הדייג כך מופיע בפתיח. בהמשך הערך כתוב שזאת דעת ר הונא במדרש רות. השאלה כמה זה דעה מקובלת והאם נכון להשאיר בפתיח?
שיחה:יעל אשת חבר הקיני/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זה מופיע ברש"י, שופטים ה, ו. וכתוב שם שיש שגרסו את זה ויש שלא. (אולי אפשר לכתוב יש אומרים וכו')
המקור לכך הוא ברות רבה על המילים שפוט השופטים. האברבנאל בשאלותיו בפרק ד חולק על רש"י , וכן התורה תמימה נוטה לאפשרות השניה.
בכל מקרה היא לא מוזכרת במנין סדר השופטים: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, שמגר בן ענת, דבורה וכו'.
הדייג מתייג אותך שוב לשמיעת חוות דעת מקצועית. אם אתה מאשר את דברי הנ"ל, אבצע שינוי ניסוח קטן בערך.
לשון המכלול
במדרש מתואר שהכיסוי בשמיכה נועד להבהיר שלא שכבה עמו. להבדיל, החוקרים מביאים זאת כראיה לטענה שכן שכבה עמו, בכך שכיסתה אותו בשמיכה, וזאת על פי אחד ממדרשי חז"ל הדורש את המילים: "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָה" (שמות כא, י) כמצביעות על חובת המשכב.
מי זה החוקרים
אינני רואה כאן דבר ישר.
להדיא כתוב במדרש שלא נגע בה
טעון עריכה
להלן ציטוטים מהאר''י הקדוש וכן משו''ת רב פעלים.
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כג
אמ' ריש לקיש חיזרנו על כל המקרא ולא מצינו כלי ששמו סמיכה, ומהו סמיכה, ש' כת', שמי כה, שמי מעיד עליה שלא נגע בה אותו רשע.
נחל שורק הפטרת בשלח אות ג
ג. באשר כרע שם נפל שדוד. פירש הרב הגדול מהר"י דוד ז"ל כמ"ש בכתבי רבינו האר"י ז"ל לקיים שני מאמרי רז"ל שאמר ז' בעילות בעל אותו רשע ואמרו שמיכה שמי מעיד עליה שלא נגע בה והענין דנזדמנה שידה שם בין רגלי יעל ושכב עם השידה דוקא והאריך בזה וז"ש באשר כרע שם נפל שדוד מלשון שידה שהיה באותו מעשה שדוד מחובר עם השידה. א"נ שדוד לשון ביזה שנשלל סיסרא מניצוצי הקדושה שהיו בראשו וע"י יעל דמחצה וחלפה רקתו והוציאה ני' הק' בראשו מאלו הני' שבראשו יצא ר' עקיבא כמ"ש רבינו האר"י ז"ל זה תורף דבריו בקצור ע"ש באורך.
חשוקי חמד מסכת מגילה דף יג עמוד א
ולענין השאלה אם יש בזה טמטום, יעוין בשו"ת רב פעלים (ח"ד סוד ישרים סימן ה) שנשאל אם אדם ששתה משקה והיה בו נמלה, או יתוש באופן שלא היה גרמא לזה מעצמו, אלא קרה לו הדבר הזה באונס גמור, באופן שאין להאשימו ולומר היה לו להשמר ולא נשמר, וכן שוחט מוסמך וירא שמים ששגה לשחוט בסכין פגומה בשוגג, ולא הרגיש ואכלו הבשר אנשים כשרים, או שוחט מתא אשר נבדק והופקד על פי חכמים, ומוחזק לירא שמים אך היה רשע בסתר, והאכיל לישראל נבילות וטריפות, איך דינם של אלו שאכלו לפי תומם, ולא נודע להם הדבר הרע הזה לא בתחלה ולא בסוף, אם נטמאה נפשם בטומאה זו דנבלות ושקצים דכתיב בהו ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם.
