אבחנה מבדלת
אַבְחָנָה מְבַדֶּלֶת (Differential Diagnosis; DD, DDx, ΔΔ) היא רשימה, כתובה או דמיונית, אשר מציגה את כלל המחלות אשר ביכולתן להסביר את תלונות המטופל. העלאת אבחנה מבדלת מסייעת להבדיל בין מחלה או מצב רפואי מסוים לבין מחלות או מצבים רפואיים אחרים שלהן התייצגות דומה; תסמינים, סימנים או בדיקות עזר אחרות. ההליכים לביצוע אבחנה מבדלת משמשים רופאים ובעלי מקצוע אחרים בתחום הרפואה, כדי לאבחן או לשלול מחלה מסוימת אצל החולה.
ניתן להתייחס לכך כתהליך בו הרופא מנסה לבחון השערות שונות לגבי מחלתו של החולה, ולקבוע האם כל אחת מהן נכונה או לא.
המונח הוצע לראשונה על ידי אבי הפסיכיאטריה המדעית המודרנית, הפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין. כיום במסמכים ומחקרים רפואיים נפוצים כמה ראשי תיבות וקיצורים אפשריים למונח אבחנה מבדלת (differential diagnosis), בהם DDx, ddx, DD, D/Dx, או ΔΔ.
סקירה כללית
כאמור השימוש באבחנה מבדלת מיועד לאבחון שיטתי של מטופלים, בייחוד כאשר ייתכנו מספר אלטרנטיבות אפשריות. זהו תהליך של פסילה הדרגתית של חלופות, תוך השגת מידע שנועד לצמצם את הסיכוי לקיומן של אבחנות אחרות עד לרמה זניחה. במהלך האבחון ישנו שימוש במידע רב, אשר כולל בין היתר את תסמיני החולה, היסטוריית המחלה שלו, ביטויי המחלה בבדיקה גופנית, עדויות לנוכחות המחלה בבדיקות מעבדה, הדמיה מתקדמת ועוד.
על פי רוב רשימת המחלות אשר מופיעות באבחנה המבדלת מסודרות באופן הגיוני. השיקולים אשר משפיעים על מיקום אבחנה ברשימה הם:
- תדירות הופעת המחלה באוכלוסייה
- חומרת המחלה
כך למשל כאשר מטופל מתלונן כאב ראש, על הרופא לשקול התייבשות ומיגרנה, בשל היותן הפרעות נפוצות יחסית. במקביל לכך, על הרופא המטפל לשלול הפרעה מסכנת חיים, כגון שבץ או מוחי או דימום חריף בתוך חלל הגולגולת.
עיקרון הפשטות - התער של אוקאם
עיקרון הפשטות (בלועזית; Law of Parsimony) הוא כלל מנחה במדעים, אשר דורש מהעוסק במלאכה לפעול על פי הפתרון הפשוט ביותר לבעיה מורכבת. אין משמעות הדבר כי הפתרון פשוט כשלעצמו. במהלך המהפכה המדעית כלל זה תפס פופולריות רבה, אף על פי שנכונותו איננה אבסולוטית. מקורו של הביטוי בעבודתו של נזיר אנגלי בן המאה ה-14 בשם 'וויליאם איש אוקאם'. למרות שישנם ניסוחים מרובים לחוק, ותרגומים רבים עוד יותר, תצורה נפוצה במיוחד היא:
"אֵין לְהַרְבּוֹת בְּיֵשֻׁיּוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי הַצֹּרֶךְ"
בתור דוגמה נדון במטופל אשר נחבל ברגלו ומתלונן על כאבים באתר החבלה. סביר להניח כי מקור הכאבים בחבלה, ולא בגידול סרטני אלים באותו האזור. אף על פי שישנה הסתברות כי מקור הכאבים הוא אכן סרטני, אופציה זו איננה האופציה הסבירה ביותר.
עיקרון הפשטות הוא כלי מדעי, ובאופן דומה, כך העלאת אבחנה מבדלת ושלילת השערות הן דוגמה לעבודה מדעית בשירות הרפואה. השימוש בתערו של אוקאם מהווה אבן יסוד בתהליך העלאת אבחנה מבדלת, והוא מונצח במשפט:
"כאשר שומעים פרסות, יש לחשוב על סוסים - ולא על זברות"
ברפואה, המונח 'זברה' מתייחס לאבחנה אקזוטית, מפתיעה ובלתי סבירה.
דגלים אדומים
מלבד תדירות, יש לשקול כי הנבדק סובל ממחלה קשה, כזו אשר מסכנת את חייו, או את אחד מאיבריו באופן בלתי הפיך. הסימנים אשר מעידים לקלינאי כי מדובר במצב חירום נקראים באופן כללי 'דגלים אדומים' (Red Flags). ישנם דגלים נוספים בשירות רפואי, כגון 'דגל צהוב' אשר מתייחס למצב חירום פסיכו-סוציאלי ו'דגל כחול' אשר מתייחס למצב רקע סוציו-אקונומי של המטופל.
דוגמאות לדגלים אדומים
- כאבי ראש חריגים אשר מלווים בבחילות והקאות
- כאבי גב אשר מלווים בחום גבוה או היעדר יכולת הוצאת שתן.
- חום גבוה אשר מלווה בירידה בלתי מוסברת במשקל והזעות לילה
- חבלה בגפה אשר מלווה בפגיעה נוירו-וסקולרית (ירידה בפרפוזיה, חישה או ביכולת התנועה של האזור הפגוע)
דוגמאות לאבחנה מבדלת
לרוב, כל דעה לגבי מחלה אפשרית במקרה מסוים נקראת "אבחנה מבדלת". למשל, ברונכיטיס עשוי להיות אבחנה מבדלת בתהליך הערכה של שיעול אצל חולה, שבסוף מסתיים באבחנה של התקררות פשוטה.
כאבים בחזה
- גורמים קרדיו-וסקולריים;
- גורמים נשימתיים;
- גורמים גסטרו-אינטסטינליים (מערכת העיכול);
- ריפלוקס (GERD), כיב פפטי, בקע סרעפתי, קרע ושטי (אנ')
- גורמים מוסקו-סקלטליים (מערכת השרירים והעצמות);
- שריר תפוס, דלקת בסחוסי החזה (אוסטאו-כונדריטיס), חבלה ושברים בצלעות
- גורמים פסיכיאטריים;
קומה - איבוד הכרה
- גורמים מבניים - קומה סטרוקטורלית;
- גורמים משניים לפרכוסים - קומה אפילפטית;
- גורמים מטבוליים - קומה מטבולית;
- גורמים משניים לחומרים רעילים - קומה טוקסית;
- דלקת קרום המוח, דלקת מוח, הרעלת אופייאטים, הרעלת בנזודיאזפינים, הרעלת אלכוהול, הרעלת גז עצבים
ראו גם
קישורים חיצוניים
אבחון, דיפרנציאלי, דף שער בספרייה הלאומית
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
