אבק ריבית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבק ריבית
(מקורות עיקריים)
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלווה ולווה, פרק ו', הלכה ג'
שולחן ערוך שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קס"א, סעיף א'

אבק ריבית הוא ביטוי לריבית האסורה בתקנת חז"ל.

מהתורה רק ריבית קצוצה אסורה, דהיינו שהריבית סוכמה מראש לפני ביצוע ההלואה, ורק במקרה שהחוב היה מחמת הלוואה, אך חז"ל הרחיבו את האיסור בכלל האומר ש"כל אגר נטר - אסור" - כל מקרה שמרוויח בשביל המתנת מעותיו, גם במקרה שלא נקבע כך מראש ואפילו בריבית על תשלום מכר, מלאכה או שכירות, כמו כן מתן תוספת לא חומרית (ריבית דברים, טובת הנאה) אסורה להרבה פוסקים רק מדרבנן.

מקור הביטוי

מקור הביטוי הוא בתוספתא במסכת עבודה זרה[1], - ”אבק ריבית לא ישא אדם ויתן בהלוואתו של חבירו מפני אבק ריבית”, אך שם הכוונה לאיסור קל, שיש מחלוקת מה פירושו.

רש"י בסוכה[2] מסביר את לשון אבק "מידי דלא הוי עיקר האיסור תלוי בו קרוי אבק כמו אבק העולה מדבר הנכתש במכתשת (מכשיר לכתוש בו[3])" - כאבק שאין בו ממש.

מהו אבק ריבית

"אבק ריבית" הוא מונח הכולל את כל איסורי הריבית שאיננה אסורה מהתורה, בין משום שלא מדובר בהלוואה ובין משום שמדובר בהלוואה אך אין בצידה קביעת ריבית מסוימת מראש. ”כללא דריביתא: כל אגר נטר ליה - אסור.”[4] – כלל איסורי ריבית הוא כל "אגר נטר" [שכר המתנת המעות], דהיינו כל רווח שיש למלווה מנתינת האשראי.

איסורים אלו ניתן לחלק בעיקר לחמש קבוצות:

הלוואת חפצים (סאה בסאה)

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סאה בסאה

סְאָה בִּסְאָה - הלוואת סחורה בתורת הלוואה ולא בתורת מכירה, כאשר תשלום ההלוואה מתבצע בהשבת סחורה בכמות שווה להלוואה, גם אם ערכה עלה או ירד. טעם האיסור הוא מפני שבמקרה שבו ערך הסחורה בזמן הפרעון גבוה מערכה בזמן ההלוואה, הדבר נראה כריבית.

עם זאת הדבר מותר באחד מהאופנים הבאים: א. יש לו – ללווה יש גם כן סחורה כזו. ב. יצא השער – המחיר קבוע וניתן להשיג סחורה זו בקלות. ג. דבר מועט. ד. אם קבעו את הפרעון בסכום כסף קצוב לפי שווי שעת ההלוואה.

תשלום מוקדם (פסיקה)

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פסיקה (איסור ריבית)

חכמים אסרו לשלם מראש על מוצרים משום שאם יעלה המחיר בזמן האספקה והמוכר יספק את המוצר במחיר המקורי ולא ידרוש העלאה במחיר, הרי זה מחמת שקיבל את הכסף מראש כהלוואה עד זמן אספקת הסחורה. ועוד: במקרה שהמכירה היא בזול, ההוזלה היא מחמת הקדמת המעות. בשני המקרים הקונה מקבל תמורה להקדמת המעות – אגר נטר.

אמנם במקרים הבאים מותר לשלם מראש: א. יש לו - אם יש למוכר את המוצר המוגמר. ב. אין לו מחיר ידוע - אם המחיר האמיתי של המוצר תלוי בגורמים רבים ואינו ידוע לכל. ג. יצא השער - אם ניתן להשיג בקלות את המוצר באותו המחיר ששולם מראש, כי המחיר קבוע לאורך זמן. [ומכאן שהיתר זה לא שייך במכירה בזול, שהרי לא ניתן להשיג את המוצר במחיר זה.]

תשלום מאוחר (אגר נטר)

עסקאות מכר שיש בהן מרכיב של אשראי, כגון תשלומים, כאשר האפשרות לשלם מאוחר יותר כרוכה בתשלום גבוה יותר, אסורה מפני שייקור החפץ הוא בעד איחור התשלום, ודבר זה נקרא "אגר נטר".[5]

איסור זה אינו קיים כשלא ידוע מה התשלום הזול שהוא היה צריך לשלם אם היה משלם מיד, מפני שבמקרה כזה הדבר אינו ניכר שהמחיר הנוכחי כולל תוספת מחיר בגלל אשראי.[6] היתר זה מכונה "טרשא" - מלשון חירשות, שהריבית שבו אינה נשמעת[7].

עיסקא

שותפויות של הון ועבודה, הסכם שעל פיו נותן אדם מעות לחבירו לסחור ולהרוויח בהם, ושניהם מתחלקים אחר כך ברווחים שההון מרוויח. התלמוד בבלי[8] מביא את מקרה העיסקא, פלגא מלווה ופלגא פיקדון - חצי מדמי העיסקא נמצאים כמלוה באחראיות המקבל, וגם אם נפסדו באונס הוא חייב בתשלום עליהם, וחצי נמצאים כפיקדון הנמצאת באחראיות הנותן וממילא רווחי הפיקדון הולכים למקבל שזה באחראיותו, ורווחי החצי של המלוה הולכים לנותן. במקרה זה מהתורה אינו נחשב ריבית כיוון שמחצית המלוה היא ממש של הנותן, אך רבנן גזרו שבמקרה זה יתן הנותן שכר טורח בעבור ההתעסקות בחלק הפיקדון, כי אם לא כן אז בפועל נמצא שהמקבל טורח עבור הנותן בפיקדון בגלל המלוה שנותן לו.

