רבי אברהם זכות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם צאקוטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם זכות
לוח אסטרונומי מאלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות
לוח אסטרונומי מאלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות
לידה 12 באוגוסט 1452
כתר קסטיליהכתר קסטיליה סלמנקה, כתר קסטיליה
פטירה 1514 (בגיל 61 בערך)
הסולטנות הממלוכיתהסולטנות הממלוכית ירושלים, הסולטנות הממלוכית
ענף מדעי תלמוד, אסטרונומיה, מתמטיקה, אסטרולוגיה
מקום מגורים ספרד, פורטוגל, תוניסיה
הערות אסטרונום מלכותי של מלכי פורטוגל
תרומות עיקריות
ספר יוחסין השלם, וספר לחישוב מיקום אוניות בים הפתוח, ספר עם מידע אסטרונומי שונה.[דרושה הבהרה]

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (12 באוגוסט 1452[1]1514[2] היה תלמיד חכם, אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה. חי רוב חייו בספרד ובפורטוגל ובימי זקנתו עלה לארץ ישראל. מחבר "ספר יוחסין".

כריסטופר קולומבוס התייעץ והשתמש בלוחות האסטרונומיים של אברהם זכות לפני ובמהלך מסעותיו לעולם החדש. כך גם מגלי ארצות נוספים בעידן התגליות.

חייו ופעלו

רבי אברהם זכות נולד לרבי שמואל בן רבי אברהם[3] בסלמנקה שבקסטיליה, נצר למשפחה מכובדת, אבות אבותיו היגרו מצרפת לקסטיליה בראשית המאה ה-14, בימי גירוש צרפת[4]. רבו המובהק היה רבי יצחק אבוהב, ממנו למד תלמוד, פוסקים וקבלה. בנוסף ללימודי הקודש למד זכות אסטרונומיה באוניברסיטת סלמנקה. הגמון סלמנקה, גונזלו דה ויוירו, פרש עליו את חסותו והעסיק אותו בעבודות אסטרונומיות ומדעיות. בשנת 1480 מת ההגמון והוא עבר לעבוד בשירות דון חואן דה זוניגה, ראש מסדר האבירים של אלקנטרה, והתיישב במקום בשם גאטה. זכות גם פעל בשיתוף אבירי מסדר הצלוב, והתגורר אצלם בטירה של טומאר[5].

בין השנים 14731478 חיבר את ספרו הראשון, החיבור הגדול, בו תיאר את מערכת השמש. הספר זכה להצלחה ותורגם למספר שפות. בעקבות ההכרה הציבורית במומחיותו של זכות בתחום האסטרונומיה, צורף על ידי ז'ואו השני, מלך פורטוגל, לצוות מחקר אשר עסק בהכנת לוחות אסטרונומיים וימיים לטובת הימאים הפורטוגזים דוגמת וסקו דה גמה אשר עסקו במסעות כיבוש וגילוי ברחבי העולם, כמו כן תידרך ספנים בשימוש באצטרולב ששכלל, הוא היה הראשון שהתקין אותו מנחושת במקום עץ ובכך איפשר לספנים לקבוע את מעמד השמש בדיוק רב יותר. הוא המשיך בתפקידו זה גם בתקופת מלכותו של מנואל הראשון.

הלוחות שחיבר ר' אברהם החליפו לוחות ישנים יותר שחוברו במאה ה-13, אף הם על ידי שני מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו[6]. ר' אברהם אף הדריך את קולומבוס לפני מסעו ועזר לו בידיעת חישובים שונים על מערכת השמש והירח וכן בשימוש האצטרולב.

השפעתו של רבי אברהם על מסעותיהם של הפורטוגזים הייתה כה גדולה עד שהיסטוריון בן תקופתו של זכות כתב בספרו "תולדות הודו" כי:

"לפני שציווה לצאת לגילוי הודו, הזמין המלך מנואל אליו את היהודי זכות, שהיה אסטרונום גדול, דיבר איתו בסוד ושאל אותו אם ייעץ לו להיכנס לעובי הקורה, ואם בכלל אפשר לבצע את הדבר... והוא הוסיף שלא יעשה דבר בלי עצתו."

הוא העיד על עצמו שעיסוקו באסטרונומיה היה אך ורק לשם ידיעת התורה ושבזכות פרסומו הביא כבוד לעמו (ספר יוחסין, מאמר ראשון, אלף בית, אות האל"ף):

"כשיצאו הספרים שעשיתי בתכונה היו אומרים רבי אברהם זכות איש שלאמנקה. ואני יש לי רשות להתפאר בזה כמו שאמרו חז"ל: 'אי זו היא חכמה שנתחשבו בה החכמים לעיני העמים - הוי אומר זה חשבון תקופות ומזלות'. ואני מעיד לשמים שהיו משבחין את ישראל מאד בזה. וכל כוונתי לא הייתה כי אם להבין דברי חז"ל וההלכות שכתבו בזה."

ר' אברהם היה בין היהודים המעטים שנמלטו מפורטוגל, ללא שהמירו דתם, לאחר שמנואל הראשון ציווה להטביל את היהודים בפורטוגל לנצרות בכפייה ואסר על יציאתם את גבולות הממלכה. בדרך בריחתו מפורטוגל נשבו הוא ובנו פעמיים, אך בסופו של דבר הגיעו לתוניס, שם פרסם את חיבורו הידוע ספר היוחסין, בו רשם כללים על הש"ס והפוסקים. ספר זה היה במשך מאות שנים החשוב מבין ספרי קורות ישראל, וכלל תיאור של קורות עם ישראל וחכמיו לאורך ההיסטוריה עד ימיו.