והשיב: שבריה טמאה וכן בשר נבלה וטריפה, אין גופם מטמא נפש האדם, ואף על גב דכתיב בהו ונטמאתם בם, אין הכוונה לומר שגופם מטמא נפש האדם, אלא כל דבר אסור וטמא שורה עליו כח רוחני של טומאה, וכשאדם אוכל אותו שורה אותו כח הטומאה על האדם, ונכנס בו ומטמאו, אמנם אם הוא אנוס גמור שאינו יודע כלל מן האיסור והטמא, וגם אין לו לתלות בו גרמא שהוא גרם לעצמו שיכשל בשגגה, אז אם אכל אותו דבר האסור והטמא, לא ישרה על האדם אותו כח הטומאה של אותו דבר, ואין רשות לכח הטומאה ליכנס בו ולא להיות נוגע בו, וכיוצא בזה נאמר על יעל, שאמר הקדוש ברוך הוא שמי מעיד עליה שלא נגע בה אותו רשע, והדבר יפלא והלא ז' בעילות בעל, אך הענין כי בעילות שלו מאחר שהיו באונס גמור, לא נגע בה כח הקליפה והרע של הזנות שלו, ולא שרתה הקליפה עליה. עכ"ל.
השאלה היא למה מובא כאן כאילו מחלוקת בין המדרש לחוקרים בעוד שמדובר בסתירה - לכאורה - בין שני מדרשי חז"ל, שהאר"י מיישב ומכריע בשילוב שניהם.
משך חכמה, טישיו, למיטב הבנתי, מה שמיוחס לחוקרים הוא לא עצם הטענה שסיסרא בא עליה אלא הדיוק מהכיסוי בשמיכה, שע"פ המבואר במדרש בא לומר שסיסרא לא בא עליה והחוקרים להבדיל טוענים שהכיסוי יכול להתפרש כלשון ביאה. עכ"פ, השאלה אם סיסרא בא עליה או לא שנויה במחלוקת, ולענ"ד זו הסיבה ששייך להוסיף כאן את דעת החוקרים, משום שהיא אינה נוגדת בפירוש את דברי חז"ל. לדעתי ראוי יותר להוסיף את דעת החוקרים בקטע שבו מוצג הצד השני במחלוקת - כלומר: הגמרא ממנה מדויק שסיסרא בא עליה, ושם ניתן להוסיף שיש מי שפירשו שלשון כיסוי היא לשון ביאה, וכך זה ייראה כחיזוק לדעה זו ולא כמחלוקת בלתי אפשרית בין חז"ל לחוקרים.
לכבוד מיק
אני לא יודע מי זה החוקר הזה אבל עד כמה שאני יודע לא מקובל לומר כאלו פירושים לבני דורנו וגם לא לדור הקודם אא''כ הוא גדול הדור וכדומה.
תכף יבוא איזה חוקר ויגיד על שם ויפת ויכסו את ערות אביהם שגם שם זה ביאה
מי יכול להמציא כאלו פירושים
המדרש יכול
ובכלל הגמ' למדה את זה ממקום אחר דהיינו בין רגליה כרע וגומר אז למה צריך לחפש מקורות
בקיצור כיון שזה מכלול בהשקפה תורנית אין מקום לזה כאן
ובכל מקרה עד שלא יודיעו ויפרסמו מי הם החוקרים ודאי שאין לזה שום מקום
לכבוד טישיו
תודה שסיכמת היטב את השאלה
זה גם גמ' מפורשת. הוריות י: אמר רבי יוחנן שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה שנאמר (שופטים ה, כז) בין רגליה כרע נפל שכב וגו'
לכבוד הדייג
תודה על דבריך
אמנם, החיד''א הביא את הגמרא הזו בשם האר''י הקדוש בדבריו שציינתי וציטטתי למעלה בדף.
דרך אגב, הגמ' הנ"ל מובאת בגוף הערך.
לכבוד
הדייג
המקורות ידועים, ולא על זה כתבתי,
כל מה שכתבתי שיש יישוב בדברי רבותינו לסתירה ואין כאן שום מחלוקת.
אם אתה מבין את דברי האר"י כפשטות לשונו שבפועל ממש לא נגע בה אלא בשידה, אז ודאי שזה לא פירוש מוסכם, אבל ברב פעלים נראה קצת אחרת שבפועל נגע אבל כח הטומאה שלו לא שלט בה, ולא מסתבר שנעלמו ממנו דברי האר"י או שחלק עליהם, אלא שכך פירש את דבריו.
גם לפירוש הרב פעלים זה לא בהכרח מוסכם, ומבחינה אנציקלופדית ברור שא"א להציג כביכול אין שום סתירה, אלא לציין את המקורות שסותרים ואת היישובים שנאמרו.
האם אתה מחלק בין בחינה אנציקלופדית לבחינה של תורה.
