אברהם ברום
.jpg) | |||||||
| ברום, 1979 | |||||||
| לידה |
14 בספטמבר 1910 י' באלול ה'תר"ע  ויילון, האימפריה הרוסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1986 (בגיל 75) כ"ה בתמוז ה'תשמ"ו  שפיים, ישראל | ||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1939 | ||||||
| מקום קבורה | שפיים | ||||||
| |||||||
| |||||||
אברהם ברום (14 בספטמבר 1910, י' באלול ה'תר"ע – 1 באוגוסט 1986, כ"ה בתמוז ה'תשמ"ו) היה איש ציבור ישראלי בן התנועה הקיבוצית, אשר שימש מנכ"ל משרד החקלאות ומזכיר ברית התנועה הקיבוצית.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ברום נולד ב-14 בספטמבר 1910 בוויילון, בנם הרביעי מתוך שמונה של בינה ושל דוד, שהיה חנווני ובעל בית[א] בילדותו למד בחדר ולאחר מכן בחטיבת ביניים בה למד עברית ולימודי חול.[1] את ההכנות לבגרות עשה באמצעות מורים פרטיים יחד עם בני נוער יהודים נוספים.[1] בגיל 13 החל לעבוד בשל המצב הכלכלי של המשפחה.[2]
בגיל 17 הצטרף ברום לתנועת הנוער של מפלגת פועלי ציון שמאל. ב-1930, בהשפעת מאורעות תרפ"ט, הקים יחד עם כמה חברים סניף של פרייהייט, תנועת הנוער של פועלי ציון.[3]
בשנת 1934 הצטרף ברום להכשרה בברנוביץ' במסגרת גוש שחריה. לאחר כחצי שנה מונה לגזבר הקיבוץ ונבחר למזכירות הגוש.[4] החל משנת 1937, במסגרת תפקידיו בקיבוץ, עסק בארגון חלק מההעפלה.[5] בשנת 1939, לאחר שמצאו רימוני דמה בהכשרה, מסרו שוטרי הרפובליקה הפולנית השנייה לברום כי הוא צפוי להיאסר ולהישלח לעבודות כפייה; עקב כך הפסיק ברום את פעילותו בהכשרה והחל להיערך לעלייה לארץ ישראל.[6]
באביב 1939 החל ברום במסע לארץ. לאחר שיט על אוניית המעפילים "קולורדו", הועברו המעפילים לספינה "טרטון", וב-1 במאי 1939 ירד ברום בחוף על יד שפיים והצטרף מיד לקיבוץ.[7][8]
בשפיים עבד ברום בפרדסים ובמחנות הצבא הבריטי, וב-1943 מונה למזכיר הקיבוץ למשך שנה.[9] במסגרת תפקידו יזם את הקמת בית ההבראה בקיבוץ.[10] בשנת 1946 נבחר לגזבר הקיבוץ, תפקיד בו שימש במשך חמש שנים.[10] בשנת 1952 הצטרף למזכירות הקיבוץ המאוחד.[11]
בתחילה עסק ברום בשיפוץ והרחבת הדירות מהן פעלה המזכירות לחלקיה, ולאחר כמה חודשים הצטרף, בהמלצת זאב צור, לוועדת המשק של התנועה. במסגרת תפקידו נאלץ להתמודד עם תוצאות הפילוג בקיבוץ המאוחד, השפעות העלייה ההמונית ומתן אשראי לקיבוצי התנועה.[12]
משרד החקלאות
ב-1955, לאחר הבחירות לכנסת השלישית, הצטרפה מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון לקואליציה וחבר הכנסת מטעמה, זאב צור, מונה לסגן שר החקלאות; לאחר מינויו ביקש צור מברום להצטרף אליו במשרד החקלאות, וברום קיבל את תפקיד הממונה על האשראי החקלאי.[13]
במסגרת תפקידו הכין ברום תוכנית שנתית למימון המשקים החקלאיים, וקיבל מבנק ישראל את הכספים הנדרשים לכך דרך בנק הפועלים, בנק לאומי ובאופן חלקי דרך בנק דיסקונט.[14] את האשראי הזרים ברום באמצעות מועצות הייצור. בנוסף, עסק ברום במיחזור ההלוואות של חובות המשקים, שהיו מורכבים מהלוואות קצרות מועד, להלוואות ארוכות טווח.[15][16]
