אברהם אפשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם עפשטיין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אברהם אֶפּשטייןיידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.

ביוגרפיה

אפשטיין נולד בסטרו-קונסטנטינוב (קונסטנטין ישן) שבווהלין, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). אביו היה עשיר ומופלג בתורה. מלבד עברית, תנ"ך ותלמוד למד אפשטיין בצעירותו כמה לשונות, ואף רכש ידיעה יסודית בספרות העברית. תחילה הושפע מחיבוריהם של יצחק בר לווינזון, נחמן קרוכמל ושד"ל, ובנסיעתו הראשונה למערב אירופה בשנת 1861, התוודע אל החוקרים אנשי "חכמת ישראל", שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), זכריה פרנקל ומיכאל זקס.

מתוך חיבתו לטבע ולעבודת האדמה חכר אפשטיין בשנת 1865 אחוזה ליד קוזמין, שבה עסק בחקלאות במשך הרבה שנים, ואף השתדל להרגיל את היהודים העניים של המקום לעבודת האדמה. אחרי מות אביו בשנת 1874,[1] לקח אפשטיין לידיו את ניהול עסקיו הנרחבים, ובשלב מאוחר יותר עסק גם בחקלאות. אך בהדרגה חיסל את כל עסקיו, ומאז 1884 הקדיש את רוב זמנו לנסיעות וללימודים. בשנת 1876 התיישב בווינה וקיבל אזרחות אוסטרית.

אברהם אפשטיין נפטר בווינה בהיותו כבן 77 בי"ט בניסן ה'תרע"ח.[2]

ברשותו של אפשטיין הייתה ספרייה גדולה, ובה כתבי יד יקרי ערך רבים, אותם הוריש לבית המדרש לרבנים בווינה (Judisch-theologische Lehranstalt).

פרסומיו

מחקריו של אפשטיין עוסקים בכל גוני הקשת של חכמת ישראל: היסטוריה, אסטרונומיה (בין השאר עסק ב"סוד העיבור" ובמחלוקת בין רבי סעדיה גאון לבן מאיר), כתבי יד של מדרשים, ספר יצירה, בן סירא, ספרות הגאונים והראשונים בימי הביניים, ועוד. מחקריו כונסו והוצאו לאור על ידי "מוסד הרב קוק" (ירושלים, 1950). עבודותיו זכו להכרה גם על ידי חוקרים במדעי היהדות וגם על ידי רבנים כדוגמת הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב)[דרוש מקור].

מחיבוריו:

  • קדמות התנחומא - ביקורת על מהדורת מדרש תנחומא של שלמה בובר, פרשבורג 1886
  • מקדמוניות היהודים - חלק אחד של מסות על הכרונולוגיה של הארכאולוגיה היהודית,[3] וחלק שני המכיל מהדורה מתוקנת ומוערת של מדרש תדשא, וינה, 1887

בנוסף פרסם אפשטיין מאמרי ביקורת רבים, מאמרים ביוגרפיים, היסטוריים, ארכאולוגיים, בכתבי עת עבריים. הראשונים פורסמו ב"המגיד", "השחר" ו"בית התלמוד", המאוחרים יותר פורסמו גם ב"הכרם", "אוצר טוב", "הגרן" ובמיוחד ב-Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums,‏ Revue des Études Juives, וב"החוקר".

לקריאה נוספת

  • אוטוביוגרפיה בספר זיכרון של האסיף א (תרמ"ט), עמ' 162–166.
  • י. ל. הכהן פישמן‬, "רבי אברהם עפשטיין", בספרו אנשים של צורה: קובץ מאמרים, ירושלים: מוסד הרב קוק שעל-יד המזרחי העולמי, תש"ו 1946 ‬(כתבי הרב י"ל הכהן פישמן, ב), עמ' קפ–קפז.
  • V. Aptowitzer, "Abraham Epstein; Versuch einer Würdigung", Wien: [Typ. C. Fromme], 1918 (Sonderabdruck aus der Freie jüdische Lehrerstimme, VII. Jahrg., Nr. 3, u. 4).

קישורים חיצוניים

כתביו:

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ ראו ביוגרפיה של ישראל אפשטיין ב"השחר" ו, עמ' 699–708.
  2. ^ הר"ר אברהם עפשטיין ז"ל, הצפירה, 9 במאי 1918, עמ' 11; פטירת ארכאולוג יהודי, העם, 14 במאי 1918, עמ' 3
  3. ^ ראו ביקורת: חז"ס, קרית ספר: מקדמוניות היהודים, הצפירה, 14 במרץ 1887.
  4. ^ ראו ביקורת: חז"ס, קרית ספר: ס' אלדד הדני, הצפירה, 15 במאי 1891.


Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0