היפרנתרמיה
 | |
| נתרן | |
| תחום | רפואת בית חולים |
|---|---|
| שכיחות | בבית חולים ~0.3–1%[1] |
| גורם | התייבשות (השכיח ביותר) |
| תסמינים | תחושת צמא, חולשה, בחילה, איבוד תאבון, התכווצויות שרירים |
| אבחון | רמת נתרן בסרום מעל 145mmol/L |
| סיבוכים | דליריום, דימום במוח או סביבו, דום לב |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/241094 |
| DiseasesDB | 6266 |
היפרנתרמיה היא מצב פיזיולוגי בו יש ריכוז גבוה מדי של נתרן בדם.[2] תסמינים מוקדמים עשויים לכלול תחושת צמא חזקה, חולשה, בחילה ואובדן תיאבון. תסמינים חמורים כוללים בלבול, התכווצויות שריר ואיבוד הכרה, ועלול להיגרם גם דימום מוחי ותת עכבישי. ערכים תקינים של ריכוז נתרן בסרום הדם הם בין 135–145 מילימול לליטר (mmol/L) והיפרנתרמיה מוגדרת בדרך כלל כרמת נתרן הגבוהה מ-145mmol/L. תסמינים חמורים מופיעים בדרך כלל בערכים שמעל 158–160mmol/L.[3] בעוד התמותה של מבוגרים עם היפרנתרמיה ממושכת היא 60% ועם היפרנתרמיה חריפה 75%, תמותת ילדים עם היפונתרמיה היא 10% ו-20% בהתאמה, כאשר שני שלישים מהילדים ששרדו היפונתרמיה חריפה סובלים מסיבוכים עצביים.[1]
היפרנתרמיה מסווגת בדרך כלל לפי רמת הנוזלים של האדם: עם נפח נמוך (היפוולמי), נפח נורמלי (אאוולמי) ונפח גבוה (היפרוולמי). היפרנתרמיה בנפח נמוך יכולה להיגרם מהזעה, כוויות, הקאות, שלשולים, תרופות משתנות או פגיעה בכליות. היפרנתרמיה בנפח תקין יכולה לנבוע מחום, חסר שתייה קיצוני, נשימת יתר ממושכת, תפלת השתן, השפעה של ליתיום ועוד. היפרנתרמיה בנפח גבוה יכולה לנבוע מהיפראלדוסטרוניזם, מתן מוגזם של תמיסת מלח לוריד או בהזנת צנרת.[3] רמות חלבון נמוכות בדם בחולים קשים,[4] ושימוש שגוי במבחנות,[5] עלולים לגרום למדידת נתרן גבוהה כוזבת. בדרך כלל ניתן לקבוע את הסיבה להיפרנתרמיה באמצעות התשאול הרפואי, ובדיקת השתן יכולה לעזור אם הסיבה עדיין אינה ברורה.[3] המנגנון הבסיסי קשור בדרך כלל בחסר מים חופשיים בגוף.[6]
טיפול
עיקר הטיפול הוא מתן מים לתיקון החסר. ניתן להחזיר לגוף מים דרך הפה או דרך הוריד. בעירוי לוריד אין לתת מים בלבד (בגלל הפרש אוסמולריות שיביא לפיצוץ של כדוריות דם אדומות), אלא יש לתת עירוי בתמיסה עם דקסטרוז (סוכר) או מי מלח (סליין). תיקון מהיר מדי של היפרנתרמיה עלול להיות מסוכן מאוד: המוח מסתגל לריכוז הנתרן הגבוה עם הזמן, לכן הורדה מהירה מדי של ריכוז הנתרן, לאחר שהתרחשה הסתגלות זו, גורמת למים לזרום לתאי המוח, לנפח אותם ולהביא לבצקת מוחית, שעלולה לגרום לפרכוס, לנזק מוחי קבוע ואף למוות.[1]
בנוסף, הטיפול כולל גם סילוק הגורמים להיפרנתרמיה. למשל, עצירת הגורם לאובדן נוזלים ממערכת העיכול; הורדת חום גבוה, היפרגליקמיה ועודף סוכר בשתן; עצירת טיפול במשלשלים ובמשתנים; טיפול להפחתת היפרקלצמיה והיפוקלמיה או להפחתת ריבוי שתן הנגרם על ידי ליתיום או תיקון נוסחת ההזנה הניתנת בעירוי.[7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Michelle Lin, Stephen J. Liu, Ingrid T. Lim, Disorders of water imbalance, Emergency Medicine Clinics of North America 23, 2005-08, עמ' 749–770, ix doi: 10.1016/j.emc.2005.03.001 (באנגלית)
- ^ Saif A. Muhsin, David B. Mount, Diagnosis and treatment of hypernatremia, Best Practice & Research. Clinical Endocrinology & Metabolism 30, 2016-03, עמ' 189–203 doi: 10.1016/j.beem.2016.02.014 (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 Rebecca M. Reynolds, Paul L. Padfield, Jonathan R. Seckl, Disorders of sodium balance, BMJ (Clinical research ed.) 332, 2006-03-25, עמ' 702–705 doi: 10.1136/bmj.332.7543.702 (באנגלית)
- ^ E. Chow, N. Fox, R. Gama, Effect of low serum total protein on sodium and potassium measurement by ion-selective electrodes in critically ill patients, British Journal of Biomedical Science 65, 2008, עמ' 128–131 doi: 10.1080/09674845.2008.11732815 (באנגלית)
- ^ Michael P. Cornes, Clare Ford, Rousseau Gama, Undetected spurious hypernatraemia wastes health-care resources, Annals of Clinical Biochemistry 48, 2011-01, עמ' 87–88 doi: 10.1258/acb.2010.010200
- ^ Sudharma Ranasinghe, Kerri M. Wahl, Eric Harris, David J. Lubarsky, Anesthesiology Board Review Pearls of Wisdom 3/E, McGraw Hill Professional, 2012-08-03, מסת"ב 978-0-07-177363-8. (באנגלית)
- ^ H. J. Adrogué, N. E. Madias, Hypernatremia, The New England Journal of Medicine 342, 2000-05-18, עמ' 1493–1499 doi: 10.1056/NEJM200005183422006 (באנגלית)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
37784387היפרנתרמיה