אגרקסקו
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | מועצות היצור החקלאיות, תנובה ומדינת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1956–הווה (כ־68 שנים) |
| מוצרים עיקריים | שיווק ירקות, פירות ופרחים |
| אנשי מפתח | גדעון ביקל, חן למדן |
| agrexco.co.il | |
אגרקסקו יצוא בע"מ, היא חברה ישראלית העוסקת ביצוא תוצרת חקלאית מישראל. שוק היעד המרכזי שלה הוא אירופה אך היא פעילה גם במדינות אחרות בעולם. אגרקסקו הוקמה ב-1956 כחברה חצי ממשלתית ובמשך 37 שנים נהנתה ממעמד מונופוליסטי בתחום היצוא החקלאי. במחצית השנייה של 2011 עברה אגרקסקו משבר חמור ובסופו נמכרה והפכה לחברה פרטית. בעקבות המשבר נמתחה, על ידי חלק מהממסד הכלכלי, ביקורת על המדינה ומוסדותיה שנמנעו מתמיכה בחברה שלממשלה היו בה אחזקות ושליטה על המינויים בה.
היסטוריה
הקמה
אגרקסקו הוקמה בשנת 1956 בעקבות החלטה להקים גוף מרכזי לטיפול בייצוא חקלאי[1], למעט פירות הדר, שייצואם נותר בידי המועצה לשיווק פרי הדר[2]. מטרת החברה הותוותה כמציאת שווקים לייצוא, הזמנת התוצרת מהחקלאים, ביקורת על האיכות ושיווק בחוץ לארץ[3]. החברה הוקמה בעקבות הגידול בייצור החקלאי בישראל והיווצרות עודפי ייצור גדולים[4].
בעלות
בעת ייסודה, החזיקו ממשלת ישראל, תנובה והסוכנות היהודית כל אחת ב-28% ממניות החברה, וארבע מועצות הייצור: ירקות, פירות, עופות ופרחים החזיקו 4% כל אחת. בשנת 1969 יצאה הסוכנות מהחברה והוגדל הון המניות שלה, כך שהממשלה החזיקה 50%, תנובה 20%, מועצות הפירות והירקות 10% כל אחת, מועצת הפרחים 4%, מועצת החלב 4% ומועצת הבקר 2%[5].
במניות השליטה של החברה, שהייתה חברת היצוא החקלאי הגדולה בישראל, החזיקו עד 2011:
- מדינת ישראל - 30%
- תנובה - 11%
- מועצות הייצור והשיווק - 59%
בנוסף, היו קיימים בחברה 11 סוגי מניות הוניות שב-97% מהן החזיקו מועצות היצור החקלאיות ותנובה. על פי תקנון החברה היא לא הייתה אמורה לייצר רווחים לבעליה ובמידה ונוצרו רווחים, היה עליהם לכסות גרעונות או להיות מחולקים לחקלאים שתוצרתם שווקה על ידי החברה.
תוכנית הפרטת החברה
ב-2002 הוחלט להביא את נושא הפרטת החברה בפני ועדת השרים לענייני הפרטה אך הנושא התעכב במשך מספר שנים. ב-2006 החל שר החקלאות שלום שמחון לקדם את תהליך ההפרטה של החברה. בדצמבר 2007 אישרה מועצת הצמחים את מתווה ההפרטה המוצע, ובעיתונות פורסם שהחברה שווה כחצי מיליארד שקלים, הגם שלא נערכה לחברה הערכת שווי[6]. בספטמבר 2008 אישרה ועדת השרים לענייני הפרטה את מתווה ההפרטה המוצע בו אולם ההפרטה נתקעה בשל מספר סיבות ובהם: הסכם המייסדים שהקנה לתנובה עדיפות ברכישת החברה ותנובה, שנשלטה על ידי קרן אייפקס, התמהמהה בגיבוש עמדתה בנושא ההפרטה. כמו כן, הייתה התנגדות בקרב חלק מהחקלאים לכך שיצטרכו לשלם עבור חלקה של המדינה בחברה, כפי שהתבטא בנובמבר 2008 יוסטה בלייר, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "אני חושב שבאופן מעשי אגרקסקו נמצאת בידי המגדלים. כל הכספים שהושקעו בה הם של המגדלים, וכל מה שקרה בה היה בזכות המגדלים, ולכן הממשלה לא יכולה להיתמם ולדרוש תשלום עבור יציאתה מהחברה. אם זה התנאי של הממשלה, עדיף לא להפריט את החברה."
