| מקום קבורה | נאדאודבר |
| מדינה | הונגריה |
| למד ב | ישיבת רבי ירמיה לעוו באוהעל וישיבת פרשבורג |
| מקום פעילות | מישקולץ, נאדאודבר |
| תקופת הפעילות | ה'תרל"ד–ה'תרע"ה |
| תחומי עיסוק | רב אב"ד וראש ישיבה |
| רבותיו | אביו, רבי ירמיה לעוו והכתב סופר |
| חיבוריו | ישרש יעקב (מרגניתא טובא) |
| בת זוג | פערל חיה |
| אב | רבי דוד שיק |
| אם | פערל |
| חותנים | רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז |
| חתנים | רבי אשר אנשיל וייס, רבי אשר אנשל יונגרייז (פהרגיארמט), הרב חיים יהודה ארנרייך |
רבי יעקב שיק (ה'תר"ז - כ"ז בחשון ה'תרע"ה) היה מגדולי רבני הונגריה בדורו, שימש כרבה של נאדאודבר, מחבר ספר "ישרש יעקב" (נקרא גם מרגניתא טובא).
ביוגרפיה
נולד בברזובה (אנ') (ממלכת הונגריה) לרבי דוד ופערל. למד תורה מאביו, בישיבתו של רבי ירמיה לעוו[1] באוהעל ובישיבת פרשבורג אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר[2].
נישא לפערל חיה בת רבי אשר אנשיל יונגרייז. לאחר נישואיו התגורר סמוך לחותנו בטשנגר ולמדו יחד בחברותא.
לאחר פטירת חותנו, בשנת תרל"ד, עבר למישקולץ שם שימש ברבנות ובראשות ישיבה. בשנת תר"מ מונה לרב ואב"ד נאדאודבר, שם כיהן במשך 40 שנה, עד לפטירתו.
בשנת תר"ן, לאחר פטירת אביו, רצו למנותו כממלא מקומו בטוקאי, אך הוא התנגד לכך, בנימוק שבנאדאדוואר יוכל ללמוד בלי טרדות[2].
התפרסם כגאון וצדיק מופלג[3], נודע גם בתפילותיו ובפרישותו. בכל לילה אמר תיקון חצות ובחורף שבר את הקרח בנהר כדי לטבול לפני התפילה[4]. לחם נגד הניאולוגים[2].
נסע לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים[5]. התכתב עם רבים מגדולי דורו, ביניהם עם רבי שמחה בונים סופר[6] ורבי שמואל דוד יונגרייז[7].
רבי מרדכי לייב וינקלר כותב עליו: ”הגאון הגדול המובהק, צדיק יסוד עולם” (בהסכמתו לספר "ישרש יעקב").
נפטר בכ"ז חשון שנת תרע"ה ונקבר בנאדאודבר, לידו נקברה גם זוגתו, על מצבותיהם נבנה אוהל.
כממלא מקומו ברבנות נאדאודבר מונה חתנו רבי ישראל הלוי יונגרייז.
ספריו
- רבי יעקב שיק, ישרש יעקב, בודפסט: בני המחבר, תרפ"ד, על התורה ועל הש"ס, באתר אוצר החכמה.
- רבי יעקב שיק, ישרש יעקב, ירושלים: הרב אשר שיק ומכון "בני משה", תשס"א, דרושים, באתר אוצר החכמה.
- רבי יעקב שיק, ישרש יעקב - תורה וסוגיות הש"ס, ירושלים: מכון ישרש יעקב, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה
משפחתו
- בנו רבי מאיר, אב"ד אנאד.
- בנו רבי מנחם מנדל, אב"ד סיקסא, חתן דודו רבי שמואל זאב הלוי יונגרייז אב"ד ביהרנאג'באיום, בנו של המנוחת אשר.
- בתו נוחא, אשת רבי צבי פראגער אב"ד פאפראד, בנו של רבי יעקב, מחבר ספר "שאילת יעקב".
- בתו יטל, אשת רבי אשר אנשיל וייס.
- בתו סלאווה חנה, אשת רבי ישראל הלוי יונגרייז רבם של באסקאוויץ והעלישוי, ולאחר פטירת חותנו ממלא מקומו בנאדאדוואר.
- בתו טויבא, אשת רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז.
- בתו לאה, אשת רבי קלונימוס שלום הלוי קלנר אב"ד טנק.
- בתו רבקה, אשת רבי חיים יהודה ארנרייך.
לקריאה נוספת
- רבי מאיר ורבי מנחם מנדל שיק, "הקדמה" בתוך ישרש יעקב, בודפסט, תרפ"ד, עמוד 6.
- הרב אשר שיק, "הקדמה" בתוך ישרש יעקב, דרושים, ירושלים, תשס"א, עמוד 4.
קישורים חיצוניים
- אשכול אודותיו, באתר אייוועלט.
- חתימת הרב יעקב שיק מברעזאווא אב"ד נאדידוואר, באתר אפעל.
הערות שוליים
- ^ מתוך הקדמתו לספר "אמרי דוד" מאביו
- ^ 2.0 2.1 2.2 רבי יעקב שיק, ישרש יעקב - תורה וסוגיות הש"ס, ירושלים: מכון ישרש יעקב, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה
- ^ מתוך הסכמת רבי שמואל הלוי וואזנר לספר "ישרש יעקב"
- ^ רייניץ, חיים אריה, רבן ומושיען של ישראל, תשס"ה, עמ' קח, תולדות חייו של בעל המנוחת אשר, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יעקב ווייס, הזיווג יעלה יפה, תשפ"א, עמ' כב, באתר אוצר החכמה
- ^ רבי דוד שיק, אמרי דוד - קידושין, תשי"ד, באתר אוצר החכמה
- ^ שו"ת מהרשד"ה - א (או"ח, יו"ד), תשי"ח, עמ' כז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)