בשנת 1959 נכנס משה דיין לתפקיד שר החקלאות ללא סגן; למרות בקשת ברום לעזוב את המשרד סיכם דיין עם יצחק בן-אהרן כי ברום ימשיך בתפקידו במשרד החקלאות.[17] תחת דיין היה ברום חבר בוועדת משנה בראשות חיים הלפרין, שעסקה במימון החקלאות.[17] בנוסף, עסק ברום בפיתוח ויישום תוכנית האשראי המרוכז לקיבוצים.[18][19] קבוצת גזברי הקיבוצים והמושבים אשר השתתפו בתוכנית האשראי המרוכז כונו, על שמו, "מועדון ברום".[20] ב-1962 מונה לחבר מועצת המנהלים של בנק יעד לפיתוח חקלאי.[21]
בשנת 1966 ביצע שר החקלאות חיים גבתי ארגון מחדש של המשרד ומינה את ברום לסגן המנכ"ל במשרד.[22] אל תחום האחריות של ברום נוספו תפקידים כלכליים נוספים; בין השאר כיהן כיושב ראש מועצת הכותנה, מועצת הפירות והמועצה לגפן היין.[23] ב-1968 מונה לחבר מועצת המנהלים של בנק החקלאות לישראל.[24]
מנכ"ל משרד החקלאות
.jpg)
ב-1969 פרש מנכ"ל משרד החקלאות אריאל עמיעד, וגבתי, שהמשיך לכהן כשר החקלאות אחרי הבחירות לכנסת השביעית, ביקש מברום לקבל עליו את התפקיד. לאחר מכן זקף גבתי לזכות עבודתו של ברום כמנכ"ל המשרד את יכולתו למלא במקביל את תפקידי שר הבריאות ושר הפיתוח.[25]
במרץ 1970 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של אגרקסקו.[26] באוגוסט אותה שנה טס לארצות הברית, שם קיבל מהבנק העולמי הלוואה על סך 20 מיליון דולר[ב] בריבית של 7.25%, שהועברה לחקלאים הישראלים כהלוואה בריבית של 9%.[27][28] באותה שנה עמד בראש ועדה משותפת עם משרד האוצר והמועצה לשיווק פרי הדר, שנועדה לסייע לפרדסנים בשל ירידה משמעותית בהכנסות; הוועדה סיימה את עבודתה בתחילת 1971.[29][30]
ביוני 1972 מונה לממלא מקום יו"ר המועצה לשיווק פרי הדר.[31] באוגוסט 1973 טס שנית לארצות הברית וקיבל הלוואה נוספת מהבנק העולמי על סך 35 מיליון דולר[ג] בריבית זהה.[32]
במלחמת יום הכיפורים שימש ברום ראש מטה החירום במשרד החקלאות.[33] ב-16 באוקטובר נהרג בנו, סגן אלוף יואב ברום, בקרב החווה הסינית. על אף נפילת בנו, המשיך ברום למלא את תפקידו באופן מלא.[34]
בשנת 1974, עם כניסת אהרן אוזן לתפקיד שר החקלאות, עזב ברום את המשרד.[35]
מזכיר ברית התנועה הקיבוצית
בתחילת אוקטובר 1974 החליף ברום את ישראל פנחסי בתפקיד מזכיר ברית התנועה הקיבוצית.[36] בתפקידו כמזכיר הברית עסק ברום בסוגיות ציבוריות, חברתיות ותרבותיות הנוגעות לתנועה הקיבוצית,[37][38] בהן העלאת קרנם של הקיבוצים בקרב העולים מברית המועצות,[39] הקמת קיבוצים בגליל,[40] השפעות האינפלציה ומשבר האנרגיה העולמי על היכולת להעניק סובסידיות לקיבוצים,[41] זהות יהודית,[42] עמידה בתשלומי מס ערך מוסף על ידי הקיבוצים,[43] כתיבת המצע של מפלגות המערך והעבודה,[ד][44][45] שליחת בני קיבוצים ללימודים במוסדות אקדמיים,[46] דחיית שירותם של מתנדבים בעיירות פיתוח,[47] וחגיגות ה-50 לתנועה הקיבוצית.[48]