על רקע חילוקי הדעות בנושא דרך הפרטת החברה, הודיע ב-2010 מנהלה הקודם של החברה, שלמה תירוש, על פרישתו. מחליפו היה דוד בונדי,[7] שנדרש על ידי הממשלה לבצע תוכנית הבראה בחברה ב-2011.[8]
בסוף יוני 2011 מונה לחברה מפרק מפעיל, רו"ח שלמה נס.[9] ביולי 2011 התפטר בונדי מתפקידו. מאמצי המפרק למצוא לחברה קונה שיפעילה כעסק חי נכשלו בתחילה וב-11 בספטמבר נכנסה החברה לפירוק.[10]
המפרק המשיך לקבל הצעות לרכישת החברה ובסופו של דבר אישר בית המשפט את הצעת אנשי העסקים גדעון ביקל וחן למדן לרכוש את החברה תמורת 17.6 מיליון ש"ח במזומן ו-24.4 מיליון ש"ח המותנים בביצועי החברה בעתיד.[11] עיקר עסקיו של ביקל לפני רכישת אגרקסקו היו בתחום גידול ויצוא פרחים ועיסוק בנדל"ן.[12] בנובמבר 2011 אישר הממונה על ההגבלים העסקיים את העסקה והיא יצאה אל הפועל.
פעילות
בשנת 1961 הייתה החברה במקום השני בייצוא, לאחר המועצה לשיווק פרי הדר[13].
בשנת 1966 החלה החברה לייצא כמויות גדולות של תוצרת בדרך האוויר[14].
בשנים 1969-1970 היו ענפי הייצוא העיקריים של החברה: פרחים, תות שדה, ארטישוק, חסה, פלפל, אבוקדו ומלון[15]. היצוא כלל כ-50,000 טונות ירקות, 21,000 טונות פירות ומעל 100 מיליון פרחים[16].
עד מכירת החברה הייתה התפלגות העסקים של אגרקסקו לפי ענפים:
- ירקות – 50%
- פרחים – 25%
- פירות – 11%
- פירות הדר - 6%[17]
אגרקסקו מחזיקה במותג Carmel והיא ידועה באירופה בשם זה. עד מכירתה, החזיקה החברה סניפים בלונדון, פרנקפורט, רוטרדם, פריז, ציריך, וינה, מדריד, מילאנו וניו יורק. כמו כן, טיפל המשרד בישראל ביצוא למדינות נוספות כמו: רוסיה, מזרח אירופה והמזרח הרחוק.
מאז 2001 אגרקסקו משווקת תוצרת חקלאית פלסטינית בשם המותג Coral[18].
מונופול
לאגרקסקו היה מעמד מונופוליסטי בשוק הישראלי מאחר שהחקלאים היו מחויבים לייצא את תוצרתם דרכה. בשנת 1978 דרשו גורמים במפלגה הליברלית לפתוח את היצוא החקלאי לחקלאות אך הדבר לא יצא אל הפועל בגלל התנגדות במשרד החקלאות[19]. בשנת 1993 נפתחה הדרך גם לחברות אחרות לעסוק ביצוא חקלאי[20] ונכון ל-2008 היו כ-120 יצואנים בענף.
בענף הפרחים, לעומת זאת, היו יצואני פרחים פרטיים[21]. בשנת 1980 המליצה ועדה בראשות יקיר פלסנר לרכז את כל ייצוא הפרחים בידי אגרקסקו[22]. ההמלצות נתקלו בהתנגדות של היצואנים הפרטיים[23]. בשנת 1982 הגיעה חברת פרחי סלע להסכם שיתוף פעולה עם אגרקסקו בייצוא פרחים[24].
בשנת 1991 הופרט שיווק פירות הדר ואגרקסקו נכנסה לתחום[20].
בקורת על התנהלות החברה
בשנת 2006 נקשר שמה של אגרקסקו בחקירה משטרתית שנערכה בעקבות טיסות של חברי הכנסת אלי אפללו ורוחמה אברהם לחו"ל במימון החברה. החשד היה שמימון הטיסות היווה שוחד שניתן לחברי הכנסת תמורת קידום ענייני אגרקסקו בוועדות הכנסת.[25] לאחר כמעט שנתיים נסגר תיק החקירה ללא הגשת כתבי אישום ולאחר שחברי הכנסת שילמו את עלות הטיסה.[26]
שנה לאחר מכן, מתח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ביקורת על התנהלות החברה בנושא מיזם בניית אניות להובלת תוצרת חקלאית ובנושא חכירתן מהאחים עופר.[27]
מחאות נגד פעילות אגרקסקו
על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל רקע היותה מותג ישראלי מפורסם, עמדה אגרקסקו בשנות האלפיים במוקד מספר פעולות מחאה של תומכי העניין הפלסטיני באירופה[28]. הפעילות באנגליה התמקדה במרכז הלוגיסטי של החברה במידלסקס. טענתם המרכזית של המפגינים הייתה כי אגרקסקו אחראית לשני שלישים מהיצוא החקלאי של ההתנחלויות היושבות על שטח כבוש וכי לא ניתן לדעת איזה חלקים מהתוצרת המשווקת על ידי אגרקסקו באה מאזורים כבושים[29].