נ.ב. וכל זה לפלפולא אבל למעשה אין לי שום נפקא מינה איך לנסח אם תרצה תנסח כך אם תרצה תנסח אחרת כרצונו.
(כי העיקר שמביאים את דברי רבותינו אדירי התורה זצוק''ל)
כתבת "מי זה החוקרים?"
"לא כתוב במדרש שלא נגע בה".
במדרש לא כתוב
אבל בגמרא כתוב
אבל לא מהטעם של החוקרים וכמו שכתבתי כעת למיק
אני חייב לומר שקראתי כעת את הערך, וזה צרם ביותר.
איך נפלו לכאן כל ''חוכמות'' החוקרים?
הם גם יודעים האם היא הלכה עם פאה נוכרית או שמא הייתה אשת שאלים?
צריך לציין את סתירת המדרש והגמרא לגבי המעה עצמו, כל דימויי החוקרים מ'שמיכה' [אגב- הוכחה מגוחכת להחריד] וכן המבואה משתיתי ייני עם חלבי, מיותרות לחלוטין לענ"ד.
מה שמגוחך ביותר הוא, שאם זה היה אחרון שבאחרונים שבזמנינו שדבריו היו סותרים או מוסיפים משהו על דברי חז"ל, איש לא היה חושב להביאו, אבל בגלל שזה 'חויקר' חייבים להביא את השטויות שמעוררים גיחוך. אישית הייתי בעד להביא את השטויות רק בשביל שמחת פורים אבל זה באמת לא המטרה כאן
לכבוד צדיק וטוב לו
ולכבוד טישיו
ישר כוח ותודה רבה
משך חכמה, מה איתי? לא מגיע לי ישר כוח?
לכבוד מיק
גם לצדיק וטוב לו ולטישיו לא נתתי ישר כח על האישיות שלהם, כך שאין כאן שום דבר אישי ח''ו,
אלא נתתי להם ישר כח על הדברים שכתבו היות שהתחברתי לדברים שלהם,
אבל לדבריך לא התחברתי כי אני סובר גם כן כמותם שלא צריך להביא כלל את דברי החוקרים בענין זה,
אבל אם נדבר על האישיות שלך
הרי האישיות המכובדת והיקרה שלך מדברת בעד עצמה, כמו שציטטתי מדף המשתמש שלך ואכן מגיע לך ישר כח על אישיותך, וכן על החוש הומור המפותח שלך כמו שגם זה מופיע במשבצת למטה.
| תיבות משתמש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ערכים שכתבתי:
אבלות על החורבן (ערך שכתבתי ביומי הראשון במכלול, כשעוד לא ידעתי איך כותבים ערך) | סוגיא (כנ"ל) | ראש השנה למלכים ולרגלים | חבת הקודש | שחיטה לעבודת כוכבים | דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור | שילא בר אבינא | השהיה (שבת) | החזרה (שבת).
ערכים ששכתבתי או שיפרתי בצורה משמעותית:
רוב (הלכה) | הלכה כסתם משנה. | שולחן הפנים | היהודים באים | הילל בן שחר - מפנה לקטע אותו כתבתי בערך נבוכדנצר השני | דרקון.
ערכים בעבודה:
משתמש:מיק/ביצה שנולדה ביום טוב
ערכים עתידיים לשיפור ושכתוב:
אשמח לעזור לכל מי שזקוק לעזרה. תחום הידע העיקרי שלי הוא בסוגיות הש"ס. תחומי ההתעניינות שלי: פיזיקה, פוליטיקה, היסטוריה, פילוסופיה, מוזיקה, גאוגרפיה. בקיצור, הכול חוץ ממתמטיקה.
יש לי רקע גם בכתיבה תורנית ומקצועית. אוכל לסייע בניסוח והגהה.
משך חכמה, התכוונתי לזה שטיפלתי בקטע הבעייתי, רמזתי לך להבחין בזה.
לכבוד
ראיתי את העריכה המחודשת שלך והיא טובה מאוד,
הבאתי כראוי את ב' המקורות מחז''ל,
רק ברצוני לשאול שלכ' היה מקום לציין לפחות בהערות שוליים לביאור של האר''י הקדוש.
[כמו שהביאו בקטע קודם בהערות שוליים ציון לשו''ת מים חיים].
על כל פנים יישר כח מאוד מאוד.
בברכת פורים שמח !!!
למה ערך זה אינו ניתן לעריכה??
הסרתי
אין נושאים ישנים יותר