אי של יציבות
אי של יציבות הוא חיזוי תאורטי לפיו, על-אף שיסודות טרנס-אורניים (כלומר יסודות כימיים כבדים יותר מאורניום) נוטים להיות בעלי זמן מחצית חיים קצר מאד (שניות בודדות ולמטה מכך), הרי שישנן קבוצות של איזוטופים בעלות "מספר קסם"[1] של פרוטונים ונייטרונים, המקיימות זמן מחצית חיים ארוך באופן ניכר, של דקות ארוכות, ימים ואף שנים רבות[2].
רקע תאורטי
הצעה לקיום "אי של יציבות" הועלתה כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי גלן תיאודור סיבורג. לפי תאוריה זו, כפי שישנם "מספרי קסם" ברמה האטומית, כלומר מילוי של "שכבות" או "קליפות" באלקטרונים סביב הגרעין, המשפיעות על תכונותיו הכימיות של החומר. כך ישנן "קליפות" מקבילות ברמה הגרעינית, הפועלות לפי עקרון האיסור של פאולי, כך שקליפה "מלאה" בנוקליאונים (פרוטונים או נייטרונים) מאריכה את זמן מחצית החיים. "מספר הקסם" הוא מספר הפרוטונים או הנייטרונים הנדרש על מנת למלא קליפה (החלת עקרון זה ברמת הגרעין הוא פרי מחקרה של מריה גופרט-מאייר). מריה גופרט-מאייר קראה בשם "מספרי קסם" למספרי הנוקלאונים הנחוצים למילוי הרמות בגרעין. "מספר הקסם הכפול" הוא מספר שבו מתמלאות גם רמות הפרוטונים וגם רמות הנייטרונים.
"מספר הקסם" התאורטי של נייטרונים ב"אי של יציבות" התאורטי הראשון של היסודות העל-כבדים הוא 184, כך שאיזוטופים בעלי מספר זה של נייטרונים צפויים להיות יציבים יחסית, כאשר מספר הפרוטונים להשגת יציבות הוא 114, 120 או 126. מכל היסודות האפשריים מתמקד המחקר ב-289Fl, יסוד בן מספר מתאים של פרוטונים (114) שהצליחו לייצר, אף שטרם נמצאה דרך ליצור איזוטופ יציב מספיק במעבדה (שהוא יהיה כנראה 298Fl)[2]. מועמד נוסף הוא איזוטופ 304Ubn (כלומר גרעין עם 120 פרוטונים ו-184 נייטרונים).
התוצאות האמפיריות שנצפו בעת יצירת אטומי ליברמוריום (116) ואוגאנסון (118) הצליחו לשכנע את החוקרים שהאי של יציבות אכן קיים בפועל[3][4].
בכנס האגודה האמריקנית לכימיה ב-2008 הציע יורי אוגאנסיאן שאי היציבות הבא צריך להמצא בגרעין בעל 164 פרוטונים (ו-318 נייטרונים, "מספר הקסם" הבא, כלומר האיזוטופ התאורטי 482Uhq)[5].
החשיבות בהשגת איזוטופים יציבים ליסודות על-כבדים, מלבד העניין שבמדע בסיסי, היא שייתכנו להם שימושים מעשיים ותכונות כימיות ייחודיות. אחד השימושים הדוחפים תחום זה הוא האפשרות ליצור פצצת נייטרון זעירה מבוססת חומר על-כבד כזה, שתשתמש כמקור אנרגיה ראשוני לתהליך של היתוך גרעיני.
זמן מחצית החיים של יסודות 83 עד 118
כל היסודות בעלי מספר אטומי מעל 82 (עופרת) הינם בלתי-יציבים וזמן מחצית החיים באופן כללי יורד עם עליית המספר האטומי, החל מהיסוד היציב למדי אורניום (מספר 92) ועד היסוד הכבד ביותר 118. זמן מחצית החיים גדל בתחום היסודות 103 עד 105, יורד ביסוד 106 ועולה שוב קלות ביסודות 110 עד 114, מה שמרמז על התכנות אי של יציבות.
