סימן (רפואה)
ברפואה, סימן הוא מופע אופייני למצב רפואי כגון מחלה או תסמונת. הסימן אינו אינדיקטור למחלה, אך עשוי להיות הגורם לתסמין המתואר על ידי החולה. סימנים מזוהים בבדיקות רפואיות ומהווים חלק משמעותי באבחון נכון של מחלה או מצב רפואי. הסימנים הרפואיים עשויים להיות גלויים או סמויים. בדיקות דם, לחץ דם ומדידת חום הם חלק מהבדיקות העוזרות לרופא לראות סימנים.
סימנים ותסמינים
בעוד שתסמין הוא מקור התלונה של החולה (לדוגמה כאב ראש), סימן רפואי הוא ברוב המקרים לא גלוי לעין או לא גורר התייחסות מצד החולה. בחילה היא תסמין בעוד שחום הוא סימן למחלה שגורמת לבחילה. תסמין מדווח לרופא על ידי החולה וסימן מתגלה לאחר בדיקה רפואית.
סימנים רפואיים הם אובייקטיביים, ולכן ברוב המקרים יהוו אינדיקטור משמעותי יותר מתסמינים. לתסמין אין משמעות קלינית בהיעדר סימנים למצב רפואי מסוים. במקרה זה, תלונות החולה משתמעות לרופא כפונקציונליות. מכלול הסימנים האפשריים למצבים רפואיים מסתמך על מחקרים ועל "הידוע" והברור מתוך מאגר המידע הרפואי.
סוגים
- סימנים עתידיים (פרוגנוזה) – סימנים שיופיעו בעתיד, בעקבות מצב רפואי מסוים.
- סימני עבר (תולדות החולה) – סימנים שמופיעים בעקבות מצבים רפואיים קיימים, כגון מחלות ותסמונות ידועות מעברו של החולה.
- סימנים מזהים (דיאגנוזה) – סימנים המאפשרים לזהות מצבים רפואיים.
- סימנים ייחודיים (פתוגומוניים) – סימנים המצביעים ללא כל ספק על קיומה של מחלה כלשהי.
בדיקות
מעבר לתסמינים, תלונות החולה הן משמעותיות ביותר לבדיקות רפואיות המאבחנות סימנים. בהיעדר תסמינים ותלונות רלוונטיות למצב רפואי, לא יתבצעו בדיקות מתאימות שעשויות להוביל לאבחנה נכונה. מאחר שסימנים רבים מתגלים אך ורק לאחר בדיקות רפואיות מסוימות (כגון צילומי רנטגן ובדיקות דם), יש משמעות נכבדת לתלונות החולה גם בהיעדר סימנים ברורים.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.