בסוף ימיו, בשנת 1513, הגיע ר' אברהם זכות לירושלים, הוא ישב בישיבת רבי יצחק הכהן שולאל בה חיבר לראשונה את הלוח בלשון הקודש, שם חי את שנותיו האחרונות. צאצאיו חיים היום בעיקר בישראל, בערים: ירושלים, נתניה, רמת גן, ועוד.

ר' יוסף גרסון נשא הספד עליו ונמצא בספר דרושיו והספדיו "בן פורת יוסף"

דרשתיהו אני יוסף בן לאדוני ומרי ר' מאיר גרסון זצ"ל בכאן דמשק שנת רע"ד לפרט היצירה, על החכם השלם התוכן הגדול ר' אברהם זכות זצ"ל, כי לא הניח כמותו בחכמת התכונה בדורו, וגם כן בקי בתלמוד, והיה לו כח הזכירה גדול מכל בני דורו.

דרושיו שלרבי יוסף בן מאיר גארסון, מאיר בניהו, מיכאל, ז, תשמ"ב, עמ' צב. תרבות והיסטוריה, אברהם דוד, עמוד 158

הצדיק אבד, לדורו אבד, כי אנו היינו לומדים ממנו לעבוד את ה' בין בחכמת התכונה בין בתלמוד... כי לא ישאר בכל העולם מי ילמד בשלימות זאת החכמה שנלקחה ממנו, ללמדה כמוהו.

דרושיו שלרבי יוסף בן מאיר גארסון, מאיר בניהו, מיכאל, ז, תשמ"ב, עמ' צב. יוסף הקר, ספונות, יז, תשמ"ג, עמוד 91

ספריו

  • ספר יוחסין[7] נדפס בקושטאנדינא (איסטנבול) שנת שכ"ו (1566). מתוך השער לספר: "אשר אזן וחקר הפילוסוף שלם בלמודים כמה"ר אברהם זכות המכונה זאקוטו זל להורות שלשלת קבלת התורה ממשה רבינו ע"ה עד זמן המחבר". הספר נדפס מחדש בקרקוב בשנת 1581, באמסטרדם בשנת 1717, ובקניגסברג בשנת 1857. כל המהדורות הללו צינזרו מן הספר (מאמר חמישי, עמוד 222) את עדותו של ר' יצחק דמן עכו על ר' משה די לאון כמחברו האמיתי של ספר הזוהר, והפיסקה מן המהדורה המקורית (שנת 1566) שבה ונדפסה (כתוספת בסוף המאמר הראשון) רק במהדורה נוספת שהופיעה על ידי הרשל פיליפובסקי בלונדון בשנת 1857 (עמוד 95). ספר יוחסין השלם[8], אשר הכינו גם חקרו רבי אברהם זכות, גם הביא בתוך הספר כל דברי ספר הקבלה להחכם הראב"ד ורוב סדר עולם זוטא וגם הוסיף מעט מדברי הימים למלכי הגוים, ועתה יצאו מחדש, בתוספת אלפי מראי מקומות חדשים ונלוו אליו הגהות יעב"ץ (יעקב בן צבי אמדן) מכת"י. מתוך ספר זה נודעו מנהגי תפילה מתקופת הגאונים לדוגמה אופן וזמן אמירת ברוך שאמר.
  • תשלום הערוך[9], ספר גדול כולל הוספות ותיקונים לספר הערוך, חברו בתוניס אחר שנת רס"ו.
  • החיבור הגדול - ספר Almanach Perpetii על חכמת הניווט באמצעות התכונה ומפות השמים, נכתב עברית ותורגם על ידו עצמו ללטינית. במבוא לספר היוחסין מספר על כוונתו ללמוד בכך תורה ולהבין את הקביעות בתלמוד לגבי עונות השנה והמועדים.
    • ביאור לוחות - תרגום ספרו העברי "החיבור הגדול" ללטינית והתאמתו לקוראים הנכרים.[10]

הנצחה

  • על שמו נקרא מכתש זגוט על הירח.
  • מוזיאון אברהם זכות נמצא בבית הכנסת המשוחזר בעיר טומאר שבפורטוגל
  • רחוב על שמו בשכונת רמות בירושלים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

כתביו

הערות שוליים

  1. ^ או בסביבות 1440 - ה'ר' (מרגליות, מרדכי, 1909-1968, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס)
  2. ^ או 1515 - ה'רע"ד (מרגליות, מרדכי, 1909-1968, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס)
  3. ^ הקדמתו לספר היוחסין
  4. ^ מרגליות, מרדכי, 1909-1968, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
  5. ^ אתר על אברהם זכות (באנגלית)
  6. ^ Astronomy in Sefarad
  7. ^ ספר יוחסין, באתר היברובוקס,
  8. ^ יוחסין השלם, לונדון ועדינבורג תרי"ז 1857, באתר היברובוקס
    יוחסין השלם, באתר היברובוקס
  9. ^ עיין אברהם חיים פריימאנן, מבוא לספר יוחסין השלם, פרנקפורט ע"נ מין תרפ"ה, עמ’ VIII.
  10. ^ על הספר ביאור לוחות, והחיבור הגדול, בערך אלמנך פרפטום שבאתר (ויקי השני) כולל צילום עמוד השער וסריקת לוחות מכתב יד במהדורה מוקדמת של הספר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33879561אברהם זכות