בטבלה מוצג זמן מחצית החיים של האיזוטופ היציב ביותר של היסוד בטווח.
מספר אטומי | שם היסוד | האיזוטופ היציב ביתר | מחצית חיים |
---|---|---|---|
83 | ביסמוט | 209Bi | 2 × 1019 שנים |
84 | פולוניום | 209Po | 130 שנים |
85 | אסטטין | 210At | 8 שעות |
86 | רדון | 222Rn | 3.824 ימים |
87 | פרנציום | 223Fr | 22.0 דקות |
88 | רדיום | 226Ra | 1600 שנים |
89 | אקטיניום | 227Ac | 21.77 שנים |
90 | תוריום | 232Th | 1.41 × 1010 שנים |
91 | פרוטקטיניום | 231Pa | 32800 שנים |
92 | אורניום | 238U | 4.47 × 109 שנים |
93 | נפטוניום | 237Np | 2.14 × 106 שנים |
94 | פלוטוניום | 244Pu | 8.0 × 107 שנים |
95 | אמריציום | 243Am | 7400 שנים |
96 | קוריום | 247Cm | 1.6 × 107 שנים |
97 | ברקליום | 247Bk | 1000 שנים |
98 | קליפורניום | 251Cf | 900 שנים |
99 | איינשטייניום | 252Es | 470 ימים |
100 | פרמיום | 257Fm | 100.5 ימים |
101 | מנדלביום | 258Md | 51.5 ימים |
102 | נובליום | 259No | 58 דקות |
103 | לורנציום | 266Lr | ~11 שעות |
104 | רתרפורדיום | 267Rf | ~1.3 שעות |
105 | דובניום | 268Db | 1.3 ימים |
106 | סיבורגיום | 269Sg | ~3.1 דקות |
107 | בוהריום | 270Bh | 3.8 דקות |
108 | האסיום | 277mHs | ~130 שניות |
109 | מייטנריום | 278Mt | 7.6 שניות |
110 | דרמשטטיום | 281mDs | ~3.7 דקות |
111 | רנטגניום | 282Rg | 2.1 דקות |
112 | קופרניקיום | 285mCn | ~8.9 דקות |
113 | ניהוניום | 286Nh | 19.6 שניות |
114 | פלרוביום | 289mFl | ~1.1 דקות |
115 | מוסקוביום | 289Mc | 220 מילי-שניות |
116 | ליברמוריום | 293Lv | 61 מילי-שניות |
117 | טנסין | 294Ts | 78 מילי-שניות |
118 | אוגאנסון | 294Og | 890 מיקרו-שניות |
קישורים חיצוניים
- Superheavy Element 114 Confirmed: A Stepping Stone to the Island of Stability
- ?The Island of Stability
- משה נחמני, הוכן היסוד הכימי ה-117 בטבלה המחזורית, הידען, 16 באפריל 2010
- תמר רותם, אמנון מרינוב, האיש שהלך מעבר לאורניום, באתר הארץ, 18 בפברואר 2013
- Viewpoint: Heavy into Stability
הערות שוליים
- ^ ראו הסבר מפורט בעברית במאמר דפנה מנדלר ומירי קסנר, "ניקל-48:הקסם הכפול", על-כימיה, ספטמבר 2001 (1)
- ^ 2.0 2.1 Superheavy Element 114 Confirmed: A Stepping Stone to the Island of Stability
- ^ על שני יסודות חדשים, ידיעון כימיה, טכנולוגיה, חברה, גיליון 80 (2000)
- ^ משה נחמני, הוכן היסוד הכימי ה-117 בטבלה המחזורית, הידען, 16 באפריל 2010
- ^ Nuclear scientists eye future landfall on a second 'island of stability'
21559406אי של יציבות