לאחר המהפך עסק רבות בהתמודדות הקיבוצים עם פעולות שביצעה ממשלת בגין כמו המעבר מכלכלה מתוכננת לכלכלת שוק[49] והניסיון להעביר חוק ביטוח בריאות ממלכתי.[50] מיד לאחר הבחירות התמודד עם טענות שמחה ארליך על אי סדרים במיסוי הקיבוצים.[51][52] לאחר שהוגש לשר האוצר דו"ח הביניים של ועדת שטראוס, שבחנה את שיטת מס ההכנסה לגבי קיבוצים ומושבים שיתופיים,[53] תבע ברום את פרסום הדו"ח המלא ואת יישום מסקנות הוועדה.[54][55]
בשלהי שנות ה-70 לקח חלק בוועדת המשא ומתן בנושא האיחוד של הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים, מטעם הקיבוץ המאוחד.[56]
בשלהי 1981 הוחלף, בהוראת שר החקלאות, בתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של בנק החקלאות לישראל.[57]
בדצמבר 1983 סיים את תפקידו כמזכיר הברית.[58]
אחרית ימיו
בערוב ימיו עסק ברום בכתיבה לאנציקלופדיה לחקלאות וכן בכתיבת ספר על אודות ההתפתחות הכלכלית והחברתית של התנועה הקיבוצית בימי המדינה ביד טבנקין.[59]
ביוני 1986 לקה ברום בשבץ מוחי, ולאחר מספר ימי אשפוז נשלח לשיקום בבית לוינשטיין.[60] ב-1 באוגוסט 1986 נפטר ברום והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שפיים.
חיים אישיים
לאחר שהגיע לשפיים נשא ברום את אידה לבית קוניק וב-9 בדצמבר 1941 נולד בנם, יואב.[61] בשנת 1944 התאלמן ברום לאחר שנפטרה אידה מסרטן.[62] בתחילת שנות ה-50, במסגרת תפקידו במזכירות הקיבוץ המאוחד, הכיר את שרה; השניים נישאו וחיו ביחד עד יום מותו.[63]
לקריאה נוספת
- אברהם ברום, תמיד שנוי במחלוקת: ההתפתחות הכלכלית והחברתית של התנועה הקיבוצית מאז קום המדינה, רמת אפעל: יד טבנקין, 1986
- צביקה דרור (ע), אברהם ברום - איש שפיים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד וקיבוץ שפיים, 1988
קישורים חיצוניים
אברהם ברום מתוך הסרט "חברים במגדל" פתיחת מוזיאון שפיים 1985, סרטון בערוץ "bituyenu shefayim", באתר יוטיוב, 15 במרץ 2020
ביאורים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 דרור, עמ' 27.
- ↑ דרור, עמ' 30.
- ↑ דרור, עמ' 28-31.
- ↑ דרור, עמ' 37.
- ↑ דרור, עמ' 40-41.
- ↑ דרור, עמ' 41–42, 47.
- ↑ דרור, עמ' 53.
- ↑ בתנועה, החלוץ הצעיר, 1 במאי 1939
- ↑ דרור, עמ' 55-57.
- ^ 10.0 10.1 דרור, עמ' 57.
- ↑ דרור, עמ' 59-60.
- ↑ דרור, עמ' 73-79.
- ↑ דרור, עמ' 82, 87.
- ↑ דרור, עמ' 88-90.
- ↑ אברהם ברום, משקי הביסוס זכאים להשלמת תקציבם, למרחב, 4 בדצמבר 1957
- ↑ דרור, עמ' 91-92.
- ^ 17.0 17.1 דרור, עמ' 92–93.
- ↑ דרור, עמ' 94-95.
- ↑ צבי מגן, אשראי מרוכז בחקלאות - שיטה מצליחה, על המשמר, 21 במאי 1967
- ↑ ש.א, מועדון ברום, מעריב, 13 בינואר 1970
- ↑ הוקם בנק "יעד לפתוח חקלאי, חרות, 27 בדצמבר 1962
- ↑ דרור, עמ' 99.
- ↑ מינויים במשרד החקלאות, הארץ, 14 במרץ 1966
- ↑ מאזן הבנק לחקלאות - 309 מיליון לירות, הצופה, 19 בנובמבר 1968
- ↑ דרור, עמ' 100.