משכנתא

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – משכנתא (הלכות ריבית)

שימוש חינמי במשכון או תמורת תשלום פעוט, הוא רווח נוסף של המלווה מההלוואה ויש בו חשש ריבית. הדבר תלוי בסוגי המשכנתא ובאופי תנאי הפרעון והניכוי, ולעיתים יש בדבר אף איסור תורה - ריבית קצוצה. במקרים אחרים הדבר נחשב לאבק ריבית, וישנן דרכים המותרות כאשר מחשיבים את המשכון כאילו הוא מכור למלווה והוא משתמש בשלו.

מלבד הקבוצות שפורטו כאן, כל תוספת שהלווה נותן ללווה שלא סוכמה מראש נחשבת כאבק ריבית. כמו כן טובת הנאה נחשבת כאבק ריבית גם אם היא סוכמה מראש בעד ההלוואה[9].

הוצאת הריבית מהמלווה

בשונה מריבית שאסורה מהתורה, את הריבית הזו בית הדין אינם כופים את המלווה להחזיר אם כבר גבה את הריבית באיסור.[10]. ואף אם תפס הלווה מנכסי המלווה כנגד מה ששילם, מוציאים זאת מידו[11].

אך קיימת מחלוקת האם יש על המלווה חיוב להחזיר בדיני שמים. הרא"ש[12] ובעקבותיו השולחן ערוך[13] טוענים שקיימת עדיין חובה על המלוה לצאת ידי שמים. לעומתם דעת התוספות[14] שאין חיוב אפילו לצאת ידי שמים.

כל האמור הוא במקום שהלווה שילם מרצונו, אך אם המלווה כפה את הלווה לשלם אבק ריבית בעל כרחו, דינו ככל גזלה שיוצאת בדיינים[15] ואף נכסיו משועבדים לכך וניתן לגבות מהם[16].

קיזוז מהקרן

כאשר המלווה קיבל אבק ריבית אך הקרן עדיין לא שולמה, נחלקו הדעות אם יכול הלווה לקזז מתשלום הקרן כנגד הריבית ששולמה. לדעת הרי"ף לא ניתן לנכות מן הקרן כי הדבר נחשב כהוצאת ממון מהמלווה, ואבק ריבית אינו יוצא בדיינים. אך דעת רבינו אפרים, הרא"ש והרשב"א היא שהניכוי מהקרן אינו נחשב כהוצאת ממון מהמלווה אלא כהימנעות הלווה מלשלם אבק ריבית, ולכן הלווה רשאי לקזז מהקרן את אבק הריבית שכבר שולם.

להלכה, השולחן ערוך[17] הביא את שתי הדעות, והרמ"א[18] כתב שהדעה השנייה היא העיקרית וניתן לנכות מהקרן.

עם זאת, במקרה בו המלווה נהנה בחינם או בזול ממשכנתא שנכללת באיסור אבק ריבית, לא יוכל הלווה לקזז מן הקרן את הפירות שנאכלו באיסור ע"י המלווה, משום שהשדה מוחזקת ברשות המלווה כמשכון בעד ההלוואה, ובמקרה זה לכל הדעות הדבר נחשב כהוצאת ממון מן המלווה שלא מתאפשרת באבק ריבית[19].

במקום מצווה

לצורך יתומים התירו להלוות וליטול אבק ריבית, וכן בכל דבר מצווה כאשר הנכסים שייכים לגוף ציבורי, כגון עמותה של צדקה שנוטלת הטבות שונות שמוגדרות כ"אבק ריבית", הדבר מותר[20].

ללוות לצורך מצווה בריבית דרבנן, יש מתירים ויש אוסרים[21].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרק א' משנה ג'
  2. ^ דף מ עמוד ב
  3. ^ מכתשת, באתר מילון ספיר
  4. ^ בבא מציעא סג, ב
  5. ^ מאירי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ס"ג עמוד ב'
  6. ^ תוספות בבא מציעא סג ב דיבור המתחיל ואמר
  7. ^ רמב"ן בבא מציעא סה, א
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ד עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ס"ח עמוד א'
  9. ^ הרמ"א[דרושה הבהרה].
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ס"א עמוד ב'
  11. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קס"א
  12. ^ במסכת בבא מציעא פרק איזהו נשך סימן ה'
  13. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קס"א, סעיף ב'
  14. ^ תוספות בבא קמא צד א דיבור המתחיל "אי"
  15. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קס"א, סעיף ד'
  16. ^ ש"ך יו"ד קסא, סק"ח
  17. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קס"ו, סעיף ג'
  18. ^ [המפה] לשולחן ערוך שם
  19. ^ הרמ"א במפה לשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ב, סעיף א'
  20. ^ שו"ע יו"ד קס, סעיף יח
  21. ^ לדעת שו"ע הרב (הגר"ז מלאדי) הדבר מותר, אך המשנ"ב בסימן רמב אוסר זאת
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0