ב-2004, ביולי ובאוגוסט 2007 ובאוגוסט 2008 נכנסו פעילים של תנועות אנרכיסטיות למרכזים ולמחסנים של אגרקסקו באנגליה, כבלו את עצמם לשערים ולציוד, חיבלו ברכוש, תלו דגלי פלסטין במקום דגלי ישראל והשביתו את העבודה למשך מספר שעות[30].
קישורים חיצוניים
- אגרקסקו - אתר החברה
- אגרקסקו באתר רשות החברות הממשלתיות
- מרדכי גילת, עוזי דיין ומיכל שבת, אגרקסקו: למה נפל ענק הייצוא?, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2011
- עמירם כהן, הממונה על ההגבלים אישר מכירת אגרקסקו לגדעון ביקל, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2011
הערות שוליים
- ^ תוקם חברה מרכזית ליצוא חקלאי, דבר, 25 במאי 1956
- ^ לקראת הקמת חברה ליצוא חקלאי, חרות, 11 ביוני 1956
- ^ י. משולה, יצוא חקלאי - משימה ממלכתית, דבר, 27 ביוני 1956
- ^ Steve Carter, Global Agricultural Marketing Management, Food & Agriculture Org., 1997, page 192
- ^ יוכפל הון המניות של אגרקסקו, מעריב, 15 ביולי 1969
- ^ עמירם כהן, אושרה הפרטת אגרקסקו: "שווי החברה - חצי מיליארד שקל", באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2007
- ^ מנכ"ל חדש לאגרקסקו, אתר אגרומשוב
- ^ נווית זומר, המדינה תזרים 55 מיליון שקל להצלת אגרקסקו, באתר ynet, 21 בדצמבר 2010
- ^ הילה רז, עמירם כהן, אגרקסקו: בית המשפט האריך צו הקפאת ההליכים בשבועיים, באתר TheMarker, 5 ביולי 2011
- ^ לילך ויסמן, אלשיך: הקפאת ההליכים הסתיימה - אגרקסקו לפירוק, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2011
- ^ עמירם כהן, הממונה על ההגבלים אישר מכירת אגרקסקו לגדעון ביקל, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2011
- ^ עמירם כהן, "את העבודה שאגרקסקו עשתה עם 520 עובדים, נעשה עם 85 בלבד", באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2011
- ^ מועדון המליונרים ביצוא, חרות, 9 במרץ 1962
- ^ מתחילה שיטה חדשה ליצוא בדרך האויר, מעריב, 21 בנובמבר 1966
- ^ אגרסקו מצפה ליצוא של 22 מליון דולר, דבר, 25 בפברואר 1970
- ^ י. משולח, 147 מליון דולאר - אומדן הייצוא החקלאי, דבר, 22 בנובמבר 1970
- ^ עמירם כהן, "הפרטת אגרקסקו: "הסכם המייסדים" מקנה עדיפות גדולה לאייפקס ברכישת השליטה בחברה", TheMarker 03.09.08
- ^ אגרקסקו: Coral
- ^ הליבראלים נגד המונופול של אגרקסקו, דבר, 7 במאי 1978
- ^ 20.0 20.1 OECD Review of Agricultural Policies of Israel, page 76
- ^ יאיר פלדמן, תחרות בין יצואני הפרחים, דבר, 12 באוקטובר 1978
יהושע ביצור וי. שדמי, השוק איים שלא יקבל מהיום פרחים מישראל, מעריב, 18 בינואר 1979 - ^ ועדת חברי הכנסת תדון, מעריב, 5 במאי 1980
דוד מושיוב, אגרקסקו - הגוף היחידי שישווק פרחים לחו"ל, דבר, 5 במאי 1980 - ^ עמירם פליישר, מחירי הפרחים בשוק המקומי ירדו בקרוב, מעריב, 9 במאי 1980
- ^ אהרן פריאל, הסכם אגרקסקו ופרחי סלע, מעריב, 21 באוקטובר 1982
- ^ גיא לשם, בעקבות חשיפת TheMarker: חקירה פלילית נגד רוחמה אברהם ושלמה תירוש בפרשת אגרקסקו, באתר TheMarker, 1 באוקטובר 2006
- ^ תומר זרחין, מזוז החליט: התיק נגד השרה אברהם ייסגר, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2008
- ^ עמירם כהן, "אגרקסקו חתמה עסקה עם האחים עופר בלי לקבל הצעות אחרות", באתר הארץ, 10 במאי 2007
- ^ The Case for Sanctions Against Israel, Part II, chapter 9
- ^ The Case for Sanctions Against Israel, page 56
- ^ רונה זינמן, "פרי עבודה קשה", עלונדון, 30.03.08
23906952אגרקסקו