- ↑ א. ברום - יו"ר מועצת המנהלים של אגרקסקו, הארץ, 1 באפריל 1970
- ↑ הכלל והפרט, הארץ, 21 באוגוסט 1970
- ↑ י. משולח, אישור 20 מיליון דולר מהבנק העולמי לחקלאות - תוך כמה שבועות, דבר, 24 בספטמבר 1970
- ↑ י. משולח, ועדת ברום המליצה להקציב 23 מיליון ל"י כעזרה לפרדסנות, דבר, 17 בנובמבר 1970
- ↑ הישיבה המאה-וחמישים-ושמונה של הכנסת השביעית, 23 בפברואר 1971, בתוך דברי הכנסת י"ז, עמ' 1522
- ↑ א. ברום - יו"ר המועצה לשיווק פרי הדר, דבר, 20 ביוני 1972
- ↑ א. סדומי, 35 מיליון דולר - מלווה לפיתוח החקלאות, דבר, 9 באוקטובר 1973
- ↑ חיים לנדאו, 25 מיליון ל"י למימון צרכים דחופים של החקלאות, על המשמר, 17 באוקטובר 1973
- ↑ ועדת הכלכלה שמעה דו"חות מפי מנכ"לי מסחר-ותעשיה וחקלאות, על המשמר, 21 באוקטובר 1973
- ↑ דרור, עמ' 104-105.
- ↑ אברהם ברום מזכיר ברית התנועה הקיבוצית, דבר, 11 באוקטובר 1974
- ↑ דרור, עמ' 128.
- ↑ חיים איזק, שגשוג כלכלי אין פירושו פחות קיבוציות, דבר, 8 באפריל 1977
- ↑ חיים לנדאו, נסביר לעולי בריה"מ שהגדר סביב הקיבוצים אינה גדר חברתית - אלא בטחונית בלבד, על המשמר, 17 בנובמבר 1974
- ↑ שמונה קיבוצים יוקמו בגליל בעשור הקרוב, דבר, 8 בספטמבר 1975
- ↑ חיים ליפשיץ, התנועה הקיבוצית מציעה היערכות חדשה בתחום הכלכלה, דבר, 6 בפברואר 1976
- ↑ יהדות, רפורמיזם והתנועה הקיבוצית - בכינוס משותף, דבר, 8 בפברואר 1976
- ↑ הקיבוצים ינהלו עסקים רק עם עוסקים מורשים, דבר, 5 באוגוסט 1976
- ↑ הצוות הכלכלי של המערך מגבש המלצותיו לקראת ניסוח המצע, דבר, 18 באוגוסט 1976
- ↑ יהושע ביצור, תבעו לכלול במצע העבודה התישבות מעבר ל'קו הירוק', מעריב, 1 בפברואר 1977
- ↑ קורסים מיוחדים לבני-קיבוצים בפקולטה לחקלאות באוניב' העברית, על המשמר, 1 בספטמבר 1976
- ↑ פנייה נוספת לצה"ל לשחרר מתנדבי "עודד", דבר, 9 בינואר 1977
- ↑ דב גולדשטין, הקיבוץ חוגג - ומהרהר, מעריב, 8 באפריל 1977
- ↑ רוני אשל, חשש בתנועה הקיבוצית: "ינסו לעלות עלינו", מעריב, 30 במאי 1977
- ↑ התנועה הקיבוצית נגד ביטוח בריאות ממלכתי, מעריב, 13 ביוני 1979
- ↑ אברהם ברום, שר האוצר המיועד טועה ומטעה, מעריב, 2 ביוני 1977
- ↑ א. סדומי, החשבונות המשובשים של ש. ארליך, דבר, 10 ביוני 1977
- ↑ יעקב גדיש, מיסוי קיבוצים — דיון במסקנות ועדת שטראוס, רבעון לכלכלה כ"ו, 1979, עמ' 154-158, JSTOR 23752720
- ↑ הקיבוצים תובעים ליישם מסקנות ועדת המסים, מעריב, 22 ביוני 1978
- ↑ א. סדומי, "מה להשיב לו?", דבר, 19 באוגוסט 1979
- ↑ קריאה להמשך קיומו של הקיבוץ המאוחד, דבר, 19 במאי 1978
- ↑ מורת-רוח מהחלפת ברום, דבר, 16 בדצמבר 1981
- ↑ דרור, עמ' 131.
- ↑ שרה פרידמן, נפטר אברהם ברום, מעריב, 4 באוגוסט 1986
- ↑ דרור, עמ' 14-15.
- ↑ דרור, עמ' 62.
- ↑ דרור, עמ' 54.
- ↑ דרור, עמ' 11.
אברהם ברום40764063Q131903293