טייסת 131
 | |
| סמל טייסת 131 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "טייסת אבירי הציפור הצהובה" |
| כינוי עבר | "טייסת הציפור הצהובה" |
| סוג | מטוסי תובלה |
| בסיס האם | נבטים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 14 באוקטובר 1973 – הווה (51 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד |
תובלה אווירית, הצנחת כוחות ומטענים, הנחתת ציוד מגובה נמוך. |
| כלי טיס | C-130 הרקולס ("קרנף" ו"קרנף אוויוני") |
| אובדן כלי טיס | 1 |
טייסת 131, המכונה גם "טייסת אבירי הציפור הצהובה" (כונתה בעבר: "טייסת הציפור הצהובה"), היא טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת מפעילה מטוסי C-130 הרקולס ("קרנף") מבסיס נבטים.
היסטוריה
הטייסת הוקמה במהלך מלחמת יום הכיפורים, ב-14 באוקטובר 1973 בבסיס לוד, בעקבות קליטת 12 מטוסי C-130 הרקולס ("קרנף"), שהוצאו מסדר הכוחות של חיל האוויר האמריקאי ונמסרו לרשות חיל-האוויר הישראלי כסיוע מלחמתי. 12 המטוסים הנ"ל הצטרפו אל שני "קרנפים" שהופעלו קודם למלחמה על ידי טייסת 120 ("טייסת הבינלאומית") של חיל האוויר. מפקדה הראשון של הטייסת היה סא"ל דוד פורת. הקרנפים נכנסו מיד למעגל הלחימה. בשלב ראשון ביצעו "רכבת אווירית" להעברת נגמ"שים לסיני ההטסה החלה בליל ה-15 באוקטובר והסתיימה בבוקר ה-16 באוקטובר. הצוותים ביצעו 26 גיחות בפרק זמן קצר, בתוכן משימות תובלת כוח אדם וציוד, ופינוי נפגעים.
ב-25 בנובמבר 1975, במהלך תרגיל שיתוף פעולה עם כח חי"ר, פגע קרנף מס' 203 בפסגת ג'בל הילאל שבסיני כשהוא עמוס בנגמ"ש, 11 לוחמים ו-9 אנשי-צוות. כל נוסעיו והצוות נספו (ראו התרסקות ההרקולס בג'בל חלאל).
בחודש יולי 1976 השתתפו ארבעה מטוסי הרקולס של הטייסת במבצע אנטבה. את מבנה המטוסים הוביל מפקד הטייסת, סא"ל יהושע שני.
משנת 1982 השתתפה הטייסת במבצעים חשאיים (מבצע אחים) להעלאת יהודי אתיופיה מסודאן.[1]
עקב רעידת אדמה ב-7 בדצמבר 1988 בארמניה, החליטה ממשלת ישראל להעניק סיוע הומניטרי לנפגעי הרעש. שתי טייסות הקרנף הוזנקו לסייע במשלוח צוותי חילוץ ורפואה. ב-16 באפריל 1991 המריא קרנף עם צוות משותף מטייסת 131 וטייסת 103 ("טייסת הפילים") לדיארבקיר שבטורקיה, כשבבטן המטוס משלוח הכולל ציוד רפואי עבור הפליטים הכורדים.
בימים 25-24 במאי 1991 השתתפה הטייסת במבצע שלמה להעלאת יהדות אתיופיה לישראל. במהלך המבצע, בו נטלו חלק טייסות התובלה הכבדה של החיל, וחברת התעופה הלאומית "אל על", הובאו ארצה כ-14,500 עולים. ב-9 גיחות שביצעה הטייסת הובאו 1,482 עולים. אחד מקרנפי הטייסת נאלץ להמריא מהשדה באדיס אבבה עם שלושה מנועים בלבד, עקב תקלת מנוע שארעה בעת ניסיון ההמראה הראשון.
מבצע הומניטרי נוסף שהטייסת השתתפה בו הוא הטסת עזרה רפואית ומזון לפליטים בגבול רואנדה-זאיר, בין 24 ביולי ל-2 בספטמבר 1994, בעקבות רצח העם שביצעו בני ההוטו בבני הטוטסי ברואנדה. במסגרת המבצע טסו טייסות הקרנף 16 גיחות במהלכן הוטסו 160 טון מטען.
ב-25 באוגוסט 2008 עברה הטייסת לבסיס נבטים שבנגב כחלק מהעברת בסיס לוד לבסיס לנבטים.
ב-18 ביולי 2012 הוזנקה הטייסת לחילוץ הפצועים הישראלים לאחר הפיגוע בבורגס שבבולגריה.
באוגוסט 2013, קלטה הטייסת את צוותי הטיסה ומטוסי טייסת הפילים, לאחר שזו הודממה זמנית[2].
ב-2015 החל צה"ל, בשיתוף התעשייה האווירית לישראל, בהשבחת ממטוסי ה"קרנף" לדגם משופר: "קרנף אוויוני". ההשבחה כוללת קוקפיט (תא טייס) חדש, הותקנו מנועים משופרים, נוספו מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, נוספה תצוגת קסדה עילית, שודרגו המערכות בעלות היכולות המיוחדות והוחלפו מערכות נוספות, ביניהן מערכת הניווט והטייס האוטומטי.[3]
בין מפקדי הטייסת: דוד פורת (מפקדה הראשון), יהושע שני (מפקדה במבצע אנטבה), חיים קציר, אסף אגמון, ישראל בן חיים.
דגל הטייסת
לטייסת קיים, כמו בשאר טייסות החיל דגל ייצוגי המבוסס על דגלה הרשמי של זרוע האוויר-כאשר באמצעו מותקן סמל הטייסת-כתחליף לסמל החיל. הדגל מוצג במספר מועדים: במסדר הענקת דרגות, ביום חיל-האוויר, ובמסדר החלפת פיקוד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שי לוי, חשיפה: כך חולצו אנשי המוסד מלב המדבר בסודן, באתר מאקו, 18 ביוני 2014
- ^ שני פומס, כשהפיל יהפוך לציפור: טייסות ההרקולס מתאחדות, אתר חיל האוויר, 4 באוגוסט 2013
- ^
מערכות מתקדמות ועמידות בתנאי קיצון: מטוס חדש וכחול לבן בחיל האוויר. קבלו הצצה, באתר צה"ל, 4 במאי 2018.
23221891